בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 219 01/11/14
מסק"ר בקרב היבשה
כלכלת לחימה
קרבות אוויר

כתבות

יהלום הולם

שנים ארוכות הם חיכו להזדמנות והיא הגיעה. לאחר יותר משני עשורים בשירות חיל–האוויר במהלכם לא הופעלו כמעט, מוצאים עצמם אנשי מערך "יהלום" (פטריוט) עסוקים ביותר במהלך החודשים האחרונים. כעת הם מספרים על היירוטים המוצלחים בגזרות הפעולה השונות ועל האתגר הגדול: להישאר דרוכים בכל רגע

נעמי צורף | צילום: גיא אשש

כמו לפירות וירקות, גם למערכות נשק ותורות לחימה יש זמן הבשלה, לעיתים קצר ולעיתים ממושך יותר. התפתחותה של מערכת "יהלום" (פטריוט) בתחום הגנת שמי המדינה נמשכה שנים רבות וכללה גם אכזבות אך כעת, משהבשילה, היא מניבה פירות.
"עד לפני כשלושה חודשים הייתה המערכת משמעותית ברובדי הזיהוי והגילוי ופחות ברובד היירוט על אף יכולותיה", סיפר סא"ל רועי, מפקד הגדוד הצפוני במערך "יהלום". "בשנים האחרונות החל שינוי תפיסתי משמעותי והתנאים הבשילו בהדרגה עד לשימוש המבצעי הראשון במערכת, כגורם מיירט, במהלך מבצע 'צוק איתן' בגזרה הדרומית. פתרון שנראה לנו הגיוני שנים רבות, נכנס אט אט לסל הפתרונות הזמינים והלגיטימיים בעיני מקבלי ההחלטות ומוכיח את עצמו שוב ושוב".
כחודש לאחר מכן נדרשה המערכת לשוב וליירט כטב"ם (כלי־טיס בלתי־מאויש) נוסף בגבול סוריה ואז הגיע "סוחוי־24" סורי שחצה את הגבול האווירי של ישראל. גם הוא הופל.

"אנחנו עוקבים"
מערך "יהלום" מתמקד במקומות בהם יש לו יתרון יחסי כמו בעולם הגילוי, התמודדות עם כטב"מים זעירים ומול מספר גדול של מטרות בטווחים משתנים.
סוללה מורכבת ממכ"ם, משגרים ומרכז שליטה סוללתי. המכ"ם נחשב למתקדם מאוד ויש לו יכולות גבוהות בביצוע משימות חיפוש וגילוי כלי־טיס בטווחים קרובים ורחוקים ובכל הגבהים, זיהוי סוג ומעקב ברזולוציה גבוהה במיוחד.
המכ"ם אינו מושפע מתנאי מזג־האוויר ובעל יכולת גבוהה של חיבוריות וקישוריות בין כלל המכ"מים במערך, עובדה המהווה יתרון מול נסיון חסימות ל"א (לוחמה אלקטרונית). אל המכ"ם מתחברת מערכת אופטית המאפשרת דיוק רב יותר בזיהוי פרופיל המטרה.
"האתגר העיקרי שלנו כחיל הוא האיום המשתנה, מה שנקרא 'שדה הקרב החדש'. לאויבינו יש חימוש שהולך והופך מדויק יותר, כלי־הטיס הופכים מתוחכמים וקטנים יותר בדגש על עולם כטב"ם והעולם הרקטי", הסביר סא"ל רועי. "אנחנו לא בתחרות עם מערכים אחרים. אנחנו רוצים לפעול במקומות בהם אנו מביאים ליתרון יחסי: לתת מענה נכון יותר, רחוק יותר ומבלי לסכן את מטוסינו".
כאמור, בבוקר 23 באוקטובר יירטה המערכת מטוס קרב "סוחוי־24" סורי שחדר למרחב האווירי של ישראל.
"המערכת נועדה ליירוט מטוסים. אמנם בשנים האחרונות התאמנו אותה ואת עצמנו כמפעיליה לאיומים החדשים, אך לא שכחנו את מה שידענו והרחבנו את יכולותינו", הסבירה סגן שיר, קצינת המבצעים של הסוללה ומי שעומדת מאחורי יירוט המטוס. "הוכחנו את עצמנו בהצלחה מול פלטפורמות שונות ואנחנו גאים על כך מאוד אך ממשיכים לעבוד במלוא המרץ".
אנשי סוללת הצפון וביניהם סגן שיר, אמונים על הגנת הזירה הצפונית, בעיקר על גבול סוריה שנחשב לאחד מהמורכבים בגבולות ישראל.
"כרגע פועלים בסוריה כוחות שונים ולא ברור מה יוליד יום. יחד עם זאת אנו ממשיכים למלא את תפקידנו: לוודא שהריבונות האווירית של מדינת ישראל ובטחון תושביה ישמרו", אמר סא"ל רועי. "לטילי 'יהלום' יש יכולות טובות כנגד רקטות וטילים בטווחים משתנים ויכולות מצוינות כנגד כלי־טיס מאוישים ובלתי מאוישים, גדולים וקטנים. אנחנו עוקבים אחרי המאבקים הפנימיים וכל זליגה תענה בהתאם". על היכולת המבצעית שומרים אנשי הסוללה תוך תרגולים רבים של תרחישים שונים ועדכון הערכות מודיעיניות בכל יום.
"אנשינו מתאמנים באופן יומיומי על מתארים שכוללים את כל האיומים האפשריים בזירה", הסבירה סגן שיר. "אנחנו מוכנים תמיד להתמודדות עם כל איום, כולל חדירות מטוסים".

