בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 144 (245) 01/04/02

כתבות

משמר המפרץ: סעודיה

חילות-האוויר של מדינות המפרץ הפרסי נמצאים ברמות שונות של השקעה, פיתוח והצטיידות ~ הגדול והמתקדם שבהם הוא חיל-האוויר של סעודיה, הנהנה מתמיכה אמריקאית ובריטית ומפעיל כ-750 כלי טיס מחמישה בסיסי טיסה משוכללים: 350 מטוסי קרב, 180 מסוקים, 140 מטוסי אימון, כ-60 מטוסי תובלה ומנהלים, 15 מטוסי תידלוק וחמישה מטוסי איוואקס ~ אחריו באים חילות-אוויר קטנים יותר של כווית, בחריין, קטאר, עומאן ואיחוד האמירויות ~ זה האחרון יפעיל בשנים הקרובות את מטוס ה-F-16 המתקדם בעולם

חגי גלבוע

בדומה לחיל-האוויר הישראלי, גם חיל-האוויר המלכותי של סעודיה (RSAF) מתבסס על ציוד אמריקאי מתקדם. בין השאר, מפעילים הסעודים מאות מטוסי F-15, מסוקי אפאצ'י ובלק-הוק, מטוסי הרקולס לתובלה כבדה ומטוסי E-3 אייוואקס להתראה מוקדמת. כמו כן, הם מפעילים סוללות טק"א מסוג הוק ופטריוט בעלות טווח רחוק שסופקו להם על-ידי האמריקאים באמצע שנות ה-90.
סעודיה היא אחת המדינות העשירות בעולם וחיל-האוויר שלה בנוי בהתאם: החיל הסעודי מפעיל כ-750 כלי טיס, הפועלים בחמישה בסיסי טיסה גדולים הפזורים ברחבי שיטחה של הממלכה. הבסיסים עצמם רחבי ידיים ונחשבים למתקדמים מאוד. סד"כ חיל-האוויר הסעודי מורכב מכ-350 מטוסי קרב, 180 מסוקים, 140 מטוסי אימון, כ-60 מטוסי תובלה ומנהלים, 15 מטוסי תידלוק וחמישה מטוסי אייוואקס E-3 להתראה מוקדמת.
בארות הנפט במישור אל-חסא, בקרקעית המפרץ הפרסי ובמקומות אחרים הפכו את סעודיה למדינה השלישית בעולם בתפוקת נפט וליצואנית הנפט הגדולה בעולם. אחד מתפקידיו המרכזיים של חיל-האוויר הסעודי הוא להגן על שדות הנפט ברחבי חצי האי ערב. תפקיד חשוב נוסף הוא שמירה על המקומות הקדושים לעולם המוסלמי, הערים מכה ומדינה.
חיל-האוויר המלכותי של סעודיה נתמך לא רק על-ידי ארה"ב, אלא גם על-ידי מדינות אחרות מן המערב, כבריטניה. במסגרת עיסקת ענק בשם "אל-יממה" סיפקה בריטניה לחיל-האוויר הסעודי עשרות מטוסי קרב מסוג טורנאדו. ההסתמכות המוחלטת על המערב באה לידי ביטוי לא רק במטוסים ותחמושת, אלא גם בחלפים, הדרכה וטכנולוגיות. כתוצאה מתלות זו, ללא תעשייה עצמאית רצינית, עלולה סעודיה להיקלע למצוקה תחזוקתית תוך כמה שנים.
ביחס לשאר החילות בצבא הסעודי, נהנה חיל-האוויר ממעמד בכיר. הדבר בא לידי ביטוי בכך שמפקד חיל-האוויר כפוף ישירות לשר ההגנה והתעופה. גם העובדה שנסיכים רבים ממשפחת המלוכה משרתים כטייסים ותופסים עמדות מפתח מעלה את קרנו של החיל. אבל דווקא איושו של חיל-האוויר הסעודי בכוחות צעירים ומתקדמים - עלול ליצור למדינה המוסלמית בעיה ולסכן את יציבות המשטר. רבים מהקצינים נשלחים ללמוד בחו"ל ונחשפים להשפעות זרות, העלולות להביא להתארגנות צבאית נגד השלטון. התארגנות כזו יכולה להתרחש במהירות רבה, מאחר ופיזורו של הצבא הסעודי כולו ברחבי הממלכה מאפשר לחיל-האוויר הסעודי ריכוז כוחות מהיר יותר משל כל חיל אחר.

