בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 234 02/05/17
מצטייני הנשיא
תדלוק אווירי
עצמאות תשע"ז

לגיליון מצורפת מהדורה מיוחדת לנוער

עצמאות 69

בר מזל

הוא הגדיר כבר בתחילת שנות החמישים את מטרות העל לפיהן פועל חיל–האוויר עד ימים אלו, כמו שמירה על עליונות אווירית והגנה על שמי המדינה, אך למרות פעילותו הענפה ותרומתו העצומה, רק בודדים מכירים את דמותו של אל"ם מנחם בר ז"ל מקרוב

שחר צורני | צילום: ארכיון הבטאון

גילוי נאות: בעודי מחפשת חומרים לכתבה, טרם קיימתי את הראיונות, אני נדהמת לגלות שמקורותיי דלים. הוא היה איש חשוב בהיסטוריה של חיל־האוויר אך שמו אינו מוכר דיו. רק בהמשך אגלה את הניגוד החריף בין המידע המועט אודותיו ובין עשייתו הרבה בחיל־האוויר ואולי זו העדות הטובה ביותר על האדם שהיה אל"ם מנחם בר (ברנשטיין) ז"ל ואין פלא שהצניעות היא התכונה המזוהה איתו יותר מכל.

תוך חיטוט בדפי ההיסטוריה של החיל הכחול ובעזרת שניים מחבריו הקרובים ביותר, אני יוצאת למסע בזמן ונחשפת לסיפור חייו בו שזור סיפורו של החיל כולו: החל בשירות האוויר שלימים הפך לחיל־האוויר, דרך קורס האימון המבצעי הראשון שהיה פרי רעיונו ועד לעקרונות החיל מאז ועד היום. לא סתם תיאר אותו תא"ל (מיל') יפתח ספקטור כ"איש צנוע בעל משקל אדיר בהפיכת חיל־האוויר המוקדם למכונת לחימה יעילה".

אהבה ממבט ראשון
הוא נולד בשנת 1924 וכשהיה בן 15 הצטרף לקלוב התעופה ועד מהרה הפכה הדאייה לתשוקתו הגדולה ביותר. "מערכת היחסים בין מנחם לתעופה החלה כאשר הוא עשה לראשונה קורס דאייה, אני חושב שזו הייתה אהבה ממבט ראשון", אומר בחיוך אל"ם (מיל') שמואל שפר (שטופר) ששירת תחת אל"ם בר בזמן שירותו בחיל והיה חבר טוב גם לאחר שפשטו השניים את המדים.

לאורך כל חייו התגורר בר בכפר יהושע עם הוריו וארבעת אחיו הקטנים, שם חונך לעבודה קשה ולחיים פשוטים. "הוא היה טיפוס מיוחד מאוד. הטיסה והדאייה היו בשבילו הדבר החשוב ביותר עד כדי שבצעירותו מכר פרה כדי לקנות דאון. הוא היה איש ישר מאוד בכל דבר שעשה ובמיוחד בעולם התעופה, הוא לא ידע חוכמות והתחכמויות", מספר אל"ם (מיל') משה פלד (פלדמן) חברו של בר עוד מימי הפלמ"ח. שפר מוסיף: "הוא היה אדום צנוע, שקט והגון ויחד עם זאת גם יצירתי באופן יוצא דופן. הוא התמיד בכל עיסוקיו וגם הגיע להישגים בלתי רגילים".

אל"ם בר הצטרף למחלקת הטיס של הפלמ"ח מיום היווסדה ובסוף מלחמת העולם השנייה כבר היה בידיו רשיון טיס אזרחי. הוא השתתף במלחמת העצמאות כטייס בחיל־האוויר ולקח חלק במערכות רבות לאורך השנים. "מנחם אהב את הטיסה יותר מכולם והשקיע בזה את הכל", נזכר אל"ם (מיל') פלד. "ערב אחד הוא לקח את הג'יפ שלי ונסע לבקר את חברתו, דבר שלא היה אופייני לו. בדרך הוא עשה תאונה וכשהגעתי לבקרו בבית־החולים הוא התחיל לבכות, לא בגלל שסבל מכאבים אלא מפני שהפסיד טיסות".

מחובבן לטייס קרב
הזמן: שנת 1943, ימי המנדט הבריטי. המקום: שדה־התעופה בלוד. סיפור האהבה של בר לתעופה מוסיף להתפתח והוא עובר קורס־טיס במטוסים קלים במסגרת "אווירון", חברת התעופה העברית הראשונה שגם פעלה בסתר בשירות ארגון "ההגנה". כבר אז החלו טייסי הפלמ"ח ובהם בר לבצע משימות מבצעיות בדמות טיסות סיור וצילום לאיסוף מודיעין בכל רחבי הארץ והכינו את הקרקע לקראת מלחמת העצמאות. עם פרוץ המלחמה פעל לצד טייסיה הראשונים של טייסת "הגליל", בעיקר בסביבות יישובי הגליל הנצורים תוך שיתוף פעולה הדוק עם חטיבת "גולני".

