בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 198 09/05/11

כתבות

המדריך לסמ"ט

תגיות: פיקוד ומנהיגות , הכשרות

זה התפקיד הראשון בו אתה הופך למפקד. כאן האחריות גדולה מאוד וצריך לדעת איך להתמודד עם היבטיה השונים על הקרקע ובאוויר. זה מה שעושים המשתתפים בקורס סגני מפקד טייסת, אבל גם הם יודעים שאת המשקל האמיתי יחושו כאשר ישובו לטייסת וינסו להכנס לתפקיד

מיכל ויסברוד ומאי אפרת | צילום: כרמל הורוביץ וארכיון הבטאון

בדרך כלל, כשנכנסים לארץ חדשה, הצעד הראשון הוא הכרת התרבות המקומית. להתהלך ברחובות, לספוג את המנהגים המקומיים, לטעום מהאוכל האקזוטי ואולי הכי חשוב, לנסות ולהבין את שפת המקום או לפחות להצליח לנהל שיחת חולין מגומגמת. לכן, כשמנסים להפוך חבורת טייסים צעירים לסמ"טים מן המניין, רק טבעי ללמד אותם גם את השפה בה מדברים ב"ארץ הסמ"טים".
הסמ"ט (סגן מפקד טייסת) מגיע בשתי תצורות: סמ"ט א', שהוא יד ימינו של מפקד הטייסת ונחשב כיורש העצר וסמ"ט ב', שהוא הנסיך הצעיר יותר. לכל אחד מהם הרגלים שונים והם מדברים בניב קצת אחר.
עבור תשעת הקצינים שעומדים מולנו, המשתתפים בקורס סמ"טי ב', זו טבילת האש הראשונה בתפקיד פיקודי בטייסת. לרשותם ארבעה שבועות כדי ללמוד איך לעשות את זה. כדי להבין את השפה, כאמור, הם מתחילים בשיעור לשון, בו נחשף בפניהם אחד מהנכסים השמורים והסודיים ביותר בחיל: מילון הסמ"טים.
"יעד: שם עצם. מין אלוהים קטן הנבחר אחת לשנה ומהווה מושא לסגידה, עד להחלפתו המיידית אחרי שיחת סיכום תקופה", כך נפתח המילון. החניכים מחליפים ביניהם חיוכים בעוד ההכתבה נמשכת. "ברירת מחדל: הברירה לבחור מבין מספר מחדלים את החביב עליך ביותר". וכמובן שאז מגיע השימושי מכולם: "אין בחיל: שכחתי להביא מהאפסנאות".

