בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 230 31/08/16
טיסה בראות מוגבלת
גלילת ה"אדיר"
עשור למלחמת לבנון השנייה

כתבות

מנווטים מסלול מחדש

כבר אין להם מפות קוד מנוילנות, הם לא משתמשים במצפנים ומוטל עליהם חלק משמעותי ומכריע במשימת הקרב. לאור הזירה הדינאמית, התפתחות הטכנולוגיה וכניסת מטוסי "לביא" (M-346) לחיל-האוויר, משתנה תפקידם של נווטי הקרב מקצה לקצה ובהתאם מתפתחת גם הכשרתם המבצעית

שחר צורני | צילום: ארכיון הבטאון

לו הייתם מסתובבים עם מפה ברחובות העיר, וודאי הייתם מעוררים תשומת לב. המפות והמצפן הפכו זה מכבר לנחלת העבר ומדי יום נוספים אמצעים מגוונים ותוכנות ניווט חדשות הלוקחות את המשתמש מנקודת המוצא אל היעד, תוך דיווח על תוואי הדרך וחסכון בזמן ובדלק. הטכנולוגיה המתקדמת נמצאת גם בשמיים ובאה לידי שימוש בכל זמן, מזג־אוויר או זירה. החיל מתאים עצמו למציאות החדשה ומכשיר את אנשיו לקראת המערכה הבאה וכך מתגבשות הוראות הפעלה שונות, תורות לחימה חדשות ותפיסות הדרכה להכשרת דור העתיד.

התפתחות האמצעים לצד כניסת מטוסי "לביא" (M-346) לשירות לפני כשנתיים כשברקע שדה הקרב המודרני, שינו מקצה לקצה את העבודה בתוך הקוקפיט ואת מסלול הכשרת נווט הקרב. "זה שינוי מסלול משמעותי ומרכזי", אומר רס"ן ג', מפקד טייסת מתקדם נווטי קרב בבית־הספר לטיסה. "הוא ישפיע מאוד על עיצוב נווטי המחר שיתמודדו עם תפעול כלי־נשק מורכבים, מערכות חדישות ואתגרים בטחוניים רבים".

מצפן עם כנפיים
הזירה המשתנה, כמות השחקנים ההולכת וגדלה והאיומים המגוונים בכל החזיתות, מחייבים את חיל־האוויר להשתמש באמצעים המתקדמים והמדויקים ביותר ולהפגין יכולות בכל רובד ורובד. בעקבות כך מתבצעת בשנים האחרונות קפיצת מדרגה משמעותית בתפקיד נווט הקרב התופס חלק מהותי בביצוע המשימה, מתכנן ומנהל בקוקפיט ולוקח חלק מרכזי במשימות התקיפה. "תפקיד הנווט כיום שונה", קובע רס"ן ג'. "שם התואר כבר לא משקף את משימותיו במערך הקרב".

בראשית הדרך היה תפקידם העיקרי של הנווטים כשמם - לנווט את המטוס למטרתו וסיכת הטיס המקורית שלהם הציגה מצפן עם כנפיים. עם התפתחות הטכנולוגיה עלה משקל הנווטים במשימה המבצעית, התעצמה האחריות המוטלת על כתפיהם ובהתאם גדל גם מספרם. התפקיד שהחל בקריאת מצפן ומפה הפך לתפעול מערכות קשר ומכ"ם (מגלה כיוון מרחק) והפעלת מערכות חימוש מורכבות. הנווטים הצעירים נדרשים לסגל לעצמם יכולות של לחימה תוך בקרה, השתלבות והתערבות במתרחש בקוקפיט, בפעילות המבצעית בשגרה ובחירום, למלא את משימות הטייסת וכמובן להיות מקצוענים, אחראים ודבקים במשימתם.

כיום, הנווטים הם המנהגים נש"מ (נשק מונחה) על סוגיו השונים ומוודאים שהפצצות והטילים יעשו את המסלול המתחיל בשיגור מהמטוס אל נקודת הציון המתאימה. "יש סוגי נש"מ כמו לייזר, חום ואופטי־אוטונומי. הנווט צריך להכיר אותם היטב ולעיתים גם לתכנן משימה באוויר וזו עבודה מאתגרת בפני עצמה. הוא נדרש לראייה רחבה של המתאר, ליכולת הוצאת נתונים מכלל הסנסורים ולביצוע היתוך מידע", מספר רס"ן ג'. "מערכות הנשק ומשימות התקיפה הפכו למורכבות וכמות הסנסורים שאוספים מודיעין גדלה, כך שהנווט בקוקפיט מוצף במידע", מעיד סא"ל טל, מפקד טייסת "הנמר המעופף", המפעילה מטוסי "לביא", אליה מגיעים אנשי צוות־האוויר הצעירים לאחר קורס־הטיס. "תפקידו של הנווט הוא לדאוג לכך שהמשימה תבוצע באופן הטוב ביותר".