שטח עצום להגנה מפני חדירה

חיל-האוויר המלכותי של סעודיה נדרש להגן על המרחב האווירי של חצי האי ערב ולהשיג עליונות אווירית. מעשית, הדבר אינו אפשרי, עקב שטחה העצום של המדינה. סעודיה, המשתרעת על שטח של 2,150,000 קמ"ר, היא למעשה הגדולה במדינות המזרח-התיכון. קשה להאמין שבמידה ויחדרו למדינה מטוסי קרב עוינים, יצליחו מטוסי היירוט המתקדמים של סעודיה לסכל את החדירה.
בשנת 1978 רכשה סעודיה מארה"ב 72 מטוסי F-15C D, מתוכם 60 מטוסים המיועדים לפעילות מבצעית ו-12 מטוסי הדרכה. כזכור, רק שנתיים קודם-לכן, בשנת 1976, הגיעו ראשוני מטוסי ה-F-15 לישראל. ערב-הסעודית היתה למעשה למדינה השנייה (אחרי ישראל), שרכשה את מטוס הקרב המתקדם. בשל מגבלות שהציב הקונגרס האמריקאי, סופקו לסעודיה ב-1982 רק 60 המטוסים שיועדו לפעילות מבצעית. בשנת 1990, בעקבות משבר המפרץ, אושר לסעודיה רכש מיידי של 24 מטוסים נוספים וכן הספקת 12 המטוסים אשר נרכשו ב-1978. כיום ערוכים כ-90 מטוסי F-15C D בשדות-התעופה של ריאד, טאיף, חמיס-מושייט ודאהרן.
המטוס השני בחשיבותו במערך ההגנה-האווירית הסעודי הוא הטורנאדו הבריטי. קליטת מערך הטורנאדו בחיל-האוויר הסעודי החלה בשנת 1986, אז חתמו סעודיה ובריטניה, כאמור, על עיסקת "אל-יממה" לרכש 72 מטוסי טורנאדו, מתוכם 24 מטוסי ADV המיועדים ליירוט והיתר מגרסת IDS לתקיפה. משלוחים ראשונים של המטוס החלו בשנת 1989 וכיום מוצבים מטוסי הטורנאדו ADV בבסיס בדאהרן. מדינות המפרץ בכלל, וערב הסעודית בפרט, ייחסו תמיד משמעות מיוחדת להגנה-אווירית. הסעודים, למשל, מפעילים פיקוד מיוחד להגנה-אווירית, שהוא זרוע נפרדת ושווה בחשיבותה לחיל-האוויר, לצי ולצבא. כיום מונה הפיקוד להגנה-אווירית כ-4,000 חיילים ואחראי להפעלתם של מטוסי אייוואקס להתראה מוקדמת, בלונים נושאי מכ"ם וכן מספר רב של סוללות טק"א ותותחים נגד מטוסים. בין השאר, מפעילים הסעודים סוללות פטריוט והוק, תותחי 20 מ"מ מסוג וולקאן ותותחי 30 מ"מ מסוג AMX-128.
