בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 201
גליון 201 30/10/11
מוצגים בפניכם תקצירים משלוש הכתבות הפותחות של כל מדור. את הגיליון הנוכחי ניתן יהיה לקרוא כשהגיליון הבא יצא.

לגליון זה מצורף פוסטר של טייסת מגני המערב.

כתבות

אש מהשמיים

תגיות: טייסת מסק"ר

מסוקי הקרב מהווים חלק חשוב ביותר בכוחו של חיל–האוויר. הכלי שנועד להילחם כנגד טנקים עבר מסלול התפתחות פיזי ורעיוני שהביא אותו למקומות אחרים. שיתופי הפעולה עם כוחות הקרקע, הלחימה האורבנית, הסיכולים הממוקדים ומשימות אחרות מציבים כיום את מסוקי הקרב בחזית הפעילות של צה"ל

טל מיכאל | צילום: ארכיון הבטאון

יומיים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, עשר דקות לפני השעה שמונה בערב, כונס במעונה של ראש הממשלה דיון הערכת מצב.
רא"ל (מיל') חיים בר-לב ז"ל, יועצו של אלוף פיקוד הצפון בארבעת הימים הראשונים של המלחמה ויגאל אלון ז"ל, סגן ראש הממשלה, נכנסים באותה העת לדיון לאחר "סיור בחזיתות", כפי שירשם בפרוטוקול.
"בתוך השטח (הצפון) יש כל מיני טנקים מסתובבים ויחידות שנתקעו, אך זה לא מדאיג אותנו", פותח בר-לב את הדיון. "השאלה מה יש להם עוד. עושה רושם שיש להם עוד שתי חטיבות עם 200 טנקים ועוד כוח של 150 טנקים".
המצב בגזרה הדרומית לא היה טוב יותר. באי הדיון כולם ניסו למצוא פתרון לבלימת הטנקים בגזרות, אך העלו חרס. גיוס עתודות נוספות איננו רלוונטי והשאלה הנשאלת היא איך משיגים "רק עוד 100 טנקים" ומביאים להכרעה.
"חיל-האוויר יכול לעזור הרבה", מציע בר-לב, אך אלון מגיב: "חיל-האוויר השתתף אתמול בבלימה. החיל מוגבל מאוד בכושר הסיוע".

לקח מר בקרב
במטה חיל-האוויר הבינו כי האפשרויות העומדות בפניהם מעטות, לאחר כשלון המבצעים "תגר-4" ו-"דוגמן-5" להשמדת טילי הנ"מ המצרים והסורים.
"הרגשנו תסכול עצום לנוכח חוסר היכולת לעזור לכוחות היבשה", מספר אלוף (מיל') דוד עברי שהיה ראש מחלקת אוויר במהלך המלחמה. "מחד היינו צריכים לעזור לכוחות היבשה ומאידך מטריית טילי הקרקע-אוויר הסוריים והמצרים הגבילה אותנו".
בימים הבאים התרכזה מרבית פעילותו של חיל-האוויר בנסיונות לבלום את כוחות השריון הסורים, תוך חשיפה מתמדת לאיומי סוללות SA-6 הניידות והפלת עשרות מטוסים. הסיכון שבחשיפה לאש טילי הנ"מ והצורך לסייע לכוחות היבשה, יעמדו מספר חודשים לאחר מכן כנושאים העיקריים בתחקירי חיל-האוויר והלקחים מן המלחמה.
"בסיום המלחמה הבנו שלזכותם של הערבים עמדו שני כוחות עיקריים: מסות עצומות של טנקים ומיגון בלתי נתפס של טילי נ"מ", מספר תא"ל (מיל') נחמיה דגן, ראש ענף משולבים במחלקת מבצעים דאז. "בתור אחראי על מבצעי המסוקים בחיל, פרסמתי תחקיר עם מסקנה נוקבת: 'אילו היו לחיל במהלך המלחמה 100 מסוקי קרב, היינו מאבדים חלק מהם אך בולמים את הפלישה'. מטוסי קרב לא יכלו לעבוד בשטח. כלי-הטיס היחיד שיכול היה להתחמק מאש הנ"מ ולטפל בשריון היה מסוק קרב".
עוד במהלך המלחמה, קראו בכירים בחיל לחמש מסוקי תובלה קיימים ולשלחם לגזרות השונות, אך הרעיון נגנז במהרה. "הרעיון לחמש מסוקי בל-205 עלה לא פעם לקראת סיום הלחימה, אך צעד כזה היה טעות חמורה. הצדודית הרחבה של המסוקים הייתה מסכנת אותם ואת הטייסים וחושפת אותם לפגיעות", מסביר דגן.
בשלב זה ותחת התנגדות כבדה, עלה שוב בראשם של דגן ואחרים רעיון שהתבשל בעבר: רכש מסוקי קרב לחיל-האוויר.

