בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 222 01/04/15
שנה לשמשון
עשור לשרף
יום העצמאות תשע"ה

כתבות

מניפים את השרביט

טכנולוגיות ייחודיות וראשוניות, יכולת פגיעה והשמדה של טילי שיוט ובעיקר חשיבה פורצת דרך. כל אלו חברו ליצירת מערכת "שרביט קסמים" שאמורה להיכנס לשימוש בחיל–האוויר ולסייע בהגנת מדינת ישראל מפני איומים בליסטיים

נעמי צורף | צילום:משרד הביטחון

פרוייקט "קלע דוד" או בשמו המוכר יותר מערכת "שרביט קסמים", עתיד להיקלט בחיל־האוויר ולהוות תוספת משמעותית ליכולות חיל־האוויר ומערך ההגנה האווירית.
"המערכת תביא יכולות ייחודיות וחדשניות להתמודדות עם איומים שהולכים ומתממשים, מטילי שיוט ועד רקטות וטילים", אמר תא"ל שחר שוחט, מפקד מערך ההגנה האווירית. בתפיסה הרב־שכבתית של מערך ההגנה האווירית אמורה מערכת "שרביט קסמים" להתמקם בין מערכת "כיפת ברזל" המיועדת ליירוט מטרות קצרות טווח לבין מערכת "חץ" המיועדת ליירוט מטרות ארוכות טווח במרחק ובגובה רב.
"מטרתה של המערכת היא מתן מענה לאיומים שאין להם מענה היום בשום מערכת שקיימת בעולם", מצהיר אל"ם (מיל') פיני יונגמן, ראש מנהלת מערכות הגנת טילים בחברת "רפאל". "המשימה העיקרית שאפשר לחשוף היא יירוט טילי שיוט בטווחים רחוקים, יכולת שתשולב בעתיד במערכת".

הניסוי הצליח
בתחילת חודש אפריל 2015 התקיימה סדרת ניסויים במערכת שהסתיימה בהצלחה רבה. תוצאות הניסויים בישרו על השלמת מרבית שלבי הפיתוח.
"בשנה האחרונה התקדמנו בתוכנית הפיתוח והשלמנו את מרביתה, כרגע המערכת נמצאת בתצורתה הסופית", סיפר אל"ם שלומי סודרי, ראש מחלקת שכבה תחתונה במנהלת "חומה" במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית).
בניסויים נבחנו מספר תרחישי יירוט ריאליסטיים המדמים את האיומים האמיתייים על ישראל ובמהלכם שוגרו מספר מטרות.
"בכל אחד מהתרחישים גילה המכ"ם המפותח על־ידי 'אלתא' את המטרה, עקב אחריה, הצליח לסווג אותה ולהעריך לאן היא מכוונת ובהתאם לכך תכנן מערך השליטה והבקרה המפותח בידי
'אלביט'/'אלישרא' את תוכנית ההגנה", מתאר אל"ם סודרי. "פקודת השיגור הועברה למיירט שטס את כל שלבי המסלול שלו כמתוכנן ובסופו של דבר פגע בדיוק רב במטרה".
תוצאות הניסוי נתנו לאנשי "חומה" ולשאר משתתפי הפיתוח את הבטחון כי המערכת בשלה ועובדת מקצה אל קצה. "כל המרכיבים פעלו כנדרש ולפי התכנון", סיכם ראש המחלקה את הניסוי. "כעת, משהניסוי הצליח, מתחיל שלב הניסויים הסופיים ובמקביל מצטרף אלינו צוות מחיל־האוויר כדי ללמוד את המערכת. לקראת סוף השנה נשלים את הפעילויות ונוכל למסור את המערכת לחיל־האוויר כדי שישלים את תהליכי המבצוע לקראת הצטרפותה לשורותיו".
מאחורי פרויקט "שרביט קסמים" עומדים מאות אנשים מהתעשיות הבטחוניות, בהובלת "רפא"ל" ומנהלת "חומה" במפא"ת העובדים בצמוד לצוות חיל־האוויר והתעשיות השותפות בארץ ובארה"ב. במפא"ת ובמנהלת "חומה" משרת צוות קציני פרויקט המובילים את התוכנית במשרד הבטחון ובין השאר מהווים את הממשק בין הדרישות המבצעיות המוגדרות בחיל־האוויר לבין מימושן בתעשיות הבטחוניות המפתחות את המערכת. קציני הפרויקט במנהלת "חומה" מובילים את הפרויקט מול הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים השותפה לתוכנית.
"העוסקים בפרויקט הם אנשים מקצועיים, נחושים ומלאים בתחושת ציונות. הם עבדו סביב השעון והתמודדו עם כל אתגר כדי להגיע לניסוי ולהביא את התוצאה שקיבלנו", אמר אל"ם סודרי אשר גדל במערך ההגנה האווירית, ביצע מספר תפקידים במערכת "יהלום" (פטריוט) ובתפקידו האחרון היה אחראי על קליטת מערכת "חץ" בלהק הציוד.
"כאשר עברתי למפא"ת היו בידי לקחים רבים מהפרויקטים שעסקתי בהם ואותם היה חשוב לי ליישם במערכות שבפיתוח", אמר אל"ם סודרי. "אחד מהם הוא מתן דגש על העבודה בצמוד לאנשי חיל־האוויר. במבט לאחור אכן הייתה לכך חשיבות גדולה: בעוד שאנו, אנשי 'חומה' והתעשיות, עסקנו בפיתוח המערכת האופטימלית, שמו אנשי חיל־האוויר דגש גם על ההיבטים התפעוליים, התחזוקתיים, והבטחוניים, ובכך יצרנו מערכת מעולה שתתאים בצורה מיטבית לחיל־האוויר".

