טייסות החיל

טייסת המסק"ר הראשונה

הרקע להקמה
חיל-האויר החל לגלות התעניינות במסוקי קרב (מסק"ר) לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות הפעלת מסוקי בל-209 (קוברה) בוויטנאם והפעלת מסוקי סער חמושים בחיל-האויר. מלחמת יום כיפור היוותה זרז משמעותי ברצון להצטייד במסק"רים. מסקנה חשובה שהופקה לאחר המלחמה הייתה שאילו היו בידי חיל-האוויר מסוקי קרב, בלימת המצרים והסורים הייתה מתבצעת בזמן ובמחיר דמים קטן באופן משמעותי.

הלקח היישומי מן המסקנה היה שילובו של אמצעי טקטי בעל ניידות גבוהה, המסוגל לתת מענה מהיר למתקפת פתע של כוחות שריון. כך הוחלט לרכוש מסוקי "קוברה AH-1G" שזכו לכינוי העברי "צפע". בבסיס תל-נוף הוקמה יחידה בפיקודו של רס"ן שוקי לבנת, לצורך בחינת המסוק. בתחילת 1975 יצאה משלחת ראשונה של טייסים לארה"ב כדי לעמוד על טיבו של המסוק. כעבור זמן קצר יצאו ארבעה טייסים לארה"ב לקורס הסבה לצפע חמוש בטילי נ"ט מטיפוס ,Tow שזכו לכינוי העברי "עורב".

ב-13 במאי 1975 הגיעו חמישה צפעים ראשונים מדגם G ליחידה וב-18 במאי טס הצפע לראשונה בחיל-האוויר הישראלי. בתקופה זו של המסוק במדיו החדשים, הוצבו ביחידה טייסים ונווטים ממערך הקרב כדי לבחון, בין היתר, את מקומו של מסוק הקרב בין מערכי הטיסה השונים.

טייסת מסוקי קרב ראשונה
ב-1 בדצמבר 1977 נסגרה היחידה ובקומה הוקמה טייסת. כשנתיים מאוחר יותר, החלה הטייסת לקלוט את מסוקי "הצפע" המשופרים (קוברה AH-1S). הטייסת נקבעה להיות טייסת המסוקים הראשונה שתעבור לבסיס פלמחים, בסיס המסוקים הייעודי, אליו עברה מתל נוף ב-19 בספטמבר. לכן, נקרת הטייסת "טייסת המסק"ר (מסוקי קרב) הראשונה".

12 מסוקי הצפע שהיו ברשות חיל-האוויר בתקופה ההיא לא יכלו לתת מענה הולם להסתערות מסיבית של שריון בשתי חזיתות ולכן הוחלט לעבות את המערך במסוקים נוספים. מאחר שהממשל האמריקאי הגביל את סד"כ הצפעים הישראלי ל-12 מסוקים בלבד, הוחלט לבחון מסוק אשר ישלים את הפער בציידי השריון. לאחר סדרת ניסויי טיסה בארץ ובחינת המסוק, המליץ מפקד חיל-האוויר להצטייד בכ-30 מסוקי דיפנדר שכונו בארץ "להטוט". המסוקים הראשונים נקלטו בנובמבר 1979 כגף בטייסת "המסק"ר הראשונה". ובמארס 1980 נפתחה טייסת "מגע הקסם" כטייסת להטוט.

טבילת האש
מלחמת לבנון הייתה למעשה "טבילת האש" הרצינית הראשונה של מסוקי הקרב בצה"ל. הלחימה המאסיבית החלה רק ביום הרביעי של המלחמה, עם כניסתה של סוריה למלחמה. בין משימות הטייסת באותה תקופה היו סיורים אלימים בלילה, אמנעה על ציר החוף ביום וסיוע מכוון ומתואם ביום. ב-5 ביוני איבדה הטייסת מסוק במהלך תקיפת עמדת נ"מ. שני אנשי הצוות, סרן יוסי קלר וסרן עמיחי ספקטור, נספו. ב-11 ביוני נפגע אחד ממסוקי הטייסת מאש כח צה"ל.

עיקר הפעילות המבצעית של הטייסת לאחר המלחמה המשיכה להתמקד בגזרת לבנון. בכדי לתת מענה מהיר ויעיל לצרכים בגבול הצפון, הוקם בשנת 1986 גף לפריסה ייעודית וקבועה של מסוקי הצפע בבירנית. ב-16 באוקטובר 1986 תקפו מטוסי חיל-האוויר בסיס של אש"ף באזור צידון. במהלך התקיפה נאלץ צוות אחד המטוסים לנטוש. טייס המטוס, רס"ן אבירם ישי, חולץ משטח האויב ע"י צוות מטייסת "הקוברות הדרומית" כשהוא אוחז במגלשי המסוק. על החילוץ הנועז הוענק לצוות צל"ש מטעם הרמטכ"ל. החיפושים אחר נווט המטוס, סרן רון ארד, לא צלחו והוא נפל בשבי. זוג צפעים מהטייסת הוזנק מפלמחים לסיוע בחיפוש והצלת הנווט.

