בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 199 27/06/11

כתבות

יהלומים לנצח

תגיות: פטריוט , מלחמת המפרץ הראשונה

כולם חיכו לו שיציל את המצב והוא הגיע ישר אל תוך המלחמה. מהפגישה הראשונה עם הסקאד מעל רמת גן, עבור בשיפורים ובשינויים במהלך השנים ועד לשילוב העתידי עם מערכת "שרביט קסמים". הפטריוט (יהלום) סוגר שני עשורים בשורות חיל–האוויר

מיכל ויסברוד צילום: כרמל הורוביץ וינ"ט

"הדו-הקרב הגדול, אם כל המלחמות, התחיל". במילים אלו פתח סדאם חוסיין את ששת השבועות של מלחמת המפרץ הראשונה. 34 מדינות מחמש יבשות התאחדו במסגרת כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב, על-מנת לאלץ את הרודן העיראקי לסגת מכווית אליה פלש. גם בישראל התכוננו עד הרגע האחרון לאפשרות של תקיפה בעיראק. חיל-האוויר היה ערוך לקראת מתקפה אווירית, הטייסים תודרכו, המטוסים חומשו ועל לוחות התדריכים בטייסות הופיעו מטרות תקיפה ברחבי עיראק. הכול היה מוכן, אבל הלחץ האמריקאי עשה את שלו ולמרות 39 הסקאדים ששוגרו אל עבר ישראל, הפקודה להמריא לא הגיעה. ממש באותם ימים מתוחים של ינואר 1991 שהתה בארה"ב משלחת מיוחדת של חיל-האוויר הישראלי. רק שבועות ספורים לפני כן, יצאה המשלחת לבסיס הדרכת הנ"מ בפורט-בליס על-מנת ללמוד ולהתאמן בהפעלת מערכת הפטריוט (MIM-104 Patriot), או בשמו העברי "יהלום". בתחילה זו הייתה אמורה להיות מערכת למטרה אחת: יירוט מטוסי אויב. אבל המציאות באותה מלחמה הועידה לפטריוט מטרה אחרת.
השימוש שעשו האמריקאים בטילי הפטריוט מול טילי הסקאד אותם שיגרו העיראקים לסעודיה, הטו את הכף לטובת המערכת החדשה. השאלה שעמדה על הפרק הייתה ראשונה מסוגה: האם יוכל טיל אחד להפיל טיל שני?

