טייסות החיל

יה"ק (יחידת ההנחתה הקדמית)

לנחות בשטח מאולתר
במסגרת הכשירויות הנדרשות ממערך התובלה והמסוקים ברגיעה ובחירום, קיים צורך בהנחתת כוחות ואמצעי לחימה בשדות או מנחתים קדמיים שאינם מאורגנים דרך קבע להנחתה ולתפעול כלי-טיס. נחיתה על מנחתי עפר בישראל בוצעה לראשונה בשנת 1947, עוד בטרם הקמתו של חיל-האוויר, וניתן לומר כי שימוש זה הניח חלק מהיסודות המבצעיים הראשונים בחיל.

טבילת האש האמיתית הראשונה הייתה ב-31 במארס 1948, כאשר הונחתו מטוסים מצ'כוסלובקיה עמוסים בתחמושת בשדה התעופה בית-דראס לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים. כאשר נבנו בסיסי חיל-האוויר הראשונים, הוקמו בכמה מהם "שלוחות מסלול" שנשאו באחריות לביצוע הנחיתות בשטח.

הקמת יחידת ההנחתה
ביוני 1972 הוקמה בבסיס לוד יחידת ההנחתה הקדמית (יה"ק), הכוללת חמש שלוחות הנחתה קדמיות. כל אחת מהשלוחות מורכבת מפקח טיסה, חובש קרבי, נהג כיבוי, כבאי ומנחית סער קדמי ומתוכננת לפעול באופן עצמאי.

מטרותיה העיקריות של היחידה, המתבססת בעיקרה על אנשי מילואים, הן אספקת שירותי תעופה, אחזקה ומנהלה הדרושים לתפעול השוטף של שדות-תעופה קדמיים או למנחתים למטוסי תובלה שאינם שדות קבע של חיל-האוויר, בתחום המדינה ומעבר לגבולה. אנשי היחידה אחראים על איתור מנחתי עפר, בחינתם, הכנתם ואישורים להנחתת מטוסי תובלה והפעלתם. כמו כן, מפקחת היחידה באופן שוטף על מנחתים קיימים ועל שיפוץ והכשרת מנחתי עפר קיימים וחדשים.

התרחיש העיקרי אליו מיועדת היחידה הוא מלחמה או הכרזה על מצב חירום, בו יזדקק צה"ל לשדה-תעופה בשטח, על-מנת להנחית מטוסי תובלה קלים וכבדים, מסוקים להעברת אספקה, תחמושת, כלי-רכב או תחלופת לוחמים. בשנת 2009 הייתה יחידת ההנחתה הקדמית היחידה האחרונה לעבור מבסיס לוד לנבטים. 
 

 

סמל יחידת ההנחתה הקדמית של חיל-האוויר
סמל יחידת ההנחתה הקדמית של חיל-האוויר