בטאון חיל האוויר

ביטאון
גיליון 204
גיליון 204 25/04/12
לגליון זה מצורפים משקפי תלת מימד.

כתבות

לא מחליפים סוללות

תגיות: מערך ההגנה האווירית , נ"מ , הוק , פטריוט , טק"א

בשנים האחרונות תפסו מערכות ההגנה האקטיבית נגד רקטות וטילים, כמו "כיפת ברזל" או "חץ" את מירב תשומת הלב במערך ההגנה האווירית. רחוק מהעין, אך בכוננות מתמדת, נמצאות גם מערכות הנ"מ הוותיקות שממתינות לכל מטוס אויב ומוכנות לכל משימה ואתגר

שיר אהרון ברם צילום: ארכיון הבטאון

המתנה לטרף במארב היא התנהגות נפוצה משפחת הטורפים החתוליים. הבולט מבין הטורפים במשפחה זו הוא היגואר, אשר מסוגל לחכות שעות ארוכות במארב לטרפו. כאשר מגיעה שעת הכושר, הוא מזנק וסוגר את מלתעותיו על טרפו.
לעומת היגואר, אשר צד את טרפו מדי יום, מחכות סוללות ההוק, הפטריוט והסטינגר הפרוסות ברחבי הארץ 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע למטוסי אויב אשר ינסו לחדור את גבולות ישראל.
כמו ליגואר, גם למערך הנ"מ וכיום מערך ההגנה האווירית יצא שם אימתני בכל הקשור ליירוט מטוסים וההרתעה פועלת היטב. אולם, עובדה זו אינה מורידה מדריכותם של אנשי מערכות הטק"א (טילי קרקע־אוויר) והם אינם נחים על זרי הדפנה.
האח שנשכח?
"יש לי אח קטן, שלא מזמן בא לעולם", מספר אריק איינשטיין בשירו המפורסם את סיפורו של האח הגדול עם הגעת אחיו הקטן לעולם. השיר נכתב לפני שנים רבות, אבל עדיין רלוונטי לגבי כל אח גדול טרי.
במערך ההגנה האווירית, המתחלק להגנה אקטיבית והגנת שמי המדינה, נתקלים חלק מהחיילים בתופעה המתוארת בשיר, שעה שכוכבי התקשורת הם חיילי ההגנה האקטיבית הזוכים להרבה מאוד קרדיט והתייחסות. בשנים האחרונות נוטה התקשורת לייחס פחות חשיבות לאח הבוגר במשפחת ההגנה האווירית: תחום הגנת שמי המדינה. עם הקמת כנף ההגנה האקטיבית במערך ההגנה האווירית, נותר תחום הגנת שמי המדינה דרוך ופרוס בשקט, בעוד רוב תשומת הלב נתונה למערכות החדישות של המערך, "כיפת ברזל" ו"חץ", המיועדות ליירוט טק"ק ורק"ק.
כוח האדם של מערכות אלה נסמך בחלקו על לוחמים ממערכות הגנת השמיים אשר עברו הסבה ייעודית להגנה אקטיבית. כתוצאה מכך מרחפת השאלה: לאן ממשיכה וכיצד מתבצעת משימת הגנת שמי המדינה? בשנים האחרונות שמי המדינה נקיים ממטוסי אויב וסוללות הגנת השמיים פועלות ברציפות למרות שלא נדרשו ליירט, בניגוד לסוללות ההגנה האקטיבית של "כיפת ברזל" האוספות נסיון מבצעי, יירוט אחר יירוט.
מצד שני, סקירת מצב מעמיקה יותר מראה כי מערכות הנ"מ הוותיקות רלוונטיות מתמיד. האיומים עימם מתמודדים בכנף הגנת השמיים הינם מגוונים: ממטוסי קרב, דרך מטוסי ריגול ועד מטוסי איסוף מודיעין. איום נוסף, שהפך רלוונטי בשנים האחרונות הוא איום הכטב"ם (כלי־טיס בלתי מאויש). בניסויים האחרונים של מערכות הטק"א נבדקה יכולת היירוט מול כטב"ם והוכיחה את עצמה.
"סוללות הנ"מ ערוכות לתגובה מול כל כלי־טיס, מאויש ובלתי מאויש כאחד", מצהיר סרן מתן שלום, רמ"ד יהלום (פטריוט) בענף תורה והדרכה במערך ההגנה האווירית. במלחמת לבנון השנייה הוכחה יכולת זו כאשר מכ"ם של סוללת פטריוט היה מעורב בזיהוי כטב"ם אירני מדגם "אבאביל" אשר נשלח ע"י חיזבאללה והופל על ידי מטוס קרב.
אריות הצפון
