בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 194 - בטאון חיל-האוויר
גליון 194 30/08/10
לגליון זה מצורף לוח שנה חגיגי

כתבות

הופכים כל אבן

תגיות: תרגילים ואימונים , מערך הכטב"ם

חייל ישראלי נעדר, חי או מת, מעמיד את כל מערכת הבטחון על הרגליים. אנשי יחידת איתור נעדרים של צה"ל עושים הכל על–מנת למצוא את הנעדרים כמה שיותר מהר ולעיתים נעזרים גם בכלי–טיס בלתי מאוישים. קורס חדש מלמד את מפעילי הכטב"ם איך ומה צריך לעשות במקרה כזה

יובל שוהם צילום: יונתן מור


רס"ן (מיל') יואב, מיחידת איתור נעדרים של צה"ל, נאנח בשקט. "תראה כמה זמן המצב הזה נמשך", הוא אומר. "תראה כמה המדינה הזו חצויה מכאן ועד להודעה חדשה". רס"ן (מיל') יואב, כיום אזרח עובד צה"ל, יושב במשרדו הקטן. צעדת שליט עומדת לצאת לדרך בימים הקרובים ושאלת מחיר שחרורו של החייל החטוף רלבנטית מתמיד. מאז ומתמיד, אחת המטרות של ארגוני הטרור היא חטיפת חייל ישראלי, חי או מת. העבר הוכיח שמדינת ישראל תעשה הרבה מאוד על–מנת להחזיר את חייליה אל שטח ישראל, גם אם רק לצורך קבורה.
עשרות מפות, תוכניות עבודה ומחקרים פזורים על שולחן עבודתו של רס"ן (מיל') יואב. על לוח שעם מודבקת תמונה קטנה של החייל הנעדר משנת 1997, גיא חבר. "אנחנו צריכים לתת את המענה המהיר ביותר בעת אירוע נעדר, אם זו חטיפה או היעדרות בקרב, כדי לאתר את החיל ולהחזירו", הוא אומר. "ככל שנאתר אותו מהר יותר ימנע משבר לאומי או בינלאומי".


בקורס חדש שנערך לפני מספר חודשים, למדו מפעילי כטב"מים (כלי–טיס בלתי מאויישים) בחיל–האוויר כיצד לשתף פעולה עם אנשי יחידת אית"ן (איתור נעדרים), איך לשמש כעיניים שלהם בשטח האויב וכיצד לנסות לנטרל את החטיפה הבאה.


להגיע ראשונים


הכל התחיל משתי עבודות מחקר שביצע רס"ן (מיל') יואב, בשיתוף עם רס"ן (מיל') חן, שהיה מפעיל כטב"ם בטייסת "המל"טים הראשונה". רס"ן (מיל') חן הוא שם דבר בטייסת: הוא "הגורו" של נושא איתור נעדרים בעזרת כטב"מים, האיש שהתמחה במשך שנים בפענוח וחקירת האירועים הללו לעומק. כאשר חן השתחרר, אומר מפקד הטייסת סא"ל צביקי, "אבד מקור הידע".


העבודות של רס"ן (מיל') יואב וחן בוצעו יחד עם חגי ווקס, רב–פקד במשטרת ישראל: "ניתוח נתונים בזירות שטח פתוח המצביעים על מאפייני קבורת גופות" שפורסמה בשנת 2004 וגם "ניתוח ממצאים בזירה המצביעים על מאפייני קבורה" שפורסמה בשנת 2006. בשפה פשוטה: כיצד ניתן לאתר אנשים שנקברו, או שנמצאים בשטח, בעזרת הכטב"ם והמצלמות המשוכללות שעליו.


"המחקרים אומרים למעשה: בוא נשתמש באמצעי קיים ונראה איך אנחנו יכולים לנצל אותו למטרה של איתור נעדרים", מסביר רס"ן (מיל') יואב. "המשימה של יחידת אית"ן היא ברורה: לתת נקודת ציון של 12 ספרות, להצביע איפה נמצא הבנאדם, חי או מת, או לצמצמם את גזרת החיפושים אחריו. אנחנו עושים זאת על–ידי ניתוח השטח, שיחות עם החיילים, חקירה מאומצת ודברים נוספים. הכטב"ם מאפשר לנו להיות בשטח האויב ולראות מה קורה שם. זה איתור נעדרים אונליין, בזמן אמיתי, כי אנחנו יכולים לשוטט בשטחים שאנחנו לא יכולים בדרך–כלל, בלי העזרה של הכטב"ם".