עוזבים את הקן

על-מנת להמשיך ולהעמיק את הידע שלהם, עוזבים החניכים לזמן קצר את הטייסות המוכרות שלהם לטובת ביסל"א (בית-הספר ללוחמה אווירית).
כמו בבית-ספר של ממש, הם מתייצבים מדי בוקר ליום ארוך הכולל הרצאות, סדנאות ואפילו שיעורי בית. הם פוגשים מפקדי טייסות, פסיכולוגים ואנשי מודיעין ולומדים שיעורים חשובים כמו איך לבנות אימון טוב (לא לשכוח להביא שניצלים לארוחת צהריים), מי הוא קמ"ח (קצין המטווחים החילי, מסתבר) ואיך לטפח זוגיות בריאה (עם הקצין הטכני של הטייסת).
"רובנו לא ידענו בדיוק מה הולך להיות בקורס הזה. הוא שונה מאוד ממה שציפיתי", מספר סרן שחר שיהפוך בקיץ לסמ"ט ב' בטייסת הקרב "העטלף". "חשבתי שזה יהיה קורס מסמיך, שיכשיר מקצועית לקראת התפקיד, אבל לאורך הזמן אנחנו מבינים שזו לא המטרה. מדברים פה על תכנים מסוג אחר שגורמים לך לחשוב. הקורס הצליח לנתק אותי מהשגרה השוטפת והביא אותי להקדיש מחשבה לדברים שאחרת לא הייתי חושב עליהם. עכשיו, כשאני בא לטייסת לדבר עם הסמ"ט שאני מחליף, אני לא מדבר איתו רק על שאלות פרקטיות אלא גם משתף אותו בדילמות עמוקות יותר, הקשורות לפיקוד ולאנשים. השיחה בינינו עלתה שלב".
נכון. נדמה שבלב הקורס לא נמצאים ההדרכות והשיעורים המעשיים שעוברים החניכים, אלא דווקא אותן שיחות בינם לבין עצמם. בין עקיצה לגבי החימוש המיושן באחת הטייסות והעלאת זכרונות אימים מקורס-הטיס, מתפתח הווי מגובש במיוחד.
במשך השבועות הקצרים של הקורס, אוזרים סמ"טי העתיד אומץ, מעלים אל ועל פני השטח את החששות המלווים אותם לקראת התפקיד ומתייעצים אפילו לגבי דאגות כמו איך למצוא זמן, בין קרב אוויר אחד למשנהו, גם לירח דבש.
"השיח בינינו מעניין", קובע סרן אורי, בקרוב סמ"ט ב' בטייסת "הסילון הראשונה". "יוצא לך לפגוש חברים מהקורס ואנשים שלא ראית הרבה זמן וזה כיף. זו הזדמנות לשמוע על הציפיות והחששות של כולם, לפגוש עוד מערכים, ללמוד אחד מהשני".
הקורס אכן מפגיש עולמות שונים: טייסי קרב, טייסי מסוקים, נווט קרב וגם מפעיל כטב"ם. "אין ספק שהמפגש בין המערכים חשוב לכל אחד מהצדדים", אומר סרן נבו, שעתיד להתמנות לסמ"ט ב' בטייסת כטב"ם בפלמחים. "הייתה התמקדות בעולם הקרב שהוא לא העולם שלי, אבל זה היה מעשיר מאוד. אתה מכיר גוונים שונים ונקודות מבט אחרות בחיל. בסופו של דבר, כולנו מתמקדים באותה משימה ולכן חשוב ללמוד אחד מהשני, מה גם שכדאי להבין שזמנם של המטוסים המאוישים קצוב, כי עולם התעופה נע לכיוון שלנו", הוא מוסיף בחיוך.

"אני לא אלוהים"

בינתיים ממשיכים המשתתפים לשנן בקדחתנות כי הגנת שמי המדינה היא תפקידו המרכזי של חיל-האוויר, בנוסף לשידוכים, אספקת נשיאים והפיכת דלק לרעש (מילון הסמ"טים, מהדורה שנייה).
זו גם הסיבה שהם מתכנסים היום ב"בור", מרכז השליטה של חיל-האוויר. מתחת לפני הקרקע מסתתרת כוורת חדרים צפופה ממנה מנוהלת כל הפעילות המבצעית של חיל-האוויר. מבוך מפותל של מסדרונות מוביל את החניכים לעבר אחד מתאי השליטה, שם ילמדו איך מרגישים כאשר מקבלים את הכוח לידיים.
"מכאן שולט הרמשל"ט (ראש מוצב השליטה) בתרחישים השונים בשגרה ובלחימה", מסביר להם סא"ל הראל, מפקד השליטה האווירית וגם רמשל"ט בעצמו. "אני לא אלוהים ולא קובע מי יחיה ומי ימות. יש חוקים ברורים מתי צריך לתקוף וממי לקבל אישור. למשל, כשתוקפים בעזה חוליה שעומדת לשגר גראד, חובת הרמשל"ט היא לעשות כל שנדרש על מנת למנוע טעות".
היום זוכה סרן שחר, הנווט מטייסת "העטלף", בהזדמנות חד-פעמית לשבת על כסא הרמשל"ט ולדמיין שהוא אחראי על שמי המדינה בדקות הקרובות.