הסקאד הראשון

לא היה הרבה זמן לחפש תשובה: הסקאדים הראשונים אשר שוגרו לעבר ישראל בליל חמישי, תפסו את חברי המשלחת באמצע מסלול ההכשרה שלהם.
"הימים שם היו מתסכלים מאוד", נזכר אל"ם (מיל') חיים מוריה, שתוך ימים ספורים עתיד היה להפוך למפקד סוללת הפטריוט הראשונה בישראל. "הדחף היה לחזור לישראל כמה שיותר מהר ולהפעיל כבר את המערכת". בשבת בערב נודע למשלחת שזה בדיוק מה שהיא עומדת לעשות. "שתי הסוללות שקיבלנו במתנה מהאמריקאים חיכו לנו בארץ", מסביר אל"ם (מיל') מוריה. "טסנו לישראל למחרת. כשנחתנו בנתב"ג וראינו את כולם עם מסיכות אב"כ, זה היה מוזר מאוד. עוד לא הבנו אז איזו השפעה יש לדריכות הבטחונית ולכוננות על האזרחים ואיזה הד יש לזה. אחרי חודש וחצי בחו"ל, חזרנו לערב אחד הביתה ויצאנו לפרוס את הסוללה".
כך קמה והתמקמה בשדה-דב סוללת הפטריוט הישראלית הראשונה, למרות שחצי מלוחמיה וכל הטכנאים בה היו אמריקאים. בתום לילה מאומץ סיימו אנשי הצוות לפרוס את הסוללה ובארבע לפנות בוקר הם היו מוכנים.
את כל מה שקרה אחר כך, מרגע שהסירנה החלה לעלות ולרדת, זוכר אל"ם (מיל') מוריה היטב. "רצנו פנימה לקרון ואז הודיעו לי: 'זה בא אליכם'".
הרגע הזה הוא רגע שצריך להתעכב עליו. טילי הסקאד שהגיחו מהשמיים אל עבר ישראל גרמו לחרדה של ממש, בעיקר כי הייתה זו הפעם הראשונה שהעורף האזרחי הפך לחזית במלחמה, תופעה הנמשכת ומתעצמת עד ימים אלו ואכן, בעקבות המלחמה הוקם פיקוד העורף.
בינתיים, בתוך האזעקות והלחץ, ישבו לוחמי הפטריוט בקרון השליטה בתל-אביב וחיכו לרגע הנכון ללחוץ על הכפתור כדי ליירט את הטיל העושה את דרכו אליהם ואם זה נשמע דרמטי, זה רק מפני שכך זה באמת היה. מה עבר עליהם באותם רגעים?
"בעצם, זו הייתה הפעם הראשונה שאנחנו מתמודדים עם הדבר הזה", מספר אל"ם (מיל') מוריה. "יש טיל בדרך, זה לא אימון, זו לא סימולציה ואתה יודע שמה שעומד בין הטיל לבין תושבי גוש דן זה אתה. לא במובן הסמלי של חיל-האוויר או של צה"ל, אלא אתה אישית". הוא שותק לרגע. "אבל על כל זה אתה חושב רק אחר-כך. באותה שנייה, אתה בכלל לא נותן את הדעת על ההשלכות, אלא הופך דרוך מאוד. שטף האדרנלין עושה אותך חד מאוד, ממוקד בפרטים. קצב העיבוד שלך הופך להיות כל כך אינטנסיבי, שזה נראה כאילו הספקת המון בזמן קצר. כשעובר פרק זמן של חמש שניות, אתה זוכר בדיוק כל מה שקרה בו. עד היום צרובה לי בראש התמונה של הסקאד על המסך ובאיזה טווח הוא היה. פרטים כאלה אתה זוכר גם אחרי 20 שנה".

הפספוס הראשון

הפטריוט הוא מערכת אוטומטית, כך שהלוחמים היו צריכים לפקח על המתרחש ולראות שהכול פועל כמו שצריך. הם ראו כיצד המערכת מזהה את הטיל ומודיעה כי אפשר ליירט אותו.
הנצרות היו משוחררות, המערכת אותתה שטיל היירוט עומד לצאת לדרכו אל עבר הסקאד הצולל לכיוון ישראל. "ואז הרגשנו את הרעידה של הקרון", משחזר אל"ם (מיל') מוריה. "העוצמה של הטיל הממריא לשמיים הייתה משהו שלא הכרנו. אנחנו מסתכלים על המסך, עוקבים אחרי זוג הטילים שעפים אל המטרה, מגיעים אליה ואז רואים את הפגיעה".
התמונה שהצטיירה לעיניהם, בשלב זה, היא שהכול עבד. "הסתכלתי אחורה והקרון היה כל כולו ראשים. כל מי שיכול נדחס פנימה. דיווחתי בקשר על הפגיעה, בשפה לא מתאימה, שפה של הוק, כי עדיין לא הייתה שפה לפטריוט. הטלפון צלצל. על הקו היה תא"ל (מיל') אורי רם, אז מפקד כוחות הנ"מ. 'אחד, יפה מאוד. שתיים, תפסיקו להשתולל ולצרוח שם, שומעים אתכם'. אז הבנתי שכל ה"בור" מחובר לקשר ושומע אותנו. כמובן שהשתקנו את המיקרופון והמשכנו להשתולל", הוא אומר בחיוך.
"ואז היה עוד טלפון. הוא שאל, 'בטוח שפגעתם?'. זה היה כמו מקלחת של מים קרים. אחר כך הוא אמר לנו שהייתה פגיעה חמורה ברמת-גן". הייתה זו הפעם הראשונה בה התמודדו לוחמי הפטריוט עם העובדה שלא ניתן לסמוך על המערכת ב-100 אחוזים ואז החל גם מחול השדים התקשורתי: מסיבות עיתונאים, סקירות בכל מהדורות החדשות ושידורי רדיו.
"זו הייתה תקופה סהרורית אך מרתקת", מתאר אל"ם (מיל') מוריה. "בימים הבאים עשינו משמרות כל הלילה. ביקרו אותנו בלי סוף, טכנאים, עיתונאים, פוליטיקאים. העדלאידע של תל-אביב יצאה באותה שנה מהש"ג של הסוללה. קיבלנו משלוחים מכל המסעדות בסביבה, בשלב כלשהו אפילו לחיילים כבר נמאס והם רצו לחזור לביצת עין הצה"לית וכל זה תוך כדי מלחמה".