מלחמת המפרץ חוללה שינוי גדול בתפישת הביטחון הסעודית. אם עד תחילת שנות ה-90 העדיפה סעודיה להשקיע ברכש מטוסי יירוט וסוללות טק"א מתוך הנחה ש"ההתקפה הטובה ביותר היא ההגנה", הרי שמאז המלחמה משקיעים הסעודים משאבים רבים דווקא בפיתוח יכולות התקפיות.
בשנת 1996 קלט חיל-האוויר הסעודי את ה-F-15S, נגזרת סעודית מופחתת ביצועים של ה-F-15E, מטוס הקרב הטוב בעולם. מדובר במטוס דו-מושבי, רב-משימתי, המסוגל לטוס לטווחים ארוכים ביותר. ל-F-15S יכולת תקיפה בתנאי אל-ראות והוא יכול לפעול למעשה בכל מזג-אוויר. משך שנים ארוכות ניהלו ארה"ב וסעודיה משא ומתן על רכישת המטוס ובתחילת שנות ה-90 הסכימה ארה"ב לאפשר לסעודים לרכוש את המטוס. חיל-האוויר הסעודי רכש 72 מטוסים מסוג זה, אשר מוצבים בבסיס חמיס-מושייט ודאהרן ומהווים את זרועו הארוכה.
מטוס תקיפה נוסף שמפעילים הסעודים הוא הטורנאדו IDS. במסגרת עיסקת הענק של "אל-יממה" סופקו לסעודים באמצע שנות השמונים 48 מטוסים מסוג זה ושבע שנים לאחר-מכן, בשנת 1993, נחתם חוזה נוסף, "אל-יממה-2", לפיו סופקו לסעודיה 48 מטוסי טורנאדו IDS נוספים לתקיפה. הספקת המטוסים מעיסקה זו החלה בנובמבר 1996. כיום ערוכים המטוסים בשתי טייסות בשדות-התעופה דאהרן וחמיס-מושייט. פרט לתקיפות אוויר-קרקע ולהגנה-אווירית, אחראי חיל-האוויר הסעודי למשימות נוספות: הגשת סיוע קרוב לכוחות היבשה; הגשת סיוע לוגיסטי; הטסת כוחות על-ידי מטוסי הרקולס וחיפוש והצלה על-ידי מסוקים. חיל-האוויר הסעודי משתלב בהשגת המשימות השונות של הצבא ומשלים אותן בתחומים הספציפיים הניתנים לביצוע אך ורק על-ידי כוח אווירי. היערכות חיל-האוויר משולבת בסד"כ נרחב של כוחות היבשה ויחד הם יוצרים מעין "ערים צבאיות". משימה חשובה נוספת של חיל-האוויר היא הגנה על אותן ערים.

