בטאון חיל האוויר

ביטאון
מאויישים מרחוק אבל שומרים קרוב
גליון 231 31/10/16
כטמ"ם במשימת היבשה
60 למבצע "קדש"
אימון אווירי ביוון

כתבות

שומרי אחי

חטיבות היבשה של צה"ל עושות שימוש הולך ומתרחב בכלים המתקדמים ביותר של חיל–האוויר. אנשי מערך הכטמ"ם (כלי–טיס מופעל מרחוק) מספרים על השותפות המלאה בקרב היבשה, מתארים את "צוק איתן" מלמעלה ויודעים שהמגמה רק תלך ותגדל

נדב שחם | צילום: מור צידון

ביקור בטייסות הכטמ"ם (כלי־טיס מאויש מרחוק) של חיל־האוויר מעלה מיד שוני עיצובי של מבנה הטייסת בהשוואה לטייסות המאויישות. עשרות תעודות הוקרה והערכה מכוחות יבשה מעטרות את הקירות: פיקודי הצפון, המרכז והדרום, כולם מביעים הערכה על פעילות הטייסות ולא בכדי.

בשנים האחרונות ובייחוד בהווה, מלווים הכטמ"מים את פעילות חטיבות החי"ר והשריון ומסייעים לביצוע המיטבי של המשימות. אנשי המערך אומרים כי לא מדובר בהשתתפות אלא בשותפות, מכיוון שהכטמ"ם מהווה חלק בלתי נפרד מביצועה. "אנו סורקים תאי שטח נרחבים ומזהים איומים על כוחות הקרקע: חמושים, מניחי מטענים, תצפיתנים ומארבים לכוחותינו. כל המידע והמודיעין שאנו מייצרים עובר לכוחות בשטח", מסביר רס"ן עמית, סמ"ט א' בטייסת "הכטמ"ם הראשונה" המפעילה מטוסי "שובל" (הרון 1).

"כאשר אתה מבצע את המשימה הזו, אתה מציל חיים. אתה רואה כל אחד העלול לסכן את הכוחות, מתריע על כך ויודע שבזכותך החיילים לא ייפגעו", מוסיף רס"ן לירן, סמ"ט א' בטייסת "הזיק הראשונה" המפעילה מטוסי הרמס 450 ומטוסי "כוכב" ("הרמס 900"). "עבודה טובה של כטמ"ם המלווה כוח קרקעי תביא לכך שהוא לא יתחכך באויב והלוחמים לא יצטרכו לירות כדור אחד".

רבות הדרכים לסייע
"הכטמ"מים מוודאים כי האויב רחוק מספיק מכוחותינו ותקיפתו לא תפגע בלוחמי צה"ל, 'מנקים' את המטרות אותן צה"ל עומד לתקוף ומוודאים כי אין שם בלתי מעורבים ולהפך. הכטמ"ם גם יצלם את אתר התקיפה כדי להבין את תוצאותיה", מפרט רס"ן שגב, ראש מדור כטמ"ם במחלקת השתתפות.

אחד האתגרים המרכזיים בלוחמה בשטח בנוי היא היכולת להבחין האם מדובר במחבלים או באזרחים המשמשים לא פעם כמסתור לארגוני המחבלים. "הביצוע מורכב מאוד ודורש מאמץ רב מהמפעיל בקרון שצריך להשתמש בכל יכולותיו כדי לאבחן האם מדובר באויב. צריך לזהות את דפוס הפעילות, התנועות, ההליכה, הנשק והמדים", אומר רס"ן עמית.

יתרון הכטמ"מים על פלטפורמה מאויישת היא היכולת לשהות מעל הכוח מספר שעות רב, כשהמתקדמים מביניהם יכולים לבצע ליווי וסיוע לכוח קרקעי במשך עשרות שעות. "הרעיון הוא שיש לך צייד בשמיים שטס מעל ושוהה שם שעות רבות תוך שהמפעילים מספיקים לפתח התמחות בגזרה ובמשימה בניגוד למערכים טסים אחרים המבצעים את המשימה למשך זמן קצוב ללא שהייה ממושכת מעל הכוח", מפרט רס"ן יאיר שהיה סמ"ט א' בטייסת "הזיק הראשונה" ומשרת כעת באוגדת עזה, שם הוא מוביל במפקדת האוגדה את פעילות המערך במשימות ייחודיות בשגרה ובחרום.

