יומן ארועים

Bookmark and Share
יחד מול כל איום: מטוסי "שמשון" בארה"ב פורסם בתאריך 05.03.2019
תגיות: מערך התובלה , ארה"ב , תרגילים ואימונים
טייסת 103 ("הפילים") חזרה לאחר שבועיים בארצות הברית, שם השתתפה בקורס במרכז האימונים לתובלה טקטית מתקדמת של הצבא האמריקאי. התמודדות עם נשק קל, טילי קרקע-אוויר ומטוסי קרב הם רק חלק מהאתגרים עמם התמודדו אנשי צוות-האוויר ופקחי ההעמסה. כתבתנו המריאה לאריזונה, הצטרפה לקורס וחזרה מלאת גאווה
כרמל להד | צילומים: מייק יודין

שעת צהריים. מהחלון ניתן לראות נוף מדברי מרשים, קקטוסים כמו בסרטי המערב הפרוע ומשטחים צחיחים רחבי ידיים. באופק ניצבים הרים גבוהים ופסגתם שלג. תחילה אני משפשפת את עיניי וחושבת שאולי 19 שעות הטיסה בדרכי למדינת אריזונה שבארצות הברית מתעתעות בי, אך השלג הוא ללא ספק אמיתי. לאחר נסיעה שנמשכה שעה וחצי אנו פוגשים בשני מחסומים גדולים המבשרים על הגעתנו לבסיס "פורט האצ'וקה" - בסיס הצבא האמריקאי שחלקו מוקדש למרכז האימונים לתובלה טקטית מתקדמת (AATTC). אני רואה לנגד עיני זוג מטוסי "שמשון" (סופר-הרקולס C-130J) של טייסת 103 ("הפילים") על מסלול הטיסה, ועם כניסתי לבניין מבחינה באנשי צוות-אוויר ופקחי העמסה ישראלים מתחקרים את הטיסה שבוצעה יחד עם מדריכי בית-הספר האמריקאים.

כשהבנתי שניתנה לי הזכות להצטרף לטיסה של חיל-האוויר לארצות הברית, מיד שאלתי מהו מרכז האימונים לתובלה טקטית מתקדמת ומה המשלחת הישראלית תתרגל בו. ובכן, המשלחת הישראלית מטייסת ה"שמשונים" הגיעה להשתתף בקורס טקטי מתקדם לאנשי צוותי-אוויר (ATAC) בו תרגלו טיסה באזור מאוים.

"אחת ממשימותיו של ה'שמשון' היא הטסת כוחות וציוד תוך טיסה במרחב בעומק שטח האויב. לאורך השנים פעל חיל-האוויר האמריקאי במרחבי טיסה מאתגרים במיוחד מבחינה גיאוגרפית ופיתח תורות לחימה שחשוב שנלמד מהן", קובע תא"ל איל גרינבוים, מפקד בסיס נבטים, ממנו פועלת טייסת 103. "השתנות שדה הקרב מחייבת אותנו לעדכן ולפתח את תורות הלחימה שלנו. שיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם צבא ארצות הברית מאפשר לנו לחלוק מידע אחד עם השני. קיימנו את הקורס הזה בפעם האחרונה לפני עשור, והוא אפשר לנו ללמוד ולקדם יכולות טקטיות במרחבים מאוימים. הבנו שהמרחב האזורי השתנה בעקבות האביב הערבי וקריסת מדינות ומשטרים, בנוסף לפעילותן של מערכות טילי קרקע-אוויר בזירה. החלטנו שאנו צריכים לקפוץ מדרגה ביכולות המבצעיות שלנו ולהיות רלוונטיים, משמעותיים ואפקטיביים יותר בשדה הקרב".