בלילה שבין ה-8 ל-9 בדצמבר 1988 ערך כח צה"ל את מבצע "כחול וחום", פשיטה משולבת על יעדי מחבלים של ארגון אחמד ג'יבריל בנועימה. בטרם הפינוי התברר כי ארבעה חיילים מהכוח חסרים. במשך מספר שעות נעשו ניסיונות לאתר את החיילים באמצעות 10 מסוקי צפע. החיילים אותרו לבסוף וחולצו תחת אש על-ידי זוג מסוקים מהטייסת, כשהם רכובים על דלתות פתחי תא התותחים. לקברניטי המסוקים, סא"ל משה כהן וסרן ערן פייר הוענק צל"ש מטעם הרמטכ"ל. לטייסי המשנה, סגן מרסלו ילין וסגן דן ללוז, הוענק צל"ש מפקד חיל-האוויר.

ביולי 1993 במהלך מבצע "דין וחשבון" ביצעה הטייסת גיחות רבות לתקיפת יעדים בלבנון, יחד עם שאר טייסות החיל, עיקר המאמץ הופנה כנגד חיזבאללה משימות הטייסת היו: תקיפות יעדי מחבלים, צייד מטל"רים (מטול רקטות) וליווי למסוקי סער. סך-הכל ביצעה הטייסת 88 גיחות במהלך המבצע, תקפה 36 בתים ו-6 מטל"רים ורכבים.

פעילות בזירות מגוונות
מסוקי הטייסת משתתפים בלחימה בשטחי יהודה, שומרון ועזה. הלחימה כנגד פעילי בטרור ותשתיתו, הפועלים בשטח בנוי בקרב האוכלוסייה האזרחית, מחייבת נקיטת אמצעי זהירות מירביים ושימוש באמצעים מדויקים שלא יסבו נזק לבלתי מעורבים. לפיכך הפכו המסק"רים למרכזיים ביותר בפעילות צה"ל וחיל-האוויר בשטחים. המסוקים משתתפים בסיכולים ממוקדים, תקיפת מחרטות לייצור רקטות ותקיפת מטרות מחבלים.
במלחמת לבנון השנייה השתתפה הטייסת במספר גיחות רב תוך שהיא מבצעת קשת רחבה של משימות ומפעילה מגוון סוגי חימוש במשימות סיוע לכוחות קרקעיים ביום ובלילה, ציד משגרי קטיושות ותקיפות 'כירורגיות' של מטרות מוגדרות.

ב-10 בספטמבר 2008, נהרגו רס"ן שי דנור ז"ל ורס"ן יובל הולצמן ז"ל, שני אנשי צוות אוויר מהטייסת בהתרסקות מסוק קוברה מעל קיבוץ גניגר. המסוק התרסק עקב תקלה טכנית (התנתקות הרוטור האחורי) ומסוקי הטייסת קורקעו.

זמן קצר לפני תחילת מבצע "עופרת יצוקה" החלו מסוקי הטייסת לחזור לכשירות, הטייסת השתתפה באופן אינטנסיבי בתקיפות ואף השתתפה במטס ההתחלתי של המבצע, שכלל ארבעה ממסוקי הטייסת. הטייסת לקחה חלק פעיל גם במבצע "עמוד ענן" שהתרחש בנובמבר 2012. הטייסת פעלה רבות ברצועת עזה, על מנת לפגוע ביכולותיהם של גורמי הטרור ברצועה.

ב-12 למרץ 2012 התרסק מסוק "צפע" בעת טיסת אימון באזור שפלת יהודה, בדרכו חזרה לבסיס פלמחים. בתאונה נהרגו שני אנשי צוות אוויר במילואים, סא"ל נעם רון ז"ל ורס"ן ארז פלקסר ז"ל. בעקבות התאונה הורה מפקד חיל-האוויר על הקמת ועדת חקירה ועל קרקוע המסוקים עד לבירור הגורמים לתאונה. כחודש לאחר מכן, שבו מסוקי ה"צפע" לפעילות, בעקבות מסקנות הביניים של ועדת החקירה שקבעו כי התאונה נגרמה משבר באחד מלהבי רוטר הזנב.

סמל טייסת "המסק"רים הראשונה"
סמל טייסת "המסק"רים הראשונה"