בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 118 (219) 01/12/97

50 שנה | "בהתפטרות שלי תרמתי לחיל-האוויר לא פחות ממה שתרמתי במלחמה"

אהרון רמז ז"ל, המפקד השני (יולי 1948 - דצמבר 1950)

תגיות: מלחמת העצמאות , אהרון רמז

אהרון רמז ז"ל, מפקדו השני של חיל-האוויר, פיקד על החיל מיולי 1948 עד דצמבר 1950. רמז היה ממנסחי התוכנית להקמת הכוח האווירי בארץ, תוכנית ששימשה, בשינויים קלים, בסיס להקמת חיל-האוויר. כהונתו של רמז התאפיינה במאבק מתמיד לקיבוע מעמדו של חיל-האוויר בצה"ל כזרוע עצמאית. על רקע מאבק זה אף התפטר מתפקידו כמפקד חיל-האוויר

ליאור שליין

רמז נולד בשנת 1919, בתל-אביב. אביו, דוד רמז, היה ממנהיגי הישוב העברי. בשנת 1936, כשהיה בן 17, הצטרף לשורות ה'הגנה'. ב-1941 התנדב לחיל-האוויר המלכותי הבריטי, הר.א.פ., שם סיים בהצלחה קורס-טיס והפך לטייס קרב.
במלחמת-העולם השנייה שירת כטייס בחיל-האוויר הבריטי. הוא השתתף בקרב על בריטניה ולחם בקרבות-אוויר מול מטוסי חיל-האוויר הגרמני שתקפו את לונדון. מאוחר יותר, לאחר פלישת בעלות-הברית לאירופה, שירת בחזית במערב אירופה. לאחר המלחמה נשאר לשרת בגרמניה, לבקשת הסוכנות היהודית, וסייע בהעלאת ניצולי השואה ארצה.
רמז השתחרר מהר.א.פ. בפברואר .1947 במהלך שירותו צבר כ-800 שעות טיסה על מטוסי ספיטפייר מדגמים שונים, הוריקיין וטמפסט. הוא חזר לארץ והצטרף למטה ה'הגנה'. באוגוסט אותה שנה הורה דוד בן-גוריון לרמז ולהיימן שמיר להכין תוכנית להקמת כוח אווירי למדינה שבדרך ולהביאה לאישור במיפקדת ה'הגנה'. תוכניתם כללה שלושה שלבים: התארגנות ובניית מסגרת לכוח אווירי, גיוס כל המטוסים שנמצאו באותו זמן בארץ, ורכש של מטוסים בחו"ל. סעיף אחר כלל הצעה לרכישת נושאת מטוסים.
התוכנית אושרה בידי מפקדי ה'הגנה', והוחלט להעניק לכוח את השם "שירות האוויר". יהושע אשל מונה לראש השירות, ורמז לקצין המבצעים. לאחר תקופה קצרה התמנה רמז לראש מטה שירות האוויר. עם קום המדינה הפך שירות האוויר לחיל-האוויר, וישראל עמיר, ראש השירות, מונה למפקד החיל. שלושה חודשים לאחר-מכן, ביולי 1948, החליף רמז את עמיר.
רמז פיקד על חיל-האוויר כמעט לכל אורך מלחמת העצמאות. הוא אירגן את מטה החיל ומינה מפקדים וקצינים בכירים, רובם יוצאי הר.א.פ., כמוהו. כשמונה לתפקיד, הורכב חיל-האוויר כמעט אך ורק ממטוסים קלים ומטוסי תובלה, וממטוסי מסרשמיט-109 מעטים. רמז, שפעל לפי תוכנית שלושת השלבים שהגה, הקדיש מאמצים רבים לרכש מטוסים נוספים לחיל-האוויר, בעיקר מטוסי קרב. בתקופתו הגיעו לישראל 50 מטוסי ספיטפייר שנרכשו מצ'כיה, ומטוסי מוסטנג, שנרכשו בארה"ב והעניקו חיזוק משמעותי לכוח התקיפה של חיל-האוויר. במקביל, נמשך רכש של מטוסי תובלה.
