בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 145 (246) 01/06/02

כתבות

אוכלים ארוחת בוקר, והולכים לישון

בשעות הלילה המאוחרות, כשבמרבית טייסות הקרב מכבים את האורות, נותרים באוויר רק אנשי טייסת "העמק", טייסת F-16 בחיל-האוויר. במשך שבוע הופך הלילה בטייסת ליום וליתר דיוק: ליום עמוס. "במזרח התיכון, הלילה הוא תחום פעולה כמעט בלעדי לחיל-האוויר הישראלי", אומר סא"ל ר', מפקד הטייסת. "משימות שנדחו בעבר לשעות היום, מתבצעות כעת גם בשלוש לפנות-בוקר"

רן רוזנברג

השמש שוקעת ועל דרום לבנון יורדת החשיכה. בבסיס חיל-האוויר אי-שם בצפון הארץ מתכוננים ליד מסלול ההמראה ארבעה מטוסי F-16. בחסות הלילה ניתן לטעות ולחשוב שהמסלולים ריקים. אולם מספר הבהובים קבועים בגחון המטוסים מסגירים את הימצאותם. שאון המנועים וסילוני האש שניצתים בזה אחר זה מרמזים על המראה קרבה.
תוך דקות ספורות מרגע המראתם חוצים המטוסים את קו הגבול. צמודים לקפלי קרקע, טסים בסמוך להרים ודרך ואדיות, מגיעים המטוסים אל היעד. דקה נוספת עוברת ומוביל מבנה המטוסים מזהה את המטרה ונועל עליה. כל שנשאר הוא ללחוץ על הפיקל. לחיצה קצרה ושתי פצצות בנות חצי טון כל אחת היו פוגעות ומשמידות את המטרה. הפעם זה נגמר באימון והפצצות נותרו תלויות תחת הכנפיים, אבל ספק אם מישהו בעברו השני של הגבול הבחין במטוסים המאיימים. הסיבה ברורה - בחשיכה המטוסים בלתי נראים.
יכולות תקיפת מטרות קרקע ושמירת עליונות אווירית, בשעות שבהן השמש עוברת לצידו השני של הים, הפכו בשנים האחרונות לצורך מבצעי מוביל בחיל-האוויר הישראלי בפרט ובעולם התעופה הצבאי בכלל. כדי לענות על צורך זה מתאמנות חלק מטייסות חיל-האוויר בסדנאות לילה מיוחדות, הידועות בכינוין "שבוע הפוך". במסגרתן משתנה כל הפעילות הטייסתית, החל מזמני "ארוחות-הבוקר", דרך דגשי הבטיחות וכלה באמצעי הלחימה הייחודיים.

זיקה מיוחדת ללילה

בשנת 1991, לאחר קליטת מטוסי ה-F-16D, "ברק", קיבלה טייסת "העמק" כשירות תקיפה לילית ייחודית. מאז, כמו גם היום, היא מבצעת "שבוע הפוך" באופן שוטף, כדי לחדד את ביצוע המשימות בתנאי אל-ראות. רק אימונים ליליים מרוכזים אלו מאפשרים לאנשי צוות-האוויר, למכונאים ולחמשים לתרגל ולהתרגל לחיי הלילה.
"היתרון הגדול בריכוז גיחות אימון מתבטא בקבלת ביטחון עצמי ביכולת לטוס לילה. יתרון נוסף ואולי הכי חשוב הוא התמקצעות אנשי צוות-האוויר. הטייסת מתאמנת לפחות פעם בשבוע בטיסות לילה, אולם כאשר דוחסים מספר רב של גיחות לשבוע אחד ניתן למצות באופן מקסימלי את תהליך הפקת הלקחים וההתייעלות, הן ברמה האישית והן ברמת הטייסת", אומר סא"ל ר', מפקד הטייסת.
"ה'ברק' שונה ממטוסים אחרים באוויוניקה שלו ובאמצעי הלחימה השונים שהוא נושא", ממשיך סא"ל ר'. "מיקומה של הטייסת בצפון הארץ מקנה לה מעמד מיוחד בין טייסות הקרב. כאשר יש צורך במענה מיידי לפעילות חיזבאללה בלבנון טייסת 'העמק' היא הראשונה שתוקפת". בשנים 1999-2000, עד נסיגת צה"ל מלבנון, ביצעה הטייסת מאות תקיפות בלבנון, יותר מכל טייסת אחרת. גם בחודש אפריל האחרון, במהלך ההסלמה בגבול הצפון, הובילה טייסת "העמק" את התקיפות מול החיזבאללה. "רוב התקיפות בלבנון נעשות לאחרונה בשעות הערב. החיזבאללה בוחר לפעול בחסות החשיכה מתוך חשיבה שחיל-האוויר לא מסוגל לפעול בתנאי אל-ראות. השבוע ההפוך הוא אמצעי מצוין כדי לחדד ולרענן את תורות-הלחימה השונות".
הזיקה המיוחדת בין הטייסת ללילה קיימת בזכות מערכות הנשק הייחודיות. עיניהם של הטייסים והנווטים מוחלפות במערכות מתקדמות, שנקראות פודים, הנתלות בצמוד לגוף המטוס. מטוסי ה-F-16D מצוידים בפוד תקיפה "לייטנינג" לאיתור מטרות ביום, בלילה ובתנאי מזג-אוויר שונים ולהנחיית החימוש. הפוד מכיל מערכת פליר, מצלמת וידיאו ומערכת סימון לייזר להכוונת חימוש מונחה. התמונות שמתקבלות מהמערכות מוזנות למסכים רב-תכליתיים בתא, שם יכול הנווט לאתר מטרות גם בלילה נטול ירח, על-ידי בניית תמונה תרמית.
הפוד פועל במשולב עם מערכת בקרת הירי של המטוס ומעניק לטייס אפשרויות מגוונות לאיתור ותקיפת המטרות בדיוק רב. יכולת חשובה נוספת של ה"לייטנינג" היא הקרנת תמונת הפליר על התצוגה העילית (תע"ל) המצויה לנגד עיניו של הטייס ולכך חשיבות רבה בביצוע טיסות לילה בגובה נמוך. "המערכת נותנת מענה לדרישת חיל-האוויר לפעול מאור אחרון ועד הזריחה", אומר סגן י', נווט בטייסת. "אנחנו לא צריכים להשתמש באמצעי תאורה ויכולת הראייה שלנו זהה לזו שביום. זו, בעצם, הגדולה של הפוד".

