בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 229 30/06/16
התוכנית הרב-שנתית של צה"ל
אימון ארוך טווח
יום חיל-האוויר תשע"ו

כתבות

מעבר לים

התגברות האיומים ממדינות מרוחקות הופכת את הטיסות לטווחים ארוכים לרלוונטיות יותר ויותר. בחיל–האוויר מקדישים זמן ומאמץ רב לגזרת המעגל השלישי ופועלים בתחומי המודיעין, התכנון וכמובן האימונים למרחקים ארוכים

ורד תללה | צילום: רס"ן עופר וארכיון הבטאון

משרדו של מפקד טייסת "חוד החנית" דומה למשרדי מפקדי טייסות אחרים: שולחן גדול ועליו מחשב צבאי, תמונות מפקדי הטייסת לדורותיהם לצד תמונות מרהיבות של מטוס "בז" (F-15) שמפעילה הטייסת. אך בחדר ניתן להתרשם גם ממפה גדולה וצבעונית עליה משורטטים קווים שונים ומצוינות מדינות במרחק מאות קילומטרים מישראל. המפה הזו יכולה להפוך כל רגע למפת קרב עליה ישבו אנשי צוות־האוויר בטייסת לפני שימריאו למשימה הרחק מעבר לאופק. ההיסטוריה הוכיחה כי חיל־האוויר יוכל להגיע לכל מקום אליו ידרש ולכן הופכות הטיסות והתקיפות בטווחים ארוכים לרלוונטיות ככל שנוקפות השנים ועם התגברות האיומים.

"החלטה על תקיפה במקומות רחוקים מאוד מתקבלת על־ידי הדרג המדיני והשלכותיה משמעותיות מאוד למדינת ישראל", אומר סא"ל אילן, מפקד טייסת "חוד החנית", המתאר ומדגים תרחישים על גבי המפה הגדולה. "צה"ל מסתכל כל העת לטווחי המעגל השלישי בכל הכיוונים הרלוונטיים. לרוב אלו מקומות המהווים מקור לאספקת נשק והצטיידות באמצעי לחימה של ארגוני הטרור מסביבנו, מהדרום ועד הצפון ולכן יש רלוונטיות לטיסות אלו גם היום".

הם יודעים
תקיפה בטווחים רחוקים היא אחת ממשימות הליבה של החיל הנמצא בתהליך מוכנות לגזרת מעגל שלישי וכך התפתח מאוד בשנים האחרונות תחום הפעולה בטווחים ארוכים. "טיסה למעגל שלישי זה לא רק להתניע ולהמריא. יש נגזרות רבות, גם ברמת הטייסות ובייחוד ברמת המטה והמודיעין", מסביר סא"ל אילן. "טיסה מעין זו הייתה מורכבת יותר לתכנון ולביצוע בעבר אך בעשור האחרון התפתחו מאוד האמצעים התומכים, כמו יכולות חיזוי מזג־אוויר לאורך הטיסה, אמצעים לחסוך דלק ואמצעים לאיסוף מודיעין בגזרות הרחוקות. חיל־האוויר מהווה את הזרוע הארוכה של צה"ל ולכן ניתנים לו אמון ואחריות המלאה. כל אויבינו יודעים זאת, כולל מדינות הרחוקות אלפי מייל מישראל. ברגע שהם יודעים שיש לנו את היכולות ושאנחנו מסתכלים גם לשם, הם מבינים שלא בטוח שכדאי להם. אנחנו יכולים לעמוד גם בכוננות של פחות מ־24 שעות ותוך פחות מיממה לבצע משימה היכן שנדרש".
אנשי מחלקת התקפה בענף עומק בלהק מבצעי אוויר הם אלו המתכננים מבצעים שכאלה. "אנחנו בונים את תורת הלחימה ומתכננים פקודות לצד בניין כוח למשימה זו", מסביר סרן אסף ממחלקת התקפה. "אנו נוכחים בתכנון וגם בביצוע, שם אנו שולטים על המשימה מתא השליטה. השאיפה היא כמה שפחות להפריע למבצעים ולתת להם שקט בזמן הביצוע".

