בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 224 25/08/15
אימון ביוון
עשור ל"נחשון"
669 באריזונה

כתבות

מעבר לאופק

מדי יום ממריאים מטוסי "נחשון" (גאלפסטרים) למשימות מהחשאיות והמורכבות ביותר שמבצע חיל–האוויר ובימים אלו מסכמים המטוסים המתקדמים עשור ראשון של פעילות אינטנסיבית ושקטה. צוותי–האוויר יחד עם הבקרים ואנשי המודיעין פועלים מהחזית ועד העומק כדי להעניק תמונת מצב עדכנית של הזירות השונות ומעבר להן

טליה יריב | צילום: הגר עמיבר

מבנה מטוסי "סופה" (F-16I) טסים בשמי המזרח התיכון בדרכם ליעד בו יבצעו משימות צילום ותקיפה כחלק ממבצע אסטרטגי במדינה מרוחקת.
לצדם מבנה מטוסי "רעם" (F-15I) המספקים חיפוי למקרה שיתפתח קרב אוויר, שני מטוסי "ראם" (בואינג 707) מתדלקים ויש עוד אלמנט המהווה חלק בלתי נפרד מהמשימה: זוג מטוסי "נחשון", אחד בתצורת "שביט" (גאלפסטרים G-500) ואחד בתצורת "עיטם" (גאלפסטרים G-550) כאשר "שביט" מבצע משימות מודיעין ומשימות להגנה על המטוסים, בעוד "עיטם" מבצע משימות בקרה אווירית באמצעות המכ"ם ויכולות התקשורת המתקדמות שלו המאפשרות למבנים לטוס בבטחה ולזהות מרחוק מטוסי אויב.

מטוס מנהלים אסטרטגי
הגעת מטוסי "נחשון" בקיץ 2005 פתחה צוהר לעידן חדש בעולם המודיעין והבקרה האווירית בחיל־האוויר. "אלתא", חברת־בת של התעשייה האווירית, סיפקה לחיל־האוויר מטוסי מנהלים שהוסבו למטוסי משימה והביאו לקפיצת מדרגה מבצעית. המטוסים מהווים פלטפורמות מודיעיניות, גילוי ובקרה ומאפשרות לחיל־האוויר להגיע למרחק הגדול ביותר בזמן הקצר ביותר.
"מאז הגעתו ועד היום, ממשיך ה״נחשון״ להיות מהמהיר, האיכותי והחדשני שבמטוסי חיל־האוויר״, מספר א״לם יהל פטישי, מפקד טייסת ה״נחשון״ בעת קבלת המטוסים הראשונים ומי שהיה עד לאחרונה מפקד בסיס שדה דב. ״בזכות המטוסים הללו אנחנו מסוגלים להשגיח על הזירה שלנו ובמקרה הצורך להגיע לכל מקום על פני הגלובוס״.
בשנת 2002 הוחלט על רכש מטוסים מחברת "גאלפסטרים" שיקראו "נחשון". מדובר במטוסי סילון דו־מנועיים שנרכשו כאמור בשתי תצורות: "שביט" לביצוע משימות מודיעין אוויר לצד "עיטם" לביצוע בקרה אווירית.
"את המטוס הראשון קיבלנו מחברת 'גאלפסטרים' לאחר שעבר הסבה והתאמות לקליטת המערכות הישראליות", מספר אבישי יצחקיאן, סגן מנהל מפעל "מרום" בחטיבת "אלתא" של התעשייה האווירית. "הסבת המטוס בחברה נמשכה כמעט שלוש שנים ולאחר מכן התקינה חטיבת 'אלתא' מערכות אלקטרוניות וביצעה טיסות ניסוי לוודא שהכל פועל ועומד בדרישות חיל־האוויר. הצלחנו לספק לחיל־האוויר בזמן קצר מאוד את כל המערכות המבצעיות שנמצאות כיום בחזית העולמית בתחומן".

