בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 226 31/12/15
טיסות לילה
דגל כחול
מסדר כנפיים

כתבות

סוגרים את הפרצה

המציאות המשתנה של המזרח התיכון מאלצת את חיל–האוויר להיות ערוך לקראת תרחישים לא–צפויים בעיקר של חדירת מחבלים לגבולות ישראל. טייסות מסק"ר, קרב וכטב"ם מתאמנות באינטנסיביות על המתארים הללו ויוצרות מערכי טיסה משותפים שמטרתם אחת: לנטרל במהירות כל איום חודר

אילון טוהר וטל גלעדי

"היינו באוויר בדרך לתקיפה כשלפתע התקבלה הודעה מתא השליטה: 'קבל תדר, יש מחבלים שחדרו דרך הים באזור זיקים ועכשיו יורים לכל עבר. צא למקום'". כך משחזר סא"ל מתן, מפקד טייסת "הצרעה" המפעילה מסוקי קרב מסוג "שרף" (אפאצ'י־לונגבאו), את תחילתו של אחד האירועים הזכורים ממבצע "צוק איתן": חמישה לוחמי חמאס חדרו דרך הים לישראל וחוסלו בסיוע מסוקי קרב וספינת חיל־הים.

24/7
בעגה הצבאית קוראים להם "אירועים מתפרצים": עלייה של כוחות קרקעיים על מטען, חדירת מחבלים או כלי־טיס עוין הן רק דוגמאות לאירועים שעלולים להתרחש בכל הזירות וכל הזמן. בכל המקרים מככב מוטיב ההפתעה, ללא התרעה ובתנאים של אי־ודאות. במקרה כזה הזמן קצוב והלחץ המנטלי גדול.

"באירועים כאלה רב הנסתר על הגלוי", מסביר סא"ל מתן. "אי אפשר לדעת מה האנשים האלה שחצו את הגדר מחפשים. הם רוצים לחטוף חייל ולהרוג אותו? הם רוצים להגיע לשדרות ולבצע פיגוע המוני? הם רוצים לעצור מכונית ולהגיע לתל אביב? באירוע זיקים, אחרי שהמחבלים ירו והתצפיתניות של חיל־הים הבינו שיש אירוע חדירה מן הים, היינו צריכים לחשב מסלול מחדש ולהבין שעלינו לעצור את האירוע".

ארגוני הטרור במזרח התיכון תופסים את מקום הצבא המדינתי בחזיתות הלחימה. במצב כזה, האפשרות שאירועים כמו החדירה לזיקים יחזרו בכל גזרה, הולכת והופכת מרכזית. "אנחנו על הגבולות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ואין יום שלא עובר מבלי שיש התרעה על אירוע", אומר סא"ל תומר, מפקד טייסת "המל"טים הראשונה", המפעילה כטב"ם "שובל" (הרון). "האויב הולך והופך מתוחכם עם השנים ומסיק מסקנות ממבצעים קודמים. מסביבנו אין יותר מדינות, אלא גופים ובמציאות כזו עלול ארגון טרור להגיע לגבולות וליצור אירוע שתפקידנו לתת לו מענה, לצד טייסות המסק"ר והקרב".

מי ילד, מי אויב
מה שמאפיין היתקלויות מסוג זה היא האפשרות להימצאות מגוון כלים באוויר: כטב"מים לצד מסק"רים ומטוסי קרב וכן מסוקי סער שנשלחים עם כוחות כשעל כולם לפעול בסנכרון. "לא פעם הכטב"מים ראשונים בזירה ומכאן תפקידם לנהל את האירוע: עליהם לאתר את המחבלים, לאסוף את המידע ולהכווין את גורמי האש הן באוויר והן על הקרקע. הקשר עם מכלולי השליטה הוא קריטי", מציין סא"ל תומר. "אנחנו נדרשים לשיתוף פעולה עם כל האוגדות המרחביות בכל זירה".

התמקמות הכוחות בשטח והימנעות מסיכון בלתי מעורבים מציבים קושי מרכזי עבור הכוחות האוויריים בהתמודדות עם אירועים מתפרצים. "במצב של אירוע מתפרץ ובהינתן המודיעין הנדרש, מופנים הכוחות האוויריים לאירוע מיידית כדי להימצא מעל תא השטח", מתאר סא"ל תומר.

כאן באות לידי ביטוי יכולות מרכזיות של מערך הכטב"ם והמסק"ר: על כלים אלה לייצר תמונת קרב מלאה ולהבדיל בין כוחותינו, כוחות אויב ואזרחים בלתי־מעורבים. "זו משימה לא פשוטה מאחר ולא פעם הם מתערבבים זה בזה, במיוחד כשמדובר בלוחמה בשטח אורבני", מוסיף סא"ל תומר. "זיהוי האנשים אפשרי אך אינו טריוויאלי. על השיטות לא נפרט אך מדובר באמנות שיש ללמוד: מי ילד, מי אישה, מי מהווה גורם עוין ומי חייל מכוחותינו. מלחמה אין משמעותה שכל הסכרים נפרצים".