הגעת המטוסים החדשים הפכה את חיל-האוויר מכוח של מטוסים קלים לחיל-אוויר אמיתי, בעל כושר קרבי ממשי. מטוסי חיל-האוויר יירטו בהצלחה מטוסי קרב מצריים וסוריים שחדרו לישראל; תקפו בסיסים של חילות-האוויר הערביים, וסייעו לכוחות הקרקע של צה"ל.
באוגוסט 1948, תחת פיקודו של רמז, התבצע בפעם הראשונה תרגיל משולב של כוחות היבשה והאוויר. חיל-האוויר תירגל אז הטסה של כוחות לוחמים וציוד מבסיס עקרון, היום תל-נוף, באמצעות מטוסי דקוטה. בתרגיל חזו כל מפקדי צה"ל, וגם ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון. בן-גוריון, שהופתע מההדגמה, שאל אם יוכל חיל-האוויר לסייע לישובי הנגב הנצורים. רמז השיב בחיוב, וכעבור שבועות אחדים החל מבצע "אבק", הרכבת האווירית הראשונה של מטוסי התובלה של חיל-האוויר.
לכל אורך כהונתו כמפקד חיל-האוויר ניהל רמז מאבק ממושך על הפרדת חיל-האוויר מכוחות היבשה. הוא רצה לבסס את החיל כזרוע עצמאית בתוך צה"ל, שתהיה כפופה רק לרמטכ"ל. לאחר סיומה של מלחמת העצמאות, בתחילת 1949, הגביר רמז את פעולותיו לקידום מעמדו העצמאי של החיל ולהגדלת תקציבו. מאמציו נתקלו בהתנגדות בקרב אנשי המטה הכללי, ובראשם הרמטכ"ל, יגאל ידין. בדצמבר 1950, לאחר שדרישותיו לא נענו, התפטר רמז מתפקידו, ובמקומו מונה שלמה שמיר.
"ההתפטרות לא היתה בשבילי משבר", אמר רמז בראיון לבטאון חיל-האוויר ב-1980. "מי שרוצה להיות מספר אחד, חייב להיות נועז, אך גם רגיש לאותו רגע בו הוא נדבק לכסא. בהתפטרות שלי תרמתי לחיל-האוויר לא פחות ממה שתרמתי במלחמה שבה השתתפתי". לאחר התפטרותו נסע לארה"ב בשליחות משרד הביטחון, והיה אחראי על פעולות הרכש. כששב לארץ התמנה ליועץ שר הביטחון לענייני תעופה, ומילא תפקיד זה במשך כשנה, עד לשחרורו מצה"ל בשנת 1954.
לאחר שחרורו מילא רמז תפקידים שונים במשרדי החוץ, הביטחון והתחבורה. הוא היה חבר כנסת מטעם מפא"י בכנסת השלישית, מנהל רשות הנמלים ורשות שדות-התעופה, שגריר ישראל בבריטניה ומנכ"ל "כור".

עוד באותו מדור

חיים לסקוב ז"ל, המפקד הרביעי (אוגוסט 1951 - מאי 1953)

רב-אלוף חיים לסקוב ז"ל מונה למפקד חיל-האוויר באוגוסט 1951. למרות שנעדר כל רקע בתעופה, פיתח את מערכות הבקרה והמודיעין של החיל והכין את הקרקע לעידן הסילון

דן טולקובסקי, המפקד החמישי (מאי 1953 - יולי 1958)

מאבקים מרים על דמותו ומעמדו של חיל-האוויר איפיינו את כהונתו בת חמש השנים של דן טולקובסקי. הוא נלחם על עצמאותו של החיל, התעקש על חירותו בקבלת החלטות, ואיים לא אחת בהתפטרות. הוא היתווה את עקרונות הכוננות הבסיסיים של חיל-האוויר, שעמדו לזכותו ב-1956, כאשר פיקד על החיל במבצע קדש