חזק וגבוה
במטוסי "נחשון" מותקנות מגוון רב של מערכות אלקטרוניות מהמתקדמות ביותר לגילוי ובקרה וחברת "אלתא" הביאה לשילוב של יכולת מבצעית גבוהה ביותר בשילוב טכנולוגיה ממוזערת שפותחה במיוחד.
תא הטייס של המטוסים ממוחשב לחלוטין וכולל שישה מסכים המציגים את מצבן של מערכות המטוס ונתוני הטיסה ובנוסף יש במטוס מערכות ניווט מדויקות ומערכות בקרה מתקדמות המתריעות על קרבה מסוכנת לקרקע או לכלי־טיס אחרים.
"נחשון" ממריא במשקל מירבי של כ־41 טונות וגובה הטיסה המקסימלי שלו הוא יותר מ־15 קילומטר וביחס למטוסים אחרים במערך התובלה בחיל, מדובר במטוס שמגיע לגובה שיא.
"בשתי הפלטפורמות, 'נחשון' הוא החדיש והאלגנטי ביותר בחיל", מסביר יצחקיאן. "תא הטייס הממוחשב הוא בתצורת 'גלאס קוקפיט' ונראה כמו חללית. חיל־האוויר קיבל מטוס מתקדם ביותר מבחינת מערכות אוויוניקה".
״המטוסים הללו מבצעים משימות שהשתיקה יפה להן״ אומר סא״ל רון, מפקד טייסת ה״נחשון״. ״אנחנו מהווים את האוזניים והעיניים של מדינת ישראל־ זו גאווה וזכות גדולה״.

עסוקים כל הזמן
לא ניתן לספר הרבה על "שביט", מפאת תפקידו כפלטפורמה המשמשת לאיסוף מודיעין אותות (SIGINT) אך ניתן לומר כי מאז הגעתו לפני כעשור ובשיתוף עם יחידות מודיעין, הוא ממריא מדי יום למשימות ארוכות טווח בשגרה ובלחימה.
בקיץ 2006, בעת קליטת המטוסים הראשונים, התמודדה הטייסת עם פעילות מבצעית ראשונה בפרוץ מלחמת לבנון השנייה. למרות הגעתו של "שביט" נוסף לטייסת, המטוסים עדיין לא היו כשירים מבצעית ונדרשו לאישור חריג מהאלוף (מיל') אליעזר שקדי, מפקד חיל־האוויר דאז, להשתתף בלחימה.
מערכות המטוס הפכו למבצעיות במהרה, כאשר אנשי "אלתא" ליוו את צוותי הטיסה באופן צמוד ומיצוי היכולות הביא לתפוקות אופטימליות, למרות נתוני הפתיחה הבלתי סבירים עם פרוץ המלחמה. מאז ובכל יום, מבצעים המטוסים משימות מבצעיות שלעיתים קרובות הן מפתיעות ואינן צפויות, בעיקר משום שהצורך באיסוף מודיעין קיים לא רק בזמן לחימה, אלא בעיקר במשימות בטחון שוטף ובתרגילים.
בספטמבר 2006 נחת בבסיס לוד מטוס "נחשון" הראשון בתצורת בקרה אווירית, המכונה בחיל "עיטם". מדובר בפלטפורמה ייחודית מסוגה, שנקלטה בחיל־האוויר לאחר שנים רבות של פיתוח ועבודות הסבה.
המטוס אמנם מזכיר את אחיו "שביט" אך ההבדלים ניכרים: מבחינה חיצונית נוספו שינויים מבניים כמו חיפויים למכ"ם ומבחינה פנימית יש שוני ניכר, הן מבחינת האוויוניקה המתקדמת בתא הטייס והן במערכות המשימה והמטוס מבצע את המשימה של מטוסי "דיה" במסגרת חיל־האוויר.
"לחיל־האוויר זרוע ארוכה לעומק גם בזכות יכולת ההגנה והבקרה של 'עיטם', בחזית בעומק", מספר סא"ל רון, "המכ"ם החדשני רואה רחוק קדימה ומאפשר לצפות מראש כל איום על המטוסים או קונפליקט תעבורתי במטסים גדולים. זו יכולת בלעדית וחשובה מאוד לכל משימה בחיל".
מערכות המשימה המתוחכמות והחדשניות של "עיטם" מופעלות על־ידי בקרים מוטסים כאשר רק עם הכנסת המטוס לשירות, חודשה פעילות זו שהופסקה בחיל בשנות ה־90. בטייסת "נחשון" קיים גף בקרה אליו מגיעים בקרים שהוסמכו דרג ב' ביב"אות (יחידות הבקרה האווירית) השונות ועברו הסמכה של מספר חודשים בטייסת. אמנם מטוס "עיטם" משמש למשימות בקרה, אך קיימים הבדלים מהותיים בינו לבין יב"א קרקעית וכך גם בין בקרים קרקעיים למוטסים. קפיצת המדרגה במטוס היא המכ"ם המאפשר גילוי בטווחים ארוכים מאוד ומופעל על־ידי תוכנה.
"במטוס 'עיטם' פועלים בקרים וטייסים המבקרים יחד מטסים מורכבים ובמקביל דואגים לבטיחות כלי־הטיס", מתאר סא"ל רון. "הטייסת נמצאת כמעט בכל תרגיל גדול של חיל־האוויר והמטוס משתתף בטיסות בינלאומיות רבות ובפריסות למדינות זרות בשל יכולת הבקרה וטווח הטיסה שלו".

