בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 193
גליון 193 30/06/10

כתבות

מכוון גבוה

תגיות: מערך הכטב"ם

ישראל היא אחת מהמעצמות העולמיות בכל הקשור לפיתוח וייצור של כלי–טיס בלתי מאוישים. אחד מהתוצרים החדשים בתחום זה, הוא הרמס 900 של אלביט, המביא לשמיים לא רק מימדים גדולים, אלא גם יכולות פעולה מגוונות לשדה הקרב של המאה ה–21

ליאור אסטליין

יום שמש בהיר ויפה של אמצע החורף והמדבר שקט מאוד. מרחוק נשקפים רכסים נמוכים ולמעט רוח הנושבת מעל המסלול הישן והצר הנמתח באמצע שומקום, אין מה שמפריע את השקט הפסטורלי.

מל"ט, לא מזל"ט
לפתע גולש מן האופק צל גדול ולמרות שהוא הולך ומתקרב, השקט עדיין נשמר. גם כאשר צורה של כלי–טיס גדול–מימדים הולכת ומתהווה מול העיניים, עדיין קשה לשמוע רעש של מנוע. עוד כמה שניות, גלגלי המטוס נוגעים במסלול והוא עוצר לאחר עוד כמה עשרות מטרים. עכשיו אפשר לגשת ולבדוק איך נראה מקרוב הרמס 900, או "האח הגדול", כמו שמכנים אותו באלביט.

על–מנת לזכות בתואר "האח הגדול", צריך שיהיה גם "אח קטן", תפקיד אותו ממלא בהצלחה ובנאמנות הרמס 450, "מל"ט הדגל" של אלביט מזה מספר שנים, שהוא גם אחד המל"טים הנמכרים ביותר מסביב לעולם. "ההרמס 900 הוא פעמיים הרמס 450", אומר יונתן פלג, ראש מנהל ניסויי טיסה ומבצעי אוויר של חטיבת מל"ט באלביט. "הוא כפול בביצועים, כפול בגובה טיסה, ביכולות נשיאה ויכולות אחרות". אבל מעבר ליכולות המשופרות שמציג המל"ט החדש אל מול הדור הקודם והקטן יותר, הוא מביא עימו גם כמה חידושים באמתחתו הגדולה.

"אחד החידושים המשמעותיים של הרמס 900, היא היכולת לשאת מספר גדול של מטע"דים (מטען יעודי) בו זמנית", אומר פלג. "כך ניתן לבצע מספר משימות בגיחה אחת".

ההרמס 900 מייצג תופעה ההולכת ומתפשטת בשנים האחרונות בעולם התעופה בתחום הכלים הבלתי מאוישים, בעיקר כלים שכאלה בתחומי צבא ובטחון. מימדי הכלים הולכים וגדלים, בהתאם לדרישות ההולכות וגוברות מפלטפורמות בלתי מאוישות וכך, אל העולם שהיה מורכב בעשורים החולפים בעיקר ממזל"טים (מטוסים זעירים ללא טייס), הולכים ומצטרפים לא מעט מל"טים, שדומים הרבה יותר, מבחינה חיצונית ומבחינת מימדיהם, למטוסים מאוישים המוכרים לכולנו משדות–התעופה ואינם מזכירים את בני מינם הזעירים והדמיון הוא לא רק חיצוני, אלא גם ביכולות ההולכות ודומות לאלו של מטוסים מאוישים.

"להרמס 900 יש יכולות המראה ונחיתה אוטומטיות", מתאר פלג תוך כדי שהמטוס גולש על המסלול. "ניתן להזין למחשב שלו את הפרמטרים של ההמראה והנחיתה וכך הוא יגיח מן ההאנגר, יסיע לבדו על המסלול, יתיישר, ימריא, יבצע את משימתו ואז יחזור וינחת בבסיסו כאשר כל התהליך הזה מתבצע ללא מגע יד אדם".

הרמס 900 הוא אחד ממבשרי תהליכים שילכו ויתפשטו. ניתן להניח כי כפי שמקצועות רבים הלכו ונעלמו מן העולם עם התקדמות הטכנולוגיה, הרי שזה יהיה כנראה גם גורלו של תפקיד המנחית או האחראי על המראת כלי–טיס בלתי מאוייש הנמצא היום ברבות מהטייסות המפעילות כלים שכאלה. חידוש נוסף שמציג הכלי הם הבלמים האוטומטיים שלו, המייתרים את הכבל שעוצר את הרמס 450 לאחר שהוא נוחת על המסלול. בדומה לכל מטוס אחר, גם כני הנסע של הרמס 900 מתקפלים לאחר ההמראה, מה שמאפשר לו להפחית את הגרר ואת ההתנגדות בעת הטיסה.