רס"ן (מיל') יואב מספר על ממצא מסויים משתי העבודות היכול לסייע באיתור נעדר בעת סריקות אוויריות או קרקעיות: "כשאתה קובר מישהו באדמה, נוצרת תלולית. לאחר מכן, כתוצאה מאיבוד הנפח נוצר שקע ייחודי מאוד שניתן להבחין בו בשטח. גם כשאתה חופר את הקבר, אתה הופך את הקרקע ומערבב זרעים. בשקע שנוצר יש יותר לחות ויכולה להיות הצטברות של מים אם יש גשמים, ואתה מקבל תופעה מיוחדת: במקום הקבורה יש צמחיה שונה. נוצר משהו שהוא שונה מהסביבה הטבעית שלו. העבודות הללו סייעו באיתור דנה בנט ז"ל".


דנה בנט ז"ל, נרצחה בשנת 2003 ונמצאה רק בשנת 2009, לאחר שנים של חיפושים. חן מאשר כי משטרת ישראל ויחידת אית"ן יישמו למעשה את המסקנות של עבודות המחקר והפעילו את הטכניקות הייחודיות שפותחו בעקבותיהן. אז נכון, הפעם הכטב"ם לא היה שותף למשימה, אבל ניתן להניח שלולא עבודות המחקר, דנה ז"ל כנראה מעולם לא הייתה מובאת לקבורה.


"הכטב"ם הוא לא הנקודה. הנקודה היא שיש לו מצלמה תרמית (מצלמה ש"רואה" את חום הגוף) איכותית, ברזולוציות גבוהות ואיכויות מדהימות", אומר חן. "יש כל מיני מאפיינים בשטח שניתנים לחישה באמצעים תרמיים ובעזרת הניתוח שלהם, אפשר לסמן מקומות חשודים להימצאות גופה של נעדר".
"זו תורה שלמה של המון פרטים קטנים שיכולים להתהפך לך בן רגע", אומר סרן עוז, מפעיל סדיר בטייסת "המל"טים הראשונה". "צריך לדעת איך כל דבר נראה מבחינה תרמית, איך זה משתנה בשעות היום, בעונות השנה, מה מתחמם יותר מהר ומה יותר לאט. כך אפשר לעשות מיפוי של השטח וניתוח שלו ולמצוא את הנעדר".


חשוב לציין שעד היום, משימות איתור הנעדרים בכטב"מים התרכזו בחיפוש אחר חיילים שנהרגו בשטח האויב ולא אחר נעדר חי.
"אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאם החייל חי, אז הוא מוחזק בבית ולא נמצא בשטח ופה כבר מדובר בעבודה מודיעינית אחרת, לטווח הארוך", מסביר חן.
"כאן אנחנו מתמקדים בעיקר בלנסות למצוא את החייל שנהרג כמה שיותר מהר, לפני שהמחבלים יספיקו להגיע אליו".

קורס לאיתור נעדרים


לאחר שחן השתחרר משירות המילואים שלו בטייסת, נוצר צורך להנחיל את הידע הרלוונטי הנוגע לאיתור נעדרים גם לשאר המפעילים מהטייסת. "זו לא משימה שהטייסת אמורה לעסוק בה ביום ביום, בטח לא כמו איתור משגרי קסאם למשל. זה לא מוגדר בכשירות של הטייסת", אומר רס"ן (מיל') מאיר, מילואימניק בטייסת "המל"טים הראשונה". "זה גם לא קורה כל–כך הרבה וכשזה קורה אז אומרים 'אוקיי, בוא נלך לעזור', אבל אף אחד לא חשב לעשות קורס שלם על הנושא הזה. כאשר הבינו שיש פער שצריך לכסות אותו, הוחלט לבנות את הקורס הזה".


את המושכות קיבלו רס"ן (מיל') מאיר וסרן עוז, שיחד עם חן ורס"ן (מיל') יואב בנו את הקורס, שנמשך יומיים וחצי וכלל מספר מצומצם של אנשים מטייסות הכטב"ם ומטייסות החוזי בשיתוף אנשי יחידת אית"ן. בסיום הקורס נערכה סדנה אווירית, בה נבחר איזור בישראל שדימה את גזרת הלחימה והכטב"ם טס מעליה. המפעילים ואנשי אית"ן דימו שם משימה של איתור נעדרים. בשטח נקברו חיות מתות, שצוותי המשימה היו צריכים לזהות את מיקומן.


