בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 230 31/08/16
טיסה בראות מוגבלת
גלילת ה"אדיר"
עשור למלחמת לבנון השנייה

כתבות

אורח לא קרוא

בסיס עובדה תירגל לאחרונה נחיתת מטוס חטוף בתחומי הבסיס. אירוע שכזה מצריך פעולות לוגיסטיות מורכבות ודורש את הגעתם של מאות אנשים לתחומי הבסיס. התירגול לא מתרחש לחינם, משום שמטוסים חטופים כולל אחד איראני, כבר נחתו על מסלולי עובדה

נדב שחם | צילום: ארכיון מרואיינים

שעת בוקר בבסיס חיל־האוויר בעובדה. השמש מאירה את הנוף המרהיב של הערבה והרי אילת והשקט בבסיס מופר רק מדי פעם בידי הצוערים וחניכי הקורסים השונים. אך בשעה 12:25 התמונה משתנה: מטוס חטוף בדרכו לנחיתה בבסיס.

אפשר להירגע, מדובר בתרגיל. "את ההתראה הראשונית על האירוע אנחנו מקבלים מהבור במטה החיל ומיד מעבירים את המידע לכלל האנשים הרלוונטיים בבסיס", אומר רס"ן שלומי, סגן מפקד טייסת תעופה בעובדה. הפעולה הראשונית היא יצירת קשר כדי שהמטוס ינחת בשלום ויחנה. אנשי מגדל הפיקוח ובראשם מפקד הבסיס, מונחים ליצור קשר עם המטוס.

"אנו נדרשים למענה ראשוני איכותי מכיוון שהוא משליך על התפתחות האירועים. על הצוות הבכיר לייצר את הקשר הראשוני מהמגדל מתוך הבנת המשמעות הגדולה של הנושא ומחיר הטעות במקרה שלא יתבצע כראוי", מסביר אל"ם איתמר, מפקד בסיס עובדה. השאיפה היא להביא למגדל חייל הדובר את שפת החוטפים, כדי להצליח לתקשר עימם. "אנו צריכים לנהל את סביבת המסלולים בבטחה כך שהחוטפים לא ירגישו מאוימים", הוסיף רס"ן שלומי.

מאות בבסיס
במקביל נפרסים כוחות הבסיס בנקודות המפתח, בשערי הבסיס כדי לחסום כניסת זרים ובשולי הכבישים על־מנת לכוון את הכוחות הגדולים שיגיעו לטובת האירוע. הכוח הראשון שיגיע לאחר זמן קצר יחסית שייך ליחידת לוט"ר (לוחמה בטרור) אילת וצוות משא ומתן מיומן. מיד אחריהם מגיעים מאות חיילים, נגדים וקצינים מעוצבת אדום בפיקוד תא"ל רפי מילוא, האחראים על גזרת הבסיס. בשלב מאוחר יותר יגיעו לוחמי הימ"מ המתמחים במשימות מסוג זה.

"כלל מפקדי הבסיס, מהדרג הזוטר ועד הבכיר, יוצאים לשטח ומנהלים כניסת והתניידות כוחות בבסיס. הכוונת מאות אנשים ברחבי הבסיס היא אירוע מורכב מכיוון שאתה לא רוצה שיסתובבו אנשים במקומות בהם לא צריכים להיות ומצד שני אתה מעוניין שתנועה בבסיס תהיה יעילה", מדגיש אל"ם איתמר. חפ"ק מאולתר מוקם בסמוך למגדל הפיקוח ואט אט מתחיל לזרום אליו המידע על המטוס: מדובר במטוס "אייר אירופה" שהמריא מברצלונה ועליו 100 נוסעים, מתוכם 66 ישראלים ועוד ארבעה אנשי צוות.

הם נוחתים
בשלב זה מתכנסים להערכת מצב: "המטוס משתף איתנו פעולה. כל התשתיות מוכנות לקבלו ואנשי הבסיס פרוסים בדיוק במקומות שהגדרנו להם", מציין אל"ם איתמר. תוך כדי הערכת המצב ב־14:30 מנחיתים החוטפים את המטוס בבסיס. תצפית מגדל הפיקוח מוקמת באותו הזמן וארבעה צוותים רפואיים מוזנקים לקרבת המטוס על־מנת לקבל בני ערובה פצועים.

"אין לנו כרגע מידע על זהות החוטפים. המאמץ העיקרי כעת הינו הקפאת המצב, להרוויח זמן עד שלוחמי הימ"מ יגיעו ויהיו מוכנים לפעולה", משתף רס"ן שלומי. זמן קצר לאחר מכן מנחית "ינשוף" (בלאקהוק) של החיל את לוחמי הימ"מ בשטח הבסיס והם מתחילים בהכנותיהם.
בשלב זה מתמקדת הפעילות במשא ומתן אל מול החוטפים. הם דורשים כי צה"ל יפיץ סרטון דרך חשבון ה"יוטיוב" הרשמי בו הוא משמיץ את עצמו. "לדרישה שכזו מסכימים, מכיוון שהמחיר לא גבוה אך נגיד כי זה מתעכב ויעלה עוד מעט, על־מנת למשוך זמן", מסביר רס"ן שלומי.

