בטאון חיל האוויר

ביטאון
מאויישים מרחוק אבל שומרים קרוב
גליון 231 31/10/16
כטמ"ם במשימת היבשה
60 למבצע "קדש"
אימון אווירי ביוון

כתבות

האספנים

כמעט ארבעה עשורים חלפו מאז הקמת אחת היחידות המעניינות בחיל–האוויר, יחידה שלוקחת חלק קריטי בפעילות המבצעית בצה"ל, אבל כמעט תמיד נמנעת מלקחת קרדיט על פעילותה. יחידת אס"ם (איסוף וסימון מטרות) מופעלת יום וליל בכל אחת מפעולות חיל–האוויר ורבות מפעולות צה"ל, אבל רק מעטים יודעים מה היא באמת עושה

זהר בונה | צילום: כרמל הורוביץ והגר עמיבר

בליל ה־13 בספטמבר השנה תקף חיל־האוויר בסוריה, בעקבות זליגת ירי באיזור רמת הגולן. במהלך התקיפה שוגרו שני טילי קרקע־אוויר לעבר המטוס התוקף אך את אנשי חיל־האוויר הפעולה הזו לא הפתיעה, בעיקר משום שאנשי יחידת אס"ם (איסוף וסימון מטרות) כבר היו בתמונה.

"ידענו מראש שתהיה פעילות חריגה", סיפר סא"ל ניר, מפקד היחידה. "עוד לפני התקיפה היינו צריכים להעביר מידע לגבי מצב הסורים והאם הגזרה רגועה". אך עבודת אס"ם באותו הלילה הייתה מקיפה יותר. חיילי וקציני היחידה ישבו מול מערכות במכלולי עבודה שונים שכל אחד מהם העביר מידע אחר, על־מנת לספק מודיעין בזמן אמת לתא השליטה ומשם למטוס בשטח. "כך אנו נותנים למקבלי ההחלטות את התמונה המלאה כדי לאפשר את הפעילות המבצעית הבאה. כאשר התבצעה תקיפה נוספת, כמה ימים מאוחר יותר, היא התבצעה בצורה שונה לחלוטין מקודמתה.

"מטוסי חיל-האוויר צפויים לחצות את קו הגבול בעוד כמה דקות. בכל המכלולים ומול המערכות יושבים חיילי וקציני היחידה עסוקים כל אחד במשימתו. דרוכים. שתי עיניים על המסכים, על אוזן אחת אוזניה המחוברת לטלפון ואוזן שניה כרויה למה שקורה במכלול. כל מספר שניות עובר דיווח בינם או אל מטה החיל בדיבור או בהקלדה מהירה על המחשב. מצב זה נמשך כל זמן הפעילות עד שהמטוסים יוצאים מכל איום. אני יושב באחד ממכלולי היחידה וצופה בעבודת פקודי ויודע שעבודה מקצועית דומה מתבצעת במקביל בשאר הגפים.

"מדובר בפעילות יומיומית שלעיתים הופכת למורכבת יותר, אך חיילי היחידה יודעים להתמודד עם מורכבויות אלה ועם האתגרים אשר מציב האויב. החיילים עוברים הכשרה ארוכה ומורכבת ובסופה הם נדרשים להיות חלק מהמארג המבצעי בחיל ־האוויר. נבחרים המתאימים ביותר אשר מסוגלים להתמודד עם עומס בזמן אמת, לזכור, לחשוב ולנתח ברמה גבוהה ובמהירות, מידע רב".

שותפים מלאים
יחידת אס"ם, אחת מיחידות המודיעין המרכזיות בחיל־האוויר, מלווה באופן קבוע את שתי המשימות העיקריות של החיל: עליונות אווירית והגנת שמי המדינה. "בתחום הגנת שמי המדינה אנו עומדים על המשמר 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אם היב"א (יחידת הבקרה האזורית) מסתכלת עם המכ"מים שלה עד מרחק מסוים, אנחנו מסתכלים קצת יותר קדימה ונותנים התראה מקדימה. היב"א תוכל גם היא לראות מטוס שמתקרב, אך אני אוכל להגיד מה כוונותיו: האם זה מטוס נוסעים המתעתד לנחות בנתב"ג? האם הוא מטוס חטוף? האם מטוס הקרב עומד לחצות את הגבול כדי לתקוף או שמא טעה בדרכו? זו הגדולה האמיתית שלנו", מתאר מפקד היחידה.

