בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 217 01/06/14
שומרי הצפון
מסלול לוחמי 669
יום חיל-האוויר 2014

כתבות

נמר קרבות

טייסת "הנמר המעופף", המפעילה מטוסי "עיט" (סקייהוק) היא בעלת מורשת מבצעית והדרכתית ענפה, לקחה חלק ברוב מלחמות ישראל וחינכה דורות רבים של טייסי ונווטי קרב בחיל־האוויר. לקראת נחיתתו של "לביא" (M-346) מטוס ההדרכה החדש אותו תפעיל, מתכוננת הטייסת המיתולוגית לשינוי שהוא לא פחות מהיסטורי

נועה פניגשטיין | צילום: ארכיון הבטאון

עידן ה"עיט" (סקייהוק) בישראל נפתח ב־29 בדצמבר 1967 כאשר מאונייה שהגיעה לנמל חיפה נפרקו ארבעה מטוסי סקייהוק ראשונים שנקלטו בטייסת "העמק" ובטייסת חדשה שהוקמה במיוחד לקליטת המטוס החדש - טייסת "הנמר המעופף". בתחילת דרכה פעל גרעין ההקמה של הטייסת החדשה בתוך טייסת "העמק", אך עד מהרה הפכה הטייסת החדשה לעצמאית.
המטוסים והטייסת השתתפו ברוב מלחמות ישראל, במשימות מגוונות מתקיפה ועד הטלת כרוזים. ה"עיט" הינו אחד ממטוסיו הוותיקים והאמינים ביותר בחיל־האוויר ומאחוריו מורשת ארוכה של מבצעים מוצלחים ושל הכשרת דורות רבים של טייסי ונווטי הקרב של החיל, אבל כיום, 46 שנים לאחר נחיתתו בטייסת "הנמר המעופף", מתכוננים בחיל־האוויר לבואם של מטוסי "לביא" (M-346) האיטלקיים, מטוסי ההדרכה החדשים.

האמריקאי הראשון
"טייסת 'הנמר המעופף' מחזיקה בשיא גינס: טייסת הקרב שלא שינתה פלטפורמה מאז הקמתה במשך הזמן הארוך ביותר", מספר סא"ל עידו, מפקד הטייסת. "מאז הקמתה לפני 47 שנים, הטייסת טסה על הסקייהוק. לכן המטוס והטייסת - אחד הם".
מטוסי הסקייהוק, שפתחו את עידן המטוסים האמריקאיים של חיל־האוויר לאחר שנים ארוכות של כלי־טיס צרפתיים, התקבלו בישראל בהתרגשות רבה ובמילים אופייניות לשנים שאחרי מלחמת ששת הימים. "הצהרת טייסי הסקייהוק לכל בית ישראל ולשכניו היא", נכתב בבטאון חיל־האוויר בגליון מאי 1968, "המטוס יכול להשיג את האויב באשר הוא ולהביא אליו את מרבית סוגי הנשק הקיימים כיום. הסקייהוק בלתי מוגבל כמעט בטווחיו ובכוח ההרס שלו !".
טייסת "הנמר המעופף" השתתפה בכל מלחמות ישראל מאז פתיחתה כשמטוסי "עיט" היו למטוסי התקיפה העיקריים של החיל במלחמת ההתשה, במסגרתה גם בוצעה הגיחה המבצעית הראשונה של הטייסת: שישה מטוסי סקייהוק הטילו חמש פצצות של 250 ק"ג מעל מטרות בשטח ירדן. במלחמת יום הכיפורים ספגה הטייסת אבדות קשות: שבעה מטייסיה נהרגו, חמישה נפלו בשבי ו־17 ממטוסיה אבדו.
בתחילת שנות התשעים הגיעה הטייסת לגלגולה הנוכחי והסתפחה לביס"ט (בית־הספר לטיסה) בו היא משמשת להכשרת טייסי ונווטי הקרב לאחר סיום קורס־הטיס אך במקביל נותרה פעילותה המבצעית בכשירות מלאה, כפי שמספר סא"ל עידו: "למעשה במלחמת לבנון השנייה הטייסת ביצעה 250 גיחות של פיזור כרוזים".
"מדובר בפתיחתו של פרק חדש בהיסטוריה של חיל־האוויר", מתאר סא"ל עידו. "אנו מתחילים בשינוי מהותי בעולם ההדרכה".

