טייסות החיל

טייסת "הפטישים"

כבר מראשית הדרך: מטוסים לטווח ארוך
ביולי 1948 הוקמה טייסת "המבצר המעופף" בבסיס רמת דוד, כאשר היא מפעילה שלושה מטוסי B-17. בספטמבר 1949 החל חיל-האוויר בתוכנית התארגנות מחדש, במסגרתה עזבה הטייסת את משכנה ברמת דוד ועברה לבסיס עקרון. בתחילת שנות ה-50 ביצעה הטייסת מספר רב של גיחות צילום וסיור, שניצלו את הגובה הרב (30,000 רגל) והטווח הארוך (3,000 ק"מ) אליהם יכול היה המטוס להגיע.

במבצע "קדש" ביצעה הטייסת שמונה גיחות והטילה 96 פצצות של 50 ק"ג ו- 80 פצצות של 250 ק"ג. ב-1 באפריל 1957 נסגרה הטייסת. שני מטוסים נמכרו לגורמים שונים בחו"ל והמטוס השלישי הועבר לתעשיה האווירית. היום כמעט שלא ניתן למצוא מטוסי 17-B בעולם.

טייסת פאנטום
ב-5 בספטמבר 1969 הגיעו לארץ הפאנטומים הראשונים, שנחתו בבסיס חצור ונקלטו במסגרת טייסת "האחת". ב-1 בנובמבר 1969 נפתחה טייסת "הפטישים" כטייסת הפאנטומים השנייה. בנוסף לקשיים האובייקטיביים שבקליטת מטוס חדש, נתקלו חמשת אנשי צוות האוויר ו-100 אנשי צוות הקרקע בבעיות רבות נוספות, שנבעו מהעובדה שתהליך הקליטה התבצע תוך כדי מלחמת ההתשה.

ב-11בנובמבר 1969, רשם הפאנטום הפלת מיג מצרי ראשונה. ארבעה ימים לאחר מכן העבירה הטייסת את המטוסים הראשונים מבסיס חצור לרמת דוד. ב-28 בנובמבר 1969 הוציאה הטייסת את התקיפה הראשונה כנגד סוללת טילי 2SA-. המשימה בוצעה בהצלחה בשני יעפים והפגיעות היו יפות. את הכוננות הראשונה תפסה הטייסת ב-30 בדצמבר 1969, לאחר הברחת ספינות שרבורג.

במלחמת יום הכיפורים ביצעה הטייסת 850 גיחות ואיבדה שני צוותים. ארבעה צוותים נפלו בשבי ובסך הכל אבדו תשעה מטוסים. במארס 1978, בעת מבצע "ליטאני" בדרום לבנון, ביצעה הטייסת 50 גיחות בשמי לבנון. הפעילות התרחשה בכל המתארים: תקיפות יום ולילה, שיגור טילי מווריק, הטלת פצצות, צילומים ופטרולי יירוט. צעירי הטייסת, שלא השתתפו במלחמת יום הכיפורים, עברו במבצע זה את טבילת האש הראשונה שלהם.

רעמים ראשונים
ב-4 ביוני 1991 עברה הטייסת לבסיס חצרים כחלק מהמעבר של בסיסי חיל-האוויר לדרום הארץ. ב-27 בינואר 1994 החליט שר הבטחון, יצחק רבין ז"ל, לרכוש את מטוס ה-F-15I, או בשמו העברי "רעם", כמטוס הקרב החדש של חיל-האוויר. ב-9 במאי 1996 החליט מפקד חיל-האוויר, אלוף (מיל') הרצל בודינגר, כי המטוסים יקלטו בטייסת "הפטישים". בינואר 1998 נפתחה "הפטישים" כטייסת הרעם הראשונה (והיחידה) בחיל-האוויר.

במלחמת לבנון השנייה נטלה טייסת "הפטישים" חלק משמעותי ביותר בלחימה. אנשיה ביצעו למעלה מ-1,200 גיחות במשימות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע ובציד משגרי הרקטות ארוכות הטווח ששיגרו לעבר ישראל. תודות למערכות המתקדמות המותקנות במטוסי הרעם ניתן היה לצוד את המשגרים ביום ובלילה. כמו כן, נטלו מטוסי הרעם חלק בהשמדה של תשתיות חזבאללה, באכיפת ניתוק לבנון מסוריה כדי למנוע העברה של אמצעים וכן בסיוע לכוחות הקרקע באמצעות תקיפת מטרות מחבלים.

במבצע "עופרת יצוקה" הובילה הטייסת את "עופות דורסים", מטס הפתיחה המפתיע של המבצע, והביאו לידי ביטוי את יכולת מטוסי הרעם לשאת חימוש רב יותר ממרבית מטוסי הקרב של החיל. בשבוע הלחימה הראשון של המבצע תקפו מטוסי הרעם את כל סוגי המטרות, כגון משגרים, מבנים חשודים, מחסני אמל"ח ומנהרות. גם בשבוע השני למבצע, עם כניסת הכוחות הקרקעיים לשטח, המשיכה הטייסת לתקוף באחוזי פגיעה גבוהים. גם ב"עמוד ענן" בלטה הטייסת, המריאה לגיחות תקיפה ותקפה ביום ובלילה.

סמל טייסת "הפטישים"
סמל טייסת "הפטישים"