בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 220 01/12/14
אימון עם חיל-האוויר היווני
40 ל-669
שירות האוויר

עסקי אוויר

"אנחנו מייחדים תקציב להשקעה בעתיד,כמו פרח מוגן"

לקראת סיומו של מבצע "צוק איתן" נכנס תא"ל עמיקם נורקין לתפקיד ראש מטה החיל ועבר ממרכז העצבים של הפעלת הכח אל עולם בניין הכח. קומה אחת מפרידה בין שני המשרדים ושינוי מהותי אחד המבדיל בין הווה לעתיד

רס"ן יעל בר

שנת 2014 הייתה שנה מאוד לא אופיינית בחיל־האוויר. מצד אחד תקופה של קרקוע עקב סוגיות תקציב ומהצד השני מבצע "צוק איתן" שהביא עימו 50 יום של פעילות מבצעית אינטנסיבית ובמקביל נמשכו פעילות מודיעינית בזירה הצפונית, קליטת יכולות חדשות ופעילויות חשאיות נוספות.
תא"ל עמיקם נורקין, שלושה חודשים בתפקיד ראש מטה החיל, מנסה לסכם שנה לא צפויה ולהעריך איך תיראה השנה הקרובה וגם השנים שאחריה.
"חיל־האוויר מסכם שנה מאוד לא ליניארית", אומר תא"ל נורקין, בראיון ראשון בתפקידו כרמ"ט חיל־האוויר, "התדר שפעלנו בו במהלך השנה החולפת היה לא יציב. פעלנו במגוון נושאים מבצעיים ובמגוון זירות. לאחר קרקוע של שבועיים, נכנסנו למבצע 'שובו אחים' ומיד לאחריו 'צוק איתן' ותוך כדי פעילות מבצעית ערכנו שינוי במטה המבצעי, שינוי שכמותו לא בוצע במשך 40 שנה. כל הדברים הללו אינם מאפיינים שנה רגילה, אך הדברים נעשו באיכות גבוהה למרות חוסר היציבות".
עוד לפני שתחקיר "צוק איתן" מונח לפניו, הוא מביט בסיפוק בביצועים. "היכולת של חיל־האוויר לעבור למצב לחימה ולהיות כשיר לרף גבוה של ביצוע, מהווה מסר של איכות".

מצפון ומדרום
בהסתכלות בפרספקטיבה ממבצע "עמוד ענן" למבצע "צוק איתן", מבודד תא"ל נורקין את השינויים של האויב והסביבה ומביט על היעדים שהציב החיל לעצמו בלחימה בעזה.
"המבצע האחרון הראה לנו שהכנו היטב את החיל בשנים האחרונות. לא נבנו יכולות שלא היה בהן שימוש וגם היום, לאחר המבצע, הכיוונים אליהם אנו מכוונים הם זהים. 'צוק־איתן' היה מבצע במאפיינים שונים מ'עמוד ענן' שהיה מבצע קצר שכולו מערכה אווירית, אך הסוגיות ששמנו לעצמנו מאז באו לידי מימוש. ישנו שיפור משמעותי בשיתוף הפעולה עם פיקוד הדרום בתיאום, בסנכרון, במודיעין ובאופן סגירת המעגלים. כל אלו עבדו בצורה הרבה יותר טובה והיוו סוגיה מרכזית לשיפור מאז מבצע 'עמוד ענן'. הגדרנו לעצמנו שאנחנו רוצים יכולת פגיעה עמוקה יותר בתשתיות הטרור וגם התחום הזה בא לידי ביטוי. הגדרנו עבודה קרובה יותר לכוחות הקרקע והיכרות טובה יותר עם מערך הקרב ובהובלה של היחידה לשת"פ, נוצרה שפה אחידה עם יכולות אפקטיביות. מערכי המסק"ר והכטב"ם, הכוחות המיוחדים, טייסות המסע"ר ויחידת הפינוי והחילוץ 669 עשו כולם דרך ארוכה שהביאה תוצאה מבצעית טובה מאוד. גם כאן אנחנו מתחקרים ולומדים ויש לנו לאן להשתפר. יש לנו לקחים בהפעלת הכח ואנחנו לומדים מכל פעילות מבצעית".
אבל חוסר היציבות לא הגיע רק מדרום. בצפון זולגת המלחמה מדי פעם לגבול רמת הגולן והעיניים פקוחות כל הזמן לשינויים. תא"ל נורקין לא מקל ראש ומספר כי הצפון מעסיק את החיל מאוד כשמרבית הפעילות האווירית היא מודיעינית, כדי להבין את תמונת המצב. גם ההשתנות וגם קצב ההשתנות מאיצים והאיום משנה פנים. העימותים בתוך סוריה ועל גבול לבנון סוריה מטשטשים את הגבולות בין המדינות ומשנים את הזירה בין תרבויות ואמונות ומתוך כך צריך להבין מה הוא האיום האפשרי. "האיומים פחות מוגדרים", הוא אומר. "אם פעם היינו מחפשים איומים של סוללות טילי קרקע־אוויר בתוך מחפורות, היום האיום הוא במאפייני טרור הפועל מתוך האוכלוסייה. הזירה משתנה ואנחנו משקיעים בעיקר בפעילות אווירית למודיעין ובמידה מסוימת התאמה של פעילות התקפית לזירה. אנחנו מבינים שאיום הרקטות בזירה הצפונית משמעותי יותר וצפוי לאתגר את יכולות ההגנה האווירית. הצד השני צריך להבין שככל שרף האיום יעלה, כך תעלה גם מידת הפגיעה שלנו באויב. מדינת ישראל בונה מענה הגנתי והתקפי גם לזירה הצפונית".