מאות הקפצות
מהסוללה הצפונית נשקף נוף פסטורלי בניגוד לאווירה המתוחה בסוללה. "במהלך השנה האחרונה הוקפצנו מאות רבות של פעמים, לעיתים עשרות ביום", מזכיר סא"ל רועי.
הנתון הזה הוכיח את עצמו בהמשך השיחה שנקטעה מספר פעמים בגלל סירנות וכריזות שונות שמזניקות את בעלי התפקידים השונים לאיוש מלא של מרכז השליטה הסוללתי. הסירנה נשמעת כמו צלצול פעמון בבית־ספר יסודי אך אנשי הסוללה מתייחסים אליה ברצינות ובדריכות.
"אנחנו עושים את המיטב כדי לא לפגוע בשלוות חייהם של תושבי הישובים הסמוכים", הדגיש סא"ל רועי. "מה שחשוב זה שהלוחמים מבינים את המשמעות: יש איום פוטנציאלי על מדינת ישראל ועלינו לפעול כדי לנטרל אותו במהירות וביעילות האפשרית".
ההזנקות הרבות מהוות את אחד האתגרים המשמעותיים של אנשי המערך. הם לוחמים שחיים בתנאי שטח מחד ומאידך הם נדרשים לרמת הבנה גבוהה של מערכות טכנולוגיות ותפעולן אולם הקושי העיקרי הוא דווקא מנטאלי ומתבטא בהתמודדות עם שגרה דרוכה ובלתי צפויה לאורך זמן.
רוב מכריע של האירועים יסתיימו בחזרה לשגרה ללא יירוט וגם כשכן, מקפידים אנשי הכנף לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. "לאחר כל יירוט שמחנו והתרגשנו מספר דקות, אך מיד שבנו לעיסוקינו. ברור לנו שזו רק שאלה של זמן עד הפעם הבאה ואסור לנו לאבד ריכוז אפילו לרגע".

מגיני השמיים
דרכם של לוחמי "יהלום" מתחילה בטירונות הנמשכת ארבעה חודשים בבית־הספר להגנה אווירית שם הם מוכשרים כרובאי 03. לאחר מכן, מתחיל הפרק המקצועי בו לומדים לעומק על מערכת הנשק ויכולותיה ומתרגלים פריסות בשטח.
"עקב השימוש במערכות אופטיות כמו 'צלף', מתמקצעים הלוחמים בהכשרתם בזיהוי מטוסים", הסביר סגן מולי סגל, סגן מפקד הסוללה. "עבור מי שעוסקים בהגנת השמיים, חשוב לדעת כיצד נראים המטוסים השונים של אויבינו".
לאחר השלמת הטירונות והפרק המקצועי מגיעים הלוחמים הצעירים לסוללה ומשתתפים בהפעלת מרכז הבקרה, תפעול המשגרים ופריסות שטח. לאחר ארבעה חודשים ניתנת להם האפשרות לצאת לקורס מפקדים ומשם להתפתח כמפקדים וקצינים במערך, או לקורס מיירטים שהוא קורס מעמיק בתחום המקצועי.
"בקורס המיירטים ניתן דגש גדול על הפרק המקצועי: כיצד פועלת המערכת, והתהליך מרגע הגילוי ועד היירוט", תיאר סגן מולי.
מסיימי קורס המיירטים מוסמכים לפקד על מרכז הבקרה בשגרה ואחראים על שמירה של רציפות תפקודית תקינה הכוללת גילוי תמונה אווירית, איפוס המערכות וזמני מעבר קצרים בין שגרה לחירום.
"אנשינו נדרשים להיות ערוכים לפעול במצבי קיצון שונים, תחת אש וספיגה ועליהם להמשיך לנהוג באומץ ולהישאר דרוכים. כמערך, עלינו להישאר מותאמים תמיד לאיום המשתנה ולהיות מוכנים לכל הפתעה ולתת מענה מבצעי הולם".
"ללא ספק, העוצמה היא באנשינו", מדגיש סא"ל רועי. "למערכת יש גם מצב אוטומטי, אך האדם הוא זה שדואג שהתוצאות תהיינה באחוזי הצלחה ודיוק מקסימליים".