בלי פאניקה

ניתן להניח כי יחלפו עוד כמה שנים עד שהסמ"טים בהתהוות יגיעו לכסא הרמשל"ט, אך גם בתפקיד הקרוב צפויים להם הרבה לילות ללא שינה.
"זה תפקיד תובעני מאוד, תפקיד שאם אתה לא מוכן אליו, תלך לאיבוד מהר מאוד", מדגיש רס"ן משה, מפקד הקורס ומפקד ביסל"א. "סמ"ט ב' אחראי על תוכניות, תרגילים, לו"ז ועוד 1001 דברים. הוא לב-ליבה של הטייסת ונתון להרבה לחץ. אורחות החיים של החניכים ישתנו ללא היכר והם ימצאו את עצמם שעות רבות בטייסת. צריך לבוא לזה מוכנים מנטאלית".
להכנה יש חשיבות כפולה עבור אלו שיכנסו לראשונה לנעלי מפקד בטייסת. "סביר להניח שעד היום הייתם 'אופוזיציונרים' בטייסת ועכשיו ערקתם להנהלה. אתם צריכים לשנות פאזה, אין יותר לאחר לתחקיר ולהיזרק בספסל האחורי", ממליץ סא"ל מתן, מפקד השליטה הקרקעית ב"בור" וסמ"ט לשעבר. "הקשר עם הדור הצעיר עלול לגרום למתחים. עד לפני שנה הרצתם איתם בדיחות במועדון ועכשיו הם לא יוצאים הביתה בלי האישור שלכם".
"יש חששות לא לעמוד בציפיות", מודה סרן עומר, שאמור להיות מהקיץ הקרוב סמ"ט ב' בטייסת "חוד החנית". "המעבר מהחבר'ה הצעירים לתפקיד פיקודי הוא קשה ויכול להיות שההערכה כלפי תשתנה".
מסתבר שהנסיון לשמור על מעמד הכבוד בטייסת מתבטא לא פעם גם באוויר. "אתם בוודאי תרצו להתבלט בתחום הטיסתי, על אף שבעצם אתם מובילים צעירים ואין לכם הרבה נסיון", משער סא"ל מתן. "יש סכנה שתעלו לטיסות בלי להיות פנויים אליהן. יכול להיות שתוך כדי קרב-אוויר, כל מה שיעסיק אתכם תהיינה המשימות למחר. אם יש משהו שמטריד אתכם מאוד אל תעלו לטוס. עודף לחץ עלול להביא אתכם למקומות לא מוצלחים".

לזהות את הקושי

אבל תכנון הגיחה הבאה אינה הסחת הדעת היחידה איתה יתמודדו הטייסים והנווטים. אם לא יזהרו, העומס עלול להפוך למשבר. בסדנה שעברו הסמ"טים לעתיד, הם למדו שזיהוי מצוקות היא משימה קשה אך אפשרית.
"אנשי צוות-אוויר מעדיפים לעיתים רבות להתעסק בקונקרטי ובעובדתי על פני העמום והרגשי. אצלנו בחיל יש הרבה שחור ולבן, אלפא וצ'רלי, עיקר ותפל", מציין סא"ל ירון עלימה, ראש ענף פסיכולוגיה. "זו אוכלוסייה שיש לה כוח לשמור מתחת לשטיח וכטייס להתמודד לבד עם הקשיים ולכן הם לא תמיד מזהים קונפליקטים בזמן".
אז איך נראה משבר כזה? "אצל צוות קרקע לרוב יש דעיכה הדרגתית. לעומת זאת, אצל צוות אוויר השבר הוא פתאומי", מוסיף סא"ל עלימה, "פתאום הוא עושה טעויות באוויר, אשתו מתקשרת להגיד שהוא לא ישן. את המפקדים זה יכול להרתיע ולהפחיד. דווקא משום כך חשוב לא להרתע, להושיט יד ולהתעקש ולברר עם האיש מה קורה אצלו".
על אף הקושי, מדגיש סא"ל עלימה כי המצב הנפשי הוא מרכיב משמעותי בכשירות לטיסה. "זה לא אומר שאם מישהו נפרד מחברה שלו אתמול לא תשבץ אותו לגיחה, אבל צריך לשים לזה לב", הוא מחייך.
"עכשיו אני מבין את המשמעות מאחורי הפחד לאייש אנשים לטיסות", משתף סרן שחר. "זה גורם לך להבין שהחשש שלך מבוסס וטוב שיש לך אותו. אם לא תפחד וסתם תזרוק שמות על הלוח, זה יכול להיגמר לא טוב".