מינימום זמן, מקסימום ודאות

נשמע פשוט, אבל ממש לא. תיפעול נכון של מערכת ה"לייטנינג" דורש התמחות ארוכה ורמה גבוהה של דייקנות. על האתגר מופקדים יחד הנווט והטייס ונדרשת מהם עבודת צוות מתואמת מאוד. הצלחת המשימה, קרי פגיעה מדויקת של הפצצה, תלויה בשילוב הנכון של פעולותיהם. טעות של אחד מהם עלולה לגרום לכישלון המשימה.
"תרומת הנווט להצלחת המשימה מכרעת, כיוון שהוא אחראי על תיפעול המערכת, איתור וזיהוי המטרה והכוונת החימוש אליה", מסביר סגן י'. "הטייס, מצידו, אחראי על הטסת המטוס בתוך 'סל האילוצים' שבו מתפקדת מערכת הנשק על הצד הטוב ביותר".
השעה חמש אחר-הצהריים. כל אנשי צוות-האוויר נקראים לחדר התדריכים. זהו הערב הראשון של השבוע ההפוך וכמו בכל יום רגיל, התדריך לקראת האימון מתחיל בשינון של נוהלי בטיחות. הבעה של רצינות נסוכה על פני כולם. הם זוכרים היטב את היום הנורא, ה-27 במארס לפני שנתיים, שבו אחד ממטוסי הטייסת צלל אל הים במהלך תרגיל לילי לגילוי ויירוט מסוק אויב. שני אנשי צוות אוויר, רס"ן יונתן בגין ז"ל וסרן ליאור הררי ז"ל, ניספו.
לכן נושא שעליו מרבים לדבר הוא בטיחות, ליתר דיוק - אובדן התמצאות מרחבית בזמן הטיסה - "ורטיגו" בלשון המקצועית. תופעה זו שכיחה בעיקר בטיסות מעל לים או בטיסות לילה, שכן במצבים אלו אין הבדל חזותי ברור בין שמיים וארץ. "יש כמה וכמה פעולות חירום מסודרות שיש לנקוט כדי לצאת מוורטיגו", מתאר סגן א', טייס בטייסת. "הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא להפנים שאתה נמצא בוורטיגו. כטייס, אתה מסתמך על האינסטינקטים ועל הגוף שלך ואילו המכשירים מציגים תמונת מצב שונה לחלוטין ומוכיחים שטעית. ברגע שאמרת את זה בקול רם והינך מודע להיותך שרוי באובדן התמצאות מרחבית, עשית את רוב העבודה".
משנקלע הטייס לוורטיגו עליו לנקוט בכל הפעולות האפשריות כדי לחזור לשליטה מלאה במטוס. "בשלב הראשון עוברים לטיסת מכשירים. מסתכלים על מסכי הנתונים ובודקים האם המטוס אכן מנמיך. ישנן עוד פעולות מנע שעשויות לעזור להתנתק מהנעשה מחוץ לקוקפיט, כמו: הנמכת הכיסא והגברת האור בתא, טיסה לכיוון מואר ועוד". במידה והטיסה יוצאת מכלל שליטה, מעביר הטייס את ההגאים אל הנווט.
עם סיום התדריך הטייסתי יוצאים הצוותים, טייסים ונווטים, לתדריך נפרד, מפורט יותר. סגן א', כאמור טייס, ורס"ן ד', נווט, מתחילים בתדריך זמן קצר לפני העלייה למטוסים. בתדריך המפורט עוברים הצוותים על המטרות שאותן יצטרכו לאתר ולתקוף. כשהם רכונים מעל תצלומי אוויר, נערכים סגן א' ורס"ן ד' לקראת התקיפה. סגן א' לומד ומסמן על מפת הטיסה את נקודות-הציון של היעד ואילו רס"ן ד' לומד לפרטים את צורת המטרה מהאוויר. הבעיה היא למצוא את המטרה: בית קטן, מפעל או צומת, תוך כדי התבססות על מכשירי המטוס והתמונות שמייצר פוד ה"לייטנינג". מבט קצר על אחד מתצלומי האוויר מבהיר את מורכבות העניין. לעין בלתי-מיומנת נראה תצלום-האוויר כמו אוסף אחד גדול של ריבועים ונקודות בגוונים שונים. עושה רושם כי רס"ן ד' לא מתקשה לקרוא את תצלום האוויר.