"אירוע של נעדרים יכול להיות מגוון: מטיילים שהלכו לאיבוד בוואדי, חילוץ טייס נוטש בלבנון, אירוע חטיפה או לוחמים שנהרגו, נשארו בשדה הקרב ולא חולצו", אומר סרן עוז. "אחת המטרות של הקורס היא שיהיה תו"ל רשמי, מסמך שמרכז את כל הפעולות שעושים באירועי נעדרים. עד עכשיו לא היה, הכל היה תורה שבעל–פה. אין תחליף לנסיון רב שנים כמו של חן, אבל מסמך שכזה, שקובע מי עושה מה, הוא נקודת פתיחה חזקה".


מחט בערמה של שחת


"אנחנו העיניים של אנשי אית"ן", אומר רס"ן (מיל') מאיר. "לחפש נעדר בשטח האויב זה כמו לחפש מחט בערמה של שחת. צריך גם לצמצם כמה שיותר את שטח החיפוש, אחרת יהיה לך קשה מאוד לסרוק את כולו. למשל, אם נגמ"ש מתפוצץ ואתה רוצה לראות באילו אזורים נמצאים ההרוגים: אתה יכול למפות איפה לא היו "נקודות חמות" לפני הפיצוץ ואיפה יש עכשיו ולתחם את הגזרה שאליה נכנס הכוח הקרקעי כדי להוציא משם את ההרוגים".


רס"ן (מיל') מאיר לא נותן סתם את הדוגמא על הנגמ"ש שהתפוצץ. גם הוא, כמו כל אנשי הטייסת כנראה, מכירים את היטב את האירוע, שבו חן ורס"ן (מיל') יואב שיתפו פעולה. ב–11 במאי 2004 התפוצץ נגמ"ש צה"לי בשכונת שייח זייתון בעזה, לאחר שעלה על מטען. שישה חיילים נהרגו.
"טסתי מעל השכונה", משחזר חן, "כשלפתע ראיתי פיצוץ. לא ידעתי מה זה, אף אחד לא דיווח על כך בקשר, אבל מיד התחלתי למפות את האזור ולמצוא נקודות 'חמות'. היו הרבה נקודות חמות בסביבה, אבל אי אפשר היה לדעת מה הן. לא עבר לי לרגע בראש שמדובר בפיצוץ נגמ"ש, אבל אחרי שלוש שעות התקשר אלי רס"ן (מיל') יואב ודיווח על הכל. כשהתברר שיש נעדרים, לקחנו את תצלומי האוויר שלי, הצלבנו עם תצלומי אוויר ונתונים אחרים ובסוף סימנו על המפה מקומות שבהם, לדעתנו, יכולים להיות ההרוגים.


אירוע נוסף בו היה על חן למפות איזור מסויים ולמצוא נקודות ספציפיות, קשור לחייל מג'די חלבי. חלבי, חייל צה"ל שנראה לאחרונה בדליית–אל כרמל, נעדר משנת 2005. "כמה שבועות אחרי שהוא נעלם היה שביב של ידיעה מודיעינית קלושה מאוד לגביו", מספר חן, הנזהר בדבריו משום שהוא יודע עד כמה נושא הנעדרים והחטופים רגיש. "עשינו חיפוש מדוקדק לאורך הרבה מאוד שעות, בשטח ישראל. מצאנו 12 נקודות חשודות ובבוקר ג'יפ עשה סיור ועבר בכל הנקודות באופן מסודר. בשלוש נקודות מתוך ה–12, נמצאו בעלי–חיים על–פני השטח. אז אמנם לא טעינו וכן מצאנו משהו בחיפושים, אבל לא את מג'די".

חיל ורעדה


במקרה אחר, בו ניסו חן ורס"ן (מיל') יואב לעזור בחיפושים אחר רס"ר קרן טנדלר ז"ל שנהרגה בהתרסקות מסוק היסעור במלחמת לבנון השנייה, דווקא אי מציאתה על–ידי הכטב"ם, היא שהביאה למציאה מהירה יותר שלה על–ידי הכוח הקרקעי. קרן ז"ל הייתה מכונאית מוטסת במסוק היסעור, שהופל על–ידי טיל של חיזבאללה ובשעות הראשונות להתרסקות לא נמצאה.