דמעה קשוחה

לפעמים, זה באמת לא נגמר טוב. גם כשמרגישים מוכנים לכל תרחיש, זה יכול לתפוס אותך בהפתעה.
"מי פה כבר איבד חבר?", שואל אל"ם ירון, מפקד היחידה לשיתוף פעולה, את הקצינים הצעירים שיושבים מולו. כמעט כל הידיים מורמות. "הנה, עברתם משהו. אתם רואים שזה כבר חלק מהחיים. בעשור השלישי של חייכם אתם כבר לא ילדים", הוא אומר. "זה בא ברגע, בכל מיני צורות. אני איבדתי בחיי מעל 20 חברים. חלק מהיכולת להתמודד עם הקושי היא להכיר את התהליך, אפילו בפן המעשי, כמו אל מי צריך להתקשר ומה לעשות, שלב אחר שלב".
אל"ם ירון בוחר להתחיל בסימולציה, כדי לקרב את החניכים כמה שיותר לתחושה ברגע האמת.
"להלן תסריט, תרים את הטלפון", הוא מורה לאחד מהסמ"טים לעתיד ששולף שפופרת טלפון דמיונית. "הפקמ"צית היא הראשונה לענות. אתה רואה את הפנים שלה מלבינים והיא מעבירה לך את הטלפון.
'זה אייל מהיב"א', אומרים לך בצד השני, 'חומוס שלוש וארבע שלך?', אתה עונה בחיוב.
'אבד הקשר, הם התנגשו. אני אחזור אליך, ביי", אומר אל"ם ירון ומסמן בידיו שהטלפון נותק. "אתה כבר מתחיל להריץ את השמות בראש, לחשוב על האנשים שאולי איבדת, על המשפחות שלהם ואז הטלפון מצלצל שוב: 'סליחה, טעות שלי', אומר לך אייל, 'בעצם אחד ושניים התנגשו'. גם זה יכול לקרות".
לא קל לשמוע, אבל זו שיחה שאי-אפשר לוותר עליה. "תניחו שתצטרכו להתמודד עם אירוע כזה", אומר אל"ם ירון. "ההתמודדות עם אובדן, בין אם במלחמה , בפעילות מבצעית או בתאונה היא חלק חשוב ביכולת הפיקודית שלכם. הרגע בו גילית שקרה ארוע הוא רגע מורכב מאוד בחיים של יחידה לוחמת. יכולת ההתמודדות שלכם תשפיע על ההתמודדות של הטייסת כולה. חייבים להתחזק מזה, טייסת לא יכולה להפסיק לטוס באמצע מלחמה או להחלש באימונים".