"את המטרות אנחנו מרכיבים בשלבים", מסביר רס"ן ד'. "מתחילים עם הפרטים שפשוט יותר לזהותם - נחלים, ואדיות וגבעות. אחר-כך מסתכלים על כבישים, צמתים מרכזיים ואפילו שבילים שמובילים אל היעד". התאמת תצלום האוויר לתמונת השטח המתקבלת על-ידי הפוד דורשת ניסיון רב ודמיון פורה. "אנחנו תוקפים מטרות שמשתנות עם הזמן. אם המטרה שנבחרה הינה בית ונעשתה בו בנייה או שנסללו כבישים סמוכים לו, אזי תצלום האוויר הופך לפחות רלוונטי". לפיכך נדרשים הנווטים ליצור לנגד עיניהם תמונה חלופית של פני השטח ולזהות גם את הפרטים שהשתנו.
מערכת נוספת שתורמת לטיסה בתנאי חשיכה היא הז'ורנל, שהוא אמצעי לראיית לילה המגביר את אור הכוכבים. המערכת שמורכבת על הקסדה מאפשרת לטייס או לנווט להסתכל לצדדים ולהשלים את תמונת המצב שבראשו. חשיבותה באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות מבנה קרובות ובקרבות-אוויר, הודות לכך שאיש צוות האוויר יכול להסתכל לכל הצדדים ולראות את המתרחש מחוץ לתא.
במידה והוגדר שלכל מטרה מוקצה יעף הפצצה בודד, הופכת המטלה למסובכת. כך גם בגיחה זו. "באוויר אין זמן מיותר", ממשיך רס"ן ד'. "לפעמים ישנה הזדמנות אחת בלבד להטלת הפצצות. אם לא נהיה סופר-מוכנים אז המשימה תיכשל. תמונת פני השטח מתקדמת מהר ואתה נדרש לנתח ולהבין אותה במינימום זמן ובמקסימום ודאות".

הלילה - תחום בלעדי לחיל-האוויר

ברבע לשבע, הטייסת כמעט ריקה. אחרון אנשי צוות-האוויר לובש את חליפת הלחץ ועושה דרכו לעבר הדת"קים (דיר תת-קרקעי). כעבור שעה, נראים ראשוני המטוסים חוזרים לנחיתה וצוותי המבנים השונים ניגשים לתחקיר. כל עמדת תיחקור פנויה מלאה עכשיו באנשי צוות-אוויר, הצופים בסרטי הטיסה.
אחרי שזוהתה המטרה מודיע על כך הנווט לטייס ומחכה לאישורו. משניתן האישור מסמן הנווט את המטרה בלייזר ומנחה לעברה את החימוש. סימון הלייזר באמצעות פוד התקיפה מביא את החימוש המונחה ליעדו. כל זאת בתנאי שהטייס יטיס את המטוס במעטפת הנתונים המתאימה להטלת החימוש. "כל טיסת לילה היא הזדמנות חדשה ללמוד מטעויות ולהשתפר לקראת הרגע האמיתי, בו נתבקש לבצע הלכה למעשה את מה שהתאמנו עליו", הם מסכמים יחד.
הגיחה הראשונה הסתיימה. בעוד כשעה וחצי ייקראו הצוותים לתדריך נוסף והפעם על הפרק - יירוט מטוסים בלילה. "הלילה הוא תחום כמעט בלעדי לחיל-האוויר הישראלי מול חילות-אוויר אחרים במזרח-התיכון", אומר סא"ל ר'. "חיל-האוויר פיתח תורות לחימה מיוחדות להפעלת מטוסיו בשעות הלילה והצטייד באמצעי לחימה מהמתקדמים שישנם. משימות שבוצעו בעבר בשעות היום בלבד מתבצעות כעת גם בשלוש לפנות-בוקר".

