טייסות החיל

טייסת "העמק"

במהלך חודש יוני 1951 פורסם צו הקמה לטייסת "העמק" בבסיס חצור כטייסת מוסקיטו. בראש צוות הקמה עמד דב ארליך. בספטמבר 1951 התמנה דני שפירא למפקד הטייסת ויחד עם חמישה אנשי צוות-אוויר נוספים יצא לאנגליה לביצוע הסבה על המטוס ומערכותיו. יתרונו של המוסקיטו על מטוסי קרב אחרים בני דורו היה נעוץ בהיותו מטוס דו-מנועי בעל טווח טיסה ארוך. ביולי 1952 נוצל  יתרון זה לביצוע סיור ים לאורך חופי סיני, במגמה לאתר ספינות מצריות המנסות להתנכל לסירות הדיג הישראליות. בחודש זה החלה הטייסת להחזיק בכוננות יומית קבועה של זוג מטוסים חמושים בתותח ומקלעים.

קורס אימון מבצעי ראשון
במהלך חודש אוגוסט 1952 נפתח בטייסת קורס קא"ם ראשון לבוגרי קורס-הטיס. חלק מהטיסות שבוצעו במהלך הקורס היו במטוסי הרווארד ללימוד יסודות הטיסה במבנה קרבי, אוירובטיקה וטיסת מכשירים. בספטמבר 1953, בוצעו לראשונה גיחות צילום ארוכות טווח במצרים. האחת לקהיר ולשדות-התעופה סביב לה והשניה לאלכסנדריה, למרות שביצוע הגיחות לא אושר ע"י הגורמים המדיניים והצבאיים המוסמכים.

ב-18 ביולי 1954 הפך גף ההדרכה של הטייסת לטייסת עצמאית וגף הצילום סופח לטייסת תעופה והחל לפעול מתוכה באופן עצמאי. משלב זה החלה הטייסת להתמקד במשימות קרב והפצצה בלבד. ב-4 ביוני 1956 סיימו מטוסי המוסקיטו את שירותם בטייסת. הוצאתם מן השירות נועדה לאפשר את קליטתם של מטוסי המיסטר 4. אספקת המטוסים החלה באפריל 1956 לטייסת "הקרב הראשונה". קליטתו של המיסטר בחיל דחקה כמעט לחלוטין את מקומם של מטוסי הבוכנה מן הסד"כ המבצעי והעמידה אותו בחזית הטכנולוגיות של מטוסי התקופה. במבצע "קדש" הוטסו מטוסי הטייסת יחד עם שלוש טייסות קרב צרפתיות שפרסו לארץ, ע"י צוותים צרפתיים.

תקיפה מבצעית ראשונה
ב-13 בנובמבר 1964 בוצעה התקיפה המבצעית הראשונה בתולדות הטייסת בהפצצת כוחות סוריים בתל עזזיאת ותל חמרה. במלחמת ששת הימים, השתתפה הטייסת, יחד עם שאר טייסות הקרב של החיל, במבצע "מוקד" לתקיפת שדות-התעופה ב- 5 ביוני 1967. ב-29 בדצמבר 1967 הגיעה לנמל חיפה אונייה ועליה מטוסי סקייהוק מדגם A-4H, שזכו לכינוי העברי "עיט". הגעתם סימלה את סיום העידן הצרפתי בחיל -האוויר ואת תחילת העידן האמריקאי שנמשך עד היום. טייסת "העמק" נקבעה כטייסת העיט הראשונה.

בעקבות פשיטת קומנדו מצרי על חניון טנקים באיזור ראס-מסאללה ביולי 1969, התקבלה החלטה להפעיל את חיל-האוויר במשימות "ארטילריה מעופפת" בחזית המצרית. מטוסי הטייסת השתתפו בפעילות החיל לאורך כל מלחמת ההתשה. במהלך המלחמה פעלה הטייסת בגזרות ירדן, מצרים, סוריה ולבנון. תקיפות הטייסת נמשכו עד הפסקת האש באוגוסט 1970.