בשעה 15:12 מתקבל דיווח מצוות המשא ומתן על שלושה בני ערובה הרוגים בתוך המטוס. במקביל, לאחר מאמץ מודיעיני, נעצרים פעילים של אותו ארגון טרור על אדמת אירופה ושופכים אור על זהות החוטפים. המו"מ נמשך ואנשי הצבא משתדלים לא להסלים את המצב עד להשלמת הכנות הימ"מ. "ההוצאה להורג מייצרת לחץ בגלל שמבינים כי האירוע באמת מסוכן וכל שנייה קריטית", מבהיר רס"ן שלומי.

ואז משתלטים
בשעה 20:20 ולאחר מאמצים נרחבים של צוות המשא ומתן, משחררים החוטפים כ־18 בני ערובה פצועים בדרגות פציעה שונות. עשרה מהם מוטסים באמצעות מסוקי "ינשוף" לבית־החולים סורוקה ולבסוף, בשעה 21:18 מגיע שיא התרגיל: ההשתלטות על המטוס החטוף. מספר צוותי ימ"מ פורצים למטוס, הורגים ארבעה חוטפים ומחלצים את בני ערובה כאשר תשעה מהם פצועים. "אנשי הבסיס אחראים על צירי הפינוי", מציין רס"ן שלומי. "אנחנו נדרשים לבצע את החסימות המתאימות כדי שהאמבולנסים יגיעו במהירות אל המסוקים שיטיסו אותם לבתי־החולים".

אירוע דרמטי מסוג זה יעורר תהודה ברחבי העולם. "צריך להסתכל על אירועים שקרו לאחרונה ולהבין כמה התעניינות עולמית מקבל אירוע שכזה שיכולות להיות לו השפעות אסטרטגיות", קובע אל"ם איתמר.

התרגול התבצע בבסיס לאחר זמן רב בהם לא התקיים. "הכוונה שלי היא לשמור כשירות לפקודה החשובה ולתרגל אותה פעם בשנה - שנתיים", מציין אל"ם איתמר.  כאמור, תרגיל מסוג זה דורש לוגיסטיקה מורכבת ורק במהלכו נכנסו לבסיס כ־600 איש. "יש כאן הרבה מאוד תיאום ושילוביות עם כל הכוחות ובראשם אנשי עוצבת אדום האחראית על גזרת הבסיס ועל כן אני נמצא עימם בקשר שוטף כל השנה. ההצלחה שלי היא שכלל הכוחות המבצעיים יכנסו וינועו בבסיס בצורה טובה, יחד עם שמירה על נכסי הבסיס ואבטחת המידע".

הפקודה מחייבת להפעיל את כל אנשי הבסיס מטייסות מנהלה, תחזוקה ותעופה. "מדובר בפקודה המחייבת גמישות רבה, משום שדין אירוע אחד אינו כמשנהו", מדגיש אל"ם איתמר. "אנו בונים לאורך השנה מספר רב של כשירויות וזה אימון המחבר את כולן לכדי מימוש".

האיראנים היו פה
התרחיש עליו התאמנו אנשי בסיס עובדה אינו מופרך. בעבר כבר נחתו מטוסים זרים חטופים בבסיס, אך במקרה אחד הסיפור היה אפילו מיוחד יותר עקב המדינה ממנה הגיע המטוס: איראן.

ב־19 בספטמבר 1995 נחטף על ידי דייל מטוס בואינג 707 של חיל־האוויר האיראני אשר הוחכר לחברה פרטית. הדייל, רידז'ה ג'אעברי, חטף את המטוס באמצעות איומי אקדח משום שרצה לברוח מאיראן. לאחר שמדינות אחרות סירבו להתיר למטוס לנחות בשטחן, ביקש הדייל לנחות בנתב"ג. יצחק רבין ז"ל, ראש הממשלה דאז, הורה להנחית אותו בעובדה כאשר הוא מלווה בידי שלושה מטוסי "קורנס" (פאנטום).

