בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 135 (236) 01/10/00

כתבות

המשוכה הראשונה

בשנה האחרונה של התיכון מתחילה שרשרת הבחינות שעובר כל מועמד לקורס-טיס. מבחני אישיות, בדיקות רפואיות, מבחני ידע וחשיבה, טיסה וירטואלית בסימולאטור, הרכבת מכונה, מבדקי תפיסה מרחבית וגם השיחה המיתולוגית עם הפסיכולוג. ארבע תחנות, עשרות מבחנים ואלפי מועמדים החולמים חלום אחד

אנדה מסלר צילום: אמיר מודן

זה קורה לאלפי נערים בכל שנה. בתיבת הדואר, בין חשבון הטלפון ואגרת הרישוי, מסתתר מכתב נוסף. חלק ציפו למכתב הזה מגיל שלוש כאשר שיחקו במטוסי צעצוע וחלמו לחתוך את השמיים במטוס קרב, ועבור חלק אחר הוא נוחת בהפתעה מוחלטת. זהו כרטיס הכניסה למיונים לקורס-טיס, או בשם הרשמי יותר: הזימון למבחנים הראשוניים לצוות-אוויר. מעתה מצפים לאלו שרוצים להפוך את כרטיס הכניסה הזה לכרטיס טיסה, חודשים ארוכים של מבחנים. הדרך למסדר הגיבוש בבסיס חיל-האוויר חצרים, עוברת דרך מבחני אישיות, בדיקות רפואיות מדוקדקות, מבחני ידע וחשיבה, טיסה וירטואלית בסימולאטור, הרכבת מכונה, שרטוטים, מבדקי ראייה מרחבית וגם שיחה קצרה עם פסיכולוג.
לאט לאט הופכים אלפי המועמדים למאות בודדות. את הקורס הקשה והארוך, עתידים, אגב, לסיים עשרות בלבד. אבל בשלב הזה, הסיום עדיין רחוק. מה בעצם נדרש כדי להיות בין המאושרים המקבלים את הזימון? "באופן כללי, אנחנו מחפשים אנשים עם כישורים גבוהים והרבה מוטיבציה", אומר רס"ן אמיר, מפקד גף מיון צוות-אוויר. "הזימון נשלח על סמך המבחנים שעוברים כל נער ונערה בלשכת הגיוס. בעקבות מבחנים אלה נקבע סף, שהוא יחסית גבוה מהממוצע של האוכלוסייה".
בנות המעוניינות לנסות את כוחן, צריכות לפנות בכתב, ביוזמתן, למדור הפסיכוטכני בלשכת הגיוס הקרובה לביתן ולבקש את הזימון. לאחר הפנייה, עוברות הבנות בדיוק את אותו תהליך שעוברים הבנים. אין חוכמות, לא בקורס-טיס, לא לפניו ולא אחריו.
סא"ל אלי, קצין מיון חילי, מדמה את המיון לקורס-טיס למעין משפך. "בשלב הראשון, נעשה המיון בצורה גסה על-פי נתונים כלליים. פשוט על-ידי פנייה לאוכלוסייה בעלת הנתונים היותר גבוהים. בהמשך, הופכים המבחנים ליותר ויותר ספציפיים". רס"ן אמיר, לעומתו, מעדיף את דימוי המסננת, שהחורים שלה נעשים יותר ויותר דקים. מה שבטוח, משפך או מסננת, לחולמים להפוך לאנשי צוות-אוויר לא מצפים חיים קלים בשלבי המיונים.

