מלחמות ומבצעים

מבצע "תרנגול 53"

27-26 בדצמבר 1969

אחד המבצעים הנועזים והמורכבים שביצע צה"ל במלחמת ההתשה - מבצע הדומה לפעולה "הלקוחה מעולם הסרטים", כדברי הרמטכ"ל דאז, רא"ל חיים בר-לב, היתה פעולת הפשיטה להבאת המכ"ם הסובייטי P-12 ממצרים

ב-24 באוקטובר 1969 הפציץ חיל-האוויר את מוצב ראס-ע'ארב, שם, לפי הערכות המודיעין, היתה תחנת מכ"ם P-12 שהפריעה למטוסי חיל-האוויר לתקוף בשמי הגיזרה. כעבור זמן קצר הסתבר שתחנת מכ"ם מסוג זה ממשיכה לפעול באזור, כלומר, ייתכן שהתחנה שהותקפה היתה תחנת 'דמה' בלבד.

ב-22 בדצמבר בוצעה גיחת צילום על-ידי מטוס ווטור לאורך חוף מפרץ סואץ. הפעם, התגלתה נקודה חשודה כעשרה ק"מ ממערב לראס ע'ארב, על חופו המערבי של מפרץ סואץ. מה שנראה במבט ראשון כשני אוהלי בדואים באמצע המדבר, התגלה, לאחר בדיקה מדוקדקת, כמכ"ם המבוקש.

המכ"ם היה מוסווה היטב, ולא היה סביבו מערך הגנה קרקעי ואווירי. בקרבתו לא נראתה כל תנועה של רכב או של אנשים, והדרכים אליו וממנו נראו כשבילי עיזים. כל אלה יחד יצרו יעד קשה במיוחד לגילוי, זיהוי ופיענוח. לאחר ביצוע הגדלות, אותרו, לבסוף, שני קרונות המכ"ם, האנטנה, שני גנרטורים ואוהל.

באותו יום צץ במוחם של סמל רמי שלו וסגן יחיאל הלאור, מיחידת פיענוח תצלומי האוויר, רעיון לא שגרתי: מדוע להפציץ את תחנת המכ"ם מן האוויר, ובכך לאבד את סודותיה הטכנולוגיים, אם ניתן "להרים" אותה בחשאי ולהבריחה לישראל? הרעיון המקורי התגלגל הלאה וסחף את בכירי חיל-האוויר בהתלהבות.

עם התקבל ההחלטה בחיל-האוויר כי מבצע הבאת המכ"ם הנו בר-ביצוע, העביר מפקד החיל, האלוף מוטי הוד, בבוקר יום ד', 24 בדצמבר, את הממצאים לגופי התכנון ולרמטכ"ל, רא"ל חיים בר-לב. שאלות רבות נשארו עדיין פתוחות, כשהשאלה הגדולה מכולן היתה משקלן המדויק של קרונות המכ"ם. למעשה, שאלות אלה נותרו ללא מענה עד לרגע הביצוע ממש.

בערב יום חמישי, 25 בדצמבר, נפגשו מפקדי הכוחות שעליהם הוטלה המשימה, עם הרמטכ"ל, והציגו בפניו את התוכניות המפורטות יותר. "האווירה היתה רצינית", נזכר אחד המשתתפים, "לכולנו נראה העסק יותר מדי פנטסטי, מכדי שיבוצע כבר למחרת בלילה. אבל הרמטכ"ל והקצינים היו מרוצים, והתכניות אושרו במלואן".

עיקרי התוכנית המשותפת לחיל-האוויר ולכוחות הקרקע כללה הטסת כוח צנחנים, בפיקודו של סא"ל אריה צימל, בשלושה מסוקי סופר-פרלון מבסיס חיל-האוויר תל-נוף לאבו-רודס שבסיני. משם, בליל 26 בדצמבר, ימריאו הכוחות לכיוון היעד: עשרה ק"מ ממערב לראס ע'ארב, במרחק 6-5 ק"מ צפונית-מערבית למכ"ם. לאחר ביצוע ההשתלטות על המכ"ם, "ירימו" אותו בחשאי שני מסוקי יסעור, ויביאו אותו לחוף הישראלי.

באותו יום החלו הכנות קדחתניות למבצע, שיועד כבר למחרת. בנוהל קרב מזורז ביותר נערכו בדיקות ואימונים על פריטי המבצע. עיקר האימון מבחינת כוח הקרקע התמקד בהסתערות על מודל 'דמה' ובהפרדת קרונות מעל משאיות "זיל" רוסיות. בשעת ערב מוקדמת ניסה מסוק יסעור להרים קרון שנותק ממשאית "זיל". הקרון אמנם התרומם בקלות, והיסעור ביצע שתי הקפות מסביב לבסיס, אבל "תענוג גדול לטוס עם זה לא יהיה", העיד הטייס.

אל הכוח המתרגל הצטרף טכנאי אלקטרוניקה מחיל-האוויר, שהתמחה במכשירי מכ"ם ובטילי SA-2 רוסיים. עליו הוטלה המשימה לזהות את המכ"ם, לפקח על עבודת הפרדת הקרונות, ובמקרה תקלה - להסתפק רק בלקיחת חלקי המכ"ם החשובים למודיעין הישראלי.