לפגוע כדי להשמיד
הטיל המיירט של המערכת מקבל את נתוני המשימה ממרכיביה האחרים כמו המכ"ם, התקשורת והמשגרים וקובע את תוכנית היירוט. "הטיל מבצע טיסה מורכבת", מתאר אל"ם (מיל') פיני. "הוא זה שצריך לבצע את המשימה, לטוס למרחקים וגבהים משתנים ולבסוף גם ליירט את המטרה ולכן הוא צריך לקבל מעטפת אידיאלית כדי לממש את יכולותיו בצורה מקסימאלית ולכן הוא זה שקובע את הקצב והדרישות".
כאמור, במערכת החדשה הוגדרו מספר דרישות חדשות. "אחת הדרישות מהמערכת היא פגיעה של 'ברזל בברזל', לא להתפוצץ ליד האובייקט המיורט אלא מה שנקרא 'לפגוע כדי להשמיד'", מסביר אל"ם (מיל') יונגמן. "בסופו של דבר אני רוצה לוודא השמדה של מטרות מסוימות ולצורך כך נדרשת פגיעה ישירה".
כדי לעשות זאת, על הטיל לקבל הזרמת מידע שוטפת מהמכ"מים ומערכות השליטה והבקרה ועדכונים מקווי התקשורת, תוך התמודדות עם מטרה מהירה.
"המערכת הציבה אתגר שלא נראה כדוגמתו ל'רפאל' ולתעשיות בסופו של דבר, המיירט חייב להיות מתוחכם מאוד ועשינו ככל שביכולתנו כדי להביא לכך. לרוב המיירטים יש מנוע שצובר אנרגיה עד לנקודת המקסימום וכשהוא מגיע אליה הוא מתחיל להאט". מתאר אל"ם (מיל') יונגמן.
"המיירט של 'שרביט' הוא דו-שלבי. ברגע השיגור מתחיל לפעול המנוע ההתחלתי שמביא אותו למהירות וגובה מסויימים ואז ניתק ממנו ונופל. לאחר מכן, נכנס לפעילות המנוע התלת-פולסי שהוא טכנולוגיה נדירה בעולם".
בנוסף לכך, יש לטיל יכולות תמרון גבוהות לרדיפה אחרי המטרות בצורה מהירה במיוחד.

מתחילים ללמוד
תהליך הקליטה בחיל־האוויר עדיין לא החל, אבל ההיערכות כבר כאן. "בשנים האחרונות להק כוח האדם מתייחס לנושא", הסביר תא"ל שוחט ואכן, גיוס הלוחמים האחרון למערך ההגנה האווירית היה גדול יותר, כדי לאפשר את ביסוס "גרעין ההקמה" של המערכת.
"בנינו מערכי שיעור דיגיטליים ובקרוב נתחיל ללמד את אנשי גרעין ההקמה של המערכת", מתאר אל"ם (מיל') יונגמן. "בקורס הראשון יוכשרו מדריכים שילמדו את כל מי שיבוא אחריהם, השאיפה היא להגיע לסוף השנה עם קבוצה מוכשרת של טכנאים ולוחמים".
"בקרוב יפתח מדור בענף התורה וההדרכה המערכי שיעסוק בכתיבת תורות הלחימה, תפיסות ההפעלה ופיתוח הכשרת הלוחמים והטכנאים", אמר מפקד המערך. "מזה תקופה אנו מפעילים את המכ"ם של המערכת ומתנסים בהפעלתה על־מנת לצבור נסיון ולקצר בזמני המבצוע בחיל".
בניגוד למערכות אחרות בחיל־האוויר ובצה"ל המגיעות עם ספרי הפעלה, "שרביט קסמים" חדשה לחלוטין ואנשי המערך פוסעים בדרך לא סלולה בתהליכי פיתוח תורות הלחימה. "אנו מפלסים את השביל המקצועי בכוחות עצמנו. זה כבוד גדול עבורנו לקלוט מערכת חדשנית וראשונה בעולם מסוגה".
"בחיל־האוויר בוחרים להפעיל את המערכת בשילוב הגורם האנושי מטעמי בטיחות ותהליכי בקרה", הבהיר אל"ם (מיל') יונגמן.