הוקם על-ידי בריטניה, נתמך על-ידי ארה"ב

חיל-האוויר המלכותי הסעודי הוקם בשנת 1950. משלחת בריטית מיוחדת נשלחה לערב-הסעודית כדי לסייע בארגונו מחדש של החיל, שנתמך עד אז בעיקר על-ידי הצבא. למטרה זו, נרכשו כמה מטוסי אימון מסוג דה-הבילנד "טייגר-הורן" וכמה מטוסי תובלה קלים מדגם "אברו" אנסון מעודפי חיל-האוויר הבריטי. מטוסים אלה היוו את השלד הראשוני להקמתו של חיל-האוויר המלכותי הסעודי, ה-RSAF.
צוות הארגון הבריטי שהה בסעודיה כשנתיים. הבריטים סיפקו לחיל-האוויר הסעודי מטוסים, יועצים וסייעו לאמן טייסים ואנשי תחזוקה. חלקם אומנו בסעודיה וחלקם נשלחו לבריטניה. במקביל, החלו האמריקאים להתעניין באיזור. בראש מעייניהם עמד הנפט הסעודי ועקב כך רוכזה התעניינותם באיזור דאהרן וחוף המפרץ הפרסי. בשנת 1952 החלה ארה"ב לבנות את שדה-התעופה דאהרן, פרויקט שהיה חיוני להתפתחותו המוקדמת של חיל-האוויר הסעודי; במקביל, חכרו האמריקאים את השדה למשך עשר שנים כדי לאמן באיזור טייסות ויחידות מבצעיות אחרות. הצוות הבריטי הוחלף אמנם ב-1952 בצוות הדרכה אמריקאי, אבל למרות ההתקרבות לארה"ב, המשיכו אנשי חיל-האוויר הסעודי להתאמן בבריטניה.
בספטמבר 1962 פרצה בצפון-תימן מלחמת אזרחים, שהשפיעה במידה רבה גם על סעודיה. על רקע בעיות ירושה בין בנו של האימאם התימני לבין כוחות רפובליקניים בתימן, התמרדו חלק מהתושבים, הדיחו את האימאם אל-באדר והכריזו על הקמת רפובליקה עצמאית. במשך שנים ניטשה מלחמה בין המחנה המלוכני שנתמך על-ידי סעודיה ובין המחנה הרפובליקני שנתמך על-ידי מצרים. הפצצות מצריות במטוסי מיג-17 ואיליושין-28 על כפרי הגבול הסעודיים ואוזלת היד של חיל-האוויר הסעודי עקב אמצעי הלחימה המיושנים, הדגישו את הצורך במערכת הגנה-אווירית מתוחכמת ובמטוסי יירוט שיהיו גם בעלי כושר תקיפה.
בשנת 1966 החלו החדירות המצריות להעמיק לתוככי סעודיה והוחלט לממש את תכנית ההגנה שתוכננה. חיל-האוויר הסעודי הזמין מבריטניה מטוסי לייטנינג, האנטר וטילי קרקע-אוויר שונים; טייסים ואנשי תחזוקה בריטים הועסקו כשכירים בחיל-האוויר הסעודי וכמה טייסים סעודים נשלחו לאימונים בבריטניה. עקב המצב, הובאו לסעודיה גם מטוסי קרב נוספים מסוג סברה, שרוכזו בסביבות העיר דאהרן. מטוסי הלייטנינג המיושנים, שנועדו למשימות יירוט בלבד, לא סיפקו את צרכי חיל-האוויר הסעודי המתפתח. לחיל-האוויר נדרש מטוס חדיש וקל לתיפעול, המסוגל לבצע משימות תקיפה פרט ליירוט וקרבות-אוויר. המטוס שנבחר היה מטוס ה-F-5 של חברת "נורת'רופ".
מתחילת שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-80, רכשה סעודיה יותר מ-400 מטוסי F-5, בכללם עשרה מטוסי RF-5 לצילום. מערך זה, הערוך בטאיף, טאבוק וחמיס-מושייט, מופעל ומתוחזק על-ידי חיל-האוויר הסעודי. מזה כמה שנים מנסה חיל-האוויר הסעודי לצמצם את סד"כ מטוסי ה-F-5 שברשותו. בשנת 1997 אף הוצעו המטוסים למכירה, אחרי שעברו השבחות בארה"ב.