למחרת, 26 בדצמבר, לקראת יציאת הכוחות למשימתם, תקפו מטוסי סקייהוק של חיל-האוויר יעדים כ-60 ק"מ מצפון למקום ביצוע הפשיטה, כפעולת הסחה. בשעה 21:15, המריאו הכוחות מאבו-רודס בדרכם ליעד. סא"ל (מיל') עידו אמבר היה הנווט במסוק המוביל: "כדי לא להתגלות על-ידי המכ"ם, שאותו באנו לקחת, טסנו נמוך מאוד והתגנבנו מאחוריו, דרך ההרים, היכן שהיה לו שטח מת. בדיעבד, הסתבר לנו שהמכ"ם כלל לא פעל באותה שעה. אזור ראס ע'ארב הוא אזור מדברי חלק לגמרי, והניווט היה קשה מאוד. בשלב מסויים התחלתי לנווט רק לפי הגוונים של הדיונות. בלי תצלומי האוויר שהיו לי לא הייתי מסתדר כלל.

כשהגענו לשטח הנחיתה וביקשנו לנחות, לא ראינו את שטח הקרקע. הכל נראה חד-גוני ומאובק להחריד. במשך עשרים דקות נאלצנו להקיף את המקום ארבע פעמים עד שהצלחנו לנחות, כשאת כל הנחיתה מלווה הפחד הגדול שמא נתגלה".

עם נחיתת המסוקים התפצל כוח הצנחנים לשלושה כוחות. "במרחק של כ-200 מטרים מהיעד הבחנו במטרה חבויה בתוך מכתש קטן", מספר אריה צימל, מפקד הכוח. "הירח האיר את כל הסביבה, והשומרים טיילו ושוחחו ביניהם בשלווה, כאילו דבר לא עומד להתרחש בקרוב.

הזזתי את הכוחות לקראת הסתערות על המכ"ם, ונשארתי עם כוח החיפוי, כדי לראות מה קורה ולקבל החלטות כשצריך. הבחנתי בלוחמים זוחלים ומגיעים עד המחפורת ממש. אלה היו רגעים מתוחים מאוד.

במצבים כאלה אני מרוכז אך ורק במשימה: האם החבר'ה זוחלים בסדר? איך ייתכן שהשומר אינו שומע רעש? האם הוא מוריד את הקלצ'ניקוב מהכתף ונכנס לכוננות? לפתע, הבחנתי בסמל אחד מהכוח הפושט שהצליח להגיע ממש עד למכ"ם. השומר המצרי הבחין בו, התחיל לרוץ ופתח בצעקות. הבנתי שהשימחה מתחילה".

הכוח המצרי הופתע הפתעה מוחלטת. תוך ניצול רעש הגנרטורים של תחנת המכ"ם, הצליח הכוח הפושט להתקרב עד למרחק מטרים ספורים מהשומרים. בעדיפות מספרית ובכוח אש גדול, הרג הכוח הפושט שני חיילים, שבה ארבעה, ושלושה חיילים, ביניהם מפקד התחנה, הצליחו להמלט.

מלאכת פירוק המכ"ם תוכננה להימשך כחצי שעה, אך בפועל נמשכה כשעה, בעיקר עקב בעיות בפירוק האנטנה הגבוהה. בשעה 2:43 לפנות בוקר דיווח צימל על גמר פירוק שני קרונות המכ"ם: קרון המבצעים, במשקל 4.1 טון, וקרון הקשר והאנטנה, במשקל 2.5 טון.

שני מסוקי היסעור, מתוך שלושת מסוקים שנכנסו לשירות בחיל-האוויר רק שבועות ספורים קודם לכן, הוזנקו לפנות את הקרונות לישראל. היסעור הראשון, בפיקודו של תא"ל (מיל') נחמיה דגן, הרים לאיטו את קרון המבצעים ללא בעיות מיוחדות, אך כשעבר לטיסה אופקית התגלתה תקלה באחת משתי המערכות ההידראוליות של המסוק. לפי הוראות היצרן, מקרה שכזה מחייב נחיתה מיידית, אך דגן, שהבין את חשיבות המשימה, בחר להמשיך לטוס עם מערכת אחת בלבד ונחת נחיתת חירום בנקודת החוף הישראלית הקרובה ביותר.

היסעור השני, בפיקודו של רס"ן (מיל') זאב (זאביק) מטס, העמיס את קרון הקשר והאנטנה, נחת עימו בשלום באבו-רודס שבסיני ונשלח מיד לפנות את קרון המבצעים של דגן.

"כשהרמתי את הקרון חשתי שהוא מיטלטל בצורה כה חזקה, עד שהטיסה נהפכה למסוכנת וכמעט לבלתי אפשרית", הוא משחזר. "ניסיתי לאזן את המסוק, אבל לא הצלחתי. באותו יום חליתי, וחשבתי שאני הוזה בגלל החום. ביקשתי מעופר, טייס המשנה, להחליף אותי, אבל הטילטולים לא פסקו. הורדנו מהירות למהירות זחילה, ורק באופן הזה הצלחנו להנחית את הקרון בשדה התעופה. זמן רב לאחר מכן, כשהעלינו זכרונות עם הצנחנים שהשתתפו במבצע, הסתבר, שלאחר נחיתת החירום חלקם נכנסו לקרון ושכחו את דלת הכניסה והחלונות פתוחים לרווחה. כנראה שהרוח, שחדרה דרך הפתחים, היא שטילטלה את הקרון וסיכנה את שלומנו".

המכ"ם הגיע לישראל ללא פגע ובמצב תקין, והועבר לאנשי המודיעין הטכני בחיל-האוויר. צבא מצרים קיבל מכה מוראלית קשה, וממשלת מצרים נתקלה בבעיה קשה עוד יותר בהשגת ציוד צבאי חדיש ומתקדם מבריה"מ.

המכ"ם החדיש, שהושאל גם לארה"ב, נתן לישראל מידע על הקונספציה הסובייטית באמצעי לחימה, ואיפשר לה לפתח אמצעי נל"א (נגד לוחמה-אלקטרונית).

 

אנטנת מכ"ם P-12
אנטנת מכ"ם P-12