בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 199 27/06/11

כתבות

אוזניים בשמיים

עשרות אירועים שקשורים לתעופה בארץ ובעולם כמו גם אינספור סקופים שיזכרו לעד נחשפו בידי מיכאל (מיקי) גורדוס, הקשב הבכיר של "קול ישראל", איש שמבין דבר או שניים על המושג "חשיפה". ארבעה עשורים ומאות מקלטי רדיו וטלוויזיה, עברו בחדרו הקטן ממנו סיפר מה קורה בעולם. בטאון חיל–האוויר מביא בפניכם את החשיפות הגדולות שלו

יובל שוהם צילום: כרמל הורוביץ

דבר הראשון שמרגישים כשנכנסים לחדרו של מיקי גורדוס (66) היא סחרחורת קלה. טוב, האמת שהתואר "קלה" קצת חוטא למציאות.
אני איבדתי לחלוטין את יכולת ההתמצאות במרחב. ככה זה כשמאות מכשירי רדיו, מקלטים, אמצעי קשר, צגי טלוויזיה ווידאו מצטופפים בתוך החדר הקטן, לא יותר משלושה על שלושה מטרים גודלו. הכל שרוי בבלאגן מוחלט, או בסדר מסוים שכנראה רק הוא מבין והחדר נראה כאילו הוא עומד להתפקע כל רגע.
אבל דווקא כאן, בחדר העולה על גדותיו, גורדוס מרגיש כמו דג במים. "כשאני מחוץ לחדר אני לא רגוע", הוא אומר בחיוך. "כאן זה השקט שלי".
כבר מעל 40 שנה שהוא יושב בחדר הזה (טוב, לא בדיוק. פעם הכל היה במרתף) ומקשיב. בעזרת צלחות לווין שעל גג ביתו הוא מצליח לקלוט יותר מ-10,000 תחנות רדיו וטלוויזיה מכל העולם ואפילו את רשתות הקשר של חברות התעופה, גם ישראליות.
אינספור פעמים הוא דיווח מיד ל"קול ישראל" על אירועים שנחקקו בהיסטוריה העולמית, חושף סקופ אחר סקופ. פעם, בימים ללא "פייסבוק" ו"טוויטר", הוא היה זה שחשף חטיפות מטוסים ומבצעים נועזים ואפילו, לפעמים, חידש גם לקהיליית המודיעין, אשר שמעה על אירועים כאלה או אחרים לראשונה ממנו.

מנתק את לוב

החשיפה הראשונה של גורדוס הייתה בדצמבר 1968, כשחשף את מבצע "תשורה". כוחות צה"ל פשטו על שדה-התעופה הבינלאומי בביירות, והשמידו 14 מטוסי נוסעים של חברות תעופה ערביות, כתגובה לחטיפת מטוס אל-על ארבעה חודשים קודם לכן וירי לעבר מטוס אל-על יומיים קודם לכן. גורדוס קלט את השדר של פקח הטיסה בשדה-התעופה ושמע אותו מזדעק על השריפה הגדולה שפרצה במקום.
אבל מה שהוא מגדיר "הסקופ העולמי הראשון שלי", התרחש רק שנתיים אחרי מבצע "תשורה".
"בשנת 1970 הצלחתי לעלות על מערכת הקשר של מטוסים רוסים שטסו למצרים", הוא משחזר, נזכר בימים של מלחמת ההתשה. "הבנתי שהמטוסים מובילים אמל"ח מתקדם, בעיקר טילי נ"מ וגם חיילים. המסקנה הייתה שבריה"מ פתחה ברכבת אווירית סודית אל מצרים ומעבירה לה נשק שישמש בעתיד נגד ישראל".
רכבת אווירית נוספת אותה חשף גורדוס התרחשה כעשור לאחר מכן, במהלך מלחמת איראן-עיראק. באותה תקופה תמכו מרבית מדינות ערב בעיראק. גם לוב תמכה בה, לפחות למראית עין, עד שבא גורדוס.
"באותה תקופה לא היה קו תעופה רשמי בין לוב לאיראן וראיתי שמטוסים ממריאים מלוב ונוחתים באיראן", מספר גורדוס. "הבנתי שמדובר במטוסים שנושאים אמל"ח ואולי אפילו חיילים. משמעות הדבר הייתה שלוב, בניגוד לרוב מדינות ערב, החליטה לתמוך באיראן במלחמתה מול עיראק. לאחר ששידרתי את הידיעה ב'קול ישראל' החליטה עיראק לנתק את קשריה עם לוב".