"טסנו ביחד בזמן מלחמת השחרור", משתף אל"ם (מיל') פלד, שהיה מפקד הטייסת באותם הימים. "אלו היו ימים אחרים. חיל־האוויר של אותה תקופה, אם ניתן לקרוא לו כך, היה קטן, רחוק ועצמאי לגמרי. נתנו לעצמנו את הפקודות משום שלא היה לנו מטה מסודר שיכול היה להגיד לנו היכן כדאי להפציץ ומתי והיינו בקשר צמוד עם הכח הקרקעי. היה לנו חופש ויכולנו לעשות כל שרצינו ורצינו, כי הבנו מה המצב ולמה אנחנו עושים את זה".

המלחמה לימדה את בר לא מעט, אך השיעור האמיתי התחיל דווקא אחריה כאשר נשלח לצ'כוסלובקיה לחמישה חודשים לעבור הכשרת טיסה. "שם הוא השלים את האימונים כדי שיוכל להפוך לטייס קרב באופן רשמי", מעיד אל"ם (מיל') שפר ואכן, כשחזרו בוגרי הקורס לארץ הם קיבלו את כנפי־הטיס בטקס מיוחד שהתקיים בעקרון ולאחריו נשלחו לטייסות.

מהפכה בחיל-האוויר
החל משלב זה עלה בר על מסלול ההמראה, תרתי משמע. הוא הגיע לטייסת "הקרב הראשונה" שהפעילה מטוסי "ספיטפייר" ושכנה באותם הימים בבסיס רמת־דוד. בסתיו 1950 לאחר כחצי שנה בטייסת, מינה אותו רודי אוגרטן, מפקד הבסיס דאז, להדריך את הטייסים הישראלים החדשים שזה עתה סיימו את קורס־הטיס.

בר לא נתפס כטייס מצטיין שביצועיו באוויר הותירו רושם על מפקדיו וחבריו, כך שמינוי זה לא היה מיוחד ולא נחשב לפרס באותם הימים, אלא להפך. קורס האימון המבצעי עליו פיקד, היה כפוף לטייסת "הקרב הראשונה" והתנהל בגף שהפך לימים לטייסת "העקרב". בר ניהל אותו בעצמאות גמורה ותמיד חיפש היכן לשפר ולהשתפר והשינוי המהותי ביותר היה יצירה, יש מאין, של תכנית אימונים תקופתית מסודרת.

"כשהוא חזר מצ'כוסלובקיה הוא נדהם לגלות שתכנית האימונים של טייסת 'הקרב הראשונה' לא הייתה מסודרת. הם היו קמים בבוקר ומחליטים על מה מתאמנים באותו היום וכך חוזר חלילה", אומר אל"ם (מיל') שפר. "זה כל־כך הפריע לו עד שהוא בנה לעצמו תכנית מפורטת ולמזלו לאחר מכן גם מונה לפקד על הקורס והעביר אותה הלאה".

התפקיד הזה, כך מספרים חבריו, התאים לו כמו כפפה ליד והביא לידי מימוש את כל רעיונותיו היצירתיים. כך, למשל, הוא תלה בחדר הכוננות של הטייסת לוח ביצועים שהיה לנחלת הכלל והראה לכל טייס היכן הוא עומד ביחס לעצמו וביחס לחבריו וכך הרגיל את אנשיו לשפר ללא הרף את ביצועיהם. "הוא היה זה שהמציא את קורס האימון המבצעי. היום זה שגרתי ומובן בחיל, אז זו הייתה מהפכה".

כאיכר המעבד שדותיו
עד מהרה סומנה דרכו לפיקוד בתחילת שנות החמישים. ללא כל ידע מקדים קבע בר מה נדרש מחיל־האוויר, מה הן משימותיו וכיצד יראו האימונים. למעשה, הוא הכתיב את סדר היום ואת רמת החיל והגדיר כבר אז, מבלי שידע, את מטרות העל לפיהן פועל חיל־האוויר עד ימים אלו ובהן שמירה על עליונות אווירית והגנה על שמי המדינה. כשנה לאחר שפתח את קורס האימון המתקדם, הוא יצא לאימון טיסה סילונית, טיסת מכשירים ומקלענות באנגליה וגם הפעם, בדיוק כמו בחזרתו מצ'כוסלובקיה, שב עם רשימה ארוכה של דברים אותם רצה לשפר ולהנחיל בחיל־האוויר.

