בטאון חיל האוויר

ביטאון
גיליון 212 08/09/13
לגיליון זה מצורפים לוח שנה ומדבקות לבית הספר

כתבות

רחוק ועמוק

מטוס מתרסק בלב ים. רגעים ספורים לפני שפגע במים נטשו אותו הטייס והנווט וכעת הם ממתינים לצוותי יחידת החילוץ 669 כשהם מוקפים רק גלים ורוח. מה עליהם לעשות בזמן השהות במים, איך מחזיקים מעמד וכיצד נראה חילוץ מהים?

מיכל חיוט | צילום: מיכל חיוט ויחידה 669

צוותי־האוויר מכירים את כלי־הטיס שלהם על כל חלקיו ומרכיביו ולעיתים חלקם מגדיר את עצמם כמי שהופכים לחלק ממנו או שהוא הופך לחלק מהם. המטוס שלהם הוא לא עוד מכשיר בו הם עושים שימוש ביום עבודה ולמעשה, הוא זה שיוצר ומרכיב את יום העבודה שלהם.
אבל מה קורה כשהמכונה שאתה מכיר כל כך טוב מתחילה לפתע פתאום לעשות דברים ופעולות בלתי צפויות? מה קורה כשמנוע המטוס כבה ואתה תלוי באוויר, בין שמיים וארץ, בלי יכולת שליטה על פעולות כלי־הטיס ההולך וצולל?
בתחילת חודש יולי התרסק מטוס "סופה" (F־16I) של טייסת "אבירי הזנב הכתום" שאנשי צוותו נאלצו לנטוש מעל הים, כמה עשרות קילומטר מערבית לחופי רצועת עזה. במהלך אימון שגרתי של הטייסת כבה מנוע מטוס הקרב ואנשי הצוות, טייס ונווט, ניסו להתניעו מחדש שוב ושוב, אך ללא הועיל. לבסוף, משהלך המטוס ואיבד גובה, הם החליטו לנטוש מעל הים.

ים יבשה
אם הייתם אנשי צוות אוויר - איפה הייתם מעדיפים לנטוש את המטוס, מעל הים או מעל אדמה מוצקה? הים עושה רושם של מקום מסוכן יותר מהיבשה: הבידוד, סכנת הטביעה, הקור והצורך להישאר ער כל הזמן, כל אלה גורמים למקום שחופיו מהווים בילוי קיצי לייצג סכנות רבות לחיי אנשי הצוות שנטשו את מטוסם לפני מספר רגעים. גם הפן הפסיכולוגי בעת מילוט ימי הוא קשה יותר מנטישה ביבשה, מכיוון שהנמלט נמצא בסביבה לא טבעית לו והוא חסר אונים.
אז מה עדיף? "נטישה בים עדיפה תמיד על נטישה ביבשה", מפתיע סרן נ' ממדור קרב הדרכה. "בניגוד למצב של נטישה ביבשה, הצוות שנחלץ מהמטוס לא צריך להתרחק ממקום הנטישה אלא רק לשמור על קשר עם המחלצים ולהמתין לסיוע. כמו כן, הרבה יותר קל לחלץ טייס נוטש מהים מאשר לחלצו מהיבשה, כך שאם לצוות המטוס יש זמן עדיף לנסות ולדאות עד הים, כך קרה בנטישת העיט בשנת 2007".
המקרה המדובר אירע בסיום אימון מעל אזור אשקלון, אז כבה מנוע מטוס "עיט" (סקייהוק) אותו הטיס סרן א' מטייסת "הנמר המעופף". תחילה הוא פנה יחד עם מובילו לכיוון בסיס חצרים אך לאחר נסיונות התנעה חוזרים ונשנים, הבין סרן א' כי עליו לנטוש. הבסיס היה רחוק מדי ולכן הוחלט כי יפנה יחד עם המוביל לכיוון הים, שם ינטוש. לאחר הנטישה הוא חולץ בשלום.
"בהנחה שלא צנחת באזור בו משייטות ספינות אויב, סביר שבים לא תיתקל באוכלוסייה עוינת ולכן אתה צריך להתמודד רק עם סכנות סביבתיות ופיזיולוגית", אומר סרן נ'. "במים עלול הנוטש להגיע למצב של היפותרמיה (ירידה בטמפרטורת הגוף) משום שטמפרטורת המים נמוכה ושהייה ארוכה בהם תסכן את חייו".
מעבר לחום הגוף, עלול הטייס הנוטש לאבד גם נוזלים ולכן אחת הסכנות הגדולות בנטישה בים היא התייבשות למרות הסביבה הרטובה בה צף הנוטש. כמות המים שנמצאת בערכת ההישרדות של צוותי־האוויר מספיקה לפרק זמן מסוים, אך מה יעשו הצוותים כאשר אלו יאזלו? לא רק שאין מי שתייה בהישג יד אלא שסכנת ההתייבשות בעת שהייה במי מלח גדולה יותר וזאת משום שהמלח במי הים סופח את המים מגוף האדם וגורם להתייבשות מהירה יותר.
"יש גם סכנה של טביעה", מוסיף סרן נ'. "ברגע הכניסה למים יש להיפטר במהירות מהמצנח אשר צובר משקל בעת המגע עם המים, עלול לשקוע ולהטביע יחד איתו את הטייס הנוטש או להיסחף ברוח ולמשוך אותו. גם הרוח שיוצרים הלהבים של המסוק המחלץ גורמת לגלים שיכולים לסכן את מי שנמצא מתחתיו".