עולים לאוויר
מסוקי הקרב החלו את דרכם המשמעותית במלחמת וייטנאם. שם השתמשו האמריקאים לראשונה במסוקי "יואי" (UH-1), שלימים יהפוך לאביו של מסוק הקוברה המוכר.
"עקבנו אחרי תוצאות השימוש במסוקי הקוברה במלחמת וייטנאם ובמבצעים אמריקאיים והעדפנו אותו על פני מסוק הגאזל הצרפתי שהוצע לנו", מספר דגן. "הצורך במסוקים היה ברור. כולם ידעו כי במלחמה הבאה נצטרך לעמוד מול טנקים וסוללות נ"מ ונזדקק לפתרון". תהליך שכנועם של בכירי החיל היה מפרך ונמשך למעלה משנתיים.
"על אף שהצורך היה ברור, רבים התנגדו לרכש המסוקים. אמרו שהם פגיעים בשדה הקרב ואמרו שאין כסף. חיל-האוויר שהתרגל לתפעל מטוסי כנף קבועה התקשה לקבל את הרעיון שיאלץ להפעיל פלטפורמה חדשה ולא מוכרת".
בסופו של דבר השתלמו המאמצים ושישיית המסוקים הראשונים נחתה בארץ בשנת 1975. "אלוף (מיל') בני פלד ז"ל, מפקד חיל-האוויר דאז החליט לרכוש מסוקים חמושים במכונות ירייה. לא היו להם טילים אבל פלד הבטיח שהמסוקים עוד יתפסו תאוצה. בינתיים, נכנסו המסוקים ליחידת ניסוי", מספר דגן.
הקוברות, מעודפי מלחמת וייטנאם, מדגם AH-1G נבחנו בקפידה במשך שמונה חודשים ביחידת ניסוי בפיקודו של סא"ל שוקי לבנת ז"ל. "היחידה עסקה בפיתוח תורת לחימה. הגיעו נווטים וטייסי מסק"ר מארה"ב ולימדו את אנשי היחידה את תורת הלחימה שלהם. הם ניסו חימושים שונים ובדקו את המסוק במצבים שונים, עד שהוא היה כשיר לעבור לטייסת". המסוקים שודרגו לדגם AH-1Q המאפשר לשגר טילי "טאו" נגד טנקים ובשנת 1977 נפתחה באופן רשמי טייסת "המסק"ר הראשונה".