היהלום שבכתר
בזכות המכ"ם ומערכת "צלף", יש למערכת יכולות זיהוי וגילוי גבוהות המשרתות את כל מערכי החיל. בשל המציאות המשתנה בכל אחת מהגזרות, מותאם התהליך לכל אחת מהן.
"קווי הגברת הכוננות שלנו מותאמים ליחסים עם הצד השני והם משתנים מאזור לאזור. ברגע שמטרה חורגת מאותם קווים, נתחיל לפעול", הדגיש סא"ל רועי. "כמי שיושבים על הגבול לאורך כל השנה ונמצאים בכוננות כל הזמן, נהיה לרוב הראשונים להתערב ולהעלות דריכות על־ידי חימוש הטילים והקפצת צוותי יירוט".
ההחלטה מתקבלת בסופו של דבר על־ידי מרכז השליטה וברגע שהוחלט לעצור כלי־טיס תבוצע הפעולה בצורת יירוט או ליווי של מטוסי קרב. "יש לנו גם גבולות שלום, כמו עם ירדן, בהם יש נתיבי טיסה בינלאומיים".
בנוסף לסוללות הפרוסות בשטח, אחראית כנף הגנת השמיים גם על מרכזי "שנהב" ביב"א (יחידות בקרה אזוריות). מרכזי "שנהב" הם מרכזי שליטה ובקרה המחברים את כלל הסוללות זו לזו ומסנכרנים את המידע והתמונה האווירית ביניהן לבין מערכות חיליות שונות. "היתרון המשמעותי של הימצאות אנשי 'שנהב' ביב"אות הוא השיתופיות וזרימת המידע בשפה אחידה ומשותפת", הסביר סא"ל רועי.
השיתוף עם יחידות הבקרה ומערך הקרב מביא לעליונות אווירית במשימת ההגנה על שמי המדינה.
"ברור לי שלמערכת יש עוד שנים רבות בשירות בהן תשמש בהיבטי הזיהוי, הגילוי והיירוט כאחד", סיכם סא"ל רועי. "המערכת היא חלק מסל הפתרונות של חיל־האוויר מול האיום המשתנה ומוצאת את מקומה בין יכולות ההפעלה הקיימות וגם אלו העתידות להיקלט. ברור לנו כי יכולותיה נדרשות וכי הרלוונטיות שלה עולה".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

לא במחיר מבצע

חימוש, שעות טיסה, שעות עבודה, חלפים ודלק, הם רק חלק ממה שהופך את פעילותו המבצעית של חיל–האוויר לעסק יקר ובעת לחימה זה גם מגיע למיליארדים. מחלקת התקציבים של חיל–האוויר עובדת בשגרה, בחירום ובחזרה לכשירות לאחר המבצע כדי לאפשר לחיל–האוויר לפעול במלוא עוצמתו

שתישאר צעיר לנצח

בעוד מחירי כלי–טיס חדשים ממריאים, ממשיך חילֿ–האוויר להפעיל מטוסים ומסוקים בני עשרות שנים בעזרת טכנולוגיה מתקדמת וידע הנדסי מצטבר. איך ממשיכים מטוסים שנקלטו בשנות ה–70 לטוס בשנת 2014 כחדשים לחלוטין? קבלו הצצה אל "סוד הנעורים" שהוא אחד מהגורמים המרכזיים לכוחו של החיל