חרדת נטישה
אם וכאשר יגיעו אנשי צוות האוויר למצב בו הם נאלצים לקפוץ למים ואל הסכנות שנשקפות להם, הם יגיעו מוכנים. למרות שבעשור האחרון אירעו רק שני מקרי נטישה בים, עוברים צוותי־האוויר סדנת נטישה מילוט וחילוץ (נמו"ח) אחת לכמה שנים בניצוחה של יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669) בבסיס תל־נוף.
"בתחילת הסדנה עוברים המתאמנים בין תחנות יבשתיות בהן הם לומדים על הציוד שנמצא איתם בעת נטישה. הם לומדים מה עליהם לעשות במקרה חירום, כמו ההחלטה לאן לנטוש, סדר הפעולות ובאיזה מכשור להשתמש על־מנת לשרוד".
ברגע בו טייס ונווט קרב נוטשים את מטוסם הם משתמשים בכיסא המפלט אליו צמודה ערכת ההישרדות שלהם, כאשר בתוך הציוד איתו הם נוטשים נמצאת סירה מתנפחת ואמצעים תרמיים. "אחרי התחנות היבשתיות הם מגיעים לתחנות בריכה ושם מתרגלים מצבים בהם עלולים להיתקל בעת נטישה לים", מתאר סרן נ', בעצמו נווט "סופה". "מתרגלים היחלצות ממצב בו המצנח שוקע על הטייס הנוטש, עלייה לסירה וגרירה במים. זה לא פשוט כמו שזה נשמע או נראה".
מעבר ללימודים כיצד לשרוד במים ולהימנע מסכנות, צריכים צוותי־האוויר לדעת גם מה יחושו כאשר יחולצו. "כשאתה נוטש, מגיע מסוק ובו צוות של 669", מתאר סרן נ'. "המחלצים רותמים אותך לכבל ומרימים אותך למסוק ולכן על הנוטשים לדעת כיצד להתחבר לכבל".
המצב שונה במקרה בו ייאלץ צוות מסוק לנטוש. בניגוד לטייסי הקרב העושים שימוש בכיסא המפלט על־מנת להיחלץ מכלי־הטיס, צריכים טייסי המסוקים להימלט בכוחות עצמם מהמסוק השוקע הנוטה להתהפך. את המצב הזה מתרגלים בסימולאטור מילוט ימי שנמצא בקונטיקט שבארה"ב.
"לומדים להישאר רגועים ולפעמים לפעול דווקא בדרכים לא אינסטינקטיביות", אומר סרן נ'. "יכול להיות שהדחף הראשוני שלך יהיה לנתק את עצמך מהחגורה אבל יש פעולות שצריכות להתבצע קודם כמו פתיחת פתחי החירום".
התרחישים מולם ניצבים המשתתפים בסדנה נלקחים מאירועים שקרו בעבר, החל ממלחמת יום הכיפורים במהלכה נאלצו טייסים רבים לנטוש את כלי־הטיס שלהם ועד לנטישה בחודש יולי האחרון.
"האימון נבנה על סמך דברים שקרו בעבר. לומדים מכל הנטישות שהיו, גם בים וגם ביבשה", מתאר סרן נ' את התכנים המועברים בסדנה. "באימון הקרוב הולכים לשים דגש רב על הנטישה האחרונה וגם על אירועים בשדה הקרב בכל איזורי העניין".