"זינוק גדול קדימה"
את הקשר עם הכוחות בשטח מבצעים דרך החפ"ק (חדר פיקוד קדמי) החטיבתי עליו מפקד לרוב ראש מטה החטיבה. בחפ"ק יושבים קצינים, אשר תפקידם מוגדר כקציני כו"ח (כטמ"ם וחוזי). לעיתים יהיו אלה מילואימניקים של טייסות הכטמ"ם שעברו הסמכה ייעודית לניהול הקשר הייחודי הזה.

הכטמ"מים טסים מעל הכוח, מייצרים תמונה מודיעינית המועברת לחפ"ק וממנו לכוח בשטח. אם לכוח יש דרישות מבצעיות אותן הוא רוצה שהכטמ"ם יבצע, הוא יעביר זאת לחפ"ק שיעדכן את המפעילים בקרון. כעת מתקיים תהליך ליצירת קשר ישיר בין הכוח לקרון ללא תיווך החפ"ק כשיכולת זו קיימת באופן חלקי בפלטפורמת "שובל" ונוסתה בתרגיל חטיבתי בו השתתפה הטייסת לאחרונה. "אני מעריך שברגע שהקשר הישיר הזה יתקיים, הוא יזניק את המערך קדימה ביעילות ביצוע משימה זו", קובע רס"ן שגב.

שפה משותפת
הפעילות הצמודה בעת לחימה לא תצליח ללא הכנה נרחבת והיכרות בין האנשים. לכן, יחשת"פ (היחידה לשיתוף פעולה) מגבשת "תוכנית שותפות" שנתית המגדירה את נהלי הקרב ומקשרת חטיבות ספציפיות לטייסות הכטמ"ם, עימן יעבדו במהלך השנה.
המח"טים מגיעים לטייסות ללמוד את דפוס הפעולה של הכטמ"ם ולדבר על תוכניות אופרטיביות אותן יבצעו בלחימה.

"זרוע היבשה התפתחה מאוד בשנים האחרונות בהפעלת פלטפורמות אוויריות במשימות הסיוע והתמרון", מציין רס"ן יאיר. "יש לנו באוגדה קשר יומיומי ואינטימי עם מפקדי המערך. אנחנו משתפים ידע, מתחקרים אירועים, אני מעדכן אותם על ההתראות בגזרה ומאמן אותם בתרגילים עם כוחות האוגדה, על־מנת לשפר את השפה המשותפת ולייצר מנגנוני קיצור מוכנות למצבי קיצון בשגרה ובחרום".

מדובר בתרח"טים (תרגילים חטיבתיים) ותראו"גים (תרגילים אוגדתיים) של הכוחות הקרקעיים עם מערך הכטמ"ם. "מדי פעם ניתן לראות על לוח הטיסות שלנו תרגילים כאלו. אנחנו דואגים לשמר את הכשירות הזו לאורך כל השנה", אומר רס"ן לירן, שהטייסת בה הוא משרת משתפת פעולה בבט"ש (בטחון שוטף) עם חטיבה 401 של השריון. בעת מלחמה, הטייסת אינה עובדת אך ורק עם החטיבה הזו ומסייעת לכל מי שזקוק לה באותו זמן.

מפעילי הכטמ"מים לומדים בשגרה את הפקודות ותורות הלחימה של חטיבות וכוחות יבשה. "אחד הדברים המיוחדים לעולמנו בשונה מכלי־טיס אחרים היא הגמישות המשימתית. אנחנו יכולים להתחיל משימה בגזרה מסוימת ולאחר שעה למצוא את עצמנו במשימה שונה, בגזרה אחרת ולא עם אותה חטיבה. לכן, ישנה חשיבות רבה להקניית ידע רב לאנשינו, שיכירו ויהיו בקיאים בכלל הגזרות בהן יתכן ונפעל. אנחנו יודעים לאיזו משימה נכנסים, אך לא יכולים לדעת מה יידרש מאיתנו בהמשך הגיחה", מסביר רס"ן לירן.