תחנה ראשונה: מכונות, שרטוטים ומבחנים פסיכוטכניים השלב הראשון במיונים לצוות-אוויר - המבחנים הפסיכוטכניים - מתקיים בלשכת הגיוס. מדובר במבחני היגיון בשיטה אמריקאית הכוללים השלמת חלק חסר בתמונה, מציאת ההמשך ההגיוני של רצף תמונות ובחירת התמונה ההגיונית ביותר. אחרי כשעתיים של מבחנים, יוצאים המועמדים להפסקה של חצי שעה. אחריה, אלו שעברו את המבחנים ממשיכים מיד לשלב הבא, שלב המכונות.
בשלב זה, נכנסת קבוצה של כ-20 איש לכיתה המכילה טורים של שולחנות. על גבי השולחנות מונחות מכונות משונות המורכבות מגלגלי שיניים ומקפיצים עשויים מתכת. מאבחנות מחקר ניצבות בין המועמדים כדי לעקוב אחר התקדמותם וגם כדי לדאוג שאף אחד לא יציץ ביצירות של חבריו הסמוכות לו.
לסיום, בוחנים את רמת הקואורדינציה של המועמדים. כל אחד אמור להזיז ולסובב גלגלי שיניים מכיוונים שונים. הקושי במבחן זה נובע מהצורך לתאם בין פעולת שתי הידיים בלחץ זמן, תוך מינימום שגיאות.
בסך-הכל, אם אין עיכובים יוצאי דופן, מי שיחל את המבחנים בסביבות תשע בבוקר, יסיים אותם בסביבות שלוש אחר-הצהריים. את התוצאות מקבלים במקום לאחר שכל הקבוצות סיימו את המבחנים.

 

תחנה שנייה: מבחני דף ועיפרון בשלב השני עוברים המבחנים למרחב המחיה של חיל-האוויר. עדיין לא בסיס מבצעי עם מגדל פיקוח וטיסות מסביב לשעון, אך גם יחידות המיון והרפואה האווירית של חיל-האוויר (ירפ"א) היא עוד צעד בדרך לחלום הנכסף. לכאן מגיעים לראשונה המועמדים, נרגשים ומפוחדים, לנסות את כוחם במבחני נייר ועיפרון.
המבחן הראשון הוא במתמטיקה ובפיסיקה, ומיד אחריו מבחן בתפיסה מרחבית. קצת מטושטשים אחרי המספרים, הנקודות והצורות, יוצאים כולם להפסקה בת חצי שעה. זמן אידיאלי לפגישה ראשונה עם השק"ם הצה"לי. אחריה, מחכים למועמדים עוד שעתיים של בחינות. שאלוני אישיות ומבחן שני בתפיסה מרחבית, המתקרב קצת יותר לתחום הטיסה.
את התשובות מקבלים תוך מכסימום חודשיים, כמו שמסבירה מאבחנת המחקר בתחילת שרשרת המבחנים. "מטרת המבחנים היא לבחון כשרים ואישיות", אומר סא"ל אלי. "אנחנו מחפשים את הפרמטרים האישיותיים המתאימים לצוות-אוויר, וכישורים כמו: חשיבה לוגית, יכולות אנליטיות, חשיבה חשבונית, יכולות טכניות ויכולות מרחביות. כל אחד מהמושגים האלו נבחן במבחן מתאים. מכלול המבחנים נותן תמונה אינטגרטיבית לגבי כישוריו ואישיותו של כל מועמד בקשר להתאמתו להיות טייס".

 

אפשר להתכונן?

"אין דרך ממשית להתכונן. המבחנים הללו ספציפיים, ולכן אני מציע למועמדים פשוט לבוא במיטבם ובמיוחד להיות רגועים. יותר חשוב לישון בלילה מאשר לחפש נתונים לגבי המבחנים מחר. בזמן המבחנים, חשוב להשקיע את המכסימום בלי כל מיני הנחות על מה חשוב יותר ומה פחות".

