בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 196 02/01/11

כתבות

בקול "רם"

תגיות: מערך ההגנה האווירית , סטינגר (ברקן)

לוחמי גדוד "רם" של מערך הנ"מ המפעילים את טיל הסטינגר משלבים בין ההגנה על שמי המדינה ומרדפים אחרי מחבלים על הקרקע ובין הצפון לגוש עציון. בין לבין מספיקים חיילי הגדוד לצבור הרבה חוויות וגם חברים

מיכל ויסברוד צילום: יונתן מור

צפון הארץ. חייל מביט במשקפת מבעד לחלונות הצרים, קשוב לכל טרטור של רוטורים מתקרבים או נהמת מנוע אשר יפרו את השקט מסביב. הוא מוקף במפות ועליהן שרטוטים, אזימוטים, שמות של כפרים וגם נהלי פתיחה באש, אבל לעת עתה הדממה נשמרת וכל שנותר לו הוא להישיר מבט אל האופק וליהנות מהמראה. "הנוף משכר", מזהיר רב"ט חי פריזיס, המשרת במוצב בצפון. "זה אחד מהדגשים של מפקד הסוללה. הוא מטעה מבחינת היופי שלו, אתה חושב שכלום לא יקרה. זה מכניס אותך לשאננות. חשוב להיזהר מזה". אירועי עבר הוכיחו כי הגזרה עלולה להתלקח במהירות ולכן מקפידים לשמור על דריכות מרבית. הסוללות בצפון מגשימות את הייעוד הקלאסי של מערך הנ"מ: הגנת שמי ישראל. תפקידן הוא לוודא שאף כלי-טיס זר לא יחדור לתחומה האווירי של המדינה. לשם כך מצוידים הלוחמים בעמדות השמירה בטילי ברקן (סטינגר). אלו הם טילי כתף שמשקלם מגיע עד 15 ק"ג, אשר נועדו ליירוט כלי-טיס ואחת היחידות המתמחה בהפעלתם היא גדוד "רם".

השקט שלפני ההפלה

טילי הסטינגר יוצאי דופן במערך הנ"מ. בשעה ששאר היחידות במערך, ההוק, הפטריוט והחץ נשענות על מערכות, מכ"מים וקרונות שליטה משוכללים, הרי שלסוללות הסטינגר אין אף מחשב לסיוע והלוחמים מסתמכים על חוש הראייה בלבד. על אף שבמערך טילי הברקן לא מעורבים מחשבים, לעת עתה צה"ל אינו ממהר לוותר על נוכחות הגדוד בגזרה. לאחרונה אף נרכשו עשרות טילים חדשים, המעידים על כך שגדוד "רם" כאן כדי להישאר, גם בשדה הקרב המודרני. "אם תהיה מלחמה, יבינו את הערך האמיתי של הסטינגר", קובע רב"ט מאיר גרוס, לוחם בסוללת "גור ישאג". "העובדה היא שלמרות כל מערכות הטק"א (טילי קרקע-אוויר) המודרניות, הגדוד עדיין כאן. תוואי השטח בעייתי ולפעמים אנחנו יכולים לראות דברים שהמכ"ם לא יכול. יש גם יתרונות לכך שאנחנו מסתמכים על אמצעים פשוטים ולא על טכנולוגיה שיכולה להשתבש". יתרון נוסף של טילי הברקן מצוי בניידות הגבוהה שלהם. לא מדובר במערכת כבדה ולכן היא מאפשרת ללוחמים ללוות בשעת מלחמה כוחות חי"ר ולהגן עליהם בכל מקום מפני איומים שמקורם בשמיים. סיפור מורשת קרב ידוע בגדוד הוא שהרמטכ"ל גבי אשכנזי זוכר עד היום לטובה את מערך הנ"מ, בשל הפלת מטוס שאיים על חטיבת גולני במסגרתה לחם במלחמת לבנון הראשונה כסגן מפקד החטיבה. "בניגוד למערכות מכ"ם ששולחות אותות, אנחנו גם יכולים להסתוות", מוסיף רב"ט מאיר. "המסוק לא יראה אותנו עד שכבר יהיה מאוחר מדי. אנחנו קוראים לזה השקט שלפני ההפלה". האתגר המרכזי הניצב בפני הסוללה הצפונית הוא שמירה על ערנות ומוטיבציה למרות השקט היחסי. לכך מצטרפת העובדה כי ההפלה האחרונה והיחידה של טילי כתף הייתה במלחמת לבנון הראשונה, ב-11 ביוני 1982. סוללה של טילי "רד-איי" (בזק), הטילים אשר קדמו לסטינגר, יירטה מיג-23 סורי שטס מעל כפר עין-זחלתא. הייתה זו הפעם הראשונה בעולם שטיל מדגם זה הפיל מטוס קרב. "השמירה על הערנות היא משימה מורכבת", מסביר מפקד סוללת "בז טורף", סגן אבירם טובלי. "אנחנו מעבירים להם הדרכות, מור"קים, שיעורים על הפלות ממלחמות ישראל. מדי פעם יש מופע שיגור של טילים שמדגים את היכולות של הסטינגר ונותן תחושת בטחון ומוכנות". הלוחמים בגדוד מסכימים כי החברות החזקה ביניהם היא התמריץ והחיזוק העיקרי שהגדוד מספק. הם ציינו מועדים חשובים מתוך מורשת ישראל, כמו חג הפסח, המימונה והמונדיאל.
"אי אפשר שלא להיות מגובשים פה", אומר בחיוך סמל נועם חדד, לוחם נוסף. "אנחנו כל הזמן ביחד".