כאשר מדברים על עליונות אווירית מתכוונים לשני דברים: סוללות טק"א ומטוסי אויב. במקרים בהם נמצאים מטוסי חיל־האוויר בשטח אויב, תפקיד היחידה הוא לא רק להתריע מראש על הימצאות איום, אלא גם לספק את מיקום האיום, מידע אודות אופן פעולתו ומתן האפשרות לתא השליטה להחליט מה התגובה לאיום שכזה: האם צריך לתקוף את הסוללה, להפיל את המטוס, להתרחק מהאיזור או לקחת את הסיכון.

"בנוסף על כך, היחידה מלווה כל פעילות מבצעית שיוצאת לדרך בכל זרועות צה"ל ולא רק בחיל־האוויר", מבהיר סא"ל ניר. "אם, למשל, ספינה של חיל־הים יוצאת לפעילות מבצעית אנחנו נספק לה את המודיעין, אשר בתחום אחריותנו, לאפשר את ביצוע משימתה.

מידע נקי ושימושי
יחידת אס"ם הוקמה לפני קצת פחות מ־40 שנים, בפברואר 1977, כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים. חיל־האוויר הבין את הצורך ואת המשימה לבנות יחידה המסוגלת לענות על צרכיו בזמן אמת וללא תלות בגורמים נוספים.

"זמן אמת. זה בראש ובראשונה ההבדל בין מודיעין של אגף המודיעין לבין המודיעין של יחידת אס"ם", משיב סא"ל ניר כאשר הוא נשאל מדוע זקוק חיל־האוויר ליחידה מסוגה של אס"ם. "טנק נוסע במהירות מסויימת ולעומתו, המטוס טס במהירות אדירה וההבדל בין זה שהטייס יקבל את המידע שלוש שניות אחרי שהוא מופיע במסכים שלנו, לבין זה שיקבל אותו עשר שניות אחרי, הוא קריטי מאוד. בנוסף, היחידה מעבירה מודיעין על מטרות ניידות באוויר או בקרקע על כן, המידע חייב לעבור בזמן אמת כי אם המטוס יגיע למיקום חמש שניות מאוחר מדי, המטרה כבר לא תהיה שם. מלבד זאת, חיילי וקציני היחידה יודעים לסנן עבור חיל־האוויר את המידע הקריטי. המידע זורם אלינו באופן רציף והרבה ממנו כלל לא יעניין את אנשי תא השליטה ואנחנו מכירים את הצרכנים שלנו ויודעים בדיוק למה הם זקוקים. כך אנו מסוגלים להעביר אליהם מידע נקי מדוייק ושימושי ללא מידע מיותר".

לגמור את הסוללות
"כשהקמנו את היחידה זה היה סטארט־אפ. קיבלנו מערכות מוטסות, מחשבים וטכנולוגיה שרק אחרי 20 שנה יצאה לשוק האזרחי", סיפר סא"ל (מיל') רמי לוז, מפקד היחידה הראשון, "אך למרות שהיכולות הטכנולוגיות שלנו היו מצוינות, עמדו בפנינו לא מעט אתגרים. חיל־האוויר עבד אז בצורה לא ממוחשבת ורבים לא סמכו על המחשבים ולכן גם לא עלינו, שנבצע את העבודה בצורה אמינה. אבל בתוך חצי שנה, המערכת כולה הייתה מבצעית ונדרשה רק פעילות מבצעית אחת בה היינו שותפים כדי להראות לשאר חיל־האוויר מה היכולות שלנו".

מבין פעולותיה המבצעיות הרבות לאורך השנים, ניתן לספר בעיקר על מלחמת לבנון הראשונה ובמיוחד על מבצע "ערצב 19" להשמדת סוללות הטילים הסוריות בבקעת הלבנון. אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפני היחידה לפני המבצע היה איתור של סוללות טק"א, אשר חלקן כמו SA-6 בעלות יכולת ניידות ולגביהן הייתה חשיבות גדולה לאיתור שקבע את יכולת חיל־האוויר להשתמש בחימוש מונחה מדויק. המודיעין היווה ציר חשוב והכרחי בגיבוש תורת הלחימה של חיל־האוויר להשמדת סוללות טק"א.

"ביום התקיפה טסנו לאורך הגזרה וניסינו לקלוט כמה שיותר סוללות אבל הסתבר לי שאין בכלל פעילות של סוללות טק"א, אף אחת מהסוללות לא הייתה פעילה והיה ברור לנו שהסורים מכינים הפתעה גדולה למטוסי חיל־האוויר, היה מתח גדול באוויר וכולנו היינו דרוכים לראות מה יקרה", משחזר סא"ל (מיל') איציק נקר, שהיה אז מפקד משימה מוטס. "לקראת השעה 14:00 מטוסי חיל־האוויר המריאו ואז, בבת אחת, כל הסוללות התחילו לפעול ולהבהב ואנחנו התחלנו לקלוט את השידורים על הצג. היה חשוב מאוד לתת נתונים ותשובות בזמן אמת ולכן הפעלנו מספר ערוצי קשר".