חן ורס"ן (מיל') יואב הוזעקו בחצות הליל לחפש את קרן ובמשך שעות רבות סרקו את האיזור ביסודיות, ניתחו נתונים רבים כגון מהיכן המסוק המריא, באיזה נתיב טס ואף ביצעו חישובים פיזיקליים מסובכים, כדי לבדוק את ההסתברויות. "סנטימטר אחר סנטימטר סרקנו את השטח", מעיד חן.
"מצאנו בערך שש נקודות חשודות, כלומר נקודות שאי אפשר לשלול", אומר חן. "בשאר המקומות ידענו להגיד שקרן בוודאות לא נמצאת שם. הכוונו את הכוחות אל שש הנקודות, אך הם לא מצאו שם כלום. בסוף אותו לילה ארוך, בחיל ורעדה אני חייב להגיד, הכרזנו שהיא לא נמצאת בשטח ושצריך להתמקד בחיפושים בתוך מסוק היסעור עצמו. ב–12 בצהריים היא באמת נמצאה שם.


"מבחינתנו, זו הייתה הצלחה מבצעית ומקצועית. בהתחלה צמצמנו את כל שטח החיפושים הענק לשטח קטן הרבה יותר ולאחר שקרן לא נמצאה, צמצמנו אותו רק ליסעור עצמו. בסוף, לא פספסנו אותה".


"פשוט פרצתי בבכי"


קרון ההפעלה של הכטב"מים הוא קצת כמו בועה. המפעילים נכנסים, מנתקים את עצמם מהעולם ועכשיו זה רק הם, הכטב"ם והכוחות שבשטח. אסור לתת לרגשות לבוא לידי ביטוי במהלך המשימה, קל וחומר כשמדובר במשימת איתור נעדרים. לחפש משגר קסאם או להכווין כוחות לתקיפה זה משהו אחד, לחפש גופת נעדר זה משהו אחר.


"במלחמת לבנון השנייה רס"ן (מיל') יואב ואני נקראנו לאתר חייל מיחידת אגוז שנהרג", נזכר חן. "העבודה שם הייתה תחת עייפות פיזית גדולה מאוד, כי השבוע היה אינטנסיבי מאוד. בעמדה נוצרה מעין בועת פעמון שסגרה עלינו וכפתה עלינו ניתוק רגשי גדול מאוד. אחרי שמצאנו אותו טסתי מהר הביתה כדי להספיק לישון כמה שעות ולחזור רענן למחרת, אבל כשהגעתי הביתה פרצתי בבכי. לא הרגשתי תחושה מוגדרת אבל בכיתי הרבה והבנתי שיש דברים בפנים. רק כעבור חודשיים הצלחתי לסדר את הרגשות אל מול עוצמת הניתוק שהייתי צריך באותו יום".
רס"ן (מיל') מאיר: "בחיפוש אחמיל')ר קרן טנדלר ז"ל ישבתי יחד עם רס"ן ( יואב וחן בקרון. אז כבר ידעתי שאחד ההרוגים בהתרסקות של היסעור, סרן דניאל גומז ז"ל, היה מהיישוב שלי והכרתי אותו. זה היה קשה רגשית".

לחזק את השת"פ

על–פי הסיפורים עד כה, נראה כאילו הקשר בין יחידת אית"ן לטייסת הוא חזק ביותר, כאילו קיים נוהל ותו"ל מסודר לניהול הפעילות בזמן חירום. אבל המציאות קצת שונה. עד עכשיו הנוהל היה "חבר מביא חבר": חן התקשר לרס"ן (מיל') יואב וקרא לו, או שיואב התקשר לחן וביקש את עזרתו. הקשר שבין יחידת אית"ן לטייסת התבסס למעשה על הקשר האישי שנרקם בין חן ורס"ן (מיל') יואב.

"אחד הנושאים שאנחנו עובדים עליהם עכשיו זה שיהיה נוהל מסודר, שזה לא יהיה רק משהו ברמה האישית", אומר סרן עוז. "אנחנו רוצים שיהיו אנשים מאית"ן שיהיו איתנו בקשר צמוד. העברנו להם בקורס הדרכות כדי שידעו איפה הם יושבים בקרון במהלך אירוע, איך מתנהלת העבודה בינם לבין הצוות בקרון, איך הדברים נראים, מה הם צריכים לצפות לקבל בחזרה ואיך הכל צריך לקרות עד שהמשימה תסתיים. אנחנו רוצים שהקשר איתם יהיה חזק יותר".