עמוד תווך ייחודי
כחלק משיפור והתפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות, נעשים כל העת שינויים במערכות המשימה של העיטם והשביט כדי לחדש ולפתח את הקיים ביחס לאיומים ולצורך המבצעי. אחד היתרונות של המערכות מהדור החדש המותקנות במטוסי "נחשון", היא "ארכיטקטורה פתוחה", כלומר המערכות נבנו במיוחד כדי שניתן יהיה לעדכן תוכנה, להחליף רכיבים ולשפר אותן מבלי להחליף את כל המערכת וידוע כי שינויים צנועים בחומרה ותוכנה מסוגלים לעשות הבדלים גדולים בביצועי המטוס ומערכותיו.
"לאורך העשור האחרון עבד חיל־האוויר צמוד עם 'אלתא' ויחד הכנסנו לא מעט שיפורים ביכולות הטכניות והמבצעיות של המטוסים", מסביר יצחקיאן. "בכל תקופה אנחנו משפרים את המטוסים, מתאימים אותם לאתגרים החדשים, מיישרים קו ומכניסים פיתוחים חדשים. כתוצאה מכך, המטוסים נשארים תמיד עדכניים".
בחודש אפריל האחרון היה זה מטוס "נחשון" שהטיס צוות חלוץ לקטמנדו שבנפאל, כדי שאלו יאמדו את מימדי האסון וינחו את אנשי פיקוד העורף בישראל להיערכות משלחת הסיוע. למרות נתיב הטיסה המסובך והיעד המרוחק, הצליחו אנשי הטייסת להנחית את המטוס בשדה־התעופה בקטמנדו ובדרכם חזרה הביאו מספר פגים שנזקקו לטיפול רפואי בארץ.
"המשימה בוצעה בצורה חלקה ומקצועית, מהתכנון ועד הביצוע", מדגיש סא"ל רון. "היעד ונתיב הטיסה היו רחוקים ומורכבים, אך בזכות יכולות המטוס כמו נחיתה בתנאים קשים וטיסה במהירות גבוהה, יחד עם האנשים, המקצוענות והרוח הנכונה, צלחנו גם את המשימה הזו".
"מטוסי 'נחשון' הביאו איתם יכולות חדשות, הפכו לפורצי דרך בתחומם והשפיעו על הזרוע הארוכה של מדינת ישראל", אמר תא"ל טל קלמן, ראש מטה חיל־האוויר, בטקס ציון עשור ל"נחשון". "בעשור הראשון שלהם הספיקו מטוסי 'נחשון' הספקים חסרי תקדים: מלחמת לבנון השנייה ומבצעי 'עופרת יצוקה', 'עמוד ענן' ו'צוק איתן'. את כל העשייה הזאת עשו המטוסים יחד עם אנשי הטייסת בדיוק כמו שהמטוס יודע, בשקט, בצניעות המשולבת במקצוענות וחתירה למגע הראויים להערכה. ה'נחשון' של שנת 2015 מהווה עמוד תווך ייחודי ביכולות החיל".

  לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

בחזית העורף

בעשורים האחרונים שינתה המלחמה את פניה: הגבולות בין שדה הקרב לעורף היטשטשו וחלו התפתחויות משמעותיות באופי האיומים על אזרחי מדינת ישראל, אבל הסקירה המובאת לפניכם מספרת כי מאז רגעי הקמת המדינה התמודד חיל-האוויר עם האיום על העורף, איום שלובש ופושט צורה בכל פעם מחדש וכך גם הפתרון שמוצא חיל-האוויר

מתוך האש

אחד החילוצים המורכבים ביותר שביצע חיל–האוויר במהלך מבצע "צוק איתן" היה פינויו של סרן רן בן עטיה מתוך רצועת עזה. שנה לאחר מכן משחזרים המחלצים והמחולץ את הרגעים הקשים תחת אש