חימוש אסטרטגי
מבצעי תקיפה ארוכי טווח נחשבים לגולת הכותרת של טייסות "בז" השוכנות בבסיס תל־נוף וטייסת "הפטישים" המפעילה "רעמים" (F-15I) מבסיס חצרים. "אלו מטוסים שיכולים להגיע הכי רחוק ולשאת טונות רבות של חימוש. היכולות הללו מאפשרות לנו לא להיות תלויים באף אחד ובשום דבר", מדגיש סא"ל אילן שמטוסי "בז" בטייסת שלו מגיעים לטווח אלפי קילומטרים בלי תדלוק.בדרך כלל תתבצע טיסה שכזו בידי מספר רב של משתתפים והתכנון טרם הטיסה עמוק ופרטני, עם דגש על כמויות הדלק והבנה שמקרים בלתי מתוכננים עלולים להתרחש בטיסה באזור לא מוכר.

חיל־האוויר משתמש בסוגי חימוש רבים, כולל חימוש ייעודי למשימת התקיפה הרחוקה. "יש מספר דרכים ואמצעים לתקוף במקומות רחוקים. אותו סוג חימוש יכול לפגוע במטרה בלבנון, בעזה, בסוריה וגם בכל מקום אחר שאפשר לדמיין. יש הנחיית GPS, הנחיית טלוויזיה, חימוש עם מנוע רקטי או פצצות גולשות אווירודינמית. מדובר בחימושים אסטרטגיים מיוחדים ולכן סביר שלא נשתמש בהם בזירה קרובה".

מתי אוכלים?
מטבען, משימות ארוכות טווח שונות כמעט מכל היבט. "אין לך ארבע עיניים או שש זוגות עיניים ששומרות עליך כל הזמן, כמו בגיחה רגילה", מעיד סא"ל אילן. "אין שולט שיושב בתא השליטה וכל הזמן בתמונה טובה עליך ויש לו קצין מודיעין מפה וקצין השליטה משם ואת קצין התכנון והיועצים הנוספים שרואים על המסכים את מה שמתרחש בזירה. האמצעים המודיעיניים בהם אנו משתמשים מפותחים יותר בגזרה הקרובה. למשל, כשנהיה בלבנון וסוללת טק"א (טילי קרקע־אוויר) תאיים על המטוס, יקלטו את זה מיד כל האמצעים המודיעיניים באוויר ומיד אדע את זה בקוקפיט".

מעבר לידיעות המודיעין על המטרה, גורם נוסף וקריטי הוא הדלק שמכתיב את מרחק וזמן הגיחה. חישוב מוטעה של כמות הדלק בעת תקיפה ארוכת טווח עלול להוביל לתוצאות קשות במרחק רב מישראל. "אנחנו נתנתק מהמתדלקים עם מקסימום דלק שיאריך לנו את טווח הטיסה. נפגוש את המתדלקים שוב בדרך חזרה להשלמת דלק לנחיתה".

סרן אסף הוא נווט בטייסת "אבירי הזנב הכתום" המפעילה מטוסי "סופה" (F-16I) והוא מספר שטיסה כזו דורשת תכנון רב ומקדים. "צריך לחלק את הטיסה לחלקים. בשלב ביצוע המשימה אתה צריך להיות מרוכז מאוד, בין אם זה משימת תקיפה או צילום. התכנון הוא עד הפרטים הקטנים: מתי שותים, מתי אוכלים וחושבים כל הזמן קדימה".

בטייסות הקרב ישנם אנשי צוות־אוויר האחראים על התחום והם מתואמים עם המתכננים במטה החיל. "בטייסת, אני נותן לצוותים את הבטחון והתשובות לכל השאלות בנושא", מספר סגן טמיר, המשמש כקצין ארוך טווח בטייסת "אבירי הזנב הכפול". "לא כל יום מבצעים משימה כזו ולכן אני מתדרך את הצוותים לגבי מקרים הצפויים להתרחש בטיסה כזאת וכיצד עליהם לפעול".