עושים מהפכה
בחיל־האוויר יודעים כבר זמן רב שהכשרת טייסי ונווטי הקרב מהווה סוגיה ראשונה במעלה המשפיעה על יכולות החיל ועל עיצוב דמותו. בעבר היו טייסי הקרב מגיעים לטייסת ההדרכה "הנמר המעופף" בסיום קורס־טיס לשנת הכשרה נוספת על מטוס ההדרכה ואילו הנווטים היו נשלחים הישר לטייסות המבצעיות. מצב זה יצר פער בין הטייס לנווט הן מבחינת הידע והן מבחינת הבשלות המנטלית בעת הכניסה בשערי טייסת הקרב המבצעית.

עם כניסת מטוסי "לביא" לחיל־האוויר התפתחה תפיסה חדשה לפיה יעברו גם הנווטים קאנ"ם (קורס אימון נווטים מבצעי) בטייסת ההדרכה. "הנווטים יגיעו לטייסת לתקופה בת חצי שנה שתעניק להם יסודות טיסה טובים יותר", מדגיש מפקד טייסת "הנמר המעופף". "הם יחזרו על יסודות האוויר־אוויר והאוויר־קרקע תוך דגש על תפקיד הנווט ועבודת הצוות במתארים בסיסיים ובזכות המאמנים המקושרים יקבלו אימון ייחודי וחדשני שיכין אותם טוב יותר לעבודה האמיתית בטייסת. אין ספק שמדובר במהפכה ברמת המוכנות של הצוותים לזירת הלחימה המודרנית".

שינוי התפיסה מביא יתרונות ברורים: הוא מצמצם את הפער במשך ההכשרה בין הנווט לטייס, מאפשר הדרכה מיטבית לנווטי העתיד ומשלב בין לימוד הטיסה הקרבית ללימוד מקצוע הנווט. "קאנ"ם מהווה חוליה חשובה ואולי המשמעותית ביותר בשרשרת התפתחותו של הנווט. לעומת הטייסים שטסים במשך שנה וחצי על 'לביא', מגיעים הנווטים למטוס זה רק באמצע שלב 'מתקדם' כך שנוצר פער גדול מאוד בידע ובנסיון שלהם", מסביר רס"ן דני, ראש מדור־קרב בענף הכשרות בלהק אוויר. "למעשה, זו הפעם הראשונה בה מדברים עם הנווטים על טיסה קרבית".

להרכיב את הפאזל
ניתן לדמות את קורס־הטיס לפאזל: ככל שמתקדמים בשלבים, נוספים חלקים ומתהווה דמותו של נווט הקרב. "קאנ"ם הוא חתיכה בפאזל הזה. כאן קיימת תפיסה המציגה מי הוא נווט הקרב", מספר רס"ן דני. "חשוב להבין כי תפיסה, לעומת מסמך, צורך או רעיון אחר, היא כמה שיותר רחבה ומסתכלת על רצף ההכשרה: מאיפה הנווט בא ולאן הוא צריך להגיע. בהתאם לכך אנו חושבים איזה כישורים הוא צריך לקבל כאשר אנחנו כוללים שלושה נתיבים בהתאם לתפיסה הצה"לית: דמות, מקצוע ומנהיגות".

כדי להצליח לראות את תמונת הפאזל המלאה, צריך להבין כיצד מתחבר החלק האחרון. לאחר שנתיים וחצי בקורס־טיס, מגיעים הנווטים לשלב "מתקדם". בשלב זה הם טסים מחצית מהזמן על "עפרוני" ובחצי השני של השלב עוברים לטיסה על מטוס "לביא" שם הם חוברים לטייסים, הנמצאים בשלב קורס אימון המבצעי. בתום שלב "מתקדם" מגיעים הנווטים לטייסת "הנמר המעופף" לקאנ"ם המתקיים במקביל להכשרה המבצעית הבסיסית של הטייסים איתם התחילו קודם לכן ולבסוף מגיעים יחד איתם גם לטייסת המבצעית, להכשרה מבצעית מתקדמת העתידה להיות קצרה יותר מזו המתקיימת כיום.

