טייסות החיל

טייסת "העקרב"

שורשיה של טייסת "העקרב" נעוצים בטייסת "הקרב הראשונה". ב-20.8.1950 הוקם גף אימונים מבצעיים בטייסת "הקרב הראשונה", שהורחב והפך לטייסת "העקרב". ייעודו של הגף היה קורס אימון מבצעי עבור הטייסים החדשים שסיימו את קורס הטיס. בדצמבר 1950 החלה הטייסת לפעול באופן עצמאי בבסיס רמת דוד, בפיקודו של סרן מנחם בר. הטייסת הצעירה הפעילה כ-20 מטוסי ספיטפייר שהועברו אליה מטייסת "הקרב הראשונה", לאחר שזו האחרונה החלה לקלוט את מטוסי המוסטאנג. בשנת 1956 נקלטו מטוסי מוסטאנג גם מטייסת "אבירי הזנב הכתום". עם קליטתם שונה ייעודה של הטייסת לטייסת קרב מבצעית.

תחילת הפעילות המבצעית
במבצע "קדש" השתתפה הטייסת בהפצצות מתחמים, סיוע לכוחות קרקע, תקיפות חי"ר ושריון. בקרבות איבדה הטייסת שלושה מטוסים. אחד מהמטוסים שהופלו היה מטוסו של מפקד הטייסת דאז, רס"ן משה תדמור, אשר נהרג כשמטוסו הופל מאש נ"מ.

ב-20.1.1957 נסגרה הטייסת וכל מטוסיה הועברו לטייסת "הכנף המעופפת" (הנקראת היום "מגני הדרום").
ב-20.8.1958 נפתחה הטייסת מחדש בבסיס חצור, וקלטה את מטוסי הסופר-מיסטר מתוצרת צרפת. המטוס החדש נחשב למתקדם מסוגו והיה הראשון בחיל-האוויר שעבר את מהירות הקול בטיסה אופקית. עד הגעת מטוסי השחק (מיראז') בשנת 1962, הייתה טייסת "העקרב" טייסת היירוט הראשית בחיל.
במלחמת ששת הימים השתתפה הטייסת בתקיפת שדות-תעופה ומתקנים חיוניים, סיוע לכוחות קרקע ובמשימות אוויר- אוויר. הטייסת הפילה חמישה מטוסי אויב (כולם במסגרת מבצע "מוקד") ופגעה ב-55 מטוסים על הקרקע. תשעה ממטוסי הטייסת הופלו, שישה טייסים נהרגו וטייס אחד נפל בשבי.

קליטת מטוסים חדשים
במהלך מלחמת ההתשה ביצעה הטייסת בעיקר משימות אוויר- קרקע. בין המבצעים בהם נטלה חלק היו מבצע "תופת" בכראמה, כיבוש האי שדואן ומבצע "בוקסר". בקיץ 1968 הוסבה הטייסת למטוסי "סער", גרסה מושבחת של מטוסי הסופר מיסטר.
במלחמת יום הכיפורים עסקה הטייסת בעיקר במשימות סיוע בחזית תעלת סואץ. משימות נוספות שביצעה כללו תקיפת סוללות טק"א (טילי קרקע-אוויר), הגנת שטח, פיזור מוץ והנרות בלילה. לאחר המלחמה סיפקה ארה"ב לישראל 25 מטוסי קורנס (פאנטום) נוספים ובחיל-האוויר הוחלט כי הטייסת תוסב למטוסים החדשים. ב-1975 החלה הטייסת בהסבה והפכה לטייסת הקורנס החמישית בחיל.
עיקר פעילותה של הטייסת במלחמת לבנון הראשונה הייתה בתקיפת טק"א ובסיוע לכוחות היבשה. בגלגולה הנוכחי כטייסת קורנס נזקפה לזכותה הפלה אחת במלחמה, שהיא גם ההפלה היחידה של מערך הקורנס במלחמה זו. בעקבות שינוי היערכות בחיל, נסגרה הטייסת ב-6 בינואר 1988 ומטוסיה פוזרו בטייסות הקורנס הנותרות.

עידן הברק
הטייסת נפתחה מחדש כטייסת "ברק" ב-24 בדצמבר 1991. מחצית מהברקים בטייסת היו דו-מושביים והנוף האנושי של הטייסת כלל גם נווטים, בדיוק כפי שהיה בגלגולה הקודם כטייסת קורנס. פחות משנה לאחר שהוקמה, ביצעה הטייסת את תקיפתה הראשונה בלבנון. כמו כן, לקחה הטייסת חלק גם במבצעי "ענבי זעם" ו"דין וחשבון".

בשנת 2005 הוחלט כי טייסת "הקרב הראשונה" וטייסת "העקרב" יהפכו לטייסות הומוגניות. מטוסי ה"ברק" (F-16 C) החד מושביים הועברו לטייסת "הקרב הראשונה", שכללה מעתה טייסים בלבד, ואילו המטוסים הדו מושביים (F-16 D) הוקצו לשימושה של טייסת ה"עקרב", בה שירתו טייסים לצד נווטים.

במהלך מלחמת לבנון השנייה השתתפה הטייסת במשימות אוויר-אוויר, אוויר-קרקע וצילום. נוסף על אלו, נטלה הטייסת חלק פעיל בציד משגרי הרקטות, השמדת תשתיות חזבאללה ותקיפת מטרות מחבלים כחלק מהסיוע לכוחות הקרקע. כמו כן, הטייסת השתתפה במשימות לשיבוש ירי הרקטות לעבר ישראל.

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" תקפה הטייסת מטרות חמאס ונטלה חלק פעיל במשימות תקיפה של משגרי רקטות. הטייסת לקחה חלק פעיל במבצע "עמוד ענן", אשר התרחש במהלך נובמבר 2012. הטייסת ביצעה משימות תקיפה ברצועת עזה. 

סמל טייסת "העקרב"
סמל טייסת "העקרב"