אחת מסוללות הטק"א הבולטות במערך הגנת השמיים היא סוללת מחסום הגנת השמיים הצפוניים של חיל־האוויר.
"שגרת היום של הסוללה מורכבת מאירועים יומיומיים של הדרכה, אימונים ובט"ש וגם מהקפצות וכוננות אווירית", מספרת סרן שלומית רודניצקי, מפקדת סוללת הצפון. "אנו מנסים לשמור על לוח זמנים קבוע יחסית על־מנת לאפשר שגרה מבצעית".
סרן רודניצקי היא רק אחת ממספר מפקדות סוללה המייצגות את מגמת שילוב הנשים במערך. חיילי הסוללה מעידים כי למרות המשמרות הקשות, הם ממלאים את משימתם נאמנה ומודעים לחשיבותה. "אמנם העובדה שלא רואים תוצאות בשטח מעט מקשה עלינו, אבל זו תוצאה של אחת המשימות שלנו, משימת ההרתעה", מספר רב"ט גלעד לקנר, לוחם בסוללה. "אמנם אין יירוטים מבצעיים למערכת, אבל מטוסי האויב חוששים להתקרב. אני מרגיש שאני תורם למדינה ומגן עליה באמצעות ההרתעה ומדובר רק בחלק מהמשימה".
"אמנם קשה מאוד לשמור על המתח, אבל מכיוון שזו סוללה קטנה יש פה אווירה חמה מאוד של משפחתיות", מספר רב"ט דניאל צבאן, לוחם נוסף בסוללה. "כולם תומכים ועוזרים ומתחלקים במשמרות. זה אחד המאפיינים החשובים של הסוללה שלנו".
לדברי מפקדת הסוללה, מאפיין חשוב נוסף הוא הדוגמה האישית. "הקצינים והמפקדים מקפידים מאוד להראות דוגמה אישית ולהיות מודל לחיקוי. המפקדים בסוללה מובילים מבצעית ומקצועית". בכל פעם שיש הקפצת כוננות אווירית, על הלוחמים והמיירטים בסוללה לתפוס עמדות בתוך פרק זמן קצר מאוד. "מדהים לראות איך ברגע שיש אזעקה כולם משנים פאזה בן רגע ורצים כמו משוגעים כדי להיכנס לכוננות מבצעית", מספר בחיוך רב"ט מארק שטיינברג, חייל בסוללה.
סמל שגב פנקר, מיירט בסוללה, מסביר את הדברים מזווית הראיה המקצועית: "אתה רץ כי אתה חייב. אין דבר כזה לא לרוץ, כי כל פעם יכולה להיות הפעם האמיתית שבה יגיע מטוס ובפעם הזו אנחנו נדע לתפעל את האירוע על הצד הטוב ביותר. יש לנו אמון מלא ביכולות המערכת".
יש שוער בשער
"ניתן להשוות את משימת הגנת השמיים למשימה של שוער במשחק כדורגל: לחכות מאחור, לשמור על דריכות וערנות תמידיות ולדעת שכל רגע יכול לקרות משהו", מסביר אל"ם רן כוכב, מפקד כנף הגנת שמי המדינה במערך ההגנה האווירית. "אחד האתגרים העיקריים העומדים בפנינו הוא אתגר שמירת המתח והדריכות. קשה מאוד ללוחם שנמצא בסוללה להישאר בכוננות מבצעית 24/7, אבל זו אחת מדרישות התפקיד. על־מנת לשמור על המתח אנחנו מבהירים טוב טוב ללוחמים את חשיבות המשימה שלהם".
תדריכים אינם הדרך היחידה בה משתמשים בפיקוד הכנף על־מנת לשמור על הלוחמים דרוכים. כמו לכל כוח צבאי לוחם, יש ללוחמי ההגנה האווירית אימונים בהם נבדקות יכולות התגובה המהירה שלהם, אך בניגוד לאימון לוחמים קרקעיים, אימון טילי קרקע אוויר מצריך הכנה בסדר גודל הרבה יותר רציני.
"לביקורת אווירית שכזו נדרשים מטוסי או מסוקי קרב", מפרט אל"ם כוכב. "אותו כלי־טיס יוזנק לתוך המרחב האווירי הצפוני ללא ידיעת הלוחמים ותגובת סוללות הנ"מ, מערך הבקרה ומערך הקרב נבדקת. רגע לפני הפלת המטוס עוצר בקר הבטיחות את הפעולה".
מבדיקת הפרוטוקולים של התרגילים האחרונים עולה נתון מרשים: בתרגילים האחרונים "הופלו" המטוסים מהקרקע על־ידי סוללות הנ"מ. את שיעורי ההצלחה הגבוהים מייחסים בכנף הגנת השמיים אך ורק לאותה רמת כוננות גבוהה ודריכות עליה הם מקפידים.
