טייסות החיל

טייסת "הדרקון המעופף"

טייסת "מוסקיטו" לצילום
ב-8 ביולי 1954 הוקמה הטייסת עם ארבעה מטוסי מוסקיטו יעודיים לצילום. הטייסת הוקמה כגף כפוף פיקודית למפקד טייסת התעופה בבסיס, אך גם מתפעל את יתר מטוסי הצילום של מערך הקרב ומספק שירותים טכניים למטוסי הצילום של מערך התובלה.
תקופה זו של מחצית שנות ה-50 התאפיינה בפעולות תגמול של כוחות קרקעיים ומשימותיו של הגף היו צילום מטרות לתקיפה בפעולות אלו. מבצעי הצילום נערכו ברצועת עזה והגדה המערבית. כמו כן ביצע הגף גיחות ארוכות טווח לצילום שדות-תעופה ויעדים במצרים.
 
ביולי 1955 ביצע הגף גיחת צילום ארוכת טווח ומיוחדת על גבול מצרים-לוב, שם נמצאו על-פי המידע המודיעיני אסירי פרשת "עסק הביש". בעקבות ההחלטה להפוך את בסיס תל-נוף לבסיס המפעיל מטוסי סילון בלבד, הוחלט להעביר את הגף לתל-נוף ולהפכו לטייסת, ב-15 ביוני 1956.

בשנה שקדמה למבצע "קדש" ביצעה הטייסת גיחות סיור וצילום של מערכי הצבא המצרי באזור תעלת סואץ והיערכות חיל-האוויר המצרי ותשתיותיו בחצי האי סיני ובעומק מצרים. ערב המבצע ביצעה הטייסת גיחות לצילום מעבר המיתלה שנבחר כאתר ההצנחה של חטיבת הצנחנים בפתיחת המבצע. בעקבות הצילומים שהובאו מגיחה זו הועתק אתר ההצנחה לחלקו המזרחי של מעבר המיתלה.

הסילון דוחק את הבוכנה
לאחר מבצע "קדש", צומצם היקף פעילותה של הטייסת בצורה משמעותית. מטוסי הסילון המתקדמים שהחלו להקלט בחיל כמו מטוס המיסטר הייעודי לצילום דחקו את מטוסי הבוכנה ומספר האישורים של שר הבטחון וראש הממשלה לגיחות צילום פחתו, מחשש להסלמה. כל אלה הביאו לסגירת הטייסת בנובמבר 1958 ומטוסי המוסקיטו יצאו משימוש.

במהלך שנת 1968 נחתמה עסקת רכש שניה של מטוסי עיט (סקייהוק). בעקבות זאת הוחלט לפתוח את הטייסת מחדש, כאשר ייעודה הוא קרב הפצצה. פתיחתה הרשמית של הטייסת התקיימה ב-30 במרץ.

פתיחת הטייסת וקליטת המטוסים התבצעה תוך כדי הסלמה במלחמת ההתשה בחזית המצרית ולפיכך נדרשה הטייסת להשתלב בפעילות המבצעית במהירות וזאת עוד בטרם הספיקה להשלים את תהליך בנייתה והצטיידותה. ב-22 באפריל 1969, כחודש לאחר פתיחתה, השתתפה הטייסת בפעילות מבצעית ראשונה בתקיפת תחנת מכ"ם מצרית במען בירדן. במהלך המלחמה נמשכה פעילות בניין הכוח, לצד פעילות מבצעית אינטנסיבית. מהקמתה מחדש ועד סוף המלחמה ביצעה הטייסת כ-1,000 גיחות מבצעיות.

במלחמת יום כיפור הייתה הטייסת טייסת העיט היחידה שהשתתפה גם בתקיפות של שדות-תעופה. עם זאת, עיקר פעילותה היה השתתפות בלוחמת הקרקע באזורים מוכי טילים. במהלך המלחמה ביצעה הטייסת כ-750 גיחות ואיבדה שבעה מטוסים. חמישה טייסים נפלו (מתוכם אחד נעדר) ושניים נשבו.

במהלך מלחמת לבנון הראשונה ביצעה הטייסת מאות גיחות מבצעיות. ב-6 ביוני 1982, ביום הלחימה השני, נפגע אחד ממטוסיה של הטייסת והטייס נטש ונפל בשבי. הוא שוחרר באוגוסט 1982.

ב-3 באוקטובר 1984 הועברה הטייסת במטס חגיגי לבסיסה החדש בנבטים. ביולי 1993, במסגרת מבצע "דין וחשבון", ביצעה הטייסת 38 גיחות, בלילה וביום.
ב-21 ביולי 1994, נסגרה הטייסת לאחר 25 שנות פעילות כטייסת עיט. חלק ממטוסיה הודממו והיתר שולבו בטייסות העיט שנותרו בשירות.

"הטייסת האדומה"
בפברואר 2005 החלה הקמתה של הטייסת ושל מרכז האימון המתקדם בבסיס עובדה. כיום מפעילה הטייסת את כל סוגי מטוסי ומסוקי הקרב בחיל ומספקת אימונים לכל הטייסות. כמו כן היא מכילה בתוכה את גף בוה"ק, האחראי על דימוי קרקעי של האויב.

בתחילת שנות ה-2000 החל חיל-האוויר להשתתף באימונים אוויריים עם חילות-אוויר מערביים. בעקבות אימונים אלו, התגלו פערים רבים ביכולות החיל לפעול עם חילות-אוויר אחרים. המסקנה העיקרית הייתה שיש להפוך את ביום האויב למקצועי יותר בכדי לשפר את האימונים במספר רבדים. לכן הובילה מחלקת ההדרכה מהלך להקמת טייסת "אדומה", שתהווה מרכז אימון מתקדם לטייסות החיל. במהלך מרץ 2004 אישר מפקד חיל-האוויר הקמת מסגרת טייסתית בבסיס עובדה שתהיה אחראית על ביום האויב. מאז ערכה טייסת "הדרקון המעופף" אימונים עם חילות-אוויר זרים, למשל חילות האוויר של איטליה ופולין.

 

סמל טייסת "הדרקון המעופף"
סמל טייסת "הדרקון המעופף"
Feedback Form