בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 215 27/02/14

כתבות

מתחת לרדאר

מטוסים מתקדמים, חימוש חכם, יכולות ארוכות טווח ומודיעין מדויק. כל אלו הן יכולות מוכרות של חיל־האוויר שבאות לידי ביטוי כל לילה ויום ואמורות להביא הכרעה במלחמה הבאה. ליכולות הללו מתלווה יכולת נוספת, מוכרת פחות אבל כזו שחשיבותה מכרעת: לוחמה אלקטרונית מוטסת. נא להכיר את "עורבי השחקים", יחידה חשאית שעושה הרבה, אבל בשקט

מיכל חיוט | צילום: "עורבי השחקים"

סבב לחימה או מבצע של חיל־האוויר מצריכים תמיד הרבה יותר ממטוסים חדישים, מנועים חזקים וחימוש מתקדם. עם ההתקדמות הטכנולוגית במהלך השנים, מתרחשת המלחמה לא רק בין מטוסי הקרב וסוללות טילי קרקע־אוויר, אלא גם ולא פחות, בתחומים כמו ל"א (לוחמה אלקטרונית) בסיוע יחידות המספקות חליפת הגנה לכלי־טיס.
אחת המטרות העיקריות של יחידות אלו היא לסייע למטוסי חיל־האוויר לחמוק ממכ"ם האויב בדרכם אל הנקודה בה הם מבקשים לפגוע. בתחום החיוני הזה פועלים אנשי "עורבי השחקים". חשיפה.

ל"א לבד
מערך הלוחמה האלקטרונית הוא אחד המערכים החשאיים והעלומים ביותר של חיל־האוויר. ייעודו הוא מתן חליפת הגנה למטוסי החיל הטסים במרחב המאוים על־ידי מטוסי אויב ו/או טילי קרקע־אוויר. הם פועלים לשיבוש מערכות מכ"ם של האויב והגנה מפני מתקפת ל"א נגדית, מה שהופך את מערך ל"א לבעל השפעה ישירה על תוצאות הלחימה ולגורם מכריע ברגע האמת.
כמעט כל פעילות מבצעית של מטוסי חיל־האוויר כיום מלווה בהגנה שמספק המערך ולמרות זאת רוב פעילותו חסויה ותישאר כזו גם בשנים הבאות.
"לחיל־האוויר יש שתי משימות מרכזיות: הגנת שמי המדינה והשגת עליונות אווירית", אומר סא"ל רן, מפקד יחידת "עורבי השחקים". "על־מנת שכלי־הטיס של חיל־האוויר יוכלו לבצע את המשימה, בין אם בלחימה ובין אם במערכה שבין המלחמות, על המערך להעניק להם הגנה. אנחנו נותנים את המענה ומגבים את המשימות המבצעיות של החיל כך שלמעשה, היחידה תמיד פועלת לטובת משימה ובשיתוף פעולה עם כוח מסוים, אנחנו אף פעם לא לבד".
בכל חילות־האוויר ברחבי העולם נעשה שימוש במערכות מכ"ם ותקשורת, מערכות קריטיות לביצוע המשימה בהצלחה. מערכות המכ"ם מאפשרות גילוי של מטוסי אויב המגיחים אל עבר גבולות המדינה ומסייעות לשמור על שמיים נקיים, בעוד רשת התקשורת היא שמאפשרת את הקשר בין אנשי צוות־האוויר למגדל, ליחידות הבקרה ובין מטוסים. בהתאם לכך מתחלק מערך ל"א לשני עולמות תוכן מרכזיים: לוחמת מכ"ם ושיבוש התקשורת של האויב. משימה נוספת היא הגנה על מטוסי החיל מפני מתקפות לוחמה אלקטרונית של האויב.