"במהלך יום עבודה שגרתי קיבלתי התראה על המטוס. מיד הוריתי להפעיל את כל המחסומים בבסיס ונסעתי לנהל את הקשר מולו ממגדל הפיקוח", נזכר אל"ם (מיל') אריה ויסבורט, מפקד הבסיס בעת האירוע. בצירוף מקרים תרגלו בבסיס כמה חודשים לפני האירוע את התרחיש, כך שברגע האמת כולם היו מוכנים. אל מגדל הפיקוח הובא חייל דובר פרסית לעזור בתקשורת עם החוטף ובשעה 10:40 נחת המטוס והופנה לעבר נקודה מבודדת. עם נחיתתו הודיע החוטף כי חטף את המטוס עקב רצונו לברוח ממדינתו. "החשש היה שמדובר בסיפור כיסוי והמטוס ממולכד או שלוחמים איראנים מסתתרים בו", מדגיש אל"ם (מיל') ויסבורט. "לכן ההנחייה הייתה לא לפתוח את דלת המטוס עד לרגע הגעת כוחות צה"ל".

יותר טוב בישראל
הכוחות בראשות רא"ל (מיל') שאול מופז, אז אלוף פיקוד דרום, הגיעו אל הבסיס ולאחר מספר שעות מו"מ שוחררו 177 הנוסעים האיראנים. הם הועברו לרחבת הטרמינל האזרחי וקיבלו מים ואוכל ואילו ג'אעברי הועבר לחקירת שב"כ. השלטונות באיראן טענו כי כל אירוע החטיפה מבוים ותואם מראש עם ישראל.

"אחרי שהבנו שלא מדובר במטוס אויב דאגנו לארח את הנוסעים האיראנים בצורה הטובה ביותר. זו הייתה הזדמנות מצוינת לשווק את מדינתנו". הקברניט וטייס המשנה קיבלו יחס חם במיוחד ואף הורשו ללון במגורי צוות האוויר הישראלים. "הקברניט הופתע מהאופן בו טיפלנו בהם. הוא היה בטוח שנחת במדינת אויב ופתאום הוא ושאר הנוסעים מקבלים יחס חם ואירוח ברמה גבוהה. שוחחתי איתו במהלך הימים הללו וכששאלתי אותו איך החיים באיראן? הוא ענה לי: יותר טוב בישראל", מספר בחיוך אל"ם (מיל') ויסבורט. המטוס האיראני נפגע במהלך הטיסה ונדרש לטיפול תחזוקתי כדי להמריא. החלקים שהיו דרושים לא נמצאו בשגרה בטייסת התחזוקה של הבסיס והגיעו במשלוח מיוחד מבסיס החיל במרכז הארץ.

לשחרר את רון
במהלך האירוע הגיעה לבסיס בתיה ארד ז"ל, אמו של הנווט רס"ן רון ארד, אשר דרשה לא לשחרר את האיראנים עד שלא יתקבל מידע ממשלת איראן על בנה. "ליוויתי אותה לאורך שהותה בבסיס. השיחות היו מרגשות והיא סיפרה על תחושותיה ואכזבותיה. הבנתי את הצורך שלה להיות מעורבת באירוע אך לא הייתה לי אפשרות לעזור לה", נזכר אל"ם (מיל') ויסבורט. היא פנתה בקריאה נרגשת אל מאות האיראנים שהמתינו בטרמינל, בתקווה כי אחד מהם יוכל לעזור לה. לאחר מכן הדביקה על המטוס מדבקות "שחררו את רון ארד" שהורדו על־ידי האיראנים זמן קצר לאחר מכן.

לאחר כ־30 שעות בבסיס המריא המטוס בחזרה לטהרן לאחר שממשלת ישראל לא הסכימה לתת מקלט לאיראנים שביקשו להישאר. לפני ההמראה עוד הספיקו אנשי חיל־האוויר להדביק שוב את המדבקות הקוראות לשחרור הנווט השבוי. פקח הטיסה הישראלי איחל לקברניט האיראני דרך צלחה והלה הודה לו בחום. החוטף קיבל מקלט מדיני בישראל וכך למעשה השלים בהצלחה את תוכנית בריחתו. לפני מספר שנים הוא אף הגדיל לעשות והתגייר.

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

נחיתת חירום של מטוס "קורנס" (פאנטום) כפי שנקלטה בעדשת המצלמה

יציאת חירום

מפגש עם ציפור, מזג–אוויר בעייתי או תקלה טכנית בכלי–הטיס, עלולים להביא תוך שניות למצב המחייב נחיתת חירום. טייס קרב מתאר כיצד נראית נחיתה לא מתוכננת מהקוקפיט, מסביר איך אפשר לצאת ממצב שכזה בצורה הטובה ביותר וגם מספק תובנות חשובות למקרים עתידיים

זה הדדי

"נובל שירלי", התרגיל המשותף בין חיל–האוויר ומז"י לכוחות המארינס וצבא ארה"ב, התקיים זו השנה השלישית ברציפות. במהלך התרגיל דימו הכוחות שלל מתארים שנועדו להכין את האמריקאים לקראת תעסוקה מבצעית. מסוקים ישראליים טסו לצד מסוקים אמריקאים ולראשונה השתתף גם כטמ"ם ישראלי כאשר שני הצדדים לומדים ומלמדים