"זה לא עולם מושלם ואני לא מצפה ממפעיל בטייסת לידע של מ"פ. כל אחד צריך להתמקצע בתפקידו, אך אנו מבינים שצריך ליצור שפה משותפת", מבהיר רס"ן עמית. בנוסף לביקורי אנשי כוחות היבשה בטייסות ולימוד הפקודות בידי המפעילים, מצטרפים מפקדי משימות הסיוע בטייסות לקורס מ"פים, וקצינים בדרגת רס"ן חוברים לקורס מג"דים ייעודי. "הם לומדים את השפה ומייצרים היכרות ואמון עם מפקדי הכוחות הקרקעיים. המג"דים של היום הם המח"טים של העתיד ואיתם תצטרך לעבוד ולסייע להם בעת לחימה", קובע רס"ן עמית. "כשאתה פונה לחטיבה בקשר ומזהים אותך, כל התהליך יתבצע בצורה טובה יותר", מסכם את הנושא רס"ן לירן.

רואים הכל
משימות הכטמ"מים מתאפשרות בזכות הטכנולוגיה החדשנית במטע"דים (מטענים יעודיים) המותקנים עליהם. המערכות המתקדמות נמצאות בחזית הטכנולוגיה של מערכת הבטחון הישראלית. "המטע"דים מכילים מצלמות הסורקות תא שטח נרחב ברזולוציה גבוהה, ביום ובלילה. חלקם משדרים את התמונה בזמן אמת ובחלקם מוקלטים התוצרים ונפרקים בתום הגיחה", אומר סא"ל חיים, ראש ענף כטמ"ם בלהק הציוד.

"כאשר אנו נדרשים לעקוב ולהתחקות אחר אדם, הוא עלול לצעוד מתחת לרשת ונתקשה לצפות בו בתחום הנראה לעין במערכת התצפית. לכן, ישנה תצורה לראיית לילה המבוססת על קרינת אינפרה אדום לזיהוי חום גוף מבעד לרשת המאפשרת לראותו", אומר רס"ן לירן.

מטע"די המערך מופעלים על מגוון פלטפורמות. "כשאנו מפתחים מטע"ד, אנחנו משתדלים שיהיה ורסטילי ויוכל לפעול על כמה מטוסים, שיהיה קל במשקלו כדי לא לפגוע בכשירותו המבצעית", מציין ראש הענף כאשר הכטמ"מים החדשים והגדולים יכולים לשאת שני מטע"דים.

"דוגמא לייחודיות טכנולוגית ניתן למצוא במטוס 'כוכב', בו קיים תא מטע"דים ייעודי המסוגל לשאת מעל שני פריטים. ניתן להחליף ביניהם בצורה פשוטה כשהתא מכיל את כל הממשקים הדרושים והטכנאי רק מחבר את המטע"ד הדרוש", מסביר סא"ל חיים.

ללא הפסקה
ימי מבצע "צוק איתן". כטמ"ם "שובל" יוצא למשימה כאשר מפעיליו מאתרים פעילות חריגה בשטח. מבטן האדמה מגיחים מספר מחבלים חמושים ומתוך קרון המשימה מוזנקים כוחות קרקעיים ואוויריים לאזור ובשיתוף פעולה מלא סוגרים מעגל. המחבלים נהרגים. "הצלחנו להביא להכלת האירוע ומנענו מכוחות האויב להגיע ליעדם", אומר סא"ל שי, מפקד טייסת "הכטמ"ם הראשונה" במבצע.

בעת המבצע שהה מפעיל כטמ"ם בממוצע כ־12 שעות בקרון. אנשי המערך מציינים כי לא חשו בזמן החולף עקב האינטנסיביות הרבה של הגיחות. "הכטמ"ם אמנם באוויר שם הוא מקבל תמונה מלאה על כל המתרחש, אבל הכוחות בשטח חשים שהוא איתם. אנחנו שומעים את הצעקות בחפ"ק ומבינים את הלחץ בו נתונים האנשים מכיוון שאנו מלווים אותם במשימה", מסביר רס"ן עמית. היתרון של כטמ"ם נעוץ בכך שלא רק שהוא שוהה מעל השטח אלא שמפעיליו רואים בעצמם, שומעים את הקולות וכך מבינים ישירות מה מתרחש.

במהלך "צוק איתן" פעל המערך באינטנסיביות. "מכניסת הכוחות הקרקעיים ועד יציאתם, לא הייתה דקה אחת בה מטוס שלנו לא היה מעליהם", נזכר רס"ן לירן. "שמעתי על לוחם בצנחנים, שהיה בשטח בזמן המבצע. הוא סיפר שכאשר הם ניסו להירדם, הם שמעו את זמזום הכטמ"מים שאפשר להם לישון בשקט. הם ידעו שאנחנו מסתכלים ושומרים עליהם ונדווח להם על כל אירוע חריג".