תובנה ראשונה

לוחמי הסוללה הבינו אט אט שלפעולותיהם יש הד לאומי, שאת גודלו הם לא שיערו. "בשביל חבר'ה שהם בסך הכול סגנים או סרנים, זה לא פשוט. כל אותו זמן, רבץ עלינו המטען שהטיל לא פגע", אומר אל"ם (מיל') מוריה.
אבל אותה פעם ראשונה, לא מוצלחת, לא ריפתה את ידיהם. "לא הייתה עוד מערכת. גם לא ידענו מה קרה בפעם הראשונה, אם זה היה מקרי. ידענו שאנחנו חייבים להמשיך ולנסות להגן. לא נשברנו, אלא רצינו לראות מה אנחנו מסוגלים להפיק למרות המגבלות. לא הייתה כאן סוגיית מוטיבציה".
בעקבות הבעיה, בוצעו במערכת שיפורים חוזרים ונשנים, והוכרז נוהל קבוע: בלילה יורים, בבוקר מתחקרים. המצב האוטומטי שונה למצב ידני והתוכנה שודרגה כל 24 שעות בשיתוף פעולה עם האמריקאים, אבל גם כיום קשה לקבוע בבירור מה בעצם הייתה הבעיה.
"היינו באי-וודאות, לא הכרנו את המערכת באמת והמציאות לעולם לא תתנהג כמו שמצפים ממנה", מסביר אל"ם (מיל') מוריה.
הלקחים מאותם לילות קדחתניים אפשרו אחר כך לחברת ריית'און, יצרנית הפטריוט, לערוך סדרה שלמה של שיפורים: שינויים משמעותיים בתוכנה כמו גם טיל חדש, שנועדו לשפר את התמודדות המערכת עם טילים בליסטיים.
גם מערך ההגנה האווירית הפיק לקחים, שינה את תורות הלחימה וערך ביהלום שיפורים משל עצמו. היום, 20 שנה אחרי מלחמת המפרץ, הפטריוט הוא מערכת נשק ברמה אחרת לגמרי.

