בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 222 01/04/15
שנה לשמשון
עשור לשרף
יום העצמאות תשע"ה

כתבות

ראש למדריכים

בתחילת 2015 החל "לביא", מטוס ההדרכה של חיל–האוויר, להטיס חניכים בשלב מתקדם בקורס–הטיס. מאז הספיק המטוס לטוס מעל 1000 שעות טיסה והסימולאטורים עובדים שעות נוספות, אך לא פחות חשובה מהטכנולוגיה היא תפיסת ההדרכה העומדת בבסיס הכשרת אנשי צוות האוויר

נועה פניגשטיין | צילום: גיא אשש

כולנו מוקפים בטכנולוגיה. המחשבים, האפליקציות, הניידים "החכמים" והרשתות החברתיות תופסים מקום בחיי רובנו. יחד עם זאת, יש לחלק את אזרחי העולם הדיגיטלי לשתי קבוצות: בני הדור המבוגר יותר שלמדו להשתמש באמצעים הטכנולוגיים בשלב מאוחר בחייהם ואלה שנולדו "דיגיטליים" והמקלדת טבעית לאצבעותיהם כמו קוביות המשחק. חלק מאותם צעירים הם חניכי קורס־טיס כיום. הם בשלים למטוסים מתקדמים, למערכות רבות "גונבות קשב" ולפעילות במהירויות עצומות.
למציאות זו נכנס "לביא" (M־346) מטוס ההדרכה החדש שהחל לטוס בטייסת "מתקדם קרב" של הביס"ט (בית־הספר לטיסה) בתחילת 2015 ומאז כבר עבר את 1000 שעות הטיסה.

טייס הקרב העתידי
לפני יותר מעשור והרבה לפני נחיתת "לביא" כבר החלו בחיל־האוויר לעסוק בנושא "טייס הקרב העתידי" כדי להגדיר מחדש את תפיסת הדרכת טייסי הקרב של הביס"ט, שלא השתנתה כמה עשרות שנים, בניגוד לזירה ולמשימותיו של טייס הקרב.
מתוך אותו דיון, נוצר דור האקדמיה של הביס"ט המעניק למסיימי הקורס תואר ראשון, האריך את קורס־הטיס בשנה ואת שירות הקבע של אנשי צוות־האוויר בשנתיים. בפעם השנייה שנפתח הדיון, כבר החלו לדבר על מטוס חדש בביס"ט שיחליף את ה"עיט" (סקייהוק) הוותיק.
"הגיעה ההבנה שחיל־האוויר מתקרב מאוד למדרגה הבאה שלו, מטוסי F־35 ושההדרכה הקיימת לא תביא את הטייסים מוכנים מספיק למטוסים האלה", מספר רס"ן ארז, סגן מפקד צוות ההקמה של ה"לביא". "עד היום, חיל־האוויר עבד שנים כדי להכשיר את טייסי הקרב ובכל זאת בסיום ההכשרה כשהם מגיעים לטייסות המבצעיות הידע שלהם הוא בהטסת מטוס דור שלישי. בזמן קצר מאוד הם צריכים לטוס על מטוסים מהדור הרביעי כמו 'סופה' (F־16I) ו'רעם' (F־15I) ובעתיד גם חמישי. למצב הזה אנחנו קוראים פער בכישורים".
מההתחלה היה ברור שגם מטוס חדש ועתיר יכולות טכנולוגיות כמו "לביא" לא מספיק כדי לצמצם את אותו פער ולצד המטוס נדרשה חבילת הדרכה שלמה הכוללת מאמנים, אמצעי תחקור מתקדמים ובמיוחד תפיסת הדרכה חדשה שתקשור את כל האמצעים יחד לכדי מסלול אחד.
כדי להבין את השינוי יש לבאר את המושג החמקמק "תפיסת הדרכה". "תפיסת הדרכה היא חזון במסגרתו אנו מכוונים מדיניות לעולם ההדרכה והיא מחולקת לחמישה ממדים: הסביבה הארגונית, הלומד, הסגל, אמצעי ההדרכה ותכנית ההכשרה", מסביר סא"ל אורן מלהק אוויר, שהוביל את פיתוח תפיסת הדרכת "לביא" במטה. במקביל הובל הפיתוח בשדה בידי שתי קצינות חופ"ה. "מה שמייחד את פרוייקט 'טייס הקרב' היא העובדה שזו ההכשרה הארוכה ביותר בצה"ל, היא חוצה מספר מסגרות והיא הליבה של חיל־האוויר. יצאנו לפיתוח מסלול שהסתכל על כל התקופה הזו ורצינו להפוך אותו למצפן של עולם ההדרכה בחיל".