חמישה בסיסי טיסה

חיל-האוויר המלכותי הסעודי מורכב משלושה גופים עיקריים: מיפקדת החיל, בסיסי חיל-האוויר ויחידות שליטה. מטה חיל-האוויר הסעודי מורכב משבע תת-מיפקדות ומלשכת מפקד חיל-האוויר המלכותי. כל אחת מתת-המיפקדות אחראית לתחום מסוים: מבצעים אוויריים, אספקה, מודיעין, מינהלה וכוח-אדם, ביטחון וחקירות, אפסנאות, הדרכה ואימונים.
חיל-האוויר מפעיל חמישה בסיסים עיקריים: בסיס על-שם המלך עבדאללה עזיז בדאהרן, המוצב בסמוך לשדות הנפט הגדולים של המפרץ הפרסי; בסיס על-שם המלך פאהד בטאיף, המגן על מכה ומדינה - ערים קדושות לעולם המוסלמי; בסיס על-שם המלך חאליד בחמיס-מושייט, המגן על איזור הגבול הסעודי עם תימן; בסיס בטאבוק, האחראי להגנת נמלי הים בצפון-מערב המדינה ואמור לשמור על מרחב אווירי לירדן, סוריה וישראל ובסיס על-שם הנסיך סולטן בריאד, עיר הבירה של סעודיה. בראש כל אחד מהבסיסים עומד קצין בדרגת תת-אלוף. בדומה לחיל-האוויר הישראלי, כפופים כל המפקדים ישירות למפקד חיל-האוויר המלכותי של סעודיה, תת-אלוף מוחמד בן עבדול עזיז אל הנאידי.
כל טייסות הטיסה, מיתקני ההדרכה והמערך הלוגיסטי נמצאים בבסיסים אלו. קורס-הטיס נערך באקדמיה האווירית על-שם המלך פייסל, ששכנה עד לאחרונה בבסיס חיל-האוויר בריאד. לפני כמה שנים, לאחר השלמת בניית התשתית, עברה האקדמיה לבסיס חיל-האוויר באל-חרג', מדרום לריאד.
חיל-האוויר הסעודי מורכב מכ-18,000 חיילים, שהם כ-11 אחוזים בלבד מכלל כוחות הצבא בסעודיה. השירות בחיל התנדבותי וגיל הגיוס (המינימלי) הוא 17. לפי דיווחים שונים, סובל כיום הצבא כולו וחיל-האוויר בתוכו, ממחסור חמור בכוח-אדם.
חיל-האוויר אינו הגורם היחיד בצבא הסעודי המפעיל כלי טיס. גם הצי והצבא בסעודיה מחזיקים זרועות-אוויר עצמאיות, המפעילות בעיקר מסוקים. הצבא הסעודי, למשל, מפעיל 12 מסוקי אפאצ'י שנקלטו במדינה לאחר מלחמת המפרץ. לאפאצ'י, הנחשב למסוק הקרב הטוב בעולם, יכולת פעולה ייחודית בלילה, המאפשרת לסעודים לפעול במשך כל שעות היממה.
חיל-האוויר והצבא הסעודי מפעילים גם נגזרות שונות של מסוק הבלק-הוק: חיל-האוויר מפעיל 16 מסוקי S-70-1-L למשימות פינוי רפואי וחילוץ והצלה והצבא מפעיל 12 מסוקי UH-60A-1 "דזרט הוק" לטובת משימות סער. מסוקים אחרים, שאמורים לסייע במשימה זאת, הם בל-212 205 ובל-206. הצי הסעודי מפעיל מסוקים ימיים, הפועלים במשותף עם הפריגטות, ספינות הטילים הגדולות של הצי. מסוקי הקרב של הצי, מסוג קוגר ופנתר, חמושים בטילים ופועלים נגד ספינות ונגד צוללות. זרוע האוויר של הצי מפעילה גם נגזרות חיפוש והצלה של מסוקים אלה.
היערכות חיל-האוויר משולבת עם סדר כוחות נרחב של כוחות היבשה ויחד הם יוצרים, כאמור, מעין ערים צבאיות, שבכל אחת מהן מתגוררים אלפי חיילים.