ניסיון של מעצמה
הקורס החל במדינת מיזורי בארצות הברית, שם התמודדו הצוותים עם טיסה בקור קיצוני של מינוס 16 מעלות. אני הצטרפתי לצוותי המשלחת מאוחר יותר, כשהגיעו למדינת אריזונה, שם התמודדו עם טופוגרפיה מאתגרת. "מטרת הקורס היא תרגול טיסה באזור מאוים בטופוגרפיה בעיתית. אזור מאוים מתאפיין באלמנטים רבים, ביניהם ירי מנשק קל, טילי קרקע-אוויר, טילי כתף ומטוסי קרב עוינים. אנו מתרגלים כמעט את כל המתארים עם אמצעים אמיתיים, דבר ההופך את האימון למוחשי יותר", מסביר סא"ל ח', מפקד טייסת 103. "המדריכים בבית-הספר צברו ניסיון רב, הן הדרכתי והן מבצעי, מאחר ורובם טסו בעיראק ובאפגניסטן. לקורס מוקצים משאבים ואמצעים אשר לא קיימים בארץ, זאת בנוסף למרחבי טיסה וטופוגרפיה המאפשרת בנייה מיטבית של אימון. כמו כן, העובדה שהאימון מועבר ל-16 מדינות מאפשרת שיתוף ידע וניסיון בין צוותים מסביב לעולם".

"הדבר המרכזי שאנחנו יכולים להפיק מהקורס הוא למידה מניסיון של מעצמה שטסה עם מאות פלטפורמות בכל העולם ומפתחת נהלים ותורות לחימה שיאפשרו את ביצוע המשימה בצורה בטוחה", מפרט תא"ל גרינבוים. "זהו תרגול הכשרתי בעיקרו, בשונה מתרגילים אחרים המתבצעים בחו"ל. ההבדל בין הכשרה לאימון הוא שבהכשרה אנו מבצעים תהליך הדרכתי והדרגתי לרכישת מיומנויות ולא מתמקדים בתרגולן".

מפגש שמצית מחדש
מרכז האימונים האמריקאי הוקם בתחילת שנות השמונים לאחר תרגיל גדול בו תוצאותיו של צוותי התובלה האמריקאים לא היו מספקות. הצבא האמריקאי הבין שההכשרה שניתנה לאנשי צוות-האוויר בבסיס אחר הייתה מספקת ברמת הטיסה, אך לא בהישרדות בשדה הקרב. הקורס בן השבועיים מועבר עשר פעמים בשנה לצוותים מחיל-האוויר האמריקאי, מחיל-הים האמריקאי וממדינות שונות מסביב לעולם. הבסיס של כל הקורסים דומה: תחילה ישנו חלק תאורטי, בהמשך הכנת משימה משותפת וטיסה שבמהלכה משקיפים המדריכים על המתרחש בקוקפיט ומכווינים את הצוות, ולבסוף תחקור משותף.

"גילינו שהצוותים הישראלים עדיין מבצעים חלק מהטקטיקות שלימדנו אותם לפני כעשור", מתאר סא"ל בארט גולדן, מפקד הקורס. "בעשור הזה דרכי הפעולה שלנו התפתחו וחלק מהתמרונים ההגנתיים שביצענו השתנו. זה משחק של חתול ועכבר. אם בעבר המלחמות היו כוח כנגד כוח, כיום העימותים הם א-סימטריים וסוג זה של עימות מביא איתו דרכי פעולה אחרות של האויב, כדוגמת טילי כתף וחסימות מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק)".

במהלך הריאיון מדגיש סא"ל גולדן שוב ושוב את התרשמותו מאנשי צוות-האוויר ופקחי ההעמסה הישראלים ומהמערכות הישראליות שעל מטוס. בנוסף, כשזה נשאל על ההבדלים בין שני הצבאות הוא עוצר לזמן ממושך ולבסוף משיב שבעיניו יש יותר נקודות דמיון מאשר שוני. "מדהים לעלות למטוס ישראלי ולגלות שאנו מטיסים אותו באופן כמעט זהה. זו עדות גדולה ליעילות האימון. אני מרגיש שאם הייתי עולה למטוס עם איש צוות-אוויר ישראלי היינו מצליחים לטוס יחד וזה נהדר", מחייך סא"ל גולדן.

