טייסות החיל

טייסת "מלכי האוויר"

ב-1 במאי 1974 נפתחה בבסיס שדה-דב טייסת "התובלה הקלה" (שלימים תהפוך לטייסת "מלכי האוויר"). הטייסת צמחה מתוך פיצולה של טייסת "הגמל המעופף" (כיום נקראת "הטייסת הראשונה"), במטרה ליצור שתי מסגרות טיסה אשר יאפשרו התמחות של כל טייסת בסוג המשימות הייעודית לה.

לאחר הפיצול נותרו בטייסת "הגמל המעופף" מטוסי העגור והדרור ואילו מטוסי הצסנה והאיילנדר הועברו לטייסת "התובלה הקלה". עם פתיחת הטייסת, נקלטו בה לראשונה גם מטוסי ה"זמיר". למפקדה הראשון של הטייסת מונה סא"ל שאול כהן ומשימותיה העיקריות עם הקמתה היו משימות תובלת רמי דרג ברחבי המדינה ובעיקר הכשרת טייסי התובלה הקישור. הטייסת הופקדה על ביצוע קורס אימון מבצעי לטייסי סיור וקישור והדרכת פרחי טיס במגמת נווטים בשלב הראשוני של בית-הספר לטיסה.

פעילויות מבצעיות ראשונות
במהלך מבצע "ליטני" בשנת 1978 ביצעה הטייסת 88 גיחות סיור ו-35 גיחות תובלה. בעת המשא ומתן לשלום עם מצרים בשנת 1978, ביצעה הטייסת טיסות תובלה לחברי צוות המו"מ במטוסי זמיר לקהיר ולאלכסנדריה. גם במלחמת לבנון הראשונה היו רוב המשימות שביצעה הטייסת משימות תובלה.

ב-30 ביולי 1982 הוגדרו משימותיה של הטייסת מחדש, בעקבות הכוונה לרכוש מטוסי ביצ'קראפט (D-12RC) "גארדרייל", למשימות מודיעין. המטוסים החדשים נקלטו רק בשנת 1984 וזכו לכינוי העברי "קוקייה". ב-18 בדצמבר 1995 נקלטו בטייסת ארבעה מטוסי "סוקאטה" (TB-20) טרינידד", אשר נרכשו כמחליפים למטוסי הצסנה וכונו בעברית "פשוש". מעתה ואילך החלה הטייסת לבצע גם משימות מודיעין וצילום.

ב-20 במארס 1997 הוצאו ארבעה מטוסי הצסנה האחרונים מהשירות לאחר שנמכרו לגורם פרטי בדרום אפריקה. כך תם עידן מטוסי הצסנה, שהחל בשנת 1966. ב-4 בספטמבר 2002 נקלטה בטייסת צופית ראשונה וב-1 בדצמבר 2002 נפרדה הטייסת ממטוסי הזמיר. שבעה מטוסי זמיר של הטייסת הועברו מהטייסת לבית הספר לטיסה. בכך נחתמה תקופה של 28 שנות שירות של המטוס בטייסת. משלב זה שימשו הזמירים לאימון נווטים בביס"ט.

שם חדש, עידן חדש
במהלך שנת 2004 התרחשו מספר שינויים, בראשם שינוי שמה של הטייסת. "העבודה שלנו מתפרסת על כל שעות היממה ואנחנו מרגישים שהשם הישן כבר לא מתאים לאופי הפעילות בטייסת. טייסת 'התובלה הקלה' לא עושה רק תובלה והיא גם כבר לא כל כך קלה", אמר סא"ל ארז בראון, מפקד הטייסת דאז, לבטאון חיל-האוויר.

בסוף שנת 2004 נקלטו לראשונה בטייסת מטוסי החופית (בוננזה) אשר יועדו לבצע את משימות מערך הפשוש, אשר הוצא משירות. בסוף שנת 2005 נסגר מערך העגור (דורניר (DO-28 בטייסת "הגמל המעופף". החופית נמצאה כמחליפה האולטימטיבית ולאחר מספר שינויים ותוספות היא החלה לבצע גם משימות צילום ומודיעין. מאחר וסיירי האוויר, המשתייכים לטייסת "הגמל המעופף", הם אלו שביצעו את המשימות הללו, נוצרה דילמה באשר לטייסת שתפעיל את מטוסי החופית. בסופו של דבר הוחלט ללמד את סיירי האוויר וטייסים מטייסת "הגמל המעופף" לטוס בחופיות של טייסת "מלכי האוויר".

בעקבות הגידול במשימות הטייסת ובהיקפי פעילותה, התעורר הצורך בבניית מבנה חדש לטייסת שיתאים לגודלה, למשימותיה ולתקן מבנה טייסת בחיל-האוויר. המבנה החדש נבנה בחלקה הצפוני של רחבת המטוסים המרכזית ונחנך במהלך אוגוסט 2004. המבנה כולל מכלול מבצעי מוגן ומכלול מנהלתי.

הטייסת פועלת במתכונת החדשה
במלחמת לבנון השניה השתתפה הטייסת באופן אינטנסיבי. ביצעה הכוונות רבות לתקיפה וגיחות תצפית ואיסוף מודיעין. במסגרת מבצע "עופרת יצוקה" ביצעה הטייסת 517 גיחות, 2259 שעות טיסה ובוצע הרצף הידוע הארוך ביותר של שלישיית מטוסים בנתיב. גם במבצע "עמוד ענן" לקחה הטייסת חלק פעיל, וביצעה גיחות ושעות טיסה רבות.

כיום טייסת "מלכי האויר" היא הטייסת היחידה בחיל המפעילה שלושה סוגי מטוסים: צופית, קוקייה וחופית. המטוסים מבצעים משימות תובלה קלה, מודיעין, סיור אווירי, איתור טייסים נוטשים, ליווי מבצעים והדרכת טייסי תובלה צעירים. 80 אחוזים מהטיסות הן גיחות מבצעיות, והטייסת מבצעת כמות משמעותית ביותר של שעות טיסה: מעל 3,500 שעות בשנה.

סמל טייסת "מלכי האוויר"
סמל טייסת "מלכי האוויר"