דילמות של מוביל
גורם נוסף ומשמעותי עליו מוטלות במלואן הסמכות והאחריות בטיסה, הוא המוביל. "יש למוביל חלק קריטי, החל מהבנתו על הקרקע את המשימה ואת רוח המדיניות לאורה הוא צריך לפעול", מבהיר סא"ל אילן. "לדוגמא, יש לך מטרה ערכית בזירה מוגנת. מה המדיניות שלך? שאף מטוס לא ייפול בדרך או שהכי חשוב להשמיד את המטרה? אם במדיניות סוכם שהכי חשוב להשמיד את המטרה, תיקח הרבה יותר סיכונים כמוביל, מה שעלול לעלות לך בנפילה של מטוסים, אבל אם המדיניות היא לחזור בשלום, אתה, כמוביל, תיקח פחות סיכונים. המוביל צריך לראות שהרוח שלו ואופן ביצוע המשימה מחלחל היטב לבני המבנה. זה נכון לכל טיסה ועל אחת כמה וכמה בטיסה מסוג זה. ככל שמתרחקים, ההשפעה שלך על ביצוע המשימה והעמידה במדיניות, גבוהה יותר".

לקראת סוף השנה יכנסו לשירות בחיל מטוסי "אדיר" (F-35I). המטוס ישנה את תחום ארוך הטווח. למטוס יש יכולת נשיאת חימוש ודלק רב, החמקנות מאפשרת לו להיכנס לתוך אמ"ט (אזור מוכה טילים) ולחמוק ממערכות מכ"ם, במקביל לאיסוף מודיעין ואך טבעי הוא שהוקם צוות העובד על הפעלה של הפלטפורמה בפעילות ארוכת טווח.

קשה באימונים
טייסות רבות בחיל־האוויר עוסקות במהלך השנה באימונים ארוכי־טווח וטיסות אימון כאלו יכולות להימשך גם בין ארבע לחמש שעות. "חיל־האוויר הוא הזרוע הארוכה של צה"ל ולכן הוא נדרש לפעול בכל מרחב, קרוב ורחוק", מציין תא"ל ניר ברקן, ראש להק האוויר, האחראי לפעילות האימונים ולהדרכה של חיל־האוויר. "לטיסה במרחב מרוחק יש מאפיינים ייחודיים: קיימים אתגרי שליטה לאור התמונה האווירית החסרה ולרוב גם המודיעין יהיה חסר. מקטע התכנון גם הוא בעל מאפיינים יחודיים לאור הצורך להכין מקרים ותגובות שסבירותן עולה בגיחות ארוכות ורחוקות. למקטע הטיסה יש גם מאפיינים ייחודיים כשלרוב נדרש לטוס עם תצורות כבדות כולל מקסימום דלק ולכן גובה הטיסה בגיחות ארוכות טווח מתחשב באופן בולט ברוחות ובצריכת הדלק.

"גיחה ארוכת טווח בנויה ממצרף כשירויות יסוד ייחודיות אותן אנו משמרים. אחת הדוגמאות היא תדלוק אווירי וטייסות החיל שומרות כשירות ביכולת לתדלק באוויר. זו כשירות יסוד בתוך היכולת הרחבה של גיחות ארוכות טווח ובמקביל, מעת לעת אנו משלבים את כל המרכיבים יחדיו לאימון מערכתי ברמת החיל כולו. חיל־האוויר מתרגל טיסות מסוג זה באימוני חו"ל של טייסות הקרב מספר פעמים בשנה. בשנת 2016 ביצענו טיסות ליוון וכמו כן השתתפנו בתרגיל "רד פלאג" האמריקאי.
"זו אחת ההזדמנויות האיכותיות שלנו לתרגל טיסה ארוכת טווח", מסביר תא"ל ברקן. "היקף האימון הבינלאומי במגמת התרחבות ומאפשר לנו לחזק את הכשירות למרחקים ארוכים".

2,000 קילומטר מהבית
סביר להניח כי במסגרת תקיפה ארוכת טווח יפגשו מטוסי החיל סוללות טק"א ומטוסי יירוט שיוזנקו לקראתם בין אם במהלך הטיסה ליעד, ביעד עצמו או בדרך חזרה. איך מדמים זאת לאנשי צוות־האוויר?