מעדכן על ירדן

כל עיתונאי יודע שאחד הדברים החשובים בעבודתו, היא המהירות בו עליו לפרסם את המידע המרעיש אותו גילה. היית איטי מדי ומישהו הפסיק לפרסם אותו לפניך? אתה יכול לשכוח מהסקופ והכבוד שבא איתו.
גורדוס, שתואר בעבר "שיאן הסקופים הישראלי", העיתונאי שהותיר במקרים רבים את מתחריו הרחק מאחור, נמנע מלפרסם ידיעות שעלולות היו לפגוע בבטחון המדינה, החליט לוותר על הסקופ ומיד הודיע לגופי המודיעין, שלפעמים לא היה להם מושג על מה הוא מדבר. הוא אף התריע בפני הגורמים הרלוונטיים על מערכות ורשתות קשר פרוצות אותן הצליח לקלוט ובעקבות כך הוחלט להצפין אותן.
מקרה מסויים בו דיווח של גורדוס הביא לפעולה צבאית היה בשנת 1981, כשגילה שזוג מסוקי מי-8 סוריים, עמוסים בלוחמי קומנדו, טסים לעבר הר סנין, עליו ישבו אנשי הפלנגות הנוצריות בלבנון שקיבלו אז סיוע מישראל. באותה תקופה ניטשו קרבות קשים בין הסורים לנוצרים בלבנון, כחלק ממלחמת האזרחים במדינה.
"קלטתי את השדר של המסוקים ושמעתי שהם עומדים להנחית כוח מיוחד באיזור הלחימה. התקשרתי למזכיר הממשלה, שהודיע על כך מיד לראש הממשלה מנחם בגין ז"ל". בגין החליט להפיל את המסוקים ולמשימה נשלחו זוג מטוסי "נץ" (F-16) שהגיעו לישראל שנה קודם לכן. הייתה זו ההפלה העולמית הראשונה שרשמו לזכותם מטוסי ה-F-16 ובעקבות מקרה זה, הכניסו הסורים ללבנון את סוללות טילי הקרקע-אוויר שלהם שהושמדו על-ידי חיל-האוויר במלחמת לבנון הראשונה.
מקרה נוסף בו עידכן גורדוס את גורמי המודיעין התרחש לפני מספר שנים, כשמטוס נוסעים ירדני חלף מעל השטח האווירי של ישראל בדרכו לאירופה.
"במהלך הטיסה מעל שטח ישראל, דיווח הקברניט לבקרים הישראליים שהוא חוזר לרבת-עמון בשל תקלה טכנית במטוס. אבל אני שמעתי ברשת הקשר את מה שבאמת התרחש: למעשה, הירדנים דיווחו לו שיש חשש שפצצה הוטמנה במטוס ושינחת בקפריסין. הוא סירב והסתובב חזרה לירדן. מיד דיווחתי למי שצריך על הסיבה האמיתית לחזרתו. אף אחד לא ידע מזה, היו בטוחים שהוא באמת חוזר בגלל תקלה טכנית. חיל-האוויר הזניק מטוסי F-15 שילוו אותו עד ליציאתו מישראל ודאגו שהוא לא טס מעל אזורים מאוכלסים, שכן היה חשש שהוא יתרסק מעל ערים או יישובים".
הסיפור נגמר טוב. המטוס נחת ברבת-עמון ושם התברר כי הוא נקי מחומר נפץ ומדובר בלא-יותר ממתיחה לא מוצלחת. אבל ברור שלולא גורדוס ובמקרה שהמטוס היה נושא בבטנו פצצה, הסיפור היה יכול להסתיים אחרת לגמרי.

