טייסות החיל

טייסת "אבירי הזנב הכתום"

טייסת "אבירי הזנב הכתום" הוקמה ב-25 בינואר 1953 כטייסת קרב הפצצה של מטוסי ספיטפייר בבסיס רמת דוד. ייעודה העיקרי של הטייסת היה העברת קורסי אימון מבצעי (קא"ם), המכשירים את הטייסים הצעירים לאחר סיום קורס הטיס. בדצמבר 1953 שונה יעודה של הטייסת לטייסת מילואים.

בעקבות רכש מאסיבי של מטוסי מוסטאנג משבדיה, איטליה וארה"ב במהלך 1953, הוסבה הטייסת באפריל 1954 לטייסת מוסטאנג. ביוני 1956 הועברו המטוסים לטייסת "העקרב", ועל הטייסת הוטל להפעיל בחירום את מטוסי הספיטפייר שהופעלו על-ידי טייסת "העקרב" עד אותו זמן. בספטמבר 1956 נסגרה הטייסת עקב הוצאת מטוסי הספיטפייר מהסד"כ.

טייסת הדרכה ומילואים
בפברואר 1962, נפתחה הטייסת מחדש בבסיס רמת דוד, עקב הסבת טייסת "הסילון הראשונה" למטוס המיראז' (שחק). טייסת "אבירי הזנב הכתום" קלטה את מטוסי המטאור שלה ונתפחה מחדש. הטייסת שימשה כטייסת תקיפה מאוישת במילואים והצ"ח (אנשי הצבת חירום המשרתים בשגרה בתפקידי מטה) ועד אוגוסט 1962, היא שימשה גם כטייסת המתקדם של בית-הספר לטיסה.

באוגוסט 1964 נסגרה הטייסת בשנית. מטוסי המטאור מדגמי -8F ו-9-FR הוצאו מהסד"כ ומטוסי המטאור 7T הדו-מושביים הועברו ל"טייסת אבירי הצפון", להדרכה בהטסת מטוס קרב דו-מנועי. ב-15 בספטמבר 1965 נפתחה הטייסת בשלישית בבסיס רמת דוד, בעקבות רכש נוסף של מטוסי אוראגן אשר החלו להגיע בסוף 1964 ותחילת 1965. יעודה הוגדר למשימות קרב הפצצה וקא"ם.

במלחמת ששת הימים השתתפה הטייסת במטסי התקיפה על שדות-תעופה ומוצבי מכ"ם במצרים ובירדן. בנוסף השתתפה גם בתקיפת כוחות קרקעיים, סוללות תותחים, עמדות נ"מ ופעלה נגד שיירות בכל גזרות הלחימה. ביולי 1967 נסגרה הטייסת ומטוסיה הנותרים הועברו לטייסת האוראגן הוותיקה, טייסת "הצרעה". ב-1 בדצמבר 1971 נפתחה הטייסת בפעם הרביעית בגלגולה החדש עם מטוסי קורנס (פאנטום) בבסיס חצרים וקיבלה את מטוסיה הראשונים ב-10 בדצמבר.

הפלה ראשונה
ב-2 בינואר 1973 נזקפה הפלה ראשונה לזכותה של הטייסת. רביעיית קורנסים של הטייסת ביצעה פטרול יירוט בגזרה הסורית. בגמר הצילום הזניקו הסורים שישה מטוסי מיג-21 ליירוט דרך צפון לבנון. ארבעת מטוסי היירוט של הטייסת הופנו לעבר המיגים והתפתח קרב אוויר. במהלך הקרב צלל אחד המיגים ופגע בקרקע. ב-13 בספטמבר 1973 השתתפו מטוסי חיל-האוויר במספר קרבות אוויר במהלכם הפילו 12 מיגים סוריים, מתוכם הפילה הטייסת שלושה.

במלחמת יום הכיפורים פעלה הטייסת מבסיס חצרים בחזיתות מצרים וסוריה במשימות תקיפת סוללות קרקע-אוויר, אוויר-אוויר, סיוע ואמנעה. במהלך המלחמה הפילה הטייסת 28 מטוסים ואיבדה ארבעה. במהלך מלחמת לבנון הראשונה השתתפה הטייסת בתקיפות סוללות קרקע-אוויר, סיוע, יירוט וצילום.

שוב מטוס חדש: הגעת ה"סופה"
ביולי 2006 נקלטו בטייסת מטוסי הסופה (F-16I), מטוס הקרב החדיש ביותר של חיל-האוויר. בתחילת מלחמת לבנון השנייה הטייסת היתה עדיין בעיצומו של תהליך הקמה כטייסת סופה, וב-2007 השיגה  כשירות מבצעית מלאה. התקיפה הראשונה של הטייסת בוצעה בינואר 2008, כאשר מטוסי הטייסת הפציצו מפקדה של הכוח הימי של החמאס בעזה. מטוסי הסופה כתומי הזנב השתתפו גם בתקיפה האווירית הנרחבת שפתחה את מבצע "עופרת יצוקה",  ובמהלך המבצע המשיכו ותקפו מטרות רבות ברצועת עזה, כמו גם במבצע "עמוד ענן".

 

סמל טייסת "אבירי הזנב הכתום"
סמל טייסת "אבירי הזנב הכתום"