טייסות החיל

טייסת הפילים

1948: הקמת הטייסת במסווה סרט קולנוע
טייסת "הפילים" נפתחה בחודש יולי 1948 ברמת דוד, כטייסת תובלה והפצצה. סד"כ (סדר כוחות) מטוסיה כלל שלושה מטוסי "דקוטה" שהגיעו מטייסת א' ומטוס 5-DC. הטייסת כללה כ-12 אנשי צוות-אויר, מתוכם רק ישראלי אחד והשאר מתנדבים מחו"ל, יהודים ולא יהודים. מספר ימים לאחר מכן נקלט מטוס מוסקיטו בודד המיועד לצילום. בחודש אוגוסט 1948 צורפו לטייסת ארבעה מטוסי תקיפה מסוג "בריסטול בופייטר". את המטוסים הוציאו מבריטניה ללא רשות ולצורך הבאתם הוקמה חברה פיקטיבית לצילום סרט על מלחמת העולם השניה. באחד מימי הצילומים, המריאו המטוסים לביצוע סצינה מסוימת, ובמקום לחזור לנחיתה המשיכו לטוס מזרחה...

פעילותה הראשונה של הטייסת היתה הובלת אספקה לישובים הנצורים בנגב  (דורות ונבטים). עם תום ההפוגה הראשונה בקרבות, ב-9 ביולי 1948, השתתפה הטייסת בפעילות הסיוע לחזית הצפון, בהפצצת ישובים ערביים באזור במטוסי דקוטה. בליל ה-16 ביולי, הפציצה דקוטה של הטייסת את דמשק. למרות שלא היתה מדויקת ונעשתה באמצעים כמעט פרימיטיביים, סימלה ההפצצה מעבר ליוזמה התקפית של חיל-האוויר בחזית הצפון.

ארגון מחדש
עם תום קרבות מלחמת העצמאות החליט מטה חיל-האוויר לארגן מחדש את מבנה החיל. הוחלט על סגירת טייסת "חוד החנית" וריכוז מטוסי התובלה הכבדים בטייסת "הפילים". ב-5 במאי 1949 נסגרה טייסת "חוד החנית", ומטוסי הקומנדו שלה, יחד עם חלק מהצוותים, הועברו לטייסת "הפיל המעופף". ב-10 במאי 1949 יצאה פקודת ארגון מחדש לבסיסי חיל-האוויר, שכללה בין השאר את העברת כנף המפציצים - טייסות "הפטישים" ו"הפילים" מרמת דוד לעקרון. ב-30 במאי 1949 עברה הטייסת למשכנה החדש וב-1 ביולי נפתחה מחדש. בפקודת ההקמה החדשה נקבעו משימותיה העיקריות, והן: טיסות הפצצה, תובלה, הצנחה, סיור, ביצוע פעולות נגד כלי-שיט וטיסות אימונים. בתחילת שנות ה-50 נקלטו בטייסת מטוסים נוספים לתקופות קצרות. ה-B-17 "המבצר המעופף", והקטלינה - מטוס סיור ימי גדול.

בראשית שנת 1951 החלה הטייסת לבצע טיסות לחו"ל, לאחר שהגיעה להסכם עם חברת התעופה הלאומית "אל-על". הטיסות לחו"ל נועדו לאמן את הצוותים בטיסה לכל מקום, בכל שעה ובכל מזג-אוויר. ההסכם עם חברת "אל-על" היה הכרחי בשל האמברגו שהוטל על ישראל באותה תקופה. מטוסי הטייסת שיצאו לטיסות אלה נצבעו בצבעי חברת "אל-על", ואנשי הצוות לבשו את מדי החברה.

באפריל 1952 השתתפה הטייסת במבצע ריסוס ארבה מן האוויר. בראשית שנת 1953 שיתפה הטייסת פעולה עם מרכז החיזוי בלוד, להורדת גשם מלאכותי בנגב, שסבל מבצורת קשה. במשימה השתתפו זוג מטוסי B-17 ודקוטה אחת.