סא"ל מתן מוסיף: "הדבר המאתגר ביותר באירוע מתפרץ הוא להבין את תמונת הקרב, להבין איפה מפוזרים אנשינו בשטח ואיפה כוחות האויב, כדי שחלילה לא ייווצר מצב של ירי על כוחותינו. האם יכול להיות שמי שהכווין אותי מהקרקע אל המחבלים, הצביע בשוגג על ארבעה תלמידים שברחו מבית־הספר והולכים עכשיו לים? הזמן עובר מהר מאוד ברגעים האלה, כשבראש אתה כל הזמן שואל את עצמך 'האם אני יורה פה במישהו ועושה טעות שתעלה בחיי אזרחים או שאני מציל כרגע חיי אזרחים?'".

להתכונן לרע, לקוות לטוב
אף על פי שנושא האירועים המתפרצים מתקשר באופן אסוציאטיבי למערך המסוקים והכטב"ם, גם למערך הקרב יש חלק בלתי מבוטל בהתמודדות עם אירועים כמו חדירת מטוס לשטח ישראל.

אך מטוסי הקרב נדרשים להיערך להתמודדות עם אירועים כמו עלייה של כוח קרקעי על מטען או חדירת מחבלים. "זה נושא שאנחנו מתאמנים עליו לא מעט לאור הרלוונטיות המבצעית הגוברת שלו", מגלה רס"ן רועי, סגן מפקד טייסת "האחת" המפעילה מטוסי "סופה" (F-16I). "אין גזרה לא חשובה או לא רלוונטית, במיוחד עכשיו עם פעילות ארגוני טרור בסמוך לגבולות ישראל. דווקא למטוסי הקרב, מתוקף היותם הכלים המהירים, הגמישים והוורסטיליים ביותר שיכולים להגיע לזירה לפני כולם, חשוב לתרגל אירועים מתפרצים בשל היתרון היחסי שהם מביאים".

בעוד שלמסוקי הקרב יתרון מובהק של קשר הדוק עם כוחות קרקעיים ויכולת טיסה בגובה נמוך המאפשרת לראות את המחבלים מקרוב, מטוסי קרב מחזיקים ביתרון המהירות.

"מטוסי קרב תמיד יגיעו מהר מאוד לזירה מפני שהם בכוננות הקצרה ביותר, מאפיין מרכזי שלהם יחד עם יכולות ההרתעה", אומר רס"ן עמית, סגן מפקד טייסת "הנגב" המפעילה מטוסי "סופה" (F-16I). "למטוסי 'סופה' בפרט, יש יכולות זיהוי מתקדמות והם יכולים להעביר מודיעין ישר אל תא השליטה".

"האתגר שלנו הוא החיבור לקרקע, לדעת מה קורה בשטח בכדי לתת את המענה המתאים עד להגעתם של מסוקי הקרב או הכטבמי"ם. עלינו להיות מוכנים למגוון תרחישים שבהם אנו מתכוננים לרע ביותר ומקווים לטוב ביותר", מוסיף על דבריו רס"ן רועי.

לירות או לא לירות?
ההחלטה אם לירות מתקבלת אחרי שניתנות הוראות מתאי השליטה של חיל־האוויר בקריה ואחרי שניתן לראות בעין שהמחבלים יורים על כוחותינו. לעיתים, כמו במקרה החדירה לזיקים ובאירוע בניר עם, מקבלים הטייסים החלטה על סמך שיקול אישי כמי שקרובים ביותר לזירת ההתרחשות.

"בניר עם הייתה חוליה של מחבלים שיצאה ממנהרה בשטחנו וניסתה להציב מארב לכוחות שאבטחו את הציר", נזכר סא"ל מתן. "תקפנו עוד לפני שהיה אישור של תא השליטה כי אחד מהמאפיינים של אירועים כאלה זה שתא שליטה מרוחק לא תמיד מבין בדיוק מה קורה כמו מי שנמצא בשטח".
הדינמיות המאפיינת את האירועים המתפרצים, דורשת מהכוחות האוויריים לפתח יכולת תגובה מהירה וקבלת החלטות מושכלות.

"אחד הדגשים אותם אנחנו משתדלים להנחיל הוא גמישות מחשבתית. מפעילי הכטב"ם יכולים להיתקל בהתפתחויות בלתי־צפויות ויהיה עליהם לתת בזמן אמת את הפתרון הטוב ביותר ולהבין מה המשימה, מה תמונת הקרב, מה ההישג הנדרש ולחתור להשגתו", מסביר סא"ל תומר. "האתגר באירוע מתפרץ הוא להבין שנכנסת לתוכו, להבין את תמונת המצב הנתונה ולהגיב מהר לאו דווקא אל מול מה שהתאמנת. אסור לך להיות מקובע כי האויב יכול להפתיע אותך משום מקום ואנשי הטייסת מודעים לזה".