עומס על המערכת
אז על מה מדובר? את הרעיון הראשון והמרכזי אפשר לסכם בשתי מילים: עתירות מערכות. "העקרון המרכזי ביותר הוא להציף את החניכים בכל המערכות המבצעיות של המטוס כבר בתחילת ההכשרה", מסביר רס"ן ארז. בשיטת ההדרכה הקודמת שקיימת עדיין בשלב ההכשרה המבצעית בטייסות, ההדרכה המקצועית היא הדרגתית מאוד וכך מגיעים הטייסים לאחר שלוש שנות קורס־טיס ועוד שנה של אימון מבצעי, להכשרה נוספת של חצי שנה לפחות. את המצב הזה מנסה לשנות תפיסת ההדרכה של "לביא".
"אנחנו עושים את זה עכשיו, כי זה אפשרי", מבהיר סרן אלון, מפקד קורס 170 בטייסת "מתקדם קרב", הקורס הראשון שלומד לטוס על "לביא". "המטוס מגיע עם מדמה מערכות נשק, מכ"מים ומערכות מבצעיות נוספות, אז אנחנו יכולים להדריך אותם על זה כבר מהיום הראשון".
את ההכשרה מלווה לאורך כל הדרך מרכז אימון "לביא". "היום יש לנו את המאמן שנותן לנו גם אימון טקטי, מה שלא היה בעבר ולכן שינינו את התמהיל בין אוויר לקרקע. כמעט 40 אחוז מהגיחות מתבצעות במאמן, בכל אחת משלוש תקופות ההכשרה ב'לביא'", מספר רס"ן ארז. "כל תכנית הלימודים מושתתת על המאמן ולפני כל סדרה חדשה הם נכנסים ליום שלם במאמן, עוברים הדרכות וגיחות טקטיות ואז מבצעים באוויר. זה נותן תפוקות מדהימות".
חניכי השלב המתקדם של הקורס טסים כיום כשהם משתמשים בתע"ל (תצוגה עילית), מערכות מכ"ם, ניווט וקשר ובהמשך יטוסו גם עם קסדות הדומות לתק"ע (תצוגת קסדה עילית).
"כרגע הם מתמודדים עם זה בצורה מצוינת. אני לא אוהב מונחים מסוג 'דור האייפונים' ואני לא חושב שהם שונים קוגניטיבית בצורה מהותית מכל אדם אחר. היכולת שלנו להדריך באופן כה מתקדם מאפשרת לנו ללמד אותם להשתמש בכל המערכות בצורה אורגנית".
רס"ן ארז דווקא חושב אחרת. "מדברים הרבה על 'דור המסכים', אבל עדיין חשבנו שתהיה מדרגת קושי גבוהה יחסית לעלות בהתחלה. הם הוכיחו אחרת", הוא מספר. "אחרי הסולו הראשון שאלתי אותם איך היה בהיבט העומס והם אמרו לי 'מה זאת אומרת? קל, כמו במאמן', הם פשוט לא מודעים לפער הזה. החברה הצעירים רכים לעיצוב והמוח שלהם כבר מותאם לחלוקת קשב ולמערכות טכנולוגיות".