החיבור בין הטייסים לנווטים וחיזוק שיתוף הפעולה ביניהם, חשובים מאוד כבר בשלבים המוקדמים, משום שכל פעולה מבצעית מתחילה ומסתיימת בשני אנשים, מטוס אחד ומטרה. "הדרכת הנווטים בשלב 'מתקדם' מתבצעת בשתי דרכים מרכזיות: הדרכה בתוך הקוקפיט באוויר על־ידי טייס והדרכה על־ידי נווטים בסימולאטור או באוויר. בחלק מהגיחות באוויר טסים נווטים וותיקים במבנה משותף עם הצוערים ועוזרים להם לתחקר ולהתקדם", מספר רס"ן ג'.

התפיסה החדשה גובשה לאחר תהליכי חשיבה ולמידה ארוכים. למרות זאת, מעיד רס"ן דני כי "התפיסה עדיין פתוחה לשינויים והאתגר העיקרי טמון בכך שזו הפעם הראשונה שעושים זאת. העובדה שהתפיסה מתייחסת לעתיד ועונה על השאלות הנכונות, מאפשרת לנו להשתפר".

דווקא עכשיו
לכאורה נדמה כי מדובר בשינוי מתבקש שהיה צריך להתבצע לפני עשורים, עם כניסת מטוסי F-15 ו-F-16 לשירות בחיל־האוויר, שהם מטוסים מתקדמים מהדור הרביעי בעלי מערכות משוכללות. מדוע לא התבצע שינוי זה עד כה והאם נכון לצעוד אל עבר תהליך כזה דווקא עכשיו, רגע לפני קליטת מטוסי "אדיר" (F-35I) חמקניים וחד־מושביים המסוגלים לבצע היתוך מידע, בעלי מערכות הפועלות בצורה אוטומטית?

"לאור העובדה שבעידן הטכנולוגי ישנם כל־כך הרבה אמצעים, אנו יכולים לקיים את התפיסה הזו. היום אנחנו מוגבלים בזמן ולא ביכולות", אומר רס"ן דני. "גם בעידן הדור החמישי יהיה לפחות חצי מחיל־האוויר דו־מושבי ובנוסף אופי המשימות שונה ולכן יש עדיין כמות גדולה של נווטים שצריך להכשיר".

"החלפת מטוסי 'עיט' (סקייהוק) הוותיקים במטוסי 'לביא' בקיץ 2014 הייתה הזדמנות טובה לבחינת ופיתוח מסלול הנווט, החל מבית־הספר לטיסה ועד הכשרתו המבצעית", מסביר גם סא"ל טל. "ניצלנו את הפלטפורמה ומערכות המטוס המתקדמות וייצרנו אימון מתקדם המותאם ליכולת, לזירה ולאיומים. כל מטוסי 'לביא' הם דו־מושביים, כך שיש אפשרות לאמן את הנווטים עם הטייסים, מה שיביא לכשירות גדולה ואימון טוב יותר".

פרט ליכולות האימון המתקדמות שמביא "לביא" והתאמתו לשדה הקרב החדש ולמערכות המטוסים המתקדמים שמפעיל החיל, הוא מספק גם אימון מיטבי במאמן הקרקעי. "כמות גיחות ההדרכה גדולה", מוסיף רס"ן ג'. "במטוס ישנן מערכות דומות לאלו של המטוסים המבצעיים, כך שהנווטים יכולים להתאמן עליהם וגם המאמן מעניק אפשרויות חדשות: מעבר לגיחות חירום ומכשירים, שהן הגיחות הפשוטות ביותר, יש אפשרות לאמן על סוגים שונים של משימות ולדמות טיסה במבנה ומול אויב. חלק מהגיחות שמבצעים הנווטים בסימולאטור מתקיימות מהתא הקדמי, כך שהן מאפשרות להם להבין את מגבלות הטייס ותחושותיו ועוזרות לנווט לסייע לטייס באוויר בזמן אמת".

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

מציאות אחרת

קרב האוויר הקלאסי של העבר הפך בשנים האחרונות לפעולה מהירה ושונה לגמרי. כיצד מתבצע קרב האוויר המודרני? מדוע מתאמנים עדיין בחיל-האוויר על המתכונת הישנה? ואיפה התגלו סודות הטילים של המיג-29? חלק מהתשובות בכתבה שלפניכם
צוות המטוס האיראני עם אל"ם (מיל') וייסבורט לאחר הנחיתה בעובדה

אורח לא קרוא

בסיס עובדה תירגל לאחרונה נחיתת מטוס חטוף בתחומי הבסיס. אירוע שכזה מצריך פעולות לוגיסטיות מורכבות ודורש את הגעתם של מאות אנשים לתחומי הבסיס. התירגול לא מתרחש לחינם, משום שמטוסים חטופים כולל אחד איראני, כבר נחתו על מסלולי עובדה