עיקר משימותיה של הטייסת במלחמת יום הכיפורים היו תקיפות טק"א (טילי קרקע אוויר), השתתפות בלוחמת היבשה, גיחות ל"א (לוחמה אלקטרונית) וגיחות תצפית. עם פרוץ המלחמה, ב-6 באוקטובר 1973 היתה הטייסת הראשונה שזינקה לתקיפה ברמת הגולן. יחד עם טייסת העיט השניה בבסיס ("אבירי הצפון"), היתה הטייסת כח הסיוע העיקרי לכוחות הקרקע ברמת הגולן. כמו כן השתתפו מטוסי הטייסת בתקיפת גשרי הצליחה המצריים בגזרת תעלת סואץ, תקיפות סוללות נ"מ ובעיקר סיוע לכוחות הקרקע.

תקיפות בכורה של מטוס הכפיר
ב-20 ביולי 1977 סיימו מטוסי העיט את שירותם בטייסת, לאחר תקופה של 9 שנים והועברו לטייסת "אבירי הצפון". במארס 1977, במקביל להמשך הטסת מטוסי העיט, החלה הטייסת להתארגן לקליטת מטוסי הכפיר של טייסת "הקרב הראשונה" מחצור, לאחר שזו האחרונה החל לקלוט את הדגם המשופר (כפיר 2C). ב-28 ביולי 1977 נחתו בבסיס מטוסי הכפיר הראשונים והטייסת נפתחה באופן רשמי. בניגוד לטייסות הכפיר הדרומיות, היה יעודה של הטייסת משימות אוויר-קרקע בלבד וב-9 בנובמבר 1977, ביצעו כפירים מהטייסת את תקיפות הבכורה העולמית של מטוס הכפיר בדרום לבנון.

במבצע ליטני, במארס 1978, ביצעה הטייסת גיחות תקיפה ויירוט. במלחמת לבנון הראשונה עסקה הטייסת  בסיורים, בפטרולי אוויר-אוויר ובעיקר בתקיפות אוויר-קרקע. הטייסת נסגרה בשנת 1985 ובתחילת שנות ה-90 הוחלט לפתוח אותה מחדש כטייסת ברק (F-16D) דו-מושבי. ב-31 במארס 1991 החל לפעול צוות הקמה של הטייסת, בפיקודו של סא"ל אליעזר שקדי בטייסת "הסילון הראשונה". ב-2 ביולי התקיים טקס הפתיחה של הטייסת, עם המטוסים הראשונים שהועברו מטייסת "הקרב הראשונה". זמן קצר לאחר פתיחתה מחדש השתלבה הטייסת בפעילויות הבטחון השוטף, בתקיפת מטרות מחבלים וכן לקחה חלק פעיל במהלך מבצע "דין וחשבון" ומבצע "ענבי זעם".

שנות ה-2000
במהלך מלחמת לבנון השנייה השתתפה הטייסת במשימות יירוט, שיבוש ירי הרקטות לעבר ישראל, תקיפת תשתיות חזבאללה ומטרות מחבלים ובמשימות צילום. כמו כן, השתתפה הטייסת במשימות אוויר-אוויר והגנת שמי המדינה, במסגרתן הפילה ביומה האחרון של המלחמה מזל"ט מסוג "אבאביל" שכוון להתפוצץ על מטרה בישראל.

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008 השתתפה הטייסת במשימות לתקיפת מטרות חמאס, מנהרות, אתרי ייצור אמל"ח, אתרי אחסנה, צייד משגרים תקיפת משגרים מוטמנים, סיוע לכוחות היבשה ומשימות צילום. ב-2012 המריאה טייסת "העמק" למטס הפותח של מבצע "עמוד ענן". מטוסי הקרב תקפו עשרות מטרות ברצועת עזה: עמדות לשיגור קסאמים, מחבלים שניסו לירות לעבר ישראל, מחסני אמל"ח ומערכי שיגור תת-קרקעיים לטווח בינוני וארוך. המטרה הייתה להנחית מכה קשה על מעוזי הטרור ברצועה.