בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 227 01/03/16
שת"פ גזרת עזה
פרידה מהעיט
מדפסת תלת-מימד

לגליון מצורף גליון ילדים

כתבות

מוכרחים להמשיך

בעימות הבא בחזית הצפונית צפויים אתרים כגון בסיסי צה"ל וחיל–האוויר לעמוד במבחן ספיגה וכך, בשנים האחרונות, מתחדדת בחיל–האוויר ההבנה כי חומרת האיום מחייבת מציאת פתרונות לרציפות פעולה גם תחת נפילת טילים

אילון טוהר ודוד גרינוולד

בעימות הבא בחזית הצפונית צפויים אתרים כגון בסיסי צה"ל וחיל־האוויר לעמוד במבחן ספיגה וכך, בשנים האחרונות, מתחדדת בחיל־האוויר ההבנה כי חומרת האיום מחייבת מציאת פתרונות לרציפות פעולה גם תחת נפילת טילים.
איך ימשיכו צוותי הקרקע להרכיב פצצות ולחמש את המטוסים בשעה שמטחים מרעידים את המסלולים, הדת"קים והטייסות? כיצד יצליחו הטייסים להמריא למשימות?

"מלחמת לבנון השנייה הובילה את האויב למסקנה שהדרך להפריע לנו היא לפגוע בתפקוד של מדינת ישראל, ברמה הלאומית וברמה הצבאית. מאז התחזק האויב ואנחנו צופים שבעימות הבא הוא יעשה מאמץ לפגוע בבסיסי חיל־האוויר, מאמץ שנצטרך לנטרל", מספר סא"ל ברק, ראש ענף רציפות תפקודית. "עלינו להפנים שתהיינה פגיעות בבסיסים. במקרה כזה תפקידנו למזער למינימום את הנזקים ולאפשר התאוששות מהירה במטרה לשמר את הפעילות המבצעית במהלך הלחימה. אנחנו מכינים עצמנו לתרחיש של פגיעות בבסיסים לאורך השנים, אך במהלך השנה האחרונה התמקדנו בשיפור הכשירות הזו, פיזית ומנטלית ואין ספק שאנחנו ממשיכים להשתפר בה מיום ליום".

מגבים, מתכוננים, מתאמנים
המוכנות בבסיסי חיל־האוויר מתחילה בראש ובראשונה בתהליכי בניין כוח: יצירת גיבוי בציוד חיוני ובתשתיות עבודה ופיזורם ברחבי הבסיסים. חיל־האוויר עובד קשה כדי להימנע מצוואר בקבוק אשר ייווצר לאחר פגיעה בתשתיות ואינו מניח את כל הביצים בסל אחד.

לכל טייסת יש מוצב פיקוד משני ממנו יפעל חדר המבצעים במידה והטייסת תיפגע, לכל מפעל חימוש קיים מפעל חלופי שייפתח אם המפעל המקורי יושבת ומסלולי ההסעות הרבים מהדת"ק אל מסלול ההמראה, מהווים גיבוי זה לזה. תשתיות כמו חשמל, דלק ורשתות תקשורת, ממוגנות בבטון מיוחד. "עלינו לשמר יכולת לגיבוי וליתירות. אם האויב תופס לנו יד אחת, היד הפנויה צריכה להיות מסוגלת לתת אגרוף", אומר סא"ל ברק.

בנוסף למיגון ויצירת יתירות לשעת חירום בתשתיות, ציוד ואמל"ח, נרשמה בבסיסי חיל־האוויר בשנה האחרונה עלייה משמעותית בתרגול הרציפות התפקודית תחת ספיגה. במסגרת האימונים מדמים בעיקר צוותי הקרקע תרחישי פגיעה ישירה בתשתיות מרכזיות: מסלולי הטיסה, דת"קים, תחנות דלק ומפעלי חימוש. בתכנית העבודה 2016 הושם דגש מרכזי על הנושא והוא צפוי לעלות מדרגה בתכנית האימונים החילית.

"חזק בראש"
"אנחנו לא מתרגלים רק כניסה למרחב מוגן אלא המשך משימות תחת ספיגה. מפעלי חימוש עברו למפעלים חלופיים, מטוסים הוסעו במסלולים שונים ודת"קים פגועים נסגרו ועברו לדת"ק אחר", מספר סא"ל שי, מפקד טייסת תעופה בבסיס תל־נוף. "אתגר נוסף הוא לוודא שכל המידע זורם לנקודות הנכונות וניהול האירוע ברמה הבסיסית. מה עושים כשנפגע מפעל? מי מטפל בפצועים? כמה זמן ייקח להחזיר לשימוש מסלול טיסה פגוע? מדובר בתרגול משמעותי מאוד עבור הבסיס ועבור החיל. זה יושב לנו חזק בראש".