פעם מגינים, תמיד מגינים
מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להסתמך רק על יכולות כלי־טיס בהתמודדות מול איומי מטוסי אויב. על כן מפעיל צה"ל מראשית ימיו מערכות נ"מ אשר השתייכו בתחילת הדרך לחיל התותחנים. פיקוד הנ"מ הוקם בשנת 1951 וחולק ליחידות צפונית ודרומית. במבצע קדש (1956), עברה לראשונה משימת הנ"מ לחיל־האוויר באופן זמני ובשנת 1970 עבר המערך לחיל "הכחול" באופן סופי.
משימת הגנת השמיים הייתה ועודנה אחת המשימות העיקריות, החשובות והדחופות של צה"ל ועל משימה זו מופקדת כנף הגנת שמיים במערך ההגנה האווירית, המפעילה סוללות סדירות של מערכות פטריוט (יהלום), הוק (שנהב) וסטינגר (ברקן).
"הסוללות הסדירות פרוסות מצפון הארץ עד דרומה, עם דגש על פריסה בקצוות", מסביר אל"ם כוכב. ומוסיף כי חלק עיקרי מההדרכה בכנף בא לידי ביטוי בהמחשה ללוחמים שהם קו ההגנה הרציף המגן מפני מטוסי אויב.
מערכות הפטריוט וההוק, משלימות יחד את ההגנה על שמי המדינה. הסוללות מאוגדות תחת יחידות טילים נגד מטוסים המשלבות בין שתי המערכות. מערכת ההוק היא הוותיקה ביותר במערך ונמצאת בשירות מאז שנות ה־70.
"מערכת ההוק נמצאת אמנם בחיל זמן רב, אבל לא ניתן להגיד שהיא פחותה ממערכת הפטריוט", מסביר סרן שלום. "מתוקף היותה 'המבוגרת האחראית' במערך ההגנה האווירית, הספיקה מערכת ההוק לצבור כמות מכובדת של יירוטים: 28.5 יירוטים במצטבר. יתרונות מערכת הפטריוט, לעומת זאת, הם החדשנות היחסית והיכולת להתמודד מול מספר מטרות בו זמנית בגובה רב ובטווחים גדולים".
מוכנים תמיד
לקראת יום הכשירות השנתי שיערך בקרוב, מתאמנים חיילי הסוללה בפירוק והרכבת המשגרים והמכ"ם. משגרי הפטריוט שוכנים בתוך יער, מוקפים בעצים ירוקים ומשקיפים לעבר נוף מרהיב.
כל חייל מכיר לעומק את המערכת והטכנאים פועלים במקצועיות על־ מנת לשמור עליה תקינה מכיוון שהיא עובדת ללא הפסקה. האווירה בסוללה היא אווירת עבודה והתוצאות נראות בשטח.
"בתרגיל האחרון לא יכולתי לצפות לתוצאות טובות יותר מהלוחמים שלי", מתגאה סרן רודניצקי. "השילוב כאן בין אנשי צוות טכני, לוחמים, מיירטים וקצינים הוא שילוב מנצח. ערך נוסף שאנו מדגישים פה הוא שמדובר במערכת יורה, לא רק הרתעתית. זו המטרה העיקרית שלה בסופו של דבר. למרות זאת, אנחנו מבינים שזה טוב שעדיין לא היה שיגור מבצעי של טיל פטריוט, כיוון שזה מעיד על הצלחת ההרתעה".
מצד שני, סמל ארתור גורליק, מיירט בכיר בסוללה כבר חסר סבלנות: "המכ"ם מגלה עד רמה של זבוב. אנחנו מחכים שיקרה משהו ואם יגיע מטוס, אנחנו נוריד אותו".

עוד באותו מדור

הכל תחת פיקוח

בכל פעם שמטוס או מסוק בחיל־האוויר נוחתים או ממריאים באחד הבסיסים, נמצאים שם גם האנשים שמפקחים על הפעילות האווירית באזור: פקחי הטיסה. לאחרונה עבר קורס הפקחים "מתיחת פנים" וזאת במגמה להביא למגדלים אנשים מיומנים ומקצועיים יותר

אחרי האש

רס"ן עירא נלחם בשריפה שכמעט עלתה לו בחייו ואז החל את המאבק הארוך בדרך אל השיקום. הוא גילה כי מאבק זה קשה לעיתים יותר מהמאבק באש, אך למרות זאת לא נרתע, כי בסוף הדרך ניצבה המטרה הגדולה אותה הציב לעצמו: לחזור לטוס