"יש מגבלה עד כמה ניתן לדמות את מה שעתיד להתרחש במלחמה, זה נכון לכל זירה ולאו דווקא למעגל שלישי", מפרט סא"ל אילן שהשתתף, במסגרת פריסה לחו"ל, בטיסה ארוכת טווח שנמשכה שבע שעות עם מספר תדלוקים בדרך. "יש לנו יכולת לעשות הרבה מאוד דברים באימון ולשחק עם הראש והתחושות של הצוותים, אך אני לא יכול לדמות את הפחד או את חוסר הודאות של טייס שיש לו תקלה במנוע 2,000 קילומטר מהבית. לכן, יש אלמנטים במעגל שלישי ובאופן כללי במלחמה, בהם נפגוש בפעם הראשונה רק בסיטואציה המבצעית עצמה".

ויש גם את המתח. "המתח גבוה מאוד", אומר סא"ל אילן כשהוא מדבר על הגיחה הראשונה שלו, "הוא שונה מקרבות אוויר או כל מתאר לחימה אחר. השתתפתי מספר פעמים בפעילויות ארוכות טווח וכל פעם זה היה אירוע מיוחד. בגיחה ראשונה כזו יש התרגשות שונה מגיחה מבצעית אחרת. יש הכנה רבה, הדרכות ופרפרים בבטן כי זו משימה ייחודית שלא מבצעים הרבה ואם חיל־האוויר החליט לבצע אותה, יש רצון עז להצליח ולבצע".

לפני הגיחה יעבדו אנשי התחזוקה בטייסות שעות נוספות על־מנת לוודא אפס תקלות. "מרגישים את המתח באוויר לפני יציאה לגיחה כזו", משתף רס"ן יצחק קורח, מפקד גף טכני בטייסת "חוד החנית". "ברגע שמפקד הטייסת מוריד את הפקודה ומציב זמנים, מתחיל טירוף. אני מסביר לטכנאים את חשיבות הטיסה למרחק וחזרה בשלום ומסביר את משמעות עבודתם שעות ספורות לפני ההמראה. אין מקום לטעויות. התקלה הקטנה ביותר יכולה לגרום לנזק רב בטיסה ארוכת טווח".

הפתעות בדרך הביתה
לדברי רוב אנשי צוות־האוויר, הרגע הזכור בתקיפה הרחק מהבית הוא הרגע בו הם צוללים ומבצעים את יעף התקיפה לשמו הסתכנו כל־כך. זה הרגע בו הם נחשפים בשמי האויב ועם סיום התקיפה, הם פונים לשוב.

הדרך חזרה נמשכת זמן רב וגם במהלכה עלולות לצוץ הפתעות בלתי נעימות. "במבצע חשאי אתה בונה הרבה על אלמנט ההפתעה", מסכם מפקד טייסת "חוד החנית". "ואחרי שהטלת את הפצצות, מן הסתם אלמנט ההפתעה נהרס והזירה התעוררה. ייתכן ויחכו לנו בדרך חזרה הביתה מתוך רצון לפגוע בנו. המשימה שלנו נגמרת רק בנחיתה בשלום בבית ולכן אנחנו ערוכים להכל".

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

צילום: יששכר רואס

יובל למובילים

טייסת "מובילי הלילה" מציינת 50 שנות פעילות ומבצעים היסטוריים, גלויים וחשאיים בפינות מוכרות ועלומות במזרח–התיכון. לרגל חגיגות היובל חוזר בטאון חיל–האוויר לעשור ה–80, שנים בהן ביצעה הטייסת קפיצת מדרגה מבצעית והפכה לאחת היחידות העסוקות בצה"ל
אל תאי השליטה זורם המידע הקשור בהפעלת חיל-האוויר ומשם יוצאות ההחלטות

תמיד בשליטה

מהפעולות השגרתיות של בטחון שוטף ועד למבצעים הנועזים ביותר בעת מלחמות ומבצעים, נמצא תפקיד השליטה במקום מרכזי מאוד בשרשרת הפיקוד של חיל–האוויר. מה צריך כדי להיות שולט טוב? ואיך שולטים בפעילות המבצעית של הזרוע העסוקה ביותר בצה"ל?