בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 218 01/08/14
מבצע "צוק איתן"
הגעת "לביא"
מטה מבצעי חדש

כתבות

עמוק בתוך הקרנף

במערך התובלה הכבדה של חיל־האוויר ניתן למצוא סוגים שונים של תפקידים, אחד מהם הוא תפקידם של החמשים המוטסים. מדובר בטכנאים שעברו הכשרה ייחודית ומצטרפים למשימות אוויריות, גלויות וחשאיות, שמבצעים מטוסי "קרנף" (הרקולס). הכירו את הטכנאים שרגליהם נמצאות הרחק מעל הקרקע

שני פומס | צילום: גל יאיר, מחלקת צילום נבטיפ

"מפעילי מערכות חימוש מוטסות". זה השם הרשמי שלהם, של האנשים שיכולים לענות על שאלות כמו: מה משקלו של נור תאורה? איך משליכים אותו בגובה רב ממטוס תובלה? מה פירוש המושג "צוות עזר־אוויר מסייע"? בחיל־האוויר מכירים אותם בתור "חמשים מוטסים" ואם עד היום לא שמעתם עליהם, סביר להניח שהכתבה הזו תשפוך אור על אחד המקצועות הייחודיים בחיל.

"קרנף" חמוש?
צוות קלאסי של מטוס "קרנף" (הרקולס) כולל קברניט, טייס משנה, מכונן ופקח העמסה. עם זאת, בגיחות מיוחדות ובמשימה קונקרטית, תוכלו למצוא בבטן מטוס התובלה גם צוות של מפעילי מערכות חימוש מוטסות.
מפעילי מערכות החימוש המוטסות נמצאים ופועלים בטייסת התחזוקה של בסיס נבטים בנגב. הם אינם הטכנאים היחידים בחיל שמשתתפים בטיסות שכן במסוקי "ינשוף" (בלקהוק) כמו גם "יסעור" (CH-53) מצטרף לכל גיחה מכונאי מוטס, אך עם זאת מדובר בתפקיד נדיר למדי.
"מקצוע החמש המוטס ייחודי אך ורק לבסיס שלנו, משום שבחיל־האוויר יש מקצועות המותאמים לפלטפורמה ולמשימה ותפקיד החמש המוטס הוא אחד מהם", מצהיר רס"ן אלון, מפקד גף חימוש בטייסת התחזוקה בבסיס.
אז מה היא מהות התפקיד ומדוע הוא נדרש? כדי לענות על השאלה יש לדעת שעולמם של מפעילי מערכות החימוש המוטסות מתפצל לפעילות קרקעית כמו גם פעילות אווירית.
"חלק משמעותי מעבודתו של החמש המוטס מתבצע דווקא על הקרקע", אומר רס"ן אלון. "הטכנאים מטפלים כמעט בכל הפלטפורמות הקשורות בתובלה הכבדה כמו 'שמשון' (C-130J) 'קרנף' (הרקולס) 'ראם' (בואינג 707) 'שחף' (סי־סקאן) או 'עיטם' (גאלפסטרים). הם למעשה אחראים לכל נושא החימוש וצב"ה (ציוד בטיחות והצלה) בליין התובלה".
המושג "חימוש" עלול להטעות, מכיוון שמדובר במטוסי תובלה כבדה ולא במטוסי קרב כך שאין כאן פצצות חכמות או טילים.
רס"ן אלון מסביר. "הכוונה במושג 'חימוש' היא שהטכנאים מתחזקים ומכינים את מערכות ההגנה העצמית של המטוסים. בתחום צב"ה הם מתקינים ומפרקים ציוד כמו, למשל, מצנחים ומסיכות, בהתאם לתצורת המטוס ולפקודה המבצעית שהם קיבלו מהטייסת".

