מלחמות ומבצעים

מבצע "קטפולט"

ב-14 באוקטובר 1953 ביצע צה"ל פעולת תגמול ראשונה בשטח ירדן. כוח של יחידה 101 פשט על הכפר קיבייה, ממנו יצאו מסתננים לשטח ישראל ורצחו אם ושני ילדיה ביהוד. בפעולה נהרגו 69 אזרחים ירדנים, בהם נשים וילדים.

בעקבות הפעולה בקיבייה הגיעה בריטניה למסקנה, כי קיימת אפשרות סבירה לעימות צבאי בין ישראל וירדן. כבת בריתה המסורתית של ירדן, החליטה בריטניה להיערך להגנת הממלכה.

זמן קצר אחרי הפעולה בקיבייה הציבו הבריטים טייסת האנטר בירדן, שתפטרל לאורך הגבול עם ישראל, וכן הציבו טייסת ומפייר בשדה-תעופה עמאן. בנוסף, הגדיל הקבינט הבריטי את הכוח המשוריין החונה על אדמת ירדן, הופסקה זמנית אספקת הנשק לישראל ונדחו הצעות ישראליות להעמיד פרוזדור אווירי בנגב לרשותו של חיל-האוויר המלכותי הבריטי ולערוך תמרונים משותפים לשני החילות בקפריסין. אך, ללא ספק, הצעד החמור ביותר של בריטניה כנגד ישראל היה תיכנונה להשמיד את חיל-האוויר הישראלי.

בסוף יוני 1955 הגישו חברי ועדת התיכנון המשותפת של בריטניה וירדן את הצעתם לתכנית שכונתה "קטפולט" (השם שונה מאוחר יותר ל"אנקאונטר" - "עימות").

הנחת היסוד היתה כי ישראל תפעל נגד ירדן במהירות ובהחלטיות, ולכן תידרש תגובה בריטית מהירה. השגת עליונות אווירית על חיל-האוויר הישראלי היתה הכרחית, לדעת הבריטים, לפני כל מבצע יבשתי. את המשימה לשתק את חיל-האוויר הישראלי ולהשיג עליונות אווירית הטילו המתכננים על מטוסי חיל-האוויר המלכותי הבריטי המוצבים בקפריסין, במצרים, בירדן ועל נושאות מטוסים בים התיכון.

ביוני הועברו קוויה הכלליים של התוכנית, שגובשה בלונדון, לעיונו של מפקד הכוחות הבריטיים במזרח התיכון, ובחודשים הבאים שקד המטה האזורי על לימוד הנושא. ב-20 באוגוסט הגיש מפקד כוחות האוויר במזרח התיכון את הערותיו לראש מטה חיל-האוויר בלונדון, ובו קבע: "אם נצטרך לבצע פעולה זו, מטרתנו הראשונה תהיה להשמיד את חיל-האוויר הישראלי. להשלמת המשימה ננצל את מרב הכוח האווירי שברשותנו. להערכתנו, תושלם המשימה תוך שלושה ימים. לאחר מכן, נתרכז במתן סיוע ישיר ועקיף לכוחות היבשה".

הבריטים תיכננו להשמיד תחילה שדות תעופה ומסלולי חירום בישראל, ובעדיפות משנית - גם תחנות מכ"ם, מרכזי תקשורת, ומטרות אסטרטגיות אחרות. עוד צויין במסמך כי "ההפצצות האוויריות תערכנה תוך שמירה קפדנית על המקומות הקדושים, ברם בלתי-נמנע הוא שייגרמו נזקים לרכוש ופגיעות באוכלוסיה האזרחית".

מפקד חיל-האוויר בלונדון נתן מעט יותר קרדיט לחיל-האוויר הישראלי, והעריך, כי ניתן יהיה להשמיד אותו בלא-פחות משבועיים. צוות התכנון, שבדק את ההצעות השונות, קבע כי ניתן "לשתק" את חיל-האוויר הישראלי תוך 72 שעות, בתנאי שהפעולה תתבסס על מטוסים שימריאו משדות-תעופה בירדן.

בינואר 1956 הוגשה התוכנית לאישור ראשי המטות המשולבים בשם צופן חדש "קורדג'". בפברואר אושרה התכנית, שמעולם לא יצאה לפועל.

בריטניה מתכננת להשמיד את חיל-האוויר הישראלי
בריטניה מתכננת להשמיד את חיל-האוויר הישראלי