"החשש העיקרי שלנו לאחר המבצע היה שלא כל הסוללות הושמדו ואכן דיווחתי שאני עדיין רואה שידורים של סוללות שפעילות למספר דקות באיזור בקעת לבנון. נשלח כטב"ם לצלם ולבדוק האם אכן יש סוללות באיזור עליו דיווחתי, אך הוא לא ראה כלום. בדקתי פעם נוספת ולא וויתרתי. חשתי שמונחת אחריות כבדה מאוד על כתפיי, מפני שהבנתי שסוללות אלה אמורות לארוב למטוסי חיל־האוויר. התעקשתי ושוב ונשלח כטב"ם שהפעם איתר את שתי הסוללות המוסתרות".

כחול + ירוק = זהב
ליחידה יש מספר גפים כאשר חלק מהם מוטסים וחלקם קרקעיים. אנשי הגפים הקרקעיים לומדים גזרה לעומק, מכירים אותה לא רק ברמה הגיאוגרפית, הגפים המוטסים עובדים בשיתוף פעולה מלא עם מטוסי "שביט" (גאלפסטרים G-550) מטייסת "הנחשון" וגם עם מטוסי התובלה הקלה בטייסת "מלכי האוויר".

"הגפים המוטסים מהווים השלמה לגפים הקרקעיים. היות שחיל־האוויר ידוע בכך שהוא מסוגל להגיע לכל מקום בעולם, גם יכולותיו המודיעיניות מגיעות לכל מקום", הסביר סא"ל ניר. "היכן שמפקד חיל־האוויר או הרמטכ"ל דורשים מאיתנו להיות - אנחנו נהיה ונבצע את משימתנו, גם אם זה שטח בו לא היינו מעולם. החיילים יודעים להתמודד עם עצם העובדה שהם בשטח זר וגזרה שהם לא מכירים".

מבנה היחידה יוצא דופן בתוך חיל־האוויר. היא יושבת בנבטים אך בעלת שלוחות במספר בסיסים שונים, חלקם מתקנים של יחידה 8200 באגף המודיעין. שיתוף הפעולה עם אגף המודיעין רחב בהרבה מאשר רק השימוש במתקניו וחיילי היחידה מורכבים בחלקם גם מחיילי מודיעין העובדים זה לצד זה כדי לבצע את משימות היחידה.

"אין קשר בין צבע המדים לעבודה שמבצע החייל. המפקדים מסתכלים על היכולות ולפי זה מוציאים את המשימות לביצוע", מספר סא"ל ניר. "יכול להיות שחיילים 'ירוקים' יצרו תמונה אווירית וחיילים 'כחולים' ישתתפו בהגנה על פעילות קרקעית. כששאלנו מה צבע היחידה, היטיב לתאר זאת תא"ל אורי, ראש להק המודיעין שאמר: 'מכחול וירוק יוצא זהב'".

בקרוב עתידה היחידה לעבור שינוי ארגוני עמוק, במהלכו תעמיק את שיתוף הפעולה עם אגף המודיעין של צה"ל. לאחר השינוי, ישבו כולם יחד במתקן אסטרטגי בנגב, כחולים, ירוקים ואף לבנים, לעבודה מאומצת על מנת להבטיח את תמונת המודיעין הטובה ביותר עבור חיל־האוויר.

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

שומרי אחי

חטיבות היבשה של צה"ל עושות שימוש הולך ומתרחב בכלים המתקדמים ביותר של חיל–האוויר. אנשי מערך הכטמ"ם (כלי–טיס מופעל מרחוק) מספרים על השותפות המלאה בקרב היבשה, מתארים את "צוק איתן" מלמעלה ויודעים שהמגמה רק תלך ותגדל

התחזית: ברד

האתגרים המורכבים בחזיתות השונות מביאים לחיל–האוויר פיתוחים שונים בתחום החימוש. כחלק מכך הוכנסה לאחרונה לשימוש פצצת "ברד קל" הנמצאת בשלב האחרון לפני השילוב המבצעי בחיל ועברה ניסויי טיסה בתצורה מלאה בטייסת "ברק" בבסיס רמת דוד