המשך לזרוח, יהלום מטורף

כיום נחשב הפטריוט לאחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות בעולם. הוא מופעל על-ידי מגוון מדינות, כמו טורקיה, ערב הסעודית, מצרים, גרמניה, בלגיה ויפן.
בשנת 2003, במהלך מלחמת עיראק, הצליח הפטריוט בגרסת Pac3 ליירט טילים רבים, אם כי היה מעורב גם בשלוש תקריות ירי דו-צדדי כאשר שוגר אל עבר מטוסים אמריקאיים בטעות. היירוט המשמעותי ביותר של המערכת התרחש ב-27 במרץ באותה השנה, כאשר הצבא העיראקי שיגר טיל במטרה להשמיד את מפקדת כוחות היבשה בכוויית.
באותו הזמן שהה במפקדה גם מפקד כוחות היבשה של הקואליציה, לוטננט ג'נרל דיוויד מקירנן וקצינים בכירים אחרים. הפטריוט יירט את הטיל במרחק פחות משלושה ק"מ מהמחנה.
גם במערך ההגנה האווירית הישראלי יש לפטריוט תפקיד מפתח. "הייחוד של היהלום הוא בדינמיות שלו", מסבירה סרן לירון בן-יעקב, ראש מדור יהלום ושנהב בענף תורה והדרכה. "החץ מיועד להתמודד עם טילים, וההוק עם מטוסים, אבל היהלום מסוגל להתמודד עם מטרות מגוונות, מטילים ועד מטוסים וכלי-טיס שונים". במערך ההגנה האווירית מעריכים כי אירועי המלחמה ההיא לא יחזרו על עצמם.
"אנחנו הרבה יותר מוכנים משהיינו אז וגם היכולות של המערכת השתפרו מאוד", אומרת סרן לירון. במהלך השנים, שודרג הטיל ממערכת Pac1 שנועדה לטפל בעיקר במטרות נ"מ, למערכת Pac2 המיועדת גם נגד טילים. Pac2 הוא טיל משוכלל יותר, בעל יכולת העסקה יעילה ומתואמת של מטרות האיום.
בנוסף נעשו שיפורים במערכת בשנים האחרונות: שדרוג במערכות הזיהוי על הטיל, הגדלת גזרת הגילוי של המכ"ם ופיתוחים נוספים שלא ניתן לדבר עליהם. בניסויים בשיתוף פעולה עם טייסת "האחת", נבחן תפקוד היהלום מול אמצעי הטעייה של מטוסי הסופה (16I-F) והטיל השיג הצלחה באחוזים מרשימים.

יהלום ושרביט בשמיים

בעוד שנים ספורות צפויה להיכנס לפעולה מערכת "שרביט קסמים", פרויקט ישראלי-אמריקאי (שגם בו, אגב, משתתפת חברת ריית'און) שנועד להתמודד עם איום הטילים והרקטות מטווח בינוני וארוך.
שתי מערכות הנשק צפויות "להתמודד" על אותה שכבת גובה בשמיים, אך בינתיים מסתמן כי היהלום לא הולך לשום מקום.
"בשלב זה, להערכתי, מערכת 'שרביט קסמים' לא תחליף את הפטריוט, שהוא מרכיב חיוני בתוך המערך", קובעת סרן בן-יעקב. "ככל הנראה, שתי המערכות יעבדו יחד. עוד מוקדם לומר מה בדיוק תהיה חלוקת העבודה ביניהן, אבל סביר להניח שעם כניסתה של 'שרביט קסמים', יתמקד מערך היהלום במשימת הנ"מ המסורתית".
גם אל"ם (מיל') מוריה מדגיש כי במציאות הבטחונית של היום, היהלום הוא מערכת רלוונטית מאוד. "לפטריוט יש מקום חשוב בתוך הארסנל שאנו מפעילים", הוא מסביר. "הוא משמעותי. בזכות הלמידה והשיפורים הטכנולוגיים שנעשו ב-20 השנים האחרונות, ההסתברות שהוא יעשה את העבודה הרבה יותר גבוהה מאשר אז. זו מערכת טובה מאוד, ההולכת ומשתכללת כל הזמן. היום, בסל האיומים שאנחנו מתמודדים מולו, יש איומים שמולם פטריוט הוא המענה היחיד". לאילו איומים בדיוק הוא מתכוון? התשובה לכך, בינתיים, שמורה במערכת

עוד באותו מדור

חילוץ 669

הכניסני תחת כנפך

שנייה אחת עשויה להפריד בין החיים למוות בשדה הקרב ושם נכנס חיל־האוויר לתמונה. חייהם של פצועים רבים ניצלו במהלך השנים בזכות החילוץ המוסק. לרגל 60 שנה למערך המסוקים, אנו מביאים לכם סיפורים מיוחדים הממחישים את אחת מהמשימות החשובות של מערך מסוקי הסער ולא פחות מכך, את הערכים המניעים את אנשיו. סיפור של חיים ומוות

תפוס אותי אם תוכל

לוחמי הגנה אווירית, חמושים בטילי כתף, אורבים לאנשי טייסת מסוקים שמנסים לטוס נמוך והרחק מעין רואה. בתום שניות בודדות הם יפגשו והקרב יוכרע. מי ימצמץ ראשון? סיפורו של אימון בין שמיים וקרקע