טיל ראשון
תרגילי הטייסת התמקדו בעבודה צמודה עם כוחות היבשה ובלחימה נגד כוחות שריון, בדומה ליעוד המסוקים האמריקאיים.
"ידענו שהמסוקים נרכשו להלחם בטנקים ולסייע באופן צמוד לחטיבות השריון. לכן דאגנו להיצמד לכוחות הקרקע ולהצטרף לקורסים בשריון ובמודיעין. רצינו לראות את הטנק מבפנים ולראות את המצב דרך עיניו של האויב ולדבר באותה שפה", מספר אל"ם (מיל') יוני גיל, מפקדה הראשון של הטייסת. המשימה המבצעית הראשונה לא איחרה להגיע. לאחר אימונים בלחימה נגד טנקים ובשיתוף פעולה עם כוחות השריון, התקבלה בטייסת פקודת המבצע הראשונה שהייתה שונה לחלוטין מתוכניות הטייסת.
"התבקשנו להפציץ מבנה בקו החוף של לבנון. במקום להלחם עם כוחות היבשה התבקשנו לטוס לבד ולהחדיר טיל לתוך חלון של דירה. פרופיל המשימה היה שונה לחלוטין מתורת הלחימה שתרגלנו".
בטייסת לא התמהמהו, והתחילו להתאמן מיד על המשימה. "טסנו לים וירינו עשרות טילי "טאו" מדומים על מטרות של חיל-הים, ללא כוונות לייזר וללא טכנולוגיה, הכל בעזרת העין וכוונת מיושנת". על אף החשדנות שהביעו בכירים בחיל, המשימה הלא שגרתית עברה בהצלחה ונכנסה מיד לארסנל המשימות של מסוקי הקרב. ההצלחות שקצרו מסוקי הקרב במשימות ובתרגולים המגוונים הובילו את החיל לרכוש טייסת שלמה של "דיפנדרים" (MD-500) שנקראו "להטוט" ואז גם הגיעה מלחמת לבנון הראשונה.
"בארבעת הימים הראשונים של הלחימה, המסוקים כמעט ולא השתתפו בקרבות. המטה דרש לשלב את המסוקים בקרבות ממש כמו שמשלבים מטוסי קרב, בהדרגה מתוך חוסר ידע וזהירות. עדיין לא הבינו לחלוטין את תורת הלחימה השונה וההבדל בסיוע לכוחות הקרקע לאחר הפעלת לחצים מהשטח שולבו לבסוף המסוקים על פי תורת הלחימה שפותחה". מסביר גיל. "המשימות השונות של חיל-האוויר ניתקו במשך תקופה את שיתוף הפעולה של המסוקים עם כוחות הקרקע. חלף זמן עד שהבינו כי המסוקים מוכרחים לחזור ולהתחבר מחדש לכוחות היבשה. בסופו של דבר, הפעולות והמבצעים המשותפים ימשיכו".

חוזרים לקרקע
הנוכחות הארוכה בדרום לבנון והקרבות מול ארגוני מחבלים, הביאו עמם משימות חדשות לעולם המסק"ר.
"מספר שנים אינטנסיביות של לחימה נגד גרילה, הוכיחו לנו שהמסוקים מסוגלים לעשות עבודה יוצאת דופן גם בתחום הלוחמה בטרור", מספר אל"ם (מיל') משה, טייס בטייסת "המסק"ר הראשונה" במהלך המלחמה ומפקדה בין השנים 1987-1989. "באמצעות פגיעות נקודתיות אשר כמעט ואינן אפשריות בעולם מטוסי הקרב, ראינו כי אפשר 'לסגור מעגלים' מאוד מהר ולהימנע מפגיעה בכוחותינו או בבלתי מעורבים".
היכולת החדשה חיזקה את שיתופי הפעולה בין מערך המסק"ר לכוחות הרגלים על הקרקע והביאה עמה עשרות מבצעים משותפים, ביניהם מבצע "חוק וסדר" במיידון במאי 1988. במהלך המבצע תקפו כוחות צנחנים ושריון את הכפר מיידון בלבנון שהפך לבסיס מחבלים. הפעם הושם דגש מיוחד על תפקיד חיל-האוויר במבצע.
"בתדריך שלפני היציאה למבצע, תכננו מפקדי הגדודים לשלוח את הכוחות אל עבר תעלות מחבלים באזור הכפר", מספר משה, אשר הבין בנקודה הזו כי המסוקים יוכלו להשתלב ולמנוע פגיעה רצינית בכוחותינו. "הצעתי להם לשלוח מספר קוברות לטהר את התעלה ממחבלים לפני שהכוחות מגיעים. לקח להם רגע להבין את המשמעות, אבל אז הם הסכימו וביקשו זוג מסוקים".
הטייסת שלחה מספר זוגות מסוקים ובשעת בוקר מוקדמת פתחה את המבצע בסריקות התעלה.
"באותו הבוקר יצא לי לסייע לחיילינו שעמדו להתקל במארב. זיהיתי מטרה חשודה קרוב מאוד לכוחותינו, לא היה מספיק זמן לבקש אישור ירי אז שיגרתי טיל בסמוך לכוח וקראתי לו לעצור. לא הייתי יכול לעשות את זה אילולא הכרתי כל כך טוב את האנשים על הקרקע ותוכניות ההתקדמות שלהם. כאן ראינו עד כמה התכנון המשותף הועיל".
הפעולות המוצלחות והתוצאות שהניבו המשימות העלו את ערכם של מסוקי הקרב, הן בחיל-האוויר והן בעיני כוחות הקרקע.
"חיל־האוויר ומפקדי צה"ל צברו אט אט בטחון במסוקי הקרב. היו לנו לא מעט הצלחות והבנו שהגיע הזמן לעשות שינוי בטכנולוגיה הקיימת", ממשיך משה. עם "קבלות" בידיהם ניגשו שלושת מפקדי טייסות המסק"ר למפקד חיל האוויר דאז, האלוף (מיל') אביהו בן-נון ולמפקד הבסיס תא"ל (מיל') ישראל יהלום והציגו בפניו את הדרישה החדשה: מסוקי אפאצ'י (AH-64).

