יומן ארועים

Bookmark and Share
הנווט, דוד יאיר, מוצא מסתור בשטח, ומחולץ במבצע נועז. פורסם בתאריך 30.06.1970
"ידעתי שתבוא", אמר הנווט לקברניט היסעור המחלץ
הטייס יצחק פיר והנווט דוד יאיר חשו היטב את פגיעת שני טילי הנ"מ במטוס הפאנטום שלהם. נטישת המטוס היתה מעתה שאלה של זמן. השניים ניסו להגיע אל מעבר לתעלת סואץ, כדי לא ליפול בשבי המצרי, אך בסמוך לתעלה נפגעו מטיל שלישי. המטוס החל להסתחרר ללא שליטה, והתמלא בעשן סמיך.

"ספרנו עד שלוש ונפלטנו החוצה", מספר דוד יאיר. "מכת הרוח לא היתה נוראית, אבל כוחות אדירים טילטלו אותי באוויר, ואי אפשר היה להתנגד להם. לבסוף מצאתי את עצמי תלוי על המצנח בגובה 9,000 רגל, במין שקט מאוד מוזר, בלי כל האש והעשן והעוצמה של המטוס. התפלאתי שהכל כל-כך בסדר".

תלוי בין שמיים וארץ, יצר יאיר קשר ראשון עם מטוס אחר שהיה באוויר. כשנחת לבד בלב המדבר הבין שעליו לשרוד בשטח עד השקיעה, אז ישתפרו סיכויי המחלצים להחזיר אותו הביתה. הוא איתר שוחה קטנה, שכב בה וכיסה את בגדיו בחול. שעות רבות שכב יאיר בשוחה, כמעט ללא תנועה, כשהוא מחכה לשעות החשיכה.

ב-2:00 לפנות בוקר שמע רעש מסוק מתקרב. "זה היה הרעש הנפלא ביותר ששמעתי בחיי", ממשיך יאיר. "עם הרעש הופיע בשמיים בגובה נמוך מאוד גוש כהה וענק, והבנתי מיד שזה היסעור שטס ישר אלי. קברניט המסוק, נחמיה דגן, התקשה למצוא אותי בחשיכה ששררה שם, ולבסוף החליט לקחת סיכון ולהדליק אורות, מעשה שהיה מוכרח לעורר את תשומת לב המצרים לנעשה. אבל הבחנתי שאלומת האור לא מאירה אותי, וצעקתי בקשר 'תפנה 90 מעלות שמאלה!' נחמיה הסתובב והאיר אותי. רצתי לחרטום המסוק, אך לא ידעתי מהיכן נכנסים אליו. זו היתה פגישתי הראשונה עם יסעור. לבסוף גיליתי את הדלת, נכנסתי פנימה לקוקפיט, ואמרתי לנחמיה: 'ידעתי שתבוא!' הוא ענה: 'אני לא ידעתי'".

ברגע זה החלו המצרים לירות אש נ"מ לעבר היסעור. המסוק התחמק מהנ"מ וחזר בגובה נמוך לישראל. את פניו של יאיר קיבלו אשתו ואימו, ומפקדו החדש של הבסיס, אל"מ רפי הר-לב.

אמו (מימין) ואשתו (משמאל) של הנווט דוד יאיר מקבלות את פניו בחצור
אמו (מימין) ואשתו (משמאל) של הנווט דוד יאיר מקבלות את פניו בחצור