בטאון חיל האוויר

ביטאון
גיליון 213 01/11/13
לגיליון זה מצורף דגם של מסוק "צפע" להרכבה

כתבות

על קרקע בטוחה

פעמים רבות נדרשים כלי־טיס של חיל־האוויר לנחות בשטח, באימונים ובפעילות מבצעית. מי שדואג שיוכלו לעשות זאת בבטחה וכמובן ישובו וימריאו, הם אנשי יחידת ההנחתה הקדמית שמספרים לבטאון על האתגרים של הנחתת מטוסים גדולים באמצע שום מקום ועל החיים בשטח

שני פומס | צילום: גיא אשש

שעות הבוקר המאוחרות באזור מצפה רמון נראות שלוות למדי. השמש קופחת כהרגלה על "מחנה לסקוב" (בה"ד 1) בו מוכשרים קציני העתיד ומכוניות ואוטובוסים חולפים ב"צומת הרוחות" הסמוכה לבסיס בשגרה המוכרת.
סביר להניח שאיש מאלו שנקלעו לאזור לא ציפה לראות מטוס "קרנף" (הרקולס) גדול ממדים מתקרב אל האדמה במהירות, מטיל את צלו על המכוניות הנוסעות ונוחת במנחת עפר סמוך לבה"ד 1. כשזה קורה, חלק מהמכוניות נעצרות ומתוכן יוצאים אזרחים ומביטים במתרחש.
אבל נמצאים שם גם מי שציפו לרגע זה: אנשי יחידת ההנחתה הקדמית (יה"ק) של חיל־האוויר מבסיס נבטים. הם הגיעו אל השטח כמה שעות קודם לכן, הכינו אותו לקראת נחיתת הקרנף וכמה דקות לפני הנחיתה אומר לי אחד מאנשי היחידה בסיפוק שהרוח היום חלשה יחסית ומצוינת לנחיתה. כך, הוא מסביר לי, לא יתרומם אבק רב לאוויר.

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

אבל עם נגיעת המטוס בקרקע מתנשא מאחוריו שובל ארוך של אבק שעולה מיד לשמיים ואחרי מספר סיבובים במנחת, כמות האבק באוויר רק הולכת וגוברת.
"זה כלום. זה מנחת בלי הרבה אבק", מתעקש איש היה"ק.
הקרנף ממריא, נוחת פעם נוספת במנחת, ממריא שוב ונעלם. התרגיל הסתיים, אנשי היחידה מתקפלים בזריזות והם כבר בדרכם אל ההנחתה הבאה.

40 שנות הנחתה
"מאז קום המדינה התבצעה הנחתת מטוסים במנחתים מחוץ לבסיסי חיל־האוויר. זה בוצע בידי שלוחות מסלול שהיו שייכות לכל בסיס בנפרד. תפקיד השלוחות היה לפתוח שדות־תעופה או מנחתים מחוץ לבסיסים ולתפעל אותם ברציפות כאשר כל בסיס היה אחראי על המנחתים שנמצאים בסביבתו, עד שהוחלט לאחד את שלוחות המסלול תחת קורת גג אחת שנקראת 'יחידת ההנחתה הקדמית' שהוקמה כיחידת מילואים", מספר רס"ן עידן, מפקד היחידה הנוכחי.
משימתה העיקרית של היחידה, לסמן מנחתים ולהנחית מטוסים בשטח, לא השתנתה לאורך השנים אך עם זאת היא עברה לא מעט שינויים ונוספו לה פעילויות שאת רובן לא אוכל להזכיר בכתבה. המפגשים שלי עם אנשי יה"ק, בלילה וביום, רק המחישו את האופי המיוחד ואת עבודתה הייחודית של היחידה שהוקמה בשנות השבעים המוקדמות ואין לה מקבילה בצה"ל.
"בשנת 2001 הוחלט על הקמת צוות הנחתה סדיר כמענה לצרכי האימונים והצרכים המבצעיים של הנחתה מחוץ לבסיסים. זה שינוי משמעותי שהסב את היחידה מיחידת מילואים ליחידה סדירה", מפרט רס"ן עידן. "ב־2011 היחידה הפכה לאחת מיחידות כוחות האוויר המיוחדים (מכא"ם). אנחנו יכולים לפתוח מנחת בחזית או בעורף אם נדרש".