"לא צריך שינויים"
מרכיב נוסף שמביא עימו ההרמס 900, נוגע גם הוא במישרין לכך שהוא "אח גדול" של "אח קטן" הנמצא בשירות מזה מספר שנים. "ההרמס 900 מושתת על טכנולוגיות התחזוקה והתפעול של ההרמס 450", מציין פלג. "זה פשוט דור המשך, אין כאן שום המצאה חדשה הדורשת תחזוקה ותפעול שונים או בנייה של מערך חדש. זו פלטפורמה ורסטילית המותאמת למערך קיים, כך שהמשתמש בפלטפורמה הקודמת לא צריך לעשות שינויים דרסטיים".

הטיסה היום מסמלת את סיום השלב הנוכחי בניסויי הטיסה, שלב בו נבחנו יכולותיו של המטוס בכל הפרמטרים הנוגעים לתפעול הפלטפורמה ושלב המהווה תחנה חשובה בדרך להכרזה עליה כמבצעית. "נמשיך בסדרת ניסויי טיסה במהלך השנה הקרובה", מציין פלג. "יש כבר רכיבים רבים של הפלטפורמה שנמצאים בייצור סדרתי ואנחנו מתקדמים לפי התוכנית".

כל העוסקים במלאכה, החל במטיסים, עבור באנשי הבקרה היושבים בקרון הבקרה וההפעלה וכלה במנהלי הניסוי, הם יוצאי חיל–האוויר, בעיקר מטייסות הכטב"ם וגם מלהק ציוד. עובדה זו יוצרת שפה משותפת ומטרה משותפת.

"תוכניות הניסוי אמנם נכתבו באלביט, אבל הן עומדות בסטנדרטים המוכרים לכולנו מחיל–האוויר, למשל בכתיבת תוכניות ההטסה", מציין פלג. "כולנו גדלנו ועבדנו באותה סביבה וזה יתרון גדול בעבודה עם כלי–טיס".

"יכולות חדשות"
מי שהוביל באלביט את פרוייקט הרמס 900, הוא תא"ל (מיל') שמעון שריד שהיה ראש להק ציוד בחיל–האוויר.

"הפלטפורמה הזו והפרוייקט הזה, נשענים על בסיס מוצק", הוא אומר. "הבסיס הוא הנסיון שצברנו עם ההרמס 450 בנגזרותיו כאן ובחו"ל, כמו פרוייקט "Watchkeeper" בבריטניה. הגענו במהלך השנים ליכולת יעילה ומוכוונת מטרה, כאשר כל זה מתבסס על הנסיון שכולנו צברנו בחיל–האוויר לאורך השנים.

הרמס 900 יבצע משימות מעולם התוכן של כטב"ם הרמס 450, אבל ביעילות כפולה בכל פרמטר כמו גובה שיוט, או כושר נשיאה של מטע"דים ודלק. מכאן גם נגזרת הוורסטיליות המודולרית, של התאמת הפלטפורמה לעולם קיים ומבצעי מזה שנים רבות. ברור שלקוח שיש לו מערך פעיל של הרמס 450, יוכל להכניס את ההרמס 900 לשירות בצורה מהירה וקלה יותר.

הפלטפורמה הזו גם מביאה יכולות חדשות בתחום המל"טים: המראה, נחיתה והסעה אוטומטיים כמו גם בלמים אוטומטיים.

כיום יש ביקוש לפלטפורמות גדולות ועל הרקע הזה, יש התעניינות מחיל–האוויר בהרמס 900. אנחנו מאמינים שבסופו של דבר הכלי הזה ישרת בחיל–האוויר ואנחנו חושבים שהאפשרות הזו נשקלת ברצינות. ברור שגם בהיבטי יצוא יש חשיבות גדולה, משום שאחד מתנאי הסף של הלקוחות הזרים, הוא רכש של פלטפורמה ששירתה בחיל–האוויר הישראלי.

כמי שהוביל באופן אישי את הפיתוח, אני יכול לומר שזה היה תהליך מעניין מאוד של פיתוח מוצר בו הושקעה הרבה מחשבה 'חיל–אווירית' והרבה 'שכל' חיל–אווירי של אנשים שכולם יוצאי החיל, בתקווה שהוא אכן יגיע בסופו של דבר לשורות חיל–האוויר".

עוד באותו מדור

לירות או לא להיות

המחיר של היסוס למשך כמה שניות עלול להיות כבד. את הלקח הזה, כמו לקחים רבים ונוספים, למדו אנשי צוות האוויר של שתי טייסות מסק"ר שעברו סדנה אותה העבירה טייסת "הדרקון המעופף". מהאחריות המוטלת על כתפי מוביל מבנה ועד להחלטות הנוגעות לחיים או מוות על הקרקע, תרגלו משתתפי הסדנה את הדילמות ואת ההחלטות

זה היה ביתו

יוסף גולדמן ז"ל היה אחד מ"אבני היסוד" של מוזיאון חיל–האוויר. האיש שהיה אחראי על הצביעה והטיפול בכלי–הטיס המוצבים במוזיאון, שירת במסירות שנים רבות ולא נח מעבודתו עד יומו האחרון