פעילות תת-קרקעית
בלחימה בעזה נוסף מימד חדש, המימד התת־קרקעי ותא"ל נורקין מתייחס אליו גם בהקשרי הצפון. "אנחנו מכירים וחשדניים לפעילות תת־קרקע גם בזירה הצפונית וכשמדברים על תת־קרקע, זה יכול להיות מחסני אמל"ח או מפקדה שנמצאים מתחת לאדמה או תעלות ומנהרות המהווים דרך לתמרון קרקעי. חיל־אוויר יודע לפגוע בתת־קרקע אך נכון יהיה לומר שזוהי משימה שבה אנו מסייעים לכוחות הקרקע".

מודיעין, התקפה והגנה
תא"ל נורקין סיים את תפקידו בהפעלת הכח ועבר לתפקיד ראש מטה החיל רגע לפני סיום מבצע "צוק איתן". עיקר העיסוק שלו היום הוא בניין הכח. "להק הרמ"ט אליו הצטרפתי רק עתה, קיים עבודת מטה איכותית ובהתנהלות נכונה לאורך שנת 2014 והצליח לממש תהליכים של בניין כח המשפיעים כבר עכשיו וישפיעו על החיל בשנים הקרובות. מצאתי כאן קומץ אנשים איכותי שעוסק בבניית החיל ומוכנותו במקצועיות רבה. חיל־האוויר מקיים תהליך חשיבה ארוך טווח באופן קבוע בשאלה איך הוא רוצה לעצב את עצמו כשבכל פעם, מסתכלים 20 שנה קדימה. הערכת המצב בנויה משני אלמנטים: מה תחליט לעשות ומה הסביבה תחליט עבורך. אנחנו מקבלים החלטות הנגזרות מתהליכי ניתוח ולמידה, החל בהערכת מצב מודיעינית ועד למידה של הטכנולוגיות שיהיו בשלות באותה העת ומתוך כך, מתקבלת תמונה מה נדרש ומה אפשר והיא הופכת ביחד לתוכנית. התוכנית הזו תתבסס תמיד על ורסטיליות לשינוי", הוא מסביר, "לא חשבנו שנרדוף אחרי עגלה עם חמור שעליה יש משגר רקטות ולא חשבנו שנחסום מנהרות מהאוויר ולכן אנו נערכים למנעד רחב של תרחישים וזירות. כשהכח נבנה נכון, הוא גמיש ופתוח לביצוע יותר משימות גם אם לא התכוננו אליהן ועד עתה זה עמד במבחן המציאות".

שנת 2015 כבר בפתח. מה יהיו המגמות המרכזיות לשנה הזו?
"ראשית, נמשיך להצטייד בפלטפורמות כדי להגדיל את האפקטיביות של משימות החיל. אנו רוכשים היקפי חימוש גדולים, במגוון סוגים ומרחיבים את יכולות המודיעין המדויק. בנוסף אנו מבינים שהקישוריות בין הקרקע לאוויר היא מכפיל כח ונשקיע גם בכך. מערך ההגנה האווירית שהוכיח עצמו יקבל מענה ליכולת גידול והרחבת המענה ההגנתי בין השאר בפרוייקט 'שרביט קסמים' והמשך הרחבה של 'כיפת ברזל'.
"עולם ההדרכה של מערך הקרב מתחיל מהפכה עם מטוסי 'לביא' שמגיעים עם חבילת הדרכה ומאמנים, במערך התובלה נחתמה עסקה נוספת למטוסי 'שמשון' וממשיכים להשביח מטוסי 'קרנף' ובנוסף, טייסת 'אדיר' (F־35) ראשונה ושנייה ובניית התשתיות למטוסים שיגיעו בעוד שנתיים. מערך כלי־הטיס הבלתי מאוייש התחדש עם ‘כוכב' (הרמס 900) ועוד יכולות נוספות עליהן לא ניתן להרחיב".

