טייסות החיל

טייסת "העטלף"

ב-9 באוגוסט 1956 הוקמה לראשונה הטייסת כטייסת קרב "אל-ראות" אשר הפעילה שלושה מטוסי מטאור. מטוסים אלה פעלו במהלך מבצע "קדש", מבסיס רמת דוד. בעקבות המבצע, עלתה המסקנה שיש למקם את הטייסת קרוב ככל שניתן לאזורים הרגישים לחדירת מטוסים עוינים ולכן הוחלט לעתיק את מיקומה דרומה, אל מול האיום האווירי המשמעותי של ישראל באותם ימים - מצרים. ב-15 בדצמבר 1957 הועברה הטייסת לבסיס תל-נוף. 

מהווטור למיראז' ולפאנטום
באפריל 1958 נחתו בארץ בחשאיות ארבעה מטוסי ווטור ראשונים. המטוסים נקלטו בטייסת ולקראת סוף יולי באותה השנה, הסתיימה הקליטה של כל שבעת המטוסים בטייסת. ביולי 1963 הופסקה פעילות הווטור, לקראת קבלת מטוסי השחק (מיראז') בטייסת, מטוסים בעלי כשירויות צילום ייחודיות. במלחמת ששת הימים ביצעה הטייסת יותר מ-300 גיחות עם מטוסי המיראז', שכללו גיחות תקיפה וסיוע. לזכותה של הטייסת נרשמו 23 הפלות.

בשנת 1970 קלטה הטייסת ששה מטוסי קורנס (פאנטום) ומטוסי המיראז' של הטייסת פוזרו בין טייסת "הקרב הראשונה" וטייסת הסילון הראשונה. עם מטוסי הקורנס לחמה הטייסת במהלך מלחמת יום הכיפורים. במלחמה ביצעה הטייסת כמעט 1000 גיחות שכללו תקיפות עומק, צילום, ליווי וסיוע. במלחמה איבדה הטייסת חמישה מטוסים, ארבעה מטייסיה נהרגו וארבעה נפלו בשבי. כמו כן רשמה הטייסת 14 הפלות במהלך המלחמה. 

במלחמת לבנון הראשונה ביצעה הטייסת מאות גיחות לתקיפה סוללות טק"א, לסיוע ולפטרולי יירוט. 

עידן הסופה
בשנת 1999 אישר ראש הממשלה את עסקת ההצטיידות במטוסי הסופה (F-16I) והוחלט כי הטייסת תפעיל מטוסי סופה. הטיסות על מטוסי הסופה החלו בינואר 2005. עם המטוסים האלו פעלה הטייסת במלחמת לבנון השניה, בה רשמה מאות גיחות, וכן במבצע "עופרת יצוקה" וב"עמוד ענן".