מאירים את השמיים
בעוד שעבודת החמשים על הקרקע נוגעת לכל פלטפורמות התובלה הכבדה הרי שבאוויר היא מתבצעת רק במטוסי "קרנף". בבטן ההרקולסים הוותיקים ממלאים החמשים כמה סוגים של משימות מבצעיות, על חלקן ניתן לספר בפירוט ועל אחרות רק במילים ספורות ותיאורים כלליים. בין כך ובין כך, כל המראה בה הם משתתפים מעוררת בהם את אותה התחושה: "זה כמו יום חג, כשעולים על סרבלים ירוקים", אומרת בהתרגשות רב"ט גילי, חמשית מוטסת במחלקה.
"אחת מהמשימות האוויריות עליה אחראים החמשים המוטסים היא הנרה", אומר רס"ן אלון. "באמצעות השלכת נורים מאירים החמשים אזור מסוים כמו למשל זירת פיגוע, אזור חילוץ או שטח אסון. אנחנו בכוננות הנרה 365 ימים בשנה, כשהכוננות מתחילה כשעה לפני אור אחרון ומסתיימת שעה אחרי אור ראשון".
היכולת להאיר את השמיים נבחנה במספר אירועים, גם בשנים האחרונות. "אנשיי השתתפו בגיחות הנרה בעת הפיגוע בכביש 12 בגבול מצרים־ישראל. במשך תשעה לילות רצופים הם הפעילו את מערכת ההנרה ואפשרו לכוחות הקרקעיים לבצע את עבודתם בשטח", נזכר רס"ן אלון.
את מרכזיותה של משימת ההנרה בתפקידם של החמשים המוטסים, מסמלת הסיכה אותה הם עונדים: במרכז הכנפיים הכסופות חרוטה צורת נור תאורה אליו מחובר מצנח.
"גם בזמן השריפה בכרמל ביצענו הנרה", מצטרף לשיחה רס"ל (מיל') ד', שהיה ממונה בעבר על מחלקת החמשים המוטסים. "מה שראינו שם זכור היטב. כששמענו על השריפה מהקרקע אי־אפשר היה להבין את הממדים ורק כשראינו את זה מהמטוס, הבנו את הגודל והעוצמה של השריפה ואת האתגר שבכיבוי הדבר האדיר הזה".
ויש עוד משימה אותה ביצעה המחלקה מעל חזיתות מלחמה שונות. "בעבר היינו אחראים גם לפיזור כרוזים מהקרנף. במבצע 'עופרת יצוקה' ובלבנון עשינו את זה בצורה אינטנסיבית ולמרות שהיום המשימה שייכת למטוסי 'עיט' (סקייהוק) הרי שלמטוסי 'קרנף' יש יתרונות בתחום זה: אפשר להכניס לתוכם כמות גדולה של כרוזים והדיוק גבוה כי המטוס טס במהירות מתאימה".

להטיל 400 נורים
העובדה שבמקצוע החמשים המוטסים יש פן אווירי, מכניסה לתפקיד אתגרים וסיכונים עימם לא מתמודדים רוב הטכנאים בחיל־האוויר.
"כל הסיכונים הכרוכים בשהייה באוויר רלוונטיים גם לטכנאים שלי. כשאנחנו עולים לטוס אנחנו מבינים שיש סיכוי שתהיה תקלה חריגה, שנצטרך לבצע נחיתת חירום וכדומה. יש כאן אנשי מילואים שחוו גיחות מבצעיות בלבנון שם היה חשש שהמטוסים ייפגעו באוויר", מספר רס"ן אלון. "הם מודעים לנושא, אנחנו מדברים איתם על זה ומנסים להחדיר בהם את הידיעה שלכל אחד ואחת מהם יש חלק בשמירה על בטחון מדינת ישראל".
"ברגע שיודעים את המשימה עצמה, זה לא באמת משנה איפה היא מתרחשת. יש לנו עבודה לעשות ואנחנו עושים אותה גם בידיעה שאנחנו חשופים לסיכונים שונים", משתפת רב"ט גילי ומוסיפה: "אנחנו סומכים על שאר הצוותים במטוס וגם על מערכת ההגנה העצמית אותה אנו מפעילים".
אבל הסכנות הכרוכות בטיסה מבצעית הן רק חלק מהאתגרים שהתפקיד טומן בחובו. "מעבר לאתגרי נפש מדובר גם באתגרי גוף", מספר רס"ל (מיל') ד'. "האתגרים הפיזיולוגיים מתחילים בעובדה שבמהלך הטיסה יש עליך משקל רב: מצנח, חגורת הצלה ואם הטיסה גבוהה, אז גם בלון חמצן. כשכל העסק הזה על הגב שלך ואתה צריך להטיל כמות גדולה של נורים שיכולה להגיע גם ל־400 נורים, זו מעמסה פיזית לא פשוטה".
"נור שוקל 14 קילו והמשגר בנוי מעשרה תאים", מחזק רס"ן אלון את דבריו. "כך שבמשך כמה שעות טובות נדרש מאותם ארבעה טכנאים, שנמצאים במשימה על המטוס, להעביר את הנורים ממקום מסוים במטוס למוביל המשימה שנמצא על הרמפה, כשכל ציוד הבטיחות, ההצלה והמילוט נמצא עליהם. זה לא פשוט".
למרות שהעבודה הפיזית היא נדבך חשוב במלאכה, אין עובדה זו מונעת מנשים לשרת במחלקה ולהוות חלק משמעותי בפעילותה.
"אין יחס מיוחד. את כל המשימות, כולם עושים", קובעת רב"ט גילי. "כשיש דברים ממש כבדים, לעיתים הבנים עוזרים אבל זה לא אומר שלא נדחוף פלטות כבדות יחד איתם".