חתולים בים
כאשר אנשי צוות אוויר נוטשים, לא משנה מתי או היכן, מתקבלת ההודעה על הנטישה ביחידה 669 והלוחמים שנמצאים בכוננות מוקפצים במהירות אל מסוק היסעור או הינשוף. במהלך הטיסה מכינים הלוחמים את עצמם לחילוץ מהיר של הטייסים הנוטשים וכאשר הם מגיעים אל הים, ניתן להבחין מחלון המסוק בשתי דמויות צפות על פני המים בסירות גומי כתומות.
לוחמי 669 מזנקים מן המטוס בזה אחרי זה, לבושים בחליפות שחורות המיועדות לחילוצים מהים. עם הכניסה למים פותחים המחלצים בשחייה מהירה לעבר הנקודה בה צפים הנוטשים, אך לפני שירתמו את המחולצים אל הכבל וישלפו אותם מהמים, יש לוודא כי אלה בריאים ולכן אנשי 669 שואלים לשלומם, מציעים להם מים ומחפשים אחר פציעות שנגרמו בעת הנטישה.
לוחמי היחידה עוברים אימונים והכשרות רבות כמו אימונים המתרגלים חילוץ מהים יחד עם טייסות מסוקי הסער השונות בחיל, אך "החתולים" המיומנים נחלצים לא רק לעזרתם של טייסים נוטשים: לעתים הם נקראים כאשר יש צורך לחלץ אזרחים.
ייתכן כי חילוץ בים ביום קיץ לוהט נשמע כמו טבילה מרעננת, אך מדובר במשימה שטומנת בחובה סכנות וקשיים שונים מאלה בהם נתקלים ביבשה. "תמיד ישנו סיכון של גלים גבוהים", מסביר סגן ד'. "כשהים סוער במיוחד הפצועים עלולים להיסחף לכיוונים שונים וכך גם הלוחמים. בלילה נוסף גם קושי בזיהוי הפצועים. נדרש לאסוף אותם לנקודה אחת ולהכין אותם לעלייה למסוק".
כאשר הם מוכנים לעלייה למסוק, נשלח לעברם הכבל בעזרתו יצאו הנוטשים מהמים הקרים. כעת נמצא המסוק מעל הלוחמים במים והלהבים שלו יוצרים רוח חזקה שמעיפה רסיסי מים וגלים לכל עבר. השילוב של השמש החמה והמים יוצר קשת בענן ועל רקע מה שהיה יכול להיראות כנוף פסטורלי, מתחילים צוותי החילוץ לעלות בחזרה למסוק, יחד עם אנשי צוותי־האוויר הנוטשים. מכאן יטוסו לבית־החולים לצורך בדיקות וטיפול ואז חזרה ליחידה, שם ימתינו לקריאה הבאה.

עוד באותו מדור

שומר הסף

איום הטילים הבליסטיים תלוי ומרחף מעל מדינת ישראל מאז מלחמת המפרץ הראשונה. את ההגנה מפני איום זה אמור לספק מערך ייחודי של טילי "חץ" המופעל בידי מערך ההגנה האווירית של חיל־האוויר. אנשי המערך וגם אחד ממפתחי החץ מספרים על שלושה עשורים של פיתוח בלתי פוסק

שאגה חוזרת

הוא כמעט בן 40 אבל נמצא בכושר מצוין ולמרות שחלפו עשרות שנים מאז נכנס לשירות בחיל־האוויר, מטוס הכפיר הוא כיום אחד ממוצרי היצוא המפתיעים של התעשייה האווירית. מבחוץ זה נראה כמעט אותו הדבר, אבל בפנים מותקנת הטכנולוגיה של העשור השני במאה ה־21, עובדה ההופכת אותו למטוס שיכול לעשות הכל בשדה הקרב המודרני