בספטמבר 1955 נחתם ההסכם הראשון לאספקת מטוסי נורד. מטוס הנורד הראשון הגיע לארץ ב-1 בנובמבר 1955, ושניים נוספים הגיעו בינואר 1956.
          
ההצנחה במתלה
במבצע "קדש" הצניחו מטוסי הטייסת את לוחמי גדוד 890 של הצנחנים במעבר המיתלה. במהלך כל ימי המבצע המשיכה הטייסת בקיום קשר אספקה קבוע עם גדוד הצנחנים, עד לחבירתם עם כוחות השריון המתקדמים בסיני.

במלחמת ששת הימים, ב-7 ביוני 1967, המריאו 19 ממטוסי הטייסת להצנחת כוחות צנחנים בשארם א-שייך, לכיבוש המקום. בדרך, נמסר לצוותים כי השדה נכבש על-ידי כוחותינו שהתקדמו במהירות גדולה מהמצופה, וכי יש להנחית את הכוחות במקום. בכך נגוז תכנון ההצנחה. בהמשך ימי הלחימה ביצעה הטייסת טיסות תובלת אפסניה ולוחמים, הצנחת דלק, סיורי ים, וגיחות קישור וממסר. לאחר תקיפת שדה התעופה בעיראק, ונפילתם של שלושה מטוסי-קרב, הוזנקו במשך מספר לילות נורדים מהטייסת לחיפוש הנעדרים. במהלך אחת מגיחות החיפוש, ב-7 ביוני, יירט מיג-21 את הנורד המחפש, ושיגר לעברו טילים. המטוס לא נפגע והצוות חזר בשלום.

עידן ה"קרנף"
במלחמת ההתשה הייתה משימתה העיקרית של הטייסת יצירת קשר מהיר לכוחות במרחבי סיני. לצד גיחות התובלה של חיילים ואספקה ממרכז הארץ לסיני, ביצעה הטייסת גיחות רבות לפינוי נפגעים מהקרבות שלאורך התעלה. הטייסת השתתפה בחילוץ ניצולי משחתת חיל הים "אילת" שנפגעה באוקטובר 1967, בביצוע פיזור נורים, והטלת ציוד הצלה לים. בכל מבצעי צה"ל במלחמת ההתשה, עמדה הטייסת בכוננות לביצוע פיזור נורים, ממסר, חילוץ ימי, ופינוי נפגעים.

ב-15באוגוסט 1974 הועברה הטייסת מבסיס תל-נוף לבסיס לוד, במסגרת ריכוז מטוסי התובלה בשדה, כבסיס מטוסי התובלה הבינונית והכבדה. בשנת 1976 סיים מטוס הנורד את שירותו בחיל-האוויר הישראלי, והטייסת הוסבה למטוסי הקרנף. בכך הצטרפה הטייסת לאחותה, טייסת "אבירי הציפור הצהובה", אשר עד היום מפעילות מטוסים משותפים.

במלחמת לבנון הייתה משימתה הראשונה של הטייסת סיוע בתקיפת סוללות הטילים. פעולה זו היתה אמורה לפנות את הדרך למטוסי התקיפה. משימות נוספות של הטייסת בלחימה היו גיחות תובלה למנחתים הקדמיים "אנצאר" ו"דאמור", תדלוקים אויריים, וגיחות ל"א (לוחמה אלקטרונית). במקביל לסיוע לכוחות צה"ל הנמצאים בלבנון, המשיכו טייסות ההרקולס לקיים מבצעים וטיסות חשאיות.

משימות הומניטריות
מאז שנות ה- 80 הגבירה טייסת "הפילים" את השתתפותה במשימות הומניטריות ברחבי העולם. בשנת 1988 היא ביצעה 8 גיחות עם ציוד רפואי לרעש האדמה בארמניה. שנה לאחר מכן הועברו במטוס של הטייסת 8 טון של ציוד רפואי ומזון לנפגעי המהפכה ברומניה.