על אחריות ובגרות
למצבים המורכבים ולאתגרים שהשירות במחלקה מציב בפניהם, מגיעים החמשים המוטסים מוכנים לאחר שעברו הכשרה מיוחדת ותתפלאו, לא צריך ידע מוקדם בעולם התובלה.
"הטכנאים מגיעים ללא כל נסיון בעולם התוכן הזה. כל מה שצריך זו משמעת עצמית, ראש גדול, רצון ללמוד, אחריות אישית ובגרות כי הם יהוו חלק מהכשירות המבצעית של חיל־האוויר במטוסי 'קרנף'", אומר רס"ן אלון. "במהלך ההכשרה הם מתוודעים למבנה המטוס, פתחי המילוט, מערכות חימוש במטוס וסוגי ציוד בטיחות והצלה במערך התובלה".
הקורס שרובו מתקיים בתחומי "בסיס הבית" נבטים, כולל תכנים שטכנאים רבים אחרים לא לומדים. "כחלק מתפעול חירום עוברים החמשים המוטסים קורס צניחה וקורס נמו"ח (נטישה מילוט וחילוץ) יחד עם אנשי צוות־אוויר ושאר הצוותים המוטסים. הם נבדקים בירפ"א (יחידת רפואה אווירית) ומבצעים אימונים בתא־רום, משום שלעיתים המשימות שלהם מתרחשות בגבהים של קילומטרים וצריך לבדוק כיצד הם מתפקדים בתנאי לחץ כאלה ואחרים".
למרות כל זאת, רס"ן אלון מסביר שמקצוע החמש המוטס לא נמנה בין מקצועות צוות עזר־אוויר.
"מפעילי מערכות חימוש מוטסות מוגדרים כצוות עזר־אוויר מסייע", מסביר רס"ן אלון. "מה ההבדל בין חמש מוטס לבין פקח העמסה שמוגדר כצוות עזר־אוויר? התשובה היא שמטוס 'קרנף' לא יכול להמריא בלי פקח העמסה ולעומת זאת, החמשים לא נמצאים בכל גיחה וגיחה ולכן הם מוגדרים כצוות עזר־אוויר מסייע".
אבל ההגדרה הרשמית של תפקידם כנראה שולית בעיני החמשים המוטסים, כאשר היא מונחת אל מול חשיבות המשימה. "בסופו של דבר כשאתה מבצע משימה בגובה רב, האופן בו מגדירים אותנו לא משנה", מחייך ומסכם רס"ן אלון. "אנחנו שם כי זו המחויבות שלנו ואנחנו מבינים מה עומד מאחורי המשימה".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

טילים אחרים

אדי והדי המונדיאל הולכים ומתפוגגים וזו ההזדמנות לשוב ולהיזכר בימים בהם נבחרת חיל־האוויר בכדורגל הטילה את מוראה על יריבותיה וניהלה קרבות אוויר־טנקים מרים עם נבחרת כוכבי חיל־השריון על הבכורה בצה"ל. אחד מכוכבי אותה נבחרת מתאר את הימים ההם, את המשחק ששינה את חייו ואת המאמן של נבחרת חיל־האוויר שהיה הישראלי היחיד אי פעם שהעלה נבחרת למונדיאל

מטה את הכף

המשימות גדלו, האחריות הורחבה ועתה גם מטה החיל מתאים את עצמו להתעצמות. השינוי הגדול שהוביל את הקמת המטה המבצעי החדש משפיע על כל הפעילות המבצעית ומחזק את שיתוף הפעולה הצה"לי