"שילוביות היא המפתח לקידום הכוח האווירי", מוסיף סא"ל גולדן. "אנו מבינים ששילוביות של עם בעלות ברית כדוגמת ישראל, שפועלות בצורה מעט שונה מאתנו, משפרת אותנו. זה מאפשר לשני הצדדים ללמוד מהטקטיקה של מדינה אחרת ובהתאם לכך להטמיע שינויים בתורת הלחימה שלהם. אנו שמים דגש רב על שיתופי פעולה מאחר ואנו מבינים שבעתיד נפעל יחד אל מול איומים משותפים. בשל כך אנו צריכים להבין כיצד ניתן לעבוד ולהילחם יחד. העובדה שעבר כל כך הרבה זמן מאז שחיל-האוויר הישראלי הגיע לקורס יצרה חלל. עכשיו, כשאתם כאן, אני חושב שזה מצית מחדש את מערכת היחסים והחברות בינינו".

מה למדנו?
לאחר ששמעתי על הקורס, על חשיבותו ועל הרלוונטיות שלו לזירת הקרב הנוכחית, רציתי לשמוע מאנשי צוות-האוויר ומפקחי ההעמסה מהן המסקנות העיקריות איתן הם שבים הביתה. "יש הרבה לקחים מבצעיים ונקודות למחשבה שעלו במהלך הקורס", מגלה סגן א', סגן מוביל הפריסה ואיש צוות-אוויר בטייסת 103. "למדנו מהם על צורת הכנת הטיסה, כיצד הם לומדים תוואי שטח ומחלקים את האחריות בין אנשי הצוות במטוס. אך העניין הוא לא רק מה למדנו, אלא גם מה אנחנו צריכים לשוב ולתרגל בארץ ".

פרט ללמידה שהתרחשה בקורס, הטיסה לארצות הברית ובחזרה ממנה היוותה אתגר משמעותי והזדמנות לאימון וללמידה. "אחת הכשירויות של מערך התובלה היא לבצע טיסות ארוכות", מסביר רס"ן א', מוביל הפריסה ואיש צוות-אוויר בטייסת 103. "הטיסות לכאן הן חלק מהשמירה על הכשירות המבצעית שלנו. כדי לנצל את הטיסות באופן מיטבי ביצענו הכשרות והדרכות לאנשי צוות-אוויר, כאשר האתגר המרכזי היה מזג-האוויר אשר דרש הטסה שונה מעט של המטוס".


כתבתנו באריזונה

חוזרים הביתה
אמנם הקורס נועד ללמד ולהכשיר את אנשי צוות-האוויר ופקחי ההעמסה של הטייסת, אך גם הגף הטכני עמד בפני אתגרים משמעותיים - החל מהקור הקיצוני במיזורי ועד להכנת מטוס בשעות קיצון ללא זמן לאחזקה יזומה. "ההגעה למדינה רחוקה ביבשת אחרת תוך עצירה בשדות תעופה רבים בדרך, מאמנת אותנו בהקשר האחזקתי וגם בהיבט הלוגיסטי, בגמישות הכוח ובהפעלת סד"כ (סדר-כוח) המטוסים", מסביר רס"ן מורדי מור, מפקד הגף הטכני בטייסת 103. "זה קשה להגיע ליבשת רחוקה כל-כך וגם לדאוג לכך שהמטוסים יהיו שמישים כדי לאפשר את כלל הטיסות. נדרשנו להיות חדים, ממוקדים ומקצועיים ולמדנו כיצד לעבוד במזג-אוויר קיצוני, דבר שמהווה אתגר לטכנאים עצמם. לאורך כל הפריסה התרשמו אנשי הצבא האמריקאי מכוח האדם הצעיר במערך הטכני וממיומנויותיו".

"עם סיום הקורס והחזרה ארצה, עודכנו תורות הלחימה לאור מה שלמדנו. הקורס העניק לנו פרספקטיבה לתהליכים שאנו מקיימים בארץ כדי שנוכל לבצע אותם בצורה בטוחה יותר", מסכם תא"ל גרינבוים. בסיום היום עתיר החוויות, אשר כלל צפייה בהטלת אפסניה ונחיתות מרשימה של המטוסים על מסלולי עפר, הבטתי בנוף ובדגל ישראל המתנופף בכניסה לבניין לצד דגל ארצות הברית והתמלאתי גאווה בחיל-האוויר הישראלי ובשיתוף הפעולה הנרחב שלו עם השותף האמריקאי.