בשנת 1991 נקבעה "הפילים" כטייסת המובילה של מבצע "שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה. הטייסת ביצעה תשע גיחות לאתיופיה והביאה 1,485 עולים. במבצע "ניצני תקווה", בקיץ 1994, השתתפה הטייסת בטיסות לזאיר ולניירובי להעברת ציוד רפואי, מזון ותרופות למען נפגעי מלחמת האזרחים ברואנדה. בעקבות הפיגוע בשגרירות ארה"ב בקניה בשנת 1998, נשלח קרנף מהטייסת, יחד עם ראם וקרנף נוסף שהביאו שלוש פלוגות של יחידות ההצלה של פיקוד העורף.

באפריל 1999 המריא קרנף עם צוות מעורב מהטייסת ומטייסת "הציפור הצהובה" עמוס בציוד ותרופות שנועדו לפליטים האלבנים במלחמת האזרחים בקוסובו. למשלחת הסיוע הצטרף מפקד חיל-האוויר, אלוף איתן בן-אליהו. המטוס נחת לפריקת הציוד בטיראנה בירת אלבניה ובסקופיה בירת מקדוניה. ארבעה ימים לאחר מכן המריאה רביעיית קרנפים נוספת עם מטען להקמת בית חולים- שדה במקום.

באותה שנה השתתפו צוותי הטייסת בהטסת ציוד וצוותים למען נפגעי רעידות האדמה שפקדו את טורקיה ויוון. בשנת 2000 יצא קרנף מהטייסת לטיסת סיוע הומניטרית עבור נפגעי הרעב באתיופיה. באותו קיץ, לאחר מכן הטיס קרנף דליי מים, ציוד וצוותים טכניים של מטוסי יסעור, שסייעו בכבוי שריפות הענק שפרצו בקפריסין. באוגוסט ביצעו זוג קרנפים משימה דומה גם בכיבוי שריפות ביוון ואלה גם תדלקו את היסעורים בדרכם לכיבוי.

בינואר 2001 פקד את הודו רעש אדמה וזוג קרנפים מהטייסת השתתפו במבצע ההטסה של משלחת ההצלה של פיקוד העורף וחיל הרפואה ובהטסת ציוד. בעקבות ההתקפה על מטרות ישראליות בקניה, שלחה ישראל באותו יום משלחת רפואית שכללה גם צוותי חילוץ ופינוי וכוח אבטחה למומבסה. המשלחת והציוד הוטסו בארבעה מטוסי קרנף ומטוס ראם. המשלחת סיימה את הטיפול באירוע ובנפגעים למחרת היום וחזרה עם מרבית הישראלים לארץ.

"לאט לאט אנחנו ממהרים"
במלחמת לבנון השנייה ביצעו הקרנפים את ההצנחה המבצעית הראשונה שלהם בצה"ל. לאורך המלחמה הם ביצעו בעיקר משימות אספקת ציוד לכוחות מעבר לקווים, רבות מהן בלילה. בקיץ 2009, לאחר היעדרות של 13 שנים, הובילה הטייסת את המשלחת הישראלית לתחרות רודיאו התובלה שהתקיימה סמוך לסיאטל, ארה"ב. הצוות חזר לארץ עם הגביע עליו התמודד "צוות האוויר הטוב ביותר לקרנף".

במסגרת סגירת בסיס לוד ומעבר טייסות התובלה הכבדה דרומה, בשנת 2008 הועברה הטייסת לבסיס נבטים. אנשי הטייסת פועלים בעבודת צוות יחודית ומורכבת מאוד אשר בה משתתפים מספר רב של אנשי צוות-אוויר באותו המטוס. על כן, הקשבה, עבודת צוות ושיתוף פעולה חייבים להיות הערכים המחזיקים יחד את הטייסת והופכים אותה למה שהיא. כיום, לצד משימותיה השוטפות, מתמקדת הטייסת באימונים לקראת הפעמים הבאות בה תדרש להוכיח את יכולתה. הטייסת ממשיכה, ותמשיך גם בעתיד להישען על כתפיו החסונות של ה"קרנף" הותיק, כי "אין תחליף לקרנף, אלא קרנף טוב יותר".

סמל טייסת "הפילים"
סמל טייסת "הפילים"