כדי להדק את הקשר בין כוחות היבשה למערך, נשלחו במהלך המבצע אנשי טייסות שונות לאוגדת עזה, לבשו שכפ"ץ, אחזו בנשק וחבשו קסדה ולקחו חלק בתכנון התמרונים ובתדריכים לפני הכניסה הקרקעית. "כלל הטייסות של המערך שלחו את אנשיהם למקום, ניהלנו רשימת שמות משותפת כדי לוודא כי בכל רגע נתון אנשי המערך נמצאים עם הכוחות בשטח", מספר סא"ל שי.

קצרו את הפירות
בעת הקרבות ביצעו הכטמ"מים גם מניעת ירי דו צדדי של כוחותינו. בעת כניסת גולני לשג'אעיה, הבחין רס"ן עמית, מפקד משימת הסיוע, כי פגזים נוחתים בסמוך לכוח. "עשינו 'זום אאוט' וראינו טנקים. העברנו את המידע לחפ"ק ולאחר מספר דקות הירי פסק", הוא משחזר. בעת התנועה ברצועה ביקשו הלוחמים כי מטוס קרב יפציץ בית ממנו נשקף איום לכוח. כטמ"ם "זיק" היה באזור ומפעיליו שמו לב כי טנק נמצא בסמוך לבית. הם פנו לחפ"ק וביקשו לעצור את התקיפה ותוך כדי השיחה יצאו מהבית 50 חיילי צה"ל. אסון גדול נמנע.

"אותם מפעילים הצילו עשרות חיילים. אני מצפה ממפקדי המשימה שלי לחשוב מחוץ לקופסה ולנסות להבין האם אנשים טעו בדרך. אם מרגישים בחוסר נוחות כי משהו נראה לא כשורה, הם צריכים לפעול בהתאם", מדגיש רס"ן עמית. המבצע הבהיר באופן חד משמעי את חשיבות המשימה. "זכורות לי שיחות עם אלוף הפיקוד ומפקדי האוגדה, בהן תואר כיצד מערך הכטמ"ם היווה הלכה למעשה כוח נוסף שפעל לצידם כתף אל כתף, העניק מענה לצרכיהם ועזר להם לממש את משימותיהם. הטייסת עברה כברת דרך גדולה במבצע בהיבט של השתלבות במשימות הסיוע, זאת תוך יישום לקחי העבר", מספר סא"ל שי.

"בשנים שלפני המבצע עסקנו בלימוד והעלנו את הרמה בנושא ובמהלך 'צוק איתן' קצרו את הפירות של אותה עבודה", מוסיף רס"ן עמית. "הכוחות הבינו את יכולותינו ולכן הדרישות כיום רחבות יותר. הם רוצים אותנו איתם", מבהיר רס"ן שגב וסא"ל שי קובע: "אין כיום חטיבה שלא תרצה כטמ"ם מעליה בלחימה. הכוחות הקרקעיים הם האחים, האחיות, החברים והחברות שלנו, אשר כולם שותפים לאותה משימה. המשימה מחייבת הכרות מעמיקה, לימוד מקדים של תוכנית הקרב ועבודה משותפת לאורך כל השנה. כל זאת על־מנת שברגע שניכנס ללחימה, נהיה כגוף אחד, משולב ומהודק ונממש את משימת ההגנה על הבית".

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

התחזית: ברד

האתגרים המורכבים בחזיתות השונות מביאים לחיל–האוויר פיתוחים שונים בתחום החימוש. כחלק מכך הוכנסה לאחרונה לשימוש פצצת "ברד קל" הנמצאת בשלב האחרון לפני השילוב המבצעי בחיל ועברה ניסויי טיסה בתצורה מלאה בטייסת "ברק" בבסיס רמת דוד

מעל הפסגה

בגובה של 10,000 רגל וחמש מעלות צלזיוס התאמנו טייסות מסוקי הסער והתובלה של חיל-האוויר מעל פסגת האולימפוס, ההר הגבוה ביותר ביוון. במשך שבועיים טסו הצוותים באזורים לא מוכרים ובטופוגרפיה משתנה והוכיחו ששיתוף הפעולה בין שתי המדינות בעלות הדגל הכחול-לבן, חזק מתמיד. הפריסה היוונית שלי