עובדים כמו ינשופים

להבדיל מגיחות אימון רגילות בלילה, שנערכות אחת לשבוע, מאפשר השבוע ההפוך לכל חיילי הטייסת ואנשי צוות-האוויר להתרגל לפעילות בשעות המאוחרות. הלילה, על יתרונותיו הרבים, טומן בחובו לא מעט סכנות. המרכזית שבהן היא העייפות.
"תבדוק את זה שנית", מורה רס"ר רונן אברג'יל, ראש צוות מכונאים, לאחד ממכונאי הטייסת שמכין את המטוס לטיסת הלילה הבאה. רונן, המשרת זה עשר שנים בטייסת "העמק", הספיק להשתתף בשבועות הפוכים רבים. "באופן טבעי יכולת הריכוז יורדת בשעות הלילה. האנשים נוטים להירדם ומחובתי לבדוק אותם פעמיים, כדי להיות בטוח שלא נעשו טעויות". החיילים בגף הטכני מסכימים: "זה קשה לעבוד דווקא בלילה, כמו ינשופים". שעות השינה הלא שגרתיות עושות את שלהן ועל ראשי הצוותים להיות ערניים, לגוון את העבודה ולווסת את שעות השינה של החיילים.
עבור אנשי צוות-האוויר, העייפות עלולה להוות הבדל שבין חיים ומוות. טייס או נווט שלא ירגיש עירני מספיק לא ישובץ לטיסות. "אנחנו נמצאים במלחמה מתמדת נגד השעון הביולוגי שלנו", אומר סא"ל ר', מפקד הטייסת. "העייפות המצטברת מורגשת כבר בלילה השלישי. לטייסים הסדירים, שלא כמו לטייסי המילואים שטסים חלק מצומצם מהגיחות, לוקח יותר זמן להסתגל לשינה ביום ולטיסה בלילה. שבוע הפוך מאפשר לכל אחד מאיתנו להכיר איך הגוף שלו מתפקד תחת עייפות וזה מרכיב חשוב במוכנות המבצעית של כולנו".
דבר אחד בטוח - אין איש צוות-אוויר שיהיה מוכן לוותר על שבוע טיסות לילה. אחד מהטייסים הסדירים אומר: "טסים הרבה וישנים מעט. מרגישים את המבצעיות באוויר".

עוד באותו מדור

רן פקר - לא מה שחשבתם

זה לא עוד ספר של "טסתי, שיגרתי, הפלתי", כפי שמניחים משמו "נץ בשחקים" ומתמונתו של רן פקר בסרבל, המתנוססת על הכריכה. פקר לא דופק חשבון. הוא מספר על טייס שחזר לבסיס באמצע משימה בשטח אויב, על מפקד טייסת שביקש לעזוב את תפקידו במהלך מלחמת יום הכיפורים, על סגנו שהדיח ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, על קרב-אוויר שניהל עם החבר של בתו, על אשתו וילדיו שנדדו עימו מבסיס לבסיס ומתפקיד לתפקיד מבלי שהיה שם מספיק כדי לסייע ולתמוך ועל הפרידה הטראומטית מחיל-האוויר על רקע פרשת השבוי הירדני. במשך כל השנים רכש פקר מוניטין של טייס קרב מצטיין, לוחם אמיץ ומפקד כריזמטי ונערץ וכפי שעלה בשרשרת הפיקוד כמטאור, כך סיים את שירותו בחיל-האוויר ככוכב נופל, בבת-אחת ובבדידות

טסים עמוק פנימה

בשנים האחרונות, על רקע התגברות האיומים ממדינות עימות רחוקות, פיתח חיל-האוויר את תחום התקיפה בעומק שטח האויב. מדובר במשימות מורכבות המתבצעות באזורים רבי איומים, הרחק משטח ישראל. לשם כך נוצרה סדנה מיוחדת, המדמה תקיפה כזו עד לאחרון הפרטים. התמודדות עם מטוסי יירוט עוינים וסוללות טילי קרקע-אוויר, חישובי דלק ונתיבי טיסה - כל אלו מתורגלים במסגרת "סדנת עומק". כתב הבטאון ליווה את הסדנה מזווית הראייה של "טייסת הסילון הראשונה", טייסת F-16