נלחמים מהאוויר
צו ארגון להקמת יחידת "עורבי השחקים" יצא באוקטובר 1969 ומאז היא עברה תהפוכות ונדדה בין הבסיסים השונים, אך יעודה היה ונשאר ל"א מוטסת על מספר פלטפורמות בחיל. כיום נמצאת מפקדת היחידה במרכז הארץ וגף נוסף שלה נמצא בבסיס דרומי. בשל היותה יחידה מוטסת המערכות אותן היא מפעילה אינן כבולות למקום מסוים, היא בעלת "זרוע ארוכה" וביכולתה להגן על כלי־הטיס של חיל־האוויר גם כשהם פועלים מחוץ לגבולות המדינה.
"המערך מורכב ממספר אמצעים הן אוויריים והן קרקעיים המסונכרנים ומתואמים כדי לתת הגנה במרחב", מספר סא"ל רן. "לכל אמצעי יש את היתרונות שלו והם משלימים אחד את השני בכך שהם מאפשרים את ביצוע המשימה".
על־מנת לשמור על יכולותיהם המתקדמות ולהקדים את הטכנולוגיה המתפתחת של צבאות העולם, צריכים אנשי היחידה לבצע אימונים תכופים.
"כדי לשמור על כשירות יש הרבה אימונים קרקעיים באמצעות סימולאטורים", אומר סא"ל רן. "לעיתים יש אימונים גם עם טייסות שונות מחיל־האוויר. אנחנו מתאימים את עצמנו לתרחישים אותם מדמים צוותי־האוויר בסדנאות השונות ונותנים להם הגנת ל"א. כך אפשר לבצע תחקור אמיתי ולהבין האם ההגנה שאנחנו מספקים אפקטיבית דיה".

צעד אחד קדימה
עם השנים השתנתה הזירה עמה מתמודד חיל־האוויר: האויב הופך מתוחכם יותר, הטכנולוגיה חדשנית ועל מערך הל"א בכלל והיחידה בפרט להתאים עצמם לשינויים באיומים והתעצמותו של האויב.
"באופן טבעי היחידה והמערך עוברים שינויים כל הזמן ומתאימים את עצמם לצורך המבצעי של חיל־האוויר", מתאר סא"ל רן. "ממצב של צבא מול צבא, כשהאיום ברור ומוכר, אנחנו עוברים לשדה הקרב החדש במסגרתו האויב רוכש טכנולוגיות ויכולות חדשות בכל עת. זה בדיוק האתגר הטכנולוגי איתו אנחנו מתמודדים".
במהלך מבצע "עמוד ענן" פעלה היחידה באזור רצועת עזה, אחת הזירות המורכבות מולן מתמודד חיל־האוויר. "היחידה פעלה בשמירת רצף, כך שבכל רגע נתון היה צוות באוויר", נזכר סא"ל רן. "העברנו שעות ארוכות מעל רצועות עזה במשימות שלא אוכל לפרט עליהן".
בתוך זמן קצר נדרשה היחידה להתאים את האמצעים שלה למשימות מיוחדות. משימות אלו לא הותרו לפרסום עד היום.
"פה באה לידי ביטוי הגמישות והיצירתיות של אנשי היחידה", קובע סא"ל רן. "אנחנו נותנים את כל מה שאנחנו יכולים, לטובת תמיכה במשימות חיל־האוויר להן יועדנו. בצורה זו הצוותים עבדו סביב השעון".
גם במהלך מלחמת לבנון השנייה ניצלו "עורבי השחקים" את משאביהם על־מנת להגיע לאויב במטרה לבצע משימות שהן לא תמיד קונבנציונליות עבור היחידה.
בזירה המשתנה על בסיס יומיומי נדרשים אנשי היחידה לא רק לעמוד בקצב אלא להקדים בצעד אחד את האויב.
"אנחנו צריכים להיות מוכנים לתת מענה בכל מצב ולהיות רלוונטיים בהתאם לתפיסות ותורת הלחימה המשתנות של החיל", מדגיש סא"ל רן. "מה שהיה במלחמת ההתשה זה לא מה שהיה במלחמת יום הכיפורים ולא מה שקורה בימינו".
היום כבר לא מספיק לבלבל את מערכות האויב משום שגם ברשותו יכולות לוחמה אלקטרונית וחליפת הגנה משלו. בין מערכה למערכה צריכה היחידה לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגית, לשמור על גמישות וערנות על־מנת שלא תופתע בסבב הלחימה הבא.
"זה לא סוד שרוצים להילחם אחד בשני באמצעות יכולות אלקטרוניות", מבהיר סא"ל רן. "לכן המפתח הוא לבנות חסינות מול יכולות הלוחמה האלקטרונית של האויב. זו מלחמת מוחות, אנחנו חייבים להיות צעד אחד קדימה, להיות רלוונטיים וללמוד ולהבין מידע אינטימי מאוד על היכולות של הצד השני. אנחנו צריכים להיות אקטיביים בכל הנוגע להתפתחות המערך".