ומה עם V-22?
"V-22 הוא מטוס בעל יכולת מבצעית חשובה כזרוע ארוכה וחשאית, בעיקר לפעילות כוחות מיוחדים ובצה"ל מעוניינים בו מאוד. אני מניח שנצטייד בו בבוא הזמן".

איפה הכסף?
תא"ל נורקין הוא גם שר האוצר של החיל ועל שולחנו נקבעים סדרי העדיפויות, על מה מוציאים את הכסף ומתי? חלק מתקציב החיל מושקע בפרויקטים עתידיים שאת פירותיהם יקטפו בעוד חמש או עשר שנים, אך אם היסודות לא יונחו היום, לא יהיה מענה בשנים הבאות. "לאורך השנים אנחנו מייחדים תקציב להשקעה בעתיד, כמו פרח מוגן. אנחנו לא משעבדים הכל להווה", הוא מסביר, "עיקר התקציב מונח על אחזקת היכולות השוטפות של החיל, החל מציוד הבישול וכלה באחזקת מטוסי הקרב וכל מה שבאמצע. המרכיב השני הוא שכר המשרתים". בשלוש שנים האחרונות הצטמצם החיל בהיקף רחב של מעל 1,000 משרתי קבע. בתפיסת עולמו של תא"ל נורקין, גם אנשים הם בניין הכח וחלק מתפקידו הוא לדאוג שיהיו משאבים לטיפול באנשי החיל. הוא מבטיח יותר השקעה באנשי חיל־האוויר, סביבת עבודה טובה יותר והשקעה גם בנוער שעומד לפני גיוס לחיל.

עולם ומלואו
אימון עם חילות־אוויר זרים הוא עוד אחד מהתחומים המתפתחים בשנים האחרונות. בשנת 2015 מתוכנן תרגיל בינלאומי גדול נוסף בישראל והרמ"ט רואה חשיבות גדולה בהמשך האימונים המשותפים בארץ ובחו"ל, כחלק ממוכנות החיל.
"ככל שחולף הזמן יש צמא לבוא וללמוד מחיל־האוויר הישראלי", הוא מספר ומסמן את הנסיון המבצעי של החיל כגורם המרכזי לכך. נושא נוסף שמעסיק את החיל הוא איכות הסביבה והתייעלות. תא"ל נורקין מדגיש שהחיל פועל במגוון תחומים לצמצום הנזק ברעש ובזיהום ומשקיע בפרויקטים ושיטות מתקדמות של אנרגיה חילופית. בתחום החלל הוא מציין שימוש רחב היקף בתוצרי החלל בעולם המודיעין.
בסופו של יום, להק הרמ"ט בהובלתו צריך להכין את החיל למלחמה. "אנו, בלהק הרמ"ט, נדרשים לאפשר בתוכנית העבודה את כשירות וזמינות החיל, שהיקף האנשים והאמל"ח יהיה נכון ומוכן ליום פקודה". זו בעצם עבודתו של הרמ"ט המשפיע איך יראה חיל־האוויר בעוד חמש ועשר שנים. הוא כבר לא יהיה ראש המטה, אך כמו קודמיו הוא זורע היום כדי שיהיה מה לקצור עוד שנים רבות.

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

"אדיר": מחזון למציאות

במהלך חודש נובמבר החל פרויקט "אדיר" לקרום עור וגידים עם צעד משמעותי ראשון בתחום האחזקה של המטוס בישראל. משלחת של אנשי תעשייה וחיל–האוויר האמריקאי הגיעה כדי לסייע בהנחת תשתית ישראלית לתחזוקת המטוס החמקן

נצחון הרוח

לפני כארבע שנים עבר סגן י' תאונת דרכים קשה אשר שינתה את חייו. בזמן השיקום והפיזיותרפיה הוא לא דמיין שבעוד כשלוש שנים יסיים את קורס–הטיס כטייס קרב והכל בזכות כוח הרצון