בנוסף לתרגול הטכני מתאמנים אנשי הטייסות המבצעיות, טייסות התחזוקה וטייסות התעופה באלתור ומציאת פתרונות מיידים לאתגרים בלתי מוכרים. "קשה להביא אנשים באימון לסף חוסר וודאות וחוסר בטחון כפי שיקרה במלחמה. למרות זאת, אנחנו עושים ככל שביכולתנו כדי להתאמן על גמישות מחשבתית ואיך למצוא פתרון יצירתי לכל בעיה", מספר סא"ל אילן, מפקד טייסת "חוד החנית" מבסיס תל־נוף. "לא נוכל לצפות מראש את כל תרחישי המלחמה ונצטרך למצוא פתרונות. אם נתחיל לעבוד על חשיבה מחוץ לקופסה רק בזמן חירום, יהיה לנו קשה".

התמודדות וסיוע
מרגע ששוגר טיל לעבר ישראל ובסיס צה"ל בפרט, השלב הראשון הוא הגנה אקטיבית, כלומר יירוט בידי מערכת ההגנה האווירית. בבסיסי חיל־האוויר יפעילו אזעקה עולה ויורדת כדי שאנשי הבסיס יכנסו למרחב מוגן. "חשוב שתתקבל התרעה על טיל שעלול ליפול בבסיס ושההתרעה תהיה טובה ומדויקת", מספר רס"ן איציק, מפקד גף רציפות תפקודית בבסיס רמת דוד. "זה גם עניין של רציפות תפקודית, כי אם כל טיל קרוב ישפיע על פעילות הבסיס, העבודה שלנו תיפגע".  לשם כך נכנסה בשנה האחרונה לפעילות מערכת מיוחדת בפיתוחה של יחידת "אופק" המשפרת את דיוק מערכת ההתרעה.

אם בכל זאת נפל טיל בבסיס, הוא עלול לפגוע בכל מקום ובכל חייל ועל כן, חיילי הבסיסים מתרגלים באופן קבוע את תרחיש הנפילה ולומדים כיצד להגן על עצמם וכיצד להגיש סיוע ראשוני לנפגעים אחרים עד קבלת העזרה המקצועית. בשלב הבא יגיעו לזירת הנפילה כוחות ייעודיים המאומנים במיוחד לתרחישי ספיגה: "גדודי רת"ם" (רציפות תפקודית מבצעית). גדודים אלו הוקמו בשנים האחרונות ומתמחים במתן מענה הכולל פיקוד ושליטה, כיבוי אש, רפואת חירום וסילוק פצצות. "מדובר בגדודי מילואים חדשים יחסית הנפרסים בכל בסיסי החיל בשעת מלחמה וממוקדים לתחום רציפות התפקוד. לגדוד נדרשת כשירות גבוהה בכל תחומי ההתאוששות מספיגה, בין השאר בסתימת מכתשים וחילוץ לכודים. אנחנו מציידים את הגדודים ומאמנים אותם למשימה זו", אומר סא"ל ברק.

"השלב הבא והאחרון הנו שלב השיקום והחזרה לעבודה תקינה את התשתיות שנפגעו. מדובר ביכולת מוגבלת במהלך לחימה ולכן נעדיף להמתין עם השיפוצים ובמקומם לעבור לתשתיות חלופיות. עם זאת, ישנו דבר אחד שחיל־האוויר צריך לדעת לשקם מהר ואלו מסלולי הטיסה. על החיל לשמר את כשירותו הגבוהה בתחום שיפוץ המסלולים אחת שנפגעו בטילי אויב ואנחנו ממשיכים להתאמן על הנושא ולהתאמן בו".

יותר, בפחות זמן
מעבר להמשך העבודה בדת"קים, השמירה על שמישות הציוד וכלי־טיס והדאגה לבריאות החיילים, מתבלטת חשיבות הוצאת המשימה אל הפועל. פגיעת טיל במסלולי ההמראה עלולה ליצור אתגר מבצעי ליכולת המטוסים להמריא ולנחות ומסיבה זו נחשבת השמירה על שלמות המסלולים כאחת המשימות המרכזיות במסגרת הרציפות התפקודית. מערך הבינוי בבסיסי החיל אמור לעמוד באתגר ובדרישה לתיקונים כדי שלא לעכב את הפעילות המבצעית. עד היום הסתמכו בחיל על מספר שיטות עיקריות בהתמודדות עם מכתשים במסלולי הטיסה, שיטות אשר הוכחו כיעילות וישימות במהלך העשורים האחרונים, אך כחלק מההתכוננות לאיום החדש הוצב יעד שאפתני של קיצור בחצי במשך תהליך תיקון המסלולים.

"הזירה השתנתה והיא תמשיך להשתנות בשנים הבאות", אומר רס"ן אסף ג'רפי, ראש מדור מסלולים במחלקת הנדסת תשתיות ובינוי. "אנחנו שולטים בשיטות שלנו מקצה לקצה, מתאמנים על פגיעה במסלולים באופן שאף מדינה בעולם לא מתרגלת, מה שמציב אותנו במקום טוב מאוד. עם זאת, קיבלנו ממפקד חיל־האוויר הנחיה לקצר את משך הזמן הנדרש לסתימת בורות במסלולי הטיסה, הנחיה אשר הפכה כבר למציאות".