איך מנחת נולד?
איך בדיוק מכשירים מנחת? סגן נ', מפקד צוות ביחידה: "כשאנחנו נמצאים בבסיס מבוצעת עבודת מודיעין וניתוח שטח על המנחת המיועד, מתדרכים ומכינים את הציוד ואת כלי־הרכב ויוצאים אליו. בשטח אנחנו בוחנים, מאתרים את המסלול שאנחנו עומדים לסמן".
"העבודה מקצועית מאוד. מחיר הטעות שהצוות הזה יעשה הוא בלתי נסבל כי זה יכול לעלות באובדן מטוס ואפילו חיי אדם", קובע רס"ן עידן. "הם מסמנים למטוס את המנחת וקובעים שהוא כשיר. אנחנו מגדירים את מגבלות המנחת בהתאם למכשולים שנמצאים שם ובהתאם לאיכות הקרקע ומשטר הרוחות. יש קריטריונים שנדרש לעמוד בהם ואנחנו בודקים כל מנחת גם אם היינו בו בעבר משום שלכל מנחת יש את המאפיינים שלו ואת הדילמות שלו". ההתמודדויות בשטח נעות בין מגוון אלמנטים גדול, מורכב מאתגרים דוממים ומכאלה שנושמים. "לכל מנחת יש פוטנציאל סיכון אחר".

טייס על הקרקע

כפי שכבר צוין, משתפת יה"ק פעולה עם כוחות שונים ומגוונים. את הנתונים שצוות היחידה אוסף בשטח, כמו כיוון הרוח או איכות הקרקע, הוא מעביר אל הטייסת שמשתתפת בתרגיל, לרוב טייסת שמפעילה מטוסי תובלה כמו טייסות התובלה הקלה משדה־דוב, אך עיקר הפעילות היא מול מטוסי הקרנף של החיל.
"אנחנו אוהבים להגיד על עצמנו שאנחנו חלק ממערך הקרנף כי זו ליבת העיסוק שלנו. כשיש משימה אנחנו משלבים זרועות ביחד כמערך כדי לממש אותה", אומר רס"ן עידן, בעצמו טייס קרנף. "חלק מרכזי ממשימות מערך הקרנף הינו שיתוף הפעולה ולכן זהו חלק בלתי נפרד ממשימות צוות ההנחתה והעבודה השוטפת".

עבודת צוות

יחידת ההנחתה מורכבת ממספר צוותים, כאשר לכל לוחם בצוות יש חלק משמעותי. כולם השתתפו בהסמכה ייחודית ביחידה והפכו "מנחית סער קדמי", כשכל אחד מהם רכש מקצוע נוסף, כך שצוות ההנחתה כולל בתוכו פקח טיסה, כבאי, חובש, נהג, קלע, קשר ובוחן מנחתים וכל אחד מבעלי התפקידים הללו הכרחי לביצוע המשימה. "הצוות מתגייס ליחידה כצוות אורגני", מסביר רס"ן עידן.
בעת פעילות, לפני ההנחתה, כולם מגיעים לעמדות: הנהג יושב ברכב החילוץ, הכבאי לובש את חליפת הכיבוי, החובש מוכן עם הציוד, הפקח עומד במגדל הפיקוח שהוצב בשטח וחברי צוות נוספים מאבטחים את המנחת.
בזמן שאנחנו ממתינים לנחיתה כמה מאנשי הצוות מסבירים לי על התפקיד שלהם. "החשיבות של הפקח היא שהקשר בין המטוסים לצוות על הקרקע מתקיים דרכו. הוא הצינור המקשר", מסביר סמל אלון, פקח הטיסה של הצוות.
גם סמל ניר, בוחן המנחתים בצוות, מסביר מה הוא עושה: "בוחן מנחתים זו הסמכות המקצועית המאשרת את הקרקע לנחיתה. הוא קובע אם המנחת כשיר, יגיד איפה כן איפה לא ואם צריך אז יפסול את המנחת ואת האימון. אי־אפשר להסתדר בלי בוחן מנחתים כי הוא תוחם לצוות את המנחת. ביחס לקו הזה יסמנו את המנחת את הרחבות וההסעה. יש לנו דקר שהוא מעין מקל עם חוד ומשמש כמו היד של הבוחן ואיתו אני מרגיש את הקרקע וככה אני יכול להשוות עם מנחתים שכבר הייתי בהם".