תחנה שלישית: פסיכולוג וסימולאטור ריבוע קרטון כחלחל, הנשלח לביתם של אלה שעברו את המבחנים, מציין כי תקופת ההמתנה הסתיימה. בצידו האחד מתנוססת הסיסמה הוותיקה, "הטובים לטיס", ובצידו השני ההודעה המיוחלת על ההצלחה במבחנים ועל המעבר לשלב הבא. עתה, מובילות כל הדרכים לפגישה המיתולוגית עם הפסיכולוג.
השיחה עם הפסיכולוג היא דווקא השלב הקצר ביותר בשרשרת המיונים. נכנסים לחדר קטנטן, ממלאים שאלון מוטיבציה, עונים על מספר שאלות ולפני ששמים לב, הכל מסתיים.
"המועמדים נוטים לייחס חשיבות רבה מאוד לשיחה עם הפסיכולוג, והרבה פעמים אפילו חשיבות מוגזמת", מציין סא"ל אלי. "למעשה, הראיון עם הפסיכולוג הוא עוד מבחן, עוד תחנה. זו תחנה אנושית בניגוד למכונות, למחשבים ולניירות המשמשים בשאר המבחנים, ומכאן כנראה נובעת הנטייה לייחס לה משקל גדול יותר. מטרת השיחה היא להכיר את המועמד באופן אישי, מעבר לשאלונים בכתב".
אחד המיתוסים הנפוצים הוא סביב סגירת הדלת בסוף הראיון. במשך השנים התפתחו תיאוריות נרחבות על המשמעות של סגירת הדלת ביד ימין ותיאוריות מקיפות לא פחות על סגירתה ביד שמאל. גם על סוגיית המצמוץ בזמן הראיון ניתן למלא בקלות כרכים שלמים. לגבי שני הדברים, טוען סא"ל אלי חד-משמעית, כי מדובר במיתוסים חסרי כל ביסוס. "הפסיכולוג לא פועל על-פי טעמו האישי, אלא מתרשם מאישיותו של המועמד ומנסה לשלב אותה במיכלול הנתונים שנאספו עד לנקודה זו".
עם סיום הראיון עם הפסיכולוג, מזומנים המועמדים לשלב הארוך ביותר במיון - סדרת המבחנים הממוחשבים.
מתיישבים ליד עמדת מחשב הכוללת מצערת וג'ויסטיק. כל מועמד נבחן בזמנו הפרטי, התלוי בשעת ההתחלה ובקצב ההתקדמות. מתחילים בתימרונים פשוטים, ממשיכים בפניות לכל הכיוונים, התייצבויות, שינויי מהירות ולבסוף גם הפלת מטוסים ממש, והכל בזמן מוגבל. תוך מספר שעות, הופכים הנבחנים לטייסים ונווטים וירטואלים בטייסת יירוט בעיצומה של מלחמה כוללת.
"ממש לא קל", מודות מאבחנות המחקר המעבירות את השלב הזה, ואשר עברו אותו בעצמן כחלק מההכשרה שקיבלו. על המסך הכחול רואים שני משולשים אפורים, קרי מטוסי מטרה, וצלב אפרפר מוקף עיגול, קרי כוונת. מי שחשקה נפשו בנופים קצת יותר מרהיבים, ייאלץ להסתפק בשלב זה בסימולאטור הטיסה בבית.
אחרי הפסקה של שתי דקות, ממשיכים לשלב הבא - מבחני חלוקת קשב, זיכרון וקבלת החלטות. בסיומם נעשה שקלול של כלל הנתונים והציונים עד כה, ומתקבלת ההחלטה האם המועמד ימשיך למבדקים הרפואיים. את התשובה מקבלים לאחר עשר דקות לכל היותר.

 