כחלק מהמעבר לשיטות חדשניות לסתימת הבורות במסלולים, נבחנת אפשרות של "מחזור" אספלט לצורך עצמאות תפעולית והפחתת תלות בגורמי חוץ, שינוי שכבר נוסה כמעט בכל הבסיסים. במסגרת תהליכי הבחינה נסע צוות לארה"ב כדי להצטרף לאימון נרחב בנושא סתימת בורות ובחן חומרים מהירי התקשות.

ממלאים את הבורות
"התחלנו לפתח את השיטות ב־2015 ואנו נמצאים בתהליך בדיקה מתמיד של דרכי פעולה חדשות כשהצפי הוא השלמת תוצרים סופיים השנה", אומר סא"ל מ', ראש ענף הנדסה אזרחית בלהק הציוד. "אנחנו מתמקדים בטיפול מהיר במסלולים פגועים, גילוי עצמים זרים וחלוקת המסלול לרצועות המראה מינימאליות. בימים אלו אנחנו בוחנים מערכת אופטית עם מצלמות שתאפשר סריקת המסלולים בזמן אפס, כדי לאתר עצמים העלולים להפריע למטוסים בהמראה ובנחיתה".

בנוסף נבחנות שיטות ייחודיות לשימוש מערכים ספציפיים בחיל. בחודשים האחרונים התקיים בבסיס שדה־דב ניסוי מוצלח בסתימת בור באמצעות חומרים גסים ואבנים גדולות ומעליהם שכבת גומי נוזלית המתקשה במהירות, לשימוש מערך התובלה הקלה. "השיטה הזו חדשנית", מדגיש רס"ן ג'רפי. "בעולם ההנדסה אתה בונה תשתית מחומרים צפופים כמו חול, אבק ואבקות למיניהן על־מנת לקבל משטח אטום בעוד שבשיטה החדשה אנחנו יוצרים חללים באופן שלכאורה נוגד את ההיגיון".

צוותי הבינוי אינם מסתפקים בבחינת שיטות סתימת בורות, אלא מבצעים את התהליך במלואו ומדמים אירועי אמת הכוללים הסעה של מטוס מעל הבור המתוקן, על־מנת לוודא שהשיטה יעילה. "אנו מבינים שאי אפשר להיות מוכנים למשימה מבלי לבצע את התהליך במלואו", מחדד סא"ל מ'.

"כמו חייל תחת אש"
ימי המערכה הראשונים יהיו הקשים ביותר והספיגה במהלכם תהיה משמעותית, כך חוזות ההערכות. "ככל שאתה נמצא צפונה יותר, כך אתה מאוים יותר", מסביר רס"ן איציק. "שמירה על רציפות תפקודית היא חלק מה־DNA של האנשים ברמת דוד והשילוב של הנושא כחלק מההיערכות המבצעית שלנו צרובה במחשבתנו כל הזמן, מעבר לכך שכולם צריכים להתאמן על התרחיש".

את הרציפות התפקודית אפשר לתרגל במשך ימים ולילות, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שרוב חיילי חיל־האוויר מעולם לא חוו ספיגה. מסיבה זו, אומר רס"ן איציק, האתגר הגדול ביותר הוא לאו דווקא ביזור הכוחות, מיגון האמצעים החיוניים או סתימת הבורות במסלולים אלא דווקא הצד המנטלי. "אף אחד לא חווה עבודה תחת מטח טילים, אף אחד לא יודע איך זה לעבוד לרעש נפילות ואיך האנשים יתנהגו", הוא מתאר. "אין לנו ברירה. יש לנו משימה והיא הייעוד הצבאי שלנו, בדיוק כמו חייל קרבי שנלחם תחת אש. אנחנו צריכים לדעת לעמוד במשימותינו גם כשייפלו סביבנו טילים ואין לי ספק שנצליח לעמוד בזה. לאור תשומת הלב שאנחנו מקדישים לנושא וקפיצת המדרגה שחלה בשנה האחרונה, זה לא יתפוס אותנו בהפתעה".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

טייסות הסער של חיל-האוויר הן השותפות הטבעיות של החטיבה החדשה | צילום: דובר צה"ל

קומנדו באוויר

חטיבת הקומנדו החדשה של צה"ל המורכבת מארבע יחידות ביצעה את התרגיל החטיבתי הראשון שלה תוך שיתוף פעולה רחב מימדים עם חיל–האוויר. אופי פעילות החטיבה ויכולותיה לפעול בעומק שטח האויב, מבטיחים כי שיתוף הפעולה ההדוק ימשך ויתרחב ביתר שאת בעתיד
צילום: הגר עמיבר

מקושרים

עולם המאמנים המקושרים צובר תאוצה בחיל–האוויר ועתיד להפוך בקרוב לכלי אימון מרכזי. המשתתפים עוברים חוויית אימון מבצעי לכל דבר, כולל היכולת לטוס במבנה מעל מדינות אויב, לחמוק מסוללות טילים ולתקוף אותן ולהרגיש כמו בשדה הקרב