חיות שטח
"הבית" של אנשי יחידת ההנחתה הקדמית ממוקם בבסיס נבטים, אך כמות הפעמים שתמצאו אותם שם נמוכה למדי.
"הצוות נמצא כל הזמן בשטח. כל שבוע מלא שאין בו חופש הוא שבוע של הנחתה וזה אינטנסיבי ביותר. בשבוע הזה הם ישנים בשטח וחלק מהזמן ישנים בבסיס עובדה כי זה קרוב להם למנחת", מסביר רס"ן עידן. "היחידה הינה יחידה פורסת, רוב פעולות הצוות מתרכזות בעבודה בשטח והשהייה בבסיס בעיקר בתחילת וסוף השבוע מיועדת להכנות ולסידור הציוד לקראת הפעילות. זו המהות וזה התפקיד, מדובר בשירות משמעותי שאין דומה לו בשום יחידה אחרת בצה"ל: האחריות והסמכות המוטלת על כתפי הצוות גדולה והאמון בין צוותי האוויר לצוותי ההנחתה נובע מהקשר ההדוק והמקצועיות שבאה לידי ביטוי בשטח כמעט בכל לילה בשבוע".
גם סגן נ' מעיד על שגרת החיים של אנשי היחידה וממחיש: "עכשיו יש לנו נחיתה ומרגע הסיום של הפעולה במנחת הזה אנחנו צריכים תוך שעתיים שלוש להיות באתר אחר, שנמצא שעה וחצי מפה וכבר להעביר נתונים לטייסת לפעילות ערב כשמחר יש הנחתות בבוקר".
הנסיעות הארוכות והעבודה בשטח הן דבר לא קל ומפקד היחידה מסכם את הפעילות הבלתי פוסקת. "בכל טמפרטורה ובכל מצב הם בחוץ ומנחיתים, בין אם במדבר או בחורף קרוב לאפס מעלות. כדי לעמוד בחוץ ולבצע את המשימה הזו נדרשת הרבה נחישות ומוטיבציה גבוהה ובעיקר לאהוב את מה שאתה עושה, מה שמאפיין את לוחמי היחידה".

עוד באותו מדור

מעל בתים ורחובות

בעשורים האחרונים הולך ומתברר כי כמעט בכל עימות נאלצים כוחות צה"ל להילחם בשטח בנוי. חיל־האוויר מקדיש רבות לנושא שיתוף הפעולה עם כוחות הקרקע בעת לחימה בשטחים אורבניים ואימונים משותפים מתקיימים ללא הפסקה, הכל כדי למצוא פתרונות לאתגרים בעת לחימה מסוג זה

שומרים על השמיים

האחריות המוטלת על המיירטים במערך ההגנה האווירית של חיל־האוויר היא גדולה ורבה. הם אלו שעומדים בין מטוסי וטילי האויב ובין אזרחי מדינת ישראל ולכן קורס המיירטים מכשיר בצורה יסודית את מיירטי העתיד בכל מערכות הנשק של ההגנה האווירית. מה הן התכונות הייחודיות הנדרשות ממיירט? התשובות בפנים