דרך חדשה

דרך אחרת להתמודד היא לנסות להבין מה הוביל לתאונה. "אנשים מחפשים סיבה כי ככה המוח שלהם פועל, גם אם בעצם אין אחת כזו", מסביר רס"ן בועז, פסיכולוג וקצין מחקר במבק"א (מנהלת בטיחות ובקרת איכות). "לדעתי, צריך להפיק מתאונות לא רק לקחים נקודתיים שקשורים לנסיבות הספציפיות של התאונה, אלא להשתמש בהן כטריגר לבחון סוגיות ונקודות סיכון בכלל.
הרעיון המרכזי הוא לחפש גורמי סיכון שלא ראינו, לחפש את ההתנהגויות הנורמליות שמובילות לסיכון לא הכרחי ולא לחפש סיבות".תוך זמן קצר מתעורר דיון על תפקידו של המזל בתאונות. בחדר עולות שאלות שונות: למה תאונות מתרחשות? האם זה עניין של גורל? האם ניתן למנוע כל תאונה? "לא תמיד תדעו על מה להסתכל ועל מה לא. אנחנו צריכים להבין את המורכבות שיש בטיפול באנשים", מייעץ רס"ן בועז, "מכל אירוע יש לנו מה ללמוד".
הסמ"טים הצעירים נחשפים לסיפורים שונים על תאונות ועוצרים רגע גם כדי לבחון את עצמם. הם מודים שהיו פעמים בהן הסתמכו בצורה מופרזת על מערכות המטוס או עלו עייפים לטיסות.
"זה ממצא עתיק שסמ"טים היו מעורבים בתאונות רבות", מציין רס"ן בועז, "הם טסים הרבה בתקופה מיוחדת בחייהם, בה הם הופכים מחייל למפקד". מצידו של סרן נמרוד, שעומד בפתח תפקיד הסמ"ט השני שלו, נשמעים קולות של הסכמה: "לפעמים יכניסו אותך לפינות, תמצא את עצמך בסיטואציות שלא רצית להיות בהן ואתה צריך לדעת להתמודד עם זה".
אל"ם ירון מסכם, כי בשונה באופן ההתמודדות עם משימות החיל, כאן אין תוכנית עבודה ברורה. "אין פק"ל התמודדות. תבינו את הדברים לעומק ובהנחה שאתם לוחמים מספיק רציניים ומנוסים אתם תצליחו".
הסמ"טים יוצאים מהחדר קצת יותר שקטים משנכנסו אליו. אך אט-אט, הדאגות מפנות את מקומן לניצנים של התרגשות.
"אני עדיין חושש מאוד", מודה סרן שחר. "אני חוזר לטייסת שלי, המקום בו אני מרגיש בנוח ועכשיו, דווקא שם, הכול משתנה. זה מלחיץ, אבל לא מפחיד. אני רוצה מאוד להגיע לתפקיד ובאמת מחכה לזה".
לעומתו, סרן אורי עומד להגיע לטייסת חדשה לחלוטין ובדרך הוא גם צריך ללמוד לטוס על מטוס חדש. "אני מגיע למקום זר לגמרי, מגובש, כולם מכירים את כולם. אני אוהב שינויים ובכל זאת זה הרבה לעכל".
אבל כנראה שמי שצלח את קורס-הטיס ועשה את כל הדרך אל כס הסמ"ט, כנראה מספיק נחוש ומנוסה כדי לעמוד במשימה. או כמו שסרן עומר מגדיר את זה, "ממילא כולנו מכורים לעבודה קשה".

עוד באותו מדור

ללמוד לשתף

בסדנת למ"ש (לימוד משותף) מסוקי סער שעורכת "הטייסת האדומה" צריכים אנשי צוות האוויר להסתדר בחושך בלי GPS, למצוא טייסים נוטשים במהירות ובזהירות וכל זה תוך התחמקות מטילים המשוגרים לעברם. תוך כדי הם גם עושים הכרות עם מסוקים אחרים ובעיקר עם אנשים אחרים

סערה בשמי חצור

אנשי שתי טייסות המטיסות שני סוגי מטוסי קרב, חוזרים אל היסודות: משלבים אירועים בלתי צפויים, וקולות לא מוכרים במתארים שונים של תקיפות וקרבות, לומדים וחוזרים על תרגילים מוכרים ולא שוכחים לבדוק בשקט איזו טייסת טובה יותר: "העטלף" או "העקרב"