טייסת מספר אחת מטיסה את משפחת המלוכה

מערך התובלה של חיל-האוויר הסעודי מושתת על כחמישים מטוסי הרקולס, המשמשים בעיקר להטסת כוחות, סיוע לוגיסטי ולצרכים רפואיים. ראשוני מטוסי ההרקולס הגיעו לסעודיה מארה"ב ב-1965. אחרי מלחמת ששת הימים, הוחזרו לארה"ב מטוסי ה-C-123B ומאוחר יותר הוצאו משירות גם מטוסי ה-C-47 והועברו לחברת-התעופה הסעודית. בטייסת מספר ארבע, טייסת התובלה הראשונה של חיל-האוויר הסעודי, נותרו מטוסי הרקולס בלבד.
בשנות ה-60 וה-70, המשיכו הסעודים להגדיל את סד"כ מטוסי ההרקולס שלהם. בסוף שנת 1973 סופקו לחיל-האוויר שני מטוסי תידלוק מסוג KC-130 ושנתיים לאחר-מכן - שני מטוסי תידלוק נוספים וארבעה מטוסי הרקולס לפינוי רפואי (C-130H). בשנת 1990 הגדילה סעודיה באופן משמעותי את סד"כ מטוסי התובלה שלה, ורכשה עשרה מטוסי הרקולס נוספים ושבעה מטוסי KC-130 לתידלוק.
אחד הרכיבים החשובים במערך התובלה הסעודי הוא טייסת מספר אחת, האחראית להטסת משפחת המלוכה הסעודית. טייסת זאת מורכבת מסוגים שונים של כלי טיס, כאשר כולם מורשים לנחות בשדות-תעופה אזרחיים ברחבי העולם. בין השאר, מפעילה הטייסת - המקבילה הסעודית ל-AIR-FORCE ONE האמריקאי - שני מטוסי בואינג-747 וכן שני מטוסי VIP מסוג MD-11 המיועדים לאורחים רמי מעלה ולטיסות ממשלתיות. טייסת מספר אחת מפעילה גם מטוסי גאלפסטרים, בואינג-737, בואינג-707 ומסוקים שונים.

קורס-הטיס: שעורי איסלאם חובה

קורס-הטיס של חיל-האוויר המלכותי הסעודי מתקיים באקדמיה האווירית על שם המלך פייסל בבסיס חיל-האוויר באל-חרג', מדרום לריאד. תנאי הקבלה לקורס הינם: תעודת בגרות תיכונית, כשירות רפואית, היות המועמד בגילאי 18-24 וללא עבר פלילי. כמו כן רצוי שמועמדים לקורס ובמיוחד אלה המועמדים לטייסות קרב, יהיו בעלי קירבה כלשהי למשפחת המלוכה הסעודית.
קורס-הטיס כולל ארבעה שלבים עיקריים, המתחילים לאחר סיומה של טירונות בת חודש וחצי:
א. לימודים עיוניים - שלב זה כולל שני חלקים ונמשך כשנה וחצי: החלק הראשון מורכב מלימודים כלליים. בין השאר, לומדים פרחי-הטיס שיעורים באיסלאם, אנגלית וחוק בינלאומי. החלק השני כולל לימודים מקצועיים כגון חימוש אווירי, מקצועות תעופה וקשר.
ב. שלב מכין - שלב זה מתחיל בסוף השנה השנייה וכולל בעיקר טיסות במטוסי צסנה 172, המהוות שלב מיון להמשך הקורס.
ג. שלב בסיסי - שלב זה כולל טיסות במטוסי "טורבו-פרופ" מסוג PC-9. במקביל לשלב זה מתקיימים לימודי קרקע שונים ברמה מתקדמת. במקביל, מתאמנים החניכים על סימולאטורים.
ד. שלב מתקדם - מהווה את סיומו של הקורס וכולל טיסה במטוסי סטרייק מאסטר. גם בשלב זה נמשכים לימודי קרקע, בהיקף מצומצם.

עוד באותו מדור

משמר המפרץ: כווית - בונים את הכוח מחדש

אחרי שהושמד כמעט לגמרי בפלישה העיראקית, כווית העשירה מקימה את חיל-האוויר שלה מחדש ~ כיום משרתים בחיל 2,500 חיילים והסד"כ המבצעי כולל כמאה כלי טיס: 48 מטוסי קרב (בהם שתי טייסות F/A-18), 33 מסוקים וכ-14 מטוסי תובלה. עם זאת, עקב בעיות שמישות, מערכים שלמים מצויים על סף קירקוע

משמר המפרץ: איחוד האמירויות - הכי טוב שיש

בין העיסקאות הגדולות שנחתמו בשנים האחרונות בולטת עיסקת מכירת ה-F-16 "בלוק 60" לאיחוד האמירויות, הכוללת שבע אמירויות ~ חוץ מעלותה האדירה - כשבעה מיליארד דולאר - עיסקה זו חריגה גם מפני שהמטוס החדש מתקדם יותר מכל מטוס בחיל-האוויר האמריקאי