שרביט הגנה
כאמור, "שרביט קסמים" מביאה חידושים טכנולוגיים ומבצעיים, אך אחד המאפיינים הייחודיים הבולטים בה קשור לאופן הפיתוח שכלל שיתוף של חברות ישראליות ואמריקאיות ליצירת מוצר אחד שלם.
בין התעשיות הישראליות שהשתתפו בפיתוח הפרויקט נמצאות "אלביט", חטיבת "אלישרא" האמונה על פיתוח מרכז השליטה והבקרה, חברת "אלתא" המפתחת את המכ"ם ותעשיות בטחוניות נוספות.
"בשלבי הפיתוח הראשונים עבדנו על הגדרה מסודרת יחד עם משרד הבטחון הישראלי ומשרד ההגנה האמריקאי", נזכר אל"ם (מיל') פיני. "לאחר מכן התחלנו בעבודה עם התעשיות השונות. זה היה אתגר ניהולי לא פשוט אבל הצלחנו להתקדם יחד צעד אחר צעד".
בשונה מפיתוחה של מערכת "כיפת ברזל" שהתבצע בלוח זמנים צפוף, פעלו במהלך פיתוחה של "שרביט קסמים" בשיטת עבודה מבוקרת יותר במסגרתה מקיימים סקרים ודיונים בכל נושא. "המערכת מורכבת יותר מבחינה טכנולוגית ונדרשת לה יציבות מסוימת ולכן תהליך פיתוח מסוג זה היה נכון עבורה", מדגיש אל"ם (מיל') פיני.
מבחינת חיל־האוויר נחשב שיתוף הפעולה עם התעשיות לפורה במיוחד. "זו אחת מנקודות העוצמה של צה"ל", אמר תא"ל שוחט. "אנשי התעשיות שירתו או משרתים במילואים וכמובן שכולם אזרחים ולכן מבינים את הצורך והחשיבות של מערכות ההגנה האווירית, מעבר להיבטים הטכנולוגים והכלכליים. אנחנו מגינים גם על הבית שלהם".
בשנתיים האחרונות הגיע תהליך הפיתוח לשלב הניסויים. "קיימנו ניסויי מערכת וניסויי ירוט והצלחנו לפגוע בטווחים ארוכים", מסכם אל"ם (מיל') פיני. "בכל ניסוי אנו עולים מדרגה והניסויים הקרובים יבדקו את כל האלמנטים שמרכיבים את המערכת אל מול הבלוק הראשון אותו נמסור לחיל־האוויר. בסופו של דבר, אנחנו רוצים לתת לחיל־האוויר מערכת מצוינת שתגן על המדינה ובשילוב עם המערכות נוכל להתמודד עם כלל האיומים בזירה".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

לטוס בטוח

עולם הבטיחות האווירית בחיל–האוויר תופס מקום מרכזי בכל המראה של כל פלטפורמה. מצד שני, ביום ממוצע יוצאות מאות גיחות לאימונים ולפעילות מבצעית כשכל אחת מהן היא פוטנציאל לאירוע בטיחותי. בחיל מתייחסים בחומרה לכל אירוע בטיחות ולכן מתוחקר כל אחד מהם ברמת הטייסת ומופץ לכל החיל, הכל על–מנת למנוע את הטעות הבאה

יש קשר

מערך התקשורת של חילֿ–האוויר פרוס בכל הארץ ומרכז העצבים של רשת התקשורת המקיפה נמצא ביחידה קטנה ומשפחתית. אנשי היחידה מספרים על השילוב הטכנולוגי ותפקידה המבצעי ובין היתר גם על הקיץ אחרון כשהיו אמונים על קישור סוללות כיפת-הברזל לתקשורת החיל