משריון ללוחמה זעירה
תוכניות לבחינת האפאצ'י ("פתן") עלו בחיל עוד בשלהי 1983, אך באותה התקופה משימות מסוקי הקרב עדיין לא התגבשו.
"בשנות השמונים המאוחרות חל שינוי בהבנה של משימתם העיקרית של מסוקי הקרב", מספר משה. העיתוי היה מצוין. פרויקט הלביא בדיוק בוטל והשאיר כסף נזיל. מלבד התקציב שהתפנה, נוצר באותו הזמן עודף בקצב ייצור המסוקים של היצרנית האמריקנית, בואינג.
"בקיץ 1989 יצאה תוכנית האפאצ'י לדרך ובספטמבר 1990 כבר נחת בארץ זוג המסוקים הראשון. הבנו שזו מהפכה של ממש, במשימות ובתורת הלחימה". המסוק נקלט היטב ויתרונותיו החלו לבוא לידי ביטוי.
"מערכת החימוש הגמישה אפשרה פעולות מדויקות יותר מבעבר, טווחי המשימה של המסוק היו בלתי נתפסים ומערכות כפולות אפשרו לו להיות עצמאי ולבצע משימות ללא תלות במבנה מסוקים גדול", מסביר משה, שהתמנה באותה התקופה למפקדה של טייסת "הצרעה".
אחת מן הדוגמאות הידועות לשימוש בפתן היא חיסולו של מזכ"ל חזבאללה עבאס מוסאווי בפברואר 1992. החיסול לא היה תפנית מבחינת סוגי המשימות של מסוקי הקרב בטייסות השונות, אך ללא ספק זכור לכל.
"המשימה הזו הייתה יכולה להתבצע גם באמצעות מסוקי קוברה", מסביר משה. "פגיעה ממוקדת במטרות כאלו התחילה בתקופה מאוחרת יחסית ולא דרשה מאיתנו יכולות מיוחדות. אך אין ספק כי יכולות ראיית הלילה של האפאצ'י הפכו את המשימות לפשוטות יותר והרחיבו את היקפן".
אמצעי ראיית לילה מתקדמים הם דוגמה קטנה למכשור הרב שנוסף למסוקי הקרב ומתעדכן כל העת. המערכות החדשות, רובן תוצרת התעשייה הישראלית מקנות למסוקים יכולות מרחיקות לכת ומסייעות להן להתאקלם בשדה הקרב המשתנה.