שומע את כווית

גם חטיפות מטוסים, שלצערנו הן חלק נכבד מההיסטוריה של התעופה, לא חמקו מהרדאר של גורדוס. כזו הייתה חטיפת מטוס "אייר פראנס" עמוס יהודים וישראלים, שהמריא מאתונה לפריז והוסט על-ידי המחבלים לכיוון אוגנדה, חטיפה שתתגלגל בסופו של דבר ל"מבצע יונתן".
"שמעתי ברשת הקשר שהטרוריסטים מכנים את המטוס 'חיפה' ושהם מכוונים אותו דרומה", נזכר גורדוס, שהיה הראשון בישראל לחשוף את אירוע החטיפה. לדבריו, למרות שכבר קלט בעבר אירועים של חטיפות מטוסים, במקרה זה ההתרגשות והפחד היו חזקים ביותר. "אין מה לעשות, כשאנשים שקרובים אליך נמצאים בסכנה אתה דואג יותר לשלומם מאשר לאנשים זרים", הוא אומר. "כאן התחברתי למקרה יותר כי היו עליו יהודים וישראלים רבים. הרגשתי קרוב אליהם ובהחלט פחדתי יותר משאר מקרי החטיפות".
חטיפה נוספת אותה חשף גורדוס הייתה חטיפת מטוס של חברת התעופה הכוויתית בשנת 1984. המטוס, שהיה בדרכו לפקיסטן, נחטף על-ידי טרוריסטים שיעים מלבנון, שנשלחו למשימה בהוראתו של עימאד מורנייה, הטרוריסט הבכיר מארגון החזבאללה. מטרת החטיפה הייתה ללחוץ על ממשלת כווית לשחרר את מוסטפא באדר א-דין, גיסו של מורנייה, שהיה כלוא במדינה.
"המחבלים חטפו את המטוס והנחיתו אותו בטהרן", נזכר גורדוס בשעות בהן שמע את החטיפה בשידור חי. "שמעתי את המשא ומתן שהם ניהלו עם הכוויתים. הממשלה הכוויתית לא הסכימה לשחרר את המחבלים, אז הטרוריסטים תפסו איש ממשל כוויתי, כיוונו לו אקדח לראש ואמרו שהם יירו בו אם לא ייענו לדרישותיהם. אני ממש זוכר איך הוא צרח והתחנן על חייו. זה היה זוועה. התכווצתי בכיסא שלי ונלחצתי מאוד. בסוף הם לא הרגו אותו, אבל הם כן חיסלו שני אמריקאים".
חטיפה נוספת הייתה חטיפת טיסה 847 של חברת התעופה TWA האמריקאית ביוני 1985, על-ידי אנשי חזבאללה מלבנון.
"אני זוכר שהם הטיסו את המטוס לביירות ודיווחו לבקר שהם עומדים לנחות בשדה", משחזר גורדוס. "הלבנונים לא הסכימו שהם ינחתו שם וחסמו את המסלול במשאיות. הטייס לא נחת ועשה סיבובים סביב השדה, אבל לאחר כמה דקות הוא אמר שאוזל לו הדלק ושהוא הולך לנחות שם, על החיים ועל המוות. לבסוף הלבנונים פינו את המסלול".