היות שלא הייתה לו גישה לחומר הדרכה זר, הוא ניגש למשימה כמו איכר המעבד את שדותיו, חלקה אחר חלקה ובנה תכנית תרגילים שאמנם לא היו חדשים, אך הרעיון של בניית תכנית מסודרת ובנויה כשלעצמו היה חדשני וזר. "גדולתו הייתה שהבין שכדי להשיג עליונות אווירית ולהכניע את האויב, נדרש לתקוף שדות־תעופה. בניגוד לאופי של טייסי קרב שכמהים לבצע ולו פעם בחייהם קרב אוויר ולפגוש מטוס אויב פנים אל פנים, מנחם החל לקיים אימונים שגרתיים דווקא בנושא זה", משחזר אל"ם (מיל') שפר.

הוא הבין גם שחיל־האוויר הישראלי לא יגיע למימדי כח־האדם והפלטפורמות שמפעילות מדינות האויב ולכן עליו לנצל את מקסימום הפוטנציאל של המרכיבים: המטוס, צוות־האוויר ואיש הקרקע. כך פיתח שיטה לקיצור הסבב, אותו פרק זמן בו נמצא המטוס על הקרקע מרגע הנחיתה ועד לרגע המראתו מחדש כשהוא נושא חימוש, הנחיל את אימון ימי הקרב המוכר כיום כימ"פ (יום פעילות) ובנוסף הטמיע את תרבות התחקור, כאשר בסוף כל יום היה מכנס את כל המשתתפים כדי לנתח את עבודת היום, למתוח עליה ביקורת וכך להתכונן ליום המחרת.

להמציא את מנחם
לא פעם נאמר כי כוחו הגדול ביותר של חיל־האוויר הוא האנשים שבו, רוחם ונכונותם. אל"ם בר היה הדוגמא המובהקת למשפט זה, הן בתרומתו העצומה לחיל והן ביחסי האנוש הייחודיים לו. "הבסיס של חיל־האוויר הוא האנשים והרוח שהפיקוד מחדיר. למנחם היו סטנדרטים גבוהים והוא לא חשב רק על מה שצריך לעשות, אלא גם על מה שנכון. כטייס צעיר וגם כיום הוא ללא ספק נמנה בין האנשים שהותירו עלי רושם", אומר אל"ם (מיל') פלד.

אישיותו הייתה שונה בנוף של חיל־האוויר והוא התאפיין בצניעות ובעבודה ללא פשרות ועשה הכל באופן הכי טוב שאפשר ועל כן היה מוערך מאוד בידי מי שהכירו מקרוב. "ניסו לא פעם להמעיט בערכו ובכישוריו, אבל אין ספק שהמצאותיו תרמו רבות לחיל־האוויר", מפרט אל"ם (מיל') שפר ואל"ם (מיל') פלד מוסיף: "לחיל־האוויר בוחרים אנשים מצטיינים והם אלה שקובעים את הנורמה. אילו היו עושים רשימה ומדרגים את כל האנשים בחיל על־פי מאפיינים אלו, אין לי ספק שמנחם היה מופיע בראש הרשימה".

חבריו מעידים כי היה הראשון שמגיע מדי בוקר והאחרון שעוזב בלילה כאשר לאורך כל היום לא נח לרגע. גישה זו הצליח להחדיר לכל פקודיו על־ידי מתן דוגמה אישית, עשייה רבה וכבוד הדדי. "היחס שלו לאנשים, בדגש על צוותי הקרקע היה מדהים. הוא ראה את כולם כשווים והעניק לכל אחד יחס אישי", מספר אל"ם (מיל') שפר. "מנחם פעל ביצירתיות והנחיל לכולם את החינוך הייחודי שגדל עליו. הוא הצליח ליצור אמון והערכה כלפיו ולרתום את כל האנשים לפעול וכך ייצר שילוב המבטא היטב את עוצמתו של החיל. תמיד אמרנו שאם לא היה מנחם בר בזמן ההוא, מישהו היה צריך להמציא אותו".

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

הכנפיים האדומות של פלינט

הוא לחם בשורות חיל–האוויר הצעיר במלחמת העצמאות תוך שהוא משתמש בנסיון שרכש כטייס קרב במלחמת העולם השנייה. מייק פלינט כבר בן 94 אבל לא שוכח לרגע את הימים ההם וסגירת המעגל שעשה עם חיל–האוויר הישראלי מתועדת בכתבה שלפניכם

שהביאנו עד הלום

כמעט 70 שנה אחרי מלחמת העצמאות צועד האלוף אמיר אשל, מפקד חיל–האוויר, תחת גשר "עד הלום" וחושב שיש דברים שלא השתנו. שיחה על הפעלת כח אווירי, על ניצני שיתוף פעולה קרקעי ובעיקר על הרוח שכוחה גדול מטכנולוגיות ותורות לחימה מתקדמות. יום העצמאות תשע"ז