"עוד ועוד משימות"
"ככל שהזמן עובר, מסוקי הקרב מקבלים על עצמם עוד ועוד משימות", מסביר תא"ל דוד ברקי, ראש להק-אוויר למסוקים. "המקומות בהם פועלים מסוקי הקרב מגוונים מאוד ודורשים מהמסוקים ומהטייסות גמישות מרבית. אזור רמת הגולן שונה לחלוטין מאזור לבנון ובטח מאזור עזה".
תא"ל ברקי אומר כי הנסיון הרב שצבר המערך לימד את החיל עד כמה רחב עולם המשימות של מסוקי הקרב ועד כמה צריך להיזהר מקבעון. "החל ממשימות כוננות רגילות, דרך התמחות בלוחמה בטילים נגד טנקים וכלה במשימות עם חיל-הים. חיבור הטכנולוגיה עם המודיעין מאפשר לייצר פתרונות רבים ללוחמה".
למרות שחלקים בתורת הלחימה שמים דגש על תקיפות מנקודות מרוחקות משדה הקרב, טייסי המסק"ר נמצאים עמוק בתוך הקרבות. "מסוקי הקרב מביאים עמם את הטייסים לתוך השדה". מסביר תא"ל ברקי.
גם בשנים הקרובות ימשיכו מסוקי הקרב של החיל לקחת חלק פעיל במשימות ולתת מענה שאף פלטפורמה אחרת איננה יכולה לתת. "העתיד עוד צופה שינויים. אמצעי הלחימה המופעלים נגד המסוקים שלנו מתפתחים ודורשים מאתנו לפתח תורות לחימה חדשות כל העת וכמובן בסופו של יום, לחזק את שיתוף הפעולה עם כוחות הקרקע".

התפיסה האמריקאית

במשך שנים התייחסו האמריקאים אל מסוקי הקרב כמכונות ירייה עם כנפיים. במרבית המקרים הקרבות הסתיימו בהצלחה, אלא שהיו פעמים שמסוקי קרב נפגעו קשות, גם מירי של נשק קל.
"עם הכניסה לעיראק בשנת 2003, התחלנו להבין שעלינו לשנות את דוקטרינת הקרב ומשימות המסוקים שלנו", מספר ד"ר דיוויד ג'ונסון, חוקר תעופה צבאית בכיר במכון "ראנד" האמריקאי. "עד אז המסוקים היו נכנסים לעומק אזורי הקרבות, מחפשים מטרות ומנסים לפגוע בכוחות אויב ככלים עצמאיים לכל דבר ועניין. מעט אחרי הכניסה לבגדאד המסוקים התחילו לבצע משימות 'עיצוב שדות הקרב'. כלומר, מפטרלים באזור ולעיתים מלווים את כוחות הקרקע ומשמשים זרוע ארוכה להתקפה".
הקרבות בעיראק לימדו את האמריקאים שיעור שנלמד גם בצה"ל לפני שנים רבות. "הבנו כי מסוקי הקרב לא בהכרח יכולים לתפקד כיחידה עצמאית בלב אזורי הקרבות. באזורים כאלו הם צריכים להיות חלק מכוח גדול. במשימות אחרות שהם יכולים לבצע ללא יותר מדי חשיפה לסיכונים הם יכולים לתפקד לבד ואפילו עדיף שיעשו כך".

עוד באותו מדור

נא להכיר: 
חיל–האוויר

שנה לאחר התערוכה המוצלחת בהונגריה שוב ניצב חיל–האוויר באור הזרקורים: בספטמבר יצאו נציגי החיל להשתתף לראשונה בתערוכת "NATO Days" בצ'כיה. ההמונים שפקדו את המתחם הישראלי לא רק זכו להכיר את החיל מקרוב, אלא דאגו גם להזכיר שבאירופה מחכה לנו ידידה ותיקה

תמונת מצב

הצילום האווירי התפתח רחוק וגבוה מאז נאלצו הצלמים בחיל–האוויר לחורר ולנסר את בטן המטוס כדי להתקין את המצלמות. מצלמים נועזים שלא תמיד הצליחו לתפוס את התמונה הדרושה ועד תלת–מימד בשידור ישיר מכל מקום ובכל מזג–אוויר, זה תמיד היה ויהיה סיפור של תמונות