קולט את מצרים

לא מעט טייסים של חיל-האוויר שנפלו בשבי המצרי במלחמת יום-הכיפורים חבים הרבה לגורדוס: בזכות ערנותו ניצלו חייהם.
"במהלך המלחמה קלטתי את השידורים של הטלוויזיה המצרית", הוא מספר. "פתאום החלו להופיע תמונות של השבויים שלנו, רובם טייסים. המודיעין שלנו העריך שהם מתים או נעדרים. לצה"ל לא היה אז מכשירי ווידאו כדי לקלוט את התמונות הללו ולא היה להם מושג שהטייסים בחיים. העברתי להם מיד את המידע ושלחו אלי צלם סטילס, שצילם מהמסך שבוי אחר שבוי. כך הם ידעו שהם בחיים ויכלו לדרוש אותם בעסקאות חילופי השבויים".
חיל-האוויר לא שכח להכיר תודה: גורדוס הוזמן לאחד הבסיסים לטקס הוקרה מיוחד. "הם פינו את זמנם בשביל הטקס ממש בזמן המלחמה", הוא אומר. "אני גם זוכר שמטוסי 'גלקסי' אמריקאים לא הפסיקו להמריא ולנחות בנתב"ג בימי המלחמה, בתוכם כמויות אדירות של אמצעי לחימה. אחרי המקרה הזה, התווסף להם עוד ציוד לישראל: מכשירי ווידאו".
מלחמת יום הכיפורים, שלעד תיצרב בזיכרון הקולקטיבי כטראומה לאומית, הייתה גם טראומה אישית וכואבת עבור גורדוס, שגם איבד חבר: רס"ן ליבי דולר ז"ל, טייס "עיט" (סקייהוק) שנהרג ביומה השני של המלחמה. "עד היום עולות לי דמעות בעיניים כשאני מדבר על זה"
"כל החיים גדלנו יחד, היינו ממש כמו שני אחים", הוא מספר בכאב. "הוא היה אמיץ, טייס מלידה. אני זוכר שפעם הוא עלה לקומה שנייה וקפץ ממנה, סתם כך ולא קרה לו כלום. אני קפצתי אחריו ופתחתי את הראש.
"ביום הראשון למלחמה המטוס שלו נפגע מטיל נ"מ של המצרים, אמרו לו לנטוש, אבל הוא הצליח לנחית את המטוס. יום למחרת שוב פגע בו טיל, אבל הפעם הוא לא שרד את זה. עד לפני כמה שנים שמרתי על קשר עם הבן שלו, אבל הוא התנתק. אשתו לא רוצה לראות אותי. כנראה זה מכאיב לה יותר מדי.
"החלטתי שכאשר יוולד לי בן אקרא לו על שמו של ליבי. אחרי שנולדו לי שתי בנות ואשתי הייתה בהריון עם בת שלישית החלטתי לא לחכות יותר ולקרוא לה כך".

מדווח על איראן

זו הייתה טעימה על קצה המזלג מהרזומה העשיר עד-מאוד של גורדוס: הוא הציל את חייו של נשיא קפריסין בעקבות דיווח על כך שהוא בחיים (לאחר שנחשב למת), שמע שיחות סודיות ביותר ממטוס "אייר-פורס 1" של נשיא ארה"ב, דיווח על כשלון מבצע חילוץ בני הערובה האמריקאים באיראן, גילה את פלישת עיראק לכווית ואת נסיון ההתנקשות בנשיא מצרים חוסני מובארק באתיופיה.
וכן, היו לו עוד חשיפות על חטיפות מטוסים.
אבל אם תשאלו אותו, התקופה המעניינת ביותר לחיות בה, או לפחות לדווח עליה, היא התקופה הנוכחית, כשכל מדינות ערב שמסביבנו רועדות. "אי אפשר לדעת מה יוליד יום", הוא אומר.
עכשיו, שלא כמו לפני 30 שנה, לצד מכשירי הרדיו וצגי הטלוויזיה ניצב גם מחשב נייד קטן, עם חיבור למתחרה הכי גדול שלו: האינטרנט. כאמור, אם אתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם.
אבל מי שחושב שגורדוס ייכנע לעידן החדש, שבו לפעמים ידיעה עולה לרשת עוד לפני שהיא בכלל מתרחשת, שיחשוב שוב. בחדר קטן, בדירה צנועה באמצע תל-אביב, הוא ימשיך לשבת, להקשיב ולדווח.

עוד באותו מדור

יהלומים לנצח

כולם חיכו לו שיציל את המצב והוא הגיע ישר אל תוך המלחמה. מהפגישה הראשונה עם הסקאד מעל רמת גן, עבור בשיפורים ובשינויים במהלך השנים ועד לשילוב העתידי עם מערכת "שרביט קסמים". הפטריוט (יהלום) סוגר שני עשורים בשורות חיל–האוויר
חילוץ 669

הכניסני תחת כנפך

שנייה אחת עשויה להפריד בין החיים למוות בשדה הקרב ושם נכנס חיל־האוויר לתמונה. חייהם של פצועים רבים ניצלו במהלך השנים בזכות החילוץ המוסק. לרגל 60 שנה למערך המסוקים, אנו מביאים לכם סיפורים מיוחדים הממחישים את אחת מהמשימות החשובות של מערך מסוקי הסער ולא פחות מכך, את הערכים המניעים את אנשיו. סיפור של חיים ומוות