המדריך למפעיל"א
גם ההכשרה אותה עוברים מפעילי ל"א משתנה בהתאם לאיומים ולזירה. ההכשרה הבסיסית ביותר נמשכת שלושה חודשים ובמהלכה לומדים המפעילים על מערכות ייעודיות ועוברים אימוני שטח וסיורים ביחידות שונות בחיל.
"הם לומדים את כל מקצועות המערך", אומר רס"ן דניאל, מפקד בית־הספר ללוחמה אלקטרונית. "החיילים מגיעים אלינו אחרי איתור מקדים וטירונות. לאחר מכן הם מגיעים לבית־הספר ולומדים את מקצועות הלוחמה האלקטרונית".
בית־הספר ללוחמה אלקטרונית אינו רק מקום הכשרה של מפעילים שיגיעו אל כל יחידות המערך אלא משמש כמוקד ידע בכל הנוגע לתחום ל"א עבור כל יחידות וטייסות החיל המפעילות את הטכנולוגיה הזו. בנוסף מעבירים אנשי בית־הספר הדרכות בנושא ל"א לטייסות שאמורות להתמודד עם יכולות אלו של האויב.
המפקדים בבית־הספר לל"א הם כולם מפעילים מיחידות המערך אשר במקביל מתפקדים גם כמפעילים מבצעיים.
"כמפקדת קורה שאני עם החניכים ובמקביל אני עולה לטיסות או עוברת אימונים בסימולאטור", מספרת סמל שיר. "לתפקיד שלי כמדריכה יש ערך מוסף. התגייסתי כדי להיות מפעילה מבצעית אבל כמדריכה אני גם מכשירה את החניכים והופכת אותם למפעילים לכל דבר. אני רואה אותם מתמקצעים במערכות השונות ומשתלבים ביחידות השונות".
סיסמתה של היחידה הלקוחה מהספר "הנסיך הקטן" היא: "החשוב ביותר סמוי מן העין" ומשיחה קצרה עם כל אחד מאנשי היחידה, אפשר להבין כי מסר זה מל ווה את אנשיה. "אנחנו לא יכולים לדבר על העבודה שלנו בבית וזה חלק מהאתגר", מספר סא"ל רן. "האנשים פה מכירים את הרגישות של התחום והגאווה שלהם באה מההבנה והידיעה האינטימית על עשייתם ותרומתם המבצעית ולא מהסיפורים בבית".
על־אף שאת הידע שלהם ישאירו המפעילים בין מסדרונות היחידה וכנראה לעולם לא נדע רבות אודות פעילותם החסויה, אפשר להיות בטוחים שגם בלילה הקרוב ובסבב הלחימה הבא, הם אלו שיגרמו לכך שמערך הלוחמה האלקטרונית 
יהווה גורם מכריע בפעילות 
חיל־האוויר.

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

מעל כולם

קוראים לו "חץ 3" אבל הוא שונה בתכלית השינוי ממערכת "חץ 2" הנמצאת כיום בשימוש מערך ההגנה האקטיבית של חיל־האוויר. מה הם השינויים ומה הם היתרונות אותם מביאה המערכת החדשה וכיצד יצליח הטיל החדש ליירט טילים בליסטיים רחוק בחלל? אנשי המערך והתעשייה האווירית מסבירים

האויב שבפנים

חיילי הגף הייחודי הזה יורים טילים על מטוסי חיל־האוויר, מנפחים עבורם מטרות תקיפה, מדמים טייסים נוטשים ואפילו יוצאים להדריך בארה"ב. הכירו את גף בוה"ק, המקום היחיד בחיל־האוויר בו מביימים אויב קרקעי לטייסים ולא מפסיקים לפתח, ללמוד ולאתגר את צוותי־האוויר