תחנה רביעית: מבדקים רפואיים אם עד עתה נבדקו בקפידה יכולתו ואישיותו של המועמד, עכשיו הגיע תורם של המבדקים הרפואיים. המועמדים שעברו בהצלחה את מבחני המיון הממוחשבים, ניגשים מיד לתחנה הזו. עיון מהיר ברשימת הבדיקות מגלה שמונה תחנות העוברות בשיטתיות כמעט על כל חוש וחלק בגוף.
"אנחנו מחפשים אנשים שיעברו את הגיבוש ואת קורס-הטיס ויהיו מסוגלים לטוס במשך 30 שנה לפחות", אומר רס"ן ד"ר אליעזר קם, מפקד גף רפואה קלינית. "לכן הבדיקות מאוד קפדניות".
הבדיקות הרפואיות כוללות בדיקת שתן וספירת דם וסדרה של בדיקות עיניים, שמטרתן לאבחן כושר ראייה מקרוב ומרחוק, פזילות סמויות ועיוורון צבעים. אחר-כך עוברים לבדיקת חדות ראייה, הנעשית על-ידי אופטומטריסטית. אלו שנמצאו כשירים עוברים לרופא עיניים הבודק את מבנה העין.
כאשר כבר ברור לכולם שלא מהעיניים תגיע הפורענות, מנסים את האוזניים. בדיקות השמיעה נערכות בתא קטן ואטום לחלוטין, כאשר המועמד עוטה על אוזניו זוג אוזניות. ההוראות פשוטות וברורות: ללחוץ על כפתור כאשר שומעים צליל, גם אם הוא מאוד חלש ולחזור על המילים שהבוחנת אומרת. בשלב החמישי עוברים המועמדים בדיקת אף, אוזן וגרון. התחנה הבאה: בדיקת א.ק.ג. ובדיקות משקל, גובה ודופק. התחנה הבאה היא תיפקודי ריאה. שואפים שאיפה עמוקה ונושפים אל תוך צינור המחובר למכונה. אם הגרף המופיע על מסך המחשב מצביע על תיפקודי ריאה תקינים, עוברים לתחנה נוספת: בדיקה כללית אצל רופא תעופתי.
"רופא תעופתי הוא רופא המוסמך לטפל בצוות-אוויר ומכיר את ההשלכות של הטיסה על האדם", מסביר ד"ר קם. מתחילים בשאלון קצר הסוקר את ההיסטוריה הרפואית של המועמד, החל באשפוזים וניתוחים בבתי-חולים וכלה בכאבי ברכיים ותדירות הפעילות הספורטיבית.
לאחר-מכן ממשיכים בבדיקה כוללת ואחרונה בהחלט. ובדיקה כוללת ביחידת הרפואה האווירית (ירפ"א) היא עניין שלוקחים ברצינות. מאוד ברצינות. הרופאה התעופתית עברה בצורה זו או אחרת כמעט על כל חלק בגופי. לאחר עשרות מבטים, האזנות, מישושים וניקושים היא הוציאה דף נוסף הנושא את הכותרת: סיכום בדיקות רפואיות - התאמה לקורס-טיס. עבור הכותרת הזו, שנכתבה באותיות מודגשות בראשית הדף, עברתי בין השאר, ואני מדברת רק על השעות האחרונות, הקזת דם, הרחבת אישונים וחיבור אלקטרודות לגופי. אך החלק המעניין ביותר בדף הוא דווקא הסיכום הכללי שבתחתית העמוד. באוטובוס כבר לא יכולתי להתאפק יותר וחזרתי במהירות לסעיף הסיכום הכללי. מספר נוסעים הבקיאים כבר ביוצאי ירפ"א הביטו בי בהבנה כאשר חייכתי לעצמי חיוך רחב. בעט כחול, שורבט שם צירוף המילים, כשיר צוות-אוויר. מי יודע, אולי פספסתי את יעודי האמיתי.

 

עוד באותו מדור

המוביל הלאומי

כמעט 25 שנה עברו מאז מבצע אנטבה, שבו הוביל תא"ל (מיל') יהושע (שיקי) שני את מבנה ההרקולסים. אחרי 37 שנות טיסה פעילה פושט שני, ככל הנראה טייס התובלה הידוע ביותר של חיל-האוויר, את הסרבל. כמנכ"ל נציגות "לוקהיד-מרטין" בישראל, הוא ימשיך לטוס לעיתים קרובות - אבל עם חליפה וכוס יין, ובמחלקה ראשונה

גם המטוסים גויסו

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים גויס לצה"ל, מתוקף צו, כל צי המטוסים של חברת "כנף", שכלל אז עשרה מטוסי איילנדר ומטוס צ'יפטיין אחד. תוך שעות ספורות צצה לה טייסת מוזרה בנוף המלחמתי: מטוסיה היו אזרחיים ואפילו טייסיה היו לבושים בגדים אזרחיים. המשימות של הטייסת המגויסת היו הובלת מפקדים בכירים לחזית והעברת חומר מודיעיני לבסיסים השונים. בסופו של דבר, ביצעה הטייסת האזרחית יותר מ-70 אחוז ממשימות התובלה הקלה של חיל-האוויר במלחמה