"שיתוף הפעולה עד היום היה רק ביני לבין חן", מספר רס"ן (מיל') יואב. "אנחנו רוצים שיהיו עוד חבר'ה מהטייסת עם המומחיות בתחום הזה, לכן העברנו להם הכשרות והרצאות מקצועיות בתחום. אם אני אסביר את זה במונחים הכי פשוטים, אנחנו רוצים שיהיה אצלנו לחצן, שברגע שאנחנו לוחצים עליו, תופיע נורית אדומה בטייסת והם יבואו מיד, מבלי שנצטרך להסתמך עכשיו רק על קשרים אישיים. קשרים שכאלה זה טוב, אבל זה כבר לא מספיק".

הכטב"מים של טייסת "המל"טים הראשונה" כמעט והשתתפו בחיפוש נעדר בתוך שטח ישראל. למשטרת ישראל יש מסוקים משלה עם מצלמות משוכללות לא פחות ממה שיש על הכטב"מים, אבל הפעם, בגלל נסיבות מיוחדות, נוצר צורך להשתמש בכטב"ם. בדצמבר השנה אבד הילד ניצן כהן בן ה–8 בהרי ירושלים.
"היה חשש שהרעש של המחפשים ושל המסוק המשטרתי יגרמו לו להיות בפאניקה ולהתחבא, אז החליטו על חיפוש מהאוויר בצורה שקטה, בעזרת כטב"ם שלנו", משחזר חן. "אבל ממש כשהיינו כבר בשלבי המראה, הילד נמצא בריא ושלם". חן מספר עוד, כי כטב"ם של חברה אזרחית עזר למשטרה בחיפושים אחר נעדרת בשטח ישראל.

"הקשר עם משטרת ישראל הוא עוד משהו שאנחנו עובדים עליו", מגלה סרן עוז. "אנחנו פותחים מולם ערוצים ונעשה שיתוף מידע, כדי שבעתיד נבצע משימות משותפות". ואכן, משימות משותפות לא איחרו לבוא. טבילת האש הראשונה הגיעה מהר מהצפוי: לפני כחודש נעדר חייל מסיירת מטכ"ל בעת אימון במשך שעות רבות. כטב"מים מהטייסת וממערך החוזי טסו בשמיים וניסו לאתרו. בטייסת נפתח חפ"ק של יחידת אית"ן והצוותים שעברו את הקורס הובילו את המשימה. בסופו של דבר הגיע החייל לביתו, אך שיטת העבודה החדשה עברה טבילת אש.

זווית שונה

המפעילים מספרים, כי מעבר לעבודה שהקורס מקנה להם יכולות להתמודד עם אירועי נעדרים, הוא גם מעלה את רמת הפענוח שלהם, גורם להם להתמקצע יותר בתחום פענוח התמונה האווירית.
לחן יש דוגמא מהחיים: "אפשר להשוות את זה לתמונות תלת–מימדיות שצריך לפזול בשביל לראות אותן. תחשוב שאף אחד לא מלמד אותך שצריך לפזול ואתה מסתכל כל החיים על התמונות ולא רואה שום דבר. אבל אז, מישהו בא ומלמד אותך מה צריך לעשות, משהו חדש ואתה רואה שיש שם מידע חדש שלא ראית קודם. כך זה גם כאן: פתאום אתה רואה פרטים שהיו שם תמיד, אבל לא ידעת איך להסתכל עליהם. פתאום אתה רואה אותם. זה מעלה את יכולת הפענוח שלך בכמה דרגות".

ולמרות ההשקעה הרבה והקורס החדש שנוצר מהנסיון הקשה של מלחמות ומבצעים, למרות שהם מתכננים להעביר אותו פעמיים בשנה, כולם מקווים כי הדברים שנלמדו בקורס לא יבואו לידי ביטוי, שלמפעילים לא תהיה הזדמנות לבדוק האם הם מיישמים כראוי את התכנים שהועברו להם.

עוד באותו מדור

על מסלול התנגשות

הרוגים, פצועים, שריפות ומסלולים סגורים. אלה הם חלק מהתרחישים אותם תירגלו בשדה דב במסגרת מתאר שדימה התנגשות בין שני מטוסים. למרות שמטרות התרגיל הושגו, יודעים בבסיס כי תרחיש שכזה יכול להסתיים גם בצורה אחרת ושצריך להיות מוכנים כל הזמן

טעימה של אבק

ירי טנקים, התקדמות דחפורים, פשיטה וכיבוש כפרים ובעיקר אכילה של אבק. כל אלה אינם מרכיבים קבועים של עולם טייסי המסוקים הצעירים שבמשך שבוע פשטו את סרבלי הטיסה, עלו על מדי ב', עטו אפוד, קסדה ונשק והכל כדי ללמוד כיצד עושים זאת הירוקים. הכל היה שם, גם אנחנו