נ"מ (נגד מחבלים)

חיילי הגדוד שואבים מוטיבציה רבה גם מהתעסוקה המבצעית, בה הם נוטלים חלק מספר חודשים מדי שנה. בנוסף לתפקידם הייעודי כלוחמי נ"מ, אחת לזמן-מה הם זונחים את הטיל הכבד לטובת M-16 ויורדים מהצפון אל אוגדת איו"ש. נדמה כי התחלפות הנוף, העלייה בטמפרטורה והאופי השונה של התפקיד מסבים לחיילים של גדוד "רם" לא מעט סיפוק. "כל יחידה צריכה לתת כתף במאמץ ולכן אנחנו פה. זה גם מאפשר ללוחמים לפגוש בעולם שהם שמעו עליו עד עכשיו רק בתקשורת", מתאר סרן אלעד צינמון, מפקד סוללת "אורב" האחראית כיום על מחסום ביתר. "מצד שני, הם נאלצים להתמודד עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני מקרוב מאוד. זה לא פשוט. אני תמיד אומר להם שזו הזדמנות פז לשרת פה בנקודת הזמן ההיסטורית הזו ושישתמשו בזה כדי לגבש את תפיסת העולם שלהם". "התעסוקה פה אינטנסיבית מאוד", מוסיף סגן טובלי, שהסוללה בפיקודו אחראית על מחסום הל"ה בימים אלה. "החיילים צריכים להיות מוכנים לכל אירוע בגזרה דינמית מאוד במטרה למנוע את הפיגוע הבא. הם אוהבים מאוד להיות פה, כי בניגוד לתעסוקה הייעודית של הנ"מ, כאן האיום נמצא ממש מול העיניים. הם אוהבים את האקשן, את האדרנלין ורוצים מאוד להביא הצלחה". חיילי הגדוד רשמו לזכותם הצלחה כזו רק לאחרונה, כאשר לכדו מחבל שעות ספורות לאחר שפתח בירי לעבר כלי-רכב בכביש סמוך לבית-לחם. המחבל שהותש מן המרדף, נתפס מסתתר בסבך שיחים עם כלי-הנשק שלו. הכוח שלכד אותו כלל את מפקד הגדוד, סא"ל גלעד בירן ואת מפקדי הסוללות סרן צינמון וסגן טובלי, בגזרה המשתייכת דווקא לגדוד מחטיבת כפיר. בגדוד מתגאים מאוד בתפיסה המהירה ומציינים כי זו עדות נוספת למקצועיות חייליו. "אני גאה מאוד באנשים שלי", אומר סא"ל בירן. "זו הרגשה טובה ומספקת לדעת שעצרת מחבל שניסה לרצוח אזרחים ישראליים. הגדוד עמד במבחן הזה בהצלחה מלאה". בנוסף לחשיבות הבטחונית של האירוע, לכידת המחבל תרמה גם להעלאת המורל בגדוד. סמל דובי כהן, קשר בחפ"ק (חוליית פיקוד) המג"ד, לקח גם הוא חלק בפעולה. "יש לי הרבה יותר מוטיבציה מאז תפיסת המחבל", הוא מעיד. "היא הביאה גאווה לכולם. הקו בו אנחנו נמצאים עכשיו נותן לנו הרבה סיפוק, כי אנחנו עושים דברים בעלי משמעות וגם מקבלים יותר הכרה. הגדוד עושה עבודה של חי"רניקים, באופן לא פחות מקצועי מחטיבות כמו כפיר או נח"ל".

מפקד אגד צפון של מערך הנ"מ, אל"ם צביק'ה חיימוביץ', מוסיף בגאווה: "לגדוד יש תוצאות מרשימות מאוד בפיתוח המוטיבציה בקרב החיילים, מה שבא לידי ביטוי בהצלחות שלו. הגדוד מכיר היטב את השטח ואת הנקודות החזקות והחלשות שלו וזו בדיוק הסיבה שהוא הצליח ללכוד מחבל, שלושה ימים בלבד לאחר שנכנס לגזרה".