אנשי צוות־האוויר היושבים בתא הטייס מוכרחים לקבל החלטות בעיצומן של אותן דקות קריטיות בהן חג המסוק מעל האירוע.
"ברגעי לחץ במסוק, השיטה היא שכל אחד מרוכז במשימה שלו", אומר סא"ל מתן. "הטייס האחורי בהטסת המסוק ובהסתכלות החוצה והוא צריך להבין אם הטייס קדמי רוצה להנמיך או להגביה. אנחנו מתורגלים בדינמיקה הזו כדי שחלילה היא לא תהיה מה שיכשיל אותנו".

הגענו לעשות סדר
על רקע המרכזיות ההולכת וגוברת של הנושא, מקדישות כל הטייסות חלק גדל והולך מאימוניהן לתרגול אירועים מתפרצים. "בגלל הרלוונטיות הגוברת של הנושא אנחנו מתאמנים על זה הרבה ונשארים מוכנים לקראת כל תרחיש, החל מהאירוע הפשוט ביותר דרך אירוע מורכב שכולל כמה גורמים במקביל ועד לאירוע מתגלגל שהולך ומתפתח לכיוונים לא צפויים", מסביר סא"ל תומר. "בין אם מדובר בפריצה ליישוב, בפגיעה במוצב או בכל אירוע שנוכל לפגוש במציאות ונצטרך לדעת לתפעל אותו".

"היות והלחימה היום מתאפיינת בעיקר בשטחים אורבניים, אנחנו מתרגלים שוב ושוב תרחיש של חדירה לישובים", מספר סא"ל מתן. "לא מזמן תרגלנו יחד עם משטרת אשקלון אירוע של חדירה. דימינו תרחיש בו המחבלים הגיעו עד לאשקלון ואנחנו 'רדפנו' אחריהם בקניון ביג באשדוד. במקרה כזה אתה פחות מתמקד ביכולות ההתקפיות אלא בעיקר מכווין את הכוחות, מדבר עם המשטרה ומנצל את נקודת הגובה שלך. אם יקרה משהו כזה במציאות, נהיה מוכנים".

יותר משנה חלפה מאז האירוע בזיקים וממבט לאחור ניתן לקבוע כי הוא היה נקודת מפנה בראיית מסוקי הקרב כשחקנים מרכזיים בשמירה על הגבולות.

"בכל פעם שהגענו לאירוע והתערבנו, הוא הסתיים", מייצג סא"ל מתן את מערך המסק"ר. "אחרי האירוע בזיקים, התחדדה עוד יותר ההבנה במערך המסק"ר שמסוק שמגיע לאזור פעולה הוא משנה מציאות והוא זה שנותן את היתרון המוחלט לכוחותינו. כשיש מצב של כוחות קרקע מול מחבלים, ישנה אי־ודאות לגבי מי נוטל את היוזמה ואצל מי היתרון היחסי. לעומת זאת כשמגיע מסוק, גם אם לא לתכלית של חיסול, עצם הימצאותו במקום עם צרור תותח יוצרת הרתעה והרגשה 'הגיעו לעשות פה סדר'. נוצרה הבנה שבאירועים כאלה כדאי שמסוק יגיע וייתן אש בשלב מוקדם כי מסוק הקרב חי את השטח: הוא מריח את אבק השריפה כמו גם את ריח הפרחים, הוא שותף מלא של כוחות החי"ר".

"יש כאן מלחמה על הגבולות", מסכם סא"ל תומר. "היא יכולה להיות בתרדמת לתקופה ארוכה והיא יכולה להתפרץ במפתיע, אך היא קיימת מתחת לפני השטח ואנחנו ערוכים לכל במטרה להגן על הבית".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

9 באוקטובר 1973. מטוסי חיל-האוויר תוקפים את המטכ"ל הסורי בדמשק  (בעיגול הלבן). בעיגול האדום: מטוס "קורנס" שהטיסו רס"ן דובי שפיר ז"ל והנווט יעקב יעקובי

בגוב הסוללות

כמעט בכל מלחמה זו אחת המשימות המאתגרות והמרכזיות של חיל–האוויר: תקיפה במרחב מאוים. טייסי העבר מתארים את השניות מקפיאות הדם כאשר אש אויב כבדה עוטפת את המטוס וטייסי ההווה מתארים איך זה יהיה במלחמה הבאה
כיום ניתן להיעזר במכ"ם המטוס ובעזרת מערכת נוספת אפשר לקבל את תמונת מיקום מטוסי המבנה

גיחה סוערת

החורף הגיע ואיתו הסיכונים אותם הוא מביא בכנפיו בכל שנה מחדש. בחיל–האוויר שמים דגש על טיסה בחורף שהביאה לא פעם לתאונות קשות ומשקיעים רבות בציוד, שינון תובנות וגם בהדרכה צמודה על הקרקע כדי שבאוויר יהיה בטוח יותר