מנהלים צעירים
לאחר סיום קורס־הטיס, מגיעים טייסי הקרב לטייסות "הנמר המעופף" ו"מגיני הדרום" בבסיס נבטים ומטיסים מטוסי "נץ" (F-16A/B) לתקופה בת שנה במסגרת קא"מ (קורס אימון מבצעי) ואילו נווטי הקרב פוגשים מטוסי "עיט" בשלב האחרון של קורס־הטיס.
במהלך שנותיה הרבות של הטייסת כטייסת הדרכה, היא פיתחה תפיסת הדרכה המתווה את נתיב ההדרכה העתידי של חיל־האוויר גם לאחר נחיתת מטוסי "לביא".
"תפיסת ההדרכה של טייסת ‘הנמר המעופף' ייחודית ושונה מההדרכה בטייסת ‘נץ'", מסביר סא"ל עידו. "הפלטפורמה מגבילה יחסית ולכן לאחר חצי שנה של טיסה על ‘עיט', מסתיים מגוון המתארים שאנו יכולים להתאמן בהם ואז עובר הדגש להיות ניהול, פיקוד ועבודה בטייסת".
כאשר מסיימים החניכים את חצי השנה הראשונה במסגרת הקא"מ, הם הופכים לטייסים "סדירים" בטייסת. "זה אומר שהם מנהלים את הטייסת", מבהיר סא"ל עידו. "כמו בכל טייסת מבצעית בחיל־האוויר, לכל אחד יש קצינות, תחום אחריות, שאם הוא לא ימלא אותו, הטייסת לא תוכל להתקדם. לתקופת הסדירות יש בהחלט קפיצת מדרגה בהיבט האווירי מהקא"ם, אבל חלק בלתי נפרד ולא פחות חשוב הוא ללמוד פיקוד על חיילים ועבודה בטייסת, בניגוד לקא"ם בו הם נתפסים כחניכים. סדירים בטייסות צריכים לדעת לחיות בעולם הטייסת וזה חשוב לא פחות מהיכולות האוויריות. הם טסים כאן טיסות מגוונות עם הרבה אנשים שונים וצריכים להבין איזה דברים הם לוקחים, מתאימים לעצמם וכך מתקדמים הלאה. זה אחד מהדברים המרכזיים בתפיסת ההדרכה של ‘הנמר המעופף' שהחלטנו לקחת אתנו אל ‘הנמר המעופף' החדשה שתטוס על מטוסי ‘לביא'".

"עיט" מדריך "לביא"
בשנה האחרונה עבד בסיס חצרים במרץ על הכנת הקרקע לקליטת מטוסי "לביא".
"תהליך הקליטה מורכב מאוד וכולל גורמים רבים: צוות ההקמה של ה'לביא', טייסת 'הנמר המעופף', טייסת התחזוקה של הבסיס העוסקת בשינויים במערך התחזוקה והתמיכה במטוסי 'עיט', במערכות הנשק המבצעיות שלו ותוך כדי גם התעסקות ותמיכה במטוסי 'לביא'", מסביר סא"ל עידו.
את התהליך הזה מכנים בבסיס "חיים בצוותא": שילוב "לביא" בחייו הצפופים של בסיס חצרים ובפרט במקביל למטוסי "עיט".
אך המרכיב המשמעותי ביותר בהגעתו של ה"לביא", הוא שינוי עולם ההדרכה וההכשרה של טייסי ונווטי הקרב.
"'לביא' הוא מטוס מתקדם. זה מטוס שמתמרן בין 8־9 ג'י, תהיה לו תק"ע (תצוגת קסדה עילית) והמתארים בהם הוא יטוס יהיו מורכבים יותר. לכן, היום, העיסוק המרכזי של טייסת 'הנמר המעופף' הוא יצירת תפיסת ההדרכה החדשה של ה'לביא'".
בראשית 2015 יתחילו פרחי הטיס הראשונים בשלב מתקדם לטוס לראשונה על מטוסי "לביא" ובכך יתחילו את מעבר ההכשרה מהמטוס הוותיק אל היורש החדיש. המדריכים שיחנכו וילמדו אותם את יסודות הטיסה המבצעית יהיו מגוונים ויגיעו משלוש אוכלוסיות שונות.
"אחד מהדברים שאנחנו משמרים מטייסת 'הנמר המעופף' הם מדריכים שמגיעים משכבת גיל בוגרת יותר שסיימו את פרק הטיסה המבצעית שלהם, המביאים איתם את הנסיון המבצעי ומכירים היטב את חיל־האוויר", מספר סא"ל עידו. "אך למרות זאת, למעשה המילואימניק הראשון שיבוא לטוס ב'נמר המעופף' כמילואימניק שטס על ה'לביא' כחניך, יגיע בעוד 30 שנה. זה מציב לנו אתגר גדול מאוד ולכן אוכלוסיית ההדרכה תהיה מצומצמת מאוד, נבחרת".
אוכלוסייה נוספת שמיועדת להדרכה על ה"עיט" הם המדריכים הצעירים המביאים עמם את הנסיון המקצועי. אך האוכלוסייה השלישית והייחודית לטייסת ה"לביא" הם אזרחים עובדי צה"ל, רעיון מהפכני בעולם ההדרכה של חיל־האוויר.
"הרעיון הוא להביא טייסים מבצעיים , מובילי רביעייה סביב גיל 35, שזו תהיה העבודה שלהם", מספר סא"ל עידו. "הם יהיו בוגרים, בעלי נסיון הדרכתי וטייסים מנוסים. למה אזרחים עובדי צה"ל? התפיסה אומרת שאנחנו צריכים טייסים בשיאם כדי להדריך על מטוס מתקדם כמו 'לביא'. אנחנו רוצים אנשים שיהיו מסורים להדרכה ושימשיכו לשרת בטייסות המבצעיות שלהם במקביל. ככה לא פוגעים במבצעיות ולא בהדרכה".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

40 שנות הובלה

עם אלפי שעות טיסה מבצעיות בשנה מהווה טייסת "מלכי האוויר" מרכיב משמעותי ביותר בפעילות המודיעינית של צה"ל. כיצד הפכה טייסת התובלה הקלה לטייסת מודיעין מבצעית, מה היא עושה כיום ומה חושבים שם על כטב"מים? ארבעה עשורים לאחר הקמתה, חושפים בטייסת טפח מפעילותה הסודית

הצעד הראשון

גיבוש הטיס הינו מן הארוכים והייחודיים הקיימים בצה"ל. לאחר מיונים וראיונות רבים, מגיעים מאות מועמדים לבסיס חצרים כדי לעבור את המשוכה האחרונה בדרך לקורס־הטיס. הצצה אל הצעד הראשון בדרך הארוכה והמפרכת אל הכנפיים