לילה לא שקט

הישגי הגדוד, כמו גם אופי עבודתו, אכן מעמידים אותו בשורה אחת עם חטיבות החי"ר. "בחיל-האוויר מדברים הרבה על שיתוף פעולה עם זרוע היבשה", מחייך סא"ל בירן. "גדוד 'רם' דובר באופן שוטף גם 'כחול' וגם 'ירוק' כשפות אם. הקשר שלנו עם כוחות היבשה הוא יום-יומי ורציף". בין השמירות במחסומים, המעצרים והסיורים הרגליים, מקפידים בגדוד גם לפקוח עין אחת לשמיים ולוודא שהלוחמים שומרים על כשירות בתחום העיסוק המקורי שלהם, הלא הוא הסטינגר. "אנחנו מתאמנים כל הזמן", מספר חברו של סמל כהן לחפ"ק, סמל רון עזריאל. "האימון כולל הכול, מא' ועד ת': פריסת עמדות, תנועה רגלית ורכובה, שיתוף פעולה עם טייסות והכנה מנטאלית למצב של מלחמה. גם כשאנחנו ביהודה ושומרון, אנחנו לא מפסיקים להתאמן. יש פעילות עם סימולאטורים, מדריכות ביסנ"מ (בית-הספר לנ"מ) מגיעות כדי להעביר לנו שיעורים מקצועיים, קצינים מעבירים הדרכות. אנחנו לא שוכחים איך עושים את זה".

השילוב בין שתי המשימות, הגנת שמיים והגנת קרקע, הוא ממאפייניו הבולטים של גדוד "רם". "אורח החיים של לוחם הסטינגר חריג מאוד בנוף החיל-אווירי", מסביר סא"ל בירן. "אין פה שגרה. גם כשאתה כבר זוכה ללכת לישון, אתה אף פעם לא יודע מתי יעירו אותך ובשביל מה. זו התמודדות מורכבת". לדברי אל"ם צביק'ה, המשימות אינן מתנגשות, אלא דווקא משלימות זו את זו: "אני מזהה הדדיות בין הפעילויות אותן מבצע הגדוד. הפעילות באיו"ש מפתחת לוחמנות, התמודדות עם לחץ ושיפור הכושר המבצעי". האתגרים מדירי השינה לא מצליחים לשבור את לוחמי גדוד "רם", אשר זוקף לזכותו את אחוזי הנשירה הנמוכים ביותר במערך הנ"מ. "הלוחמים פה חזקים מאוד מנטאלית, מגובשים, סוגרים 35 יום בבסיס בלי בעיה. הם כמו מילואימניקים", צוחק מפקד הגדוד. "מקטרים הרבה, אבל תמיד באים".

"לוחמים אמיתיים"

הראיון מסתיים וסא"ל בירן חוזר לענייני הגזרה. יום נוסף במוצב הל"ה מתקרב לקיצו, אך אל תתנו למראית עין להטעות אתכם. עם רדת החשיכה יוצאים הלוחמים לאימון ביום אויב. כמה חיילים מחליפים צד לכמה שעות, הופכים להיות מחבלים פוטנציאליים וניגשים להסתתר בחורשה סמוכה. בינתיים, מתחילים שאר הלוחמים לתור את האזור, בסיוע של גששים מחטיבת עציון. כאשר הם מתקרבים מרחק ירייה מהאויב המדומה, הוא מסתער עליהם ועל הלוחמים המותקפים לסכל את הפעולה, להעניק עזרה ראשונה למי שהוכרז כפצוע ולהעמיס אותו על אלונקה.

כאשר הם חוזרים מהאימון, במדי ב' ספוגי זיעה ונעליים מאובקות, הדרגות הכחולות הן התזכורת היחידה לייעוד המקורי של הגדוד. "אנחנו לא שוכחים אף פעם שהמשימה האמיתית שלנו היא להגן על השמיים במלחמה", מבטיח סא"ל בירן. "הייחוד של הגדוד טמון במשימה הכפולה שלו, שצריך למצוא בה את האיזון הנכון. הם לוחמים אמיתיים שצריכים לדעת לעשות הכול מהכול".


גם לתא"ל דורון גביש, מפקד כוחות הנ"מ, יש רק דברים טובים להגיד על גדוד "רם":

"הגדוד מצטיין בנחישות, באופן ביצוע משימותיו ויש בו גאוות יחידה ראויה לציון", אמר. בנוסף ציין מפקד המערך כי במהלך התקופה הקרובה יזכה הגדוד לשדרוג אמצעי הלחימה הנמצאים ברשותו.

עוד באותו מדור

גולגלות ועקרבים

טייסת "הקרב הראשונה" וטייסת "העקרב" שוכנות שתיהן בבסיס חצור. אחת לכמה זמן הן עולות יחד לאוויר על-מנת להיפגש במתארים של קרבות אוויר, יירוטים, תקיפות והפלות. למרות האווירה התחרותית בין הטייסות, מתברר ששיתוף הפעולה עובד בצורה טובה על הקרקע ובאוויר

על קרקע המציאות

שתי טייסות מאמנים (סימולאטורים) חדשות נפתחו לאחרונה בחיל-האוויר. שלחנו את יובל לבסיס פלמחים ואת דנה לבסיס חצור, לבדוק מקרוב את מאמני המטוסים, המסוקים והכטב"מים (כלי-טיס בלתי מאויישים). הם הצליחו להמריא, טסו, חילצו ונלחצו, הצליחו לבצע נחיתה חלקית ובעיקר הגיעו למסקנה שעל כלי-טיס הם ימשיכו לכתוב. מרחוק