מסורת חדשה
ההיגיון שמצדיק את המהלך ברור: חניכי הדור הנוכחי מסוגלים להתמודד עם עומס המערכות. עם זאת, כיצד מחליפים שיטה שהוכיחה עצמה כמוצלחת במשך שנים ארוכות? מה הם הסיכונים המקצועיים שנלקחו בחשבון? ובעיקר - כיצד מתמודדים עם המתח שבין שמרנות לחדשנות?
"אנחנו חיים במתח הזה כל הזמן. יש את היסודות הבסיסיים שחשיבותם תמיד ברורה, אבל היא הולכת ומקבלת תפנית", אומר סרן אלון. "אם בעבר הדבר הכי חשוב עבור טייס היה איך הוא מטיס ורואה את המטרה בעיניים, יודע בדיוק לאן להסתכל ומרגיש את מהירות הרוח, אז היום יש לנו מכשירים שיודעים לעשות את זה. במקביל אנחנו נדרשים למשימות אחרות, כי המטוסים והמכשירים תומכים את זה".
"לא מדובר בחדשנות לשם החדשנות", מוסיף ומבהיר סא"ל אורן. "ההתייעלות וההאצה של מסלול ההכשרה תמיד בתמונה אבל היא לא הרכיב המרכזי. צריך לזכור שבסופו של דבר אותו טייס יישאר בחיל־האוויר עשרות שנים. המסר היה תמיד לעשות את התהליך טוב ונכון. לכן, היה פה איזון ומאבק חיובי בין שני הצדדים לאורך הדרך, בין העתיד של חיל־האוויר והתאמה לדור הבא לבין הבטיחות שנמצאת מעל לכל והסכנה שההכשרה לא תהיה מספיק מעמיקה ותרוץ מהר מדי".

המצפן
באמצע שנת 2016 יתחילו גם נווטי הקרב את ההכשרה על "לביא". "כרגע הנווטים עוברים את רוב הכשרתם על 'עפרוני' ובהמשך על 'עיט' ומגיעים כמעט כולם ישר לטייסות להכשרה המבצעית", מסביר רס"ן ארז. "בהמשך הם יחליפו 'עיט' ב'לביא' כאשר החלק המשמעותי עבורם יתרחש אחרי שהם יקבלו כנפיים. הם יגיעו עם החברים שלהם מהקורס לטייסת 'הנמר המעופף' ויטוסו במתארים מתקדמים וכאשר הם יגיעו לטייסות, גם הם יהיו ברמת הדור החמישי. כנווטים, הכשרתם תהיה הרבה יותר רלוונטית לתפקידם העתידי".
היום, אחרי כניסת "לביא" להדרכה, ברור מתמיד שמדובר במהפכה שרק החלה. "זו חוויה שאי־אפשר לשכוח, כי אתה באמת מרגיש שאתה מעצב הרבה מאוד אנשים במה שאתה כותב, עושה ומדריך", אומר רס"ן ארז. "להמריא עם חניך שמקריא את המלל שאתה כתבת בבד"ח כי אתה החלטת שזה מה שצריך להיות בבד"ח העברי, זו תחושה מרגשת".
במערך ההדרכה רואים ב"לביא" ובכל מה שהוא מביא עמו יתרון נוסף מלבד הכנת מערך הקרב לאתגרי העתיד.
"אני חושב שקליטת 'לביא' תהיה קטר משמעותי לפיתוח הדרכה ושילוב מסלולים של כל המערכים הנוספים", אומר סא"ל אורן, שכבר החל בעבודות המטה לקראת שינויים בהכשרת טייסי המסוקים. "כולם יסתכלו על המצפן הזה שנקרא טייס הקרב ויקחו את הטכנולוגיה ההדרכתית. גם התפיסה עצמה, של יותר 'לזרוק למים' ויותר מערכות, תועתק למערכים אחרים. חד־משמעית, אנחנו בתחילתו של עידן הדרכתי חדש בחיל־האוויר".

 לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

ניצחתי

סיפורו של אל"ם (מיל') ישעיהו (שעיה) חרסית מגלם בתוכו את המסלול משואה לתקומה. הילד שחווה את הפצצות הנאצים בוורשה הפך לאיש צוות אוויר בחיל–האוויר הישראלי והשתתף בפעולות רבות, חלקן הרחק מגבולות ישראל. כיום הוא פעיל בפרוייקט "מתקומה לשחקים" שנועד לשמר את פועלם של ניצולי שואה שהפכו לאנשי צוות אוויר. יום השואה תשע"ה

המתים הכחולים שלי

איתן הבר חוזר אחורה, אל המתים הכחולים שלו, אנשי חיל–האוויר שנפלו על הגנת המדינה, האנשים שסיפורם הוא סיפורו של חיל–האוויר ושל מדינת ישראל, סיפור שנמשך כבר 